שיחה:היסטוריה של הרפובליקה הדומיניקנית: קולוניאליזם וכיבוש זר

ערך זה מבוסס על תרגום חלק מהערך "היסטוריה של הרפובליקה הדומיניקנית" מהויקי האנגלית. בתעתיק המונחים והסדרת לוחות הזמנים נעזרתי בספר "אנציקלופדיה היסטורית של מדינות העולם" מאת חיים מסינג, שיצא בהוצאת "עמיחי". קילגור טראוט*הצטרפו למיזם המדינות* 17:46, 11 ביולי 2007 (IDT)

כמה הערות

• ראשית, כערך שהוא חלק מסדרת ערכים היסטוריים, כלל לא ברור בפתיחה איזו תקופה הוא מכסה.
• כידוע, אני רגיש למשמעויות האירופוצנטריות הנסתרות של המונח "גילוי" ביחס לאמריקה. מכיוון שכך נראה לי נכון יותר לתאר את השלב הספרדי כ"הגעה וכיבוש", במקום "גילוי".
• יש לי בעיה עם הפתיחה, הממסגרת את הערך כולו תחת תהליך יצירתן של זהויות לאומיות. גם אם נשים בצד את הויכוח המר והמעניין על מהיא בכלל זהות, והאם היא קיימת. וגם אם נוסיף ונשים בצד את מורכבותו של המונח לאום ולאומיות, הרי שעדיין יש בעייתיות רבה בתאור תהליכים שהחלו במאה ה-16 כניצנים של "לאומיות". מה עוד, שהערך עצמו סוקר מרידות בסוף המאה ה-18 שלהוציא אתוס לאומי מגוייס אין להן דבר עם לאומיות "האיטית", שכן המורדים ביקשו להיות חלק מצרפת - לאום אחר. בקיצור, נראה לי שנכון יותר להגדיר את הערך ככזה העוסק בהיווצרותן של שתי חברות נפרדות, ולהכניס את נושא הלאומיות רק מאוחר יותר.
• "הפכו קהילות אלו לשליטות באזורים נרחבים" - אינני בקיא בהיסטוריה דומיניקנית אבל אני בספק עד כמה תאור זה נאמן למציאות. סביר יותר שהיו קהילות עצמאיות, שנמנעו ככל הניתן ממגע עם הספרדים, ואשר אכן הטילו מוראן על פנים הארץ, הרחק מהיישובים הספרדיים. מצב שכזה אכן יכול היה לחייב תנועה מאובטחת במידה ניכרת באזורים אלו, אבל "שליטה באזורים נרחבים" נראית לי דרך מוגזמת לתאר זאת. אפילו הקילומבו של פלמארס, שהיה אחת מקהילות העבדים הנמלטים ארוכת הימים ונודעת ביותר, ואני מניח שלא התקיימו באספניולה קהילות בסדר גודל שכזה, לא נכון יהיה לתאר אותה כך.
• "המונופול המלכותי" - אולי אני הטעתי אותך בהערתי בשלב מוקדם יותר, אבל המונופול על הסחר לא היה מלכותי, אלא של אגודת הסוחרים (קונסולאדו) של סביליה. הכתר נהנה ממיסים וממונופולים אחרים, אבל לא מזה על הסחר. ניתן להסתפק ב"מונופול".
• "הפכה לנקודת העצירה הראשית של השיירות" - למעשה לא הייתה זו נקודת עצירה, אלא נקודת ההתארגנות והיציאה.
• "מצב זה הביא לחיסול ההירארכיה הגזעית ול"מולאטיזציה" של האוכלוסייה" - עוד יגיע היום ואכתוב את קאסטה (אמריקה הספרדית), ואז הדברים יהיו מובנים יותר, אבל ההיררכיה החברתית ברחבי האימפריה הייתה מורכבת מדי על מנת לצמצם אותה לתואר "גזעית". המבנה החברתי התבסס על קאסטות שהוגדרו בצורה רופפת על ידי מרכיב של צבע עור ומוצא (גזע - בלשון העממית שאני מסתייג ממנה, כידוע), מצב כלכלי והון תרבותי (שליטה בשפה ובגינונים). הייתי מציע ניסוח של "מצב זה הביא לטשטוש הגבולות החברתיים ואלו שהפרידו בין הקאסטות השונות, וכן ל"מולאטיזציה" של מרבית האוכלוסייה."
• הערה אסתטית-תחבירית: הערות שוליים יש למקם בסוף משפט, אחרי הנקודה, ולא לפניה.
• "ב-1655 עשה האדמירל האנגלי ויליאם פן, נסיון לכבוש את סנטו דומינגו" - למה "עשה ניסיון"? אולי פשוט "ניסה".
• כל תת הפרק "ההשפעה הצרפתית" אינו עוסק, למעשה בהשפעה צרפתית, אלא בכזו עקיפה ביותר. השינויים המתוארים בתת הפרק הם חלק מהרפורמות הבורבוניות (סליחה על הפרסומת העצמית), ועצם העובדה שעשה אותן בית בורבון אינו אומר שזו השפעה צרפתית, שכן מדובר בתהליך ספרדי. באופן רשמי חולק בית בורבון לשניים, והסעיף שהחל למלוך בספרד התנתק מזה שמלך בצרפת. אמנם היה קשר ביניהם, אבל זו לא "השפעה צרפתית".
• בנוסף, מן ההשוואה בין כשלון ספרד ושגשוג צרפת באספניולה, המובאת בסוף תת הפרק, עולה רושם מוטעה של הצלחה מול כישלון באותם התנאים. אולם יש לזכור מה היה מעמדה של המושבה הצרפתית ביחס לצרפת, לעומת מה היה מעמדה של המושבה הספרדית ביחס לספרד. לספרד הייתה אימפריית ענק שכללה את רוב האמריקות. עיקר עושרה היה במכרות הכסף במקסיקו ופוטוסי, ומטעי סוכר היו גם במקומות אחרים. לא הייתה סיבה להשקיע הרבה במושבה זו דווקא. לצרפתים, שנכסייהם באזורים המתאימים לגידול מטעים היו מוגבלים ייותר, הייתה סיבה טובה ואינטרס חיוני להשקעות שכאלו. מכאן ההבדל. במילים אחרות, לעתים ציון העובדות הנכונות ללא ההקשר יוצר תמונה מוטעית. (יש לי עוד כמה דוגמאות, שלא קשורות לערך, אם תרצה).
• "מרד העבדים בהאיטי" - ממליץ לשימו כקישור אדום, שכן זהו אירוע הראוי לערך - מקור גאווה ותקווה לאנושות כולה. ברצינות.
• "עד עתה פעל לוברטור בשמה של הרפובליקה הצרפתית. עתה, לאחר עליית נפוליון לשלטון, התעלם לוברטור מהוראות נפוליון..." פעמיים "עתה" בצמידות. עדיף ניסוח אחר ולדעתי מוטב לחבר את שני המשפטים: "עד לאותה עת פעל לוברטור בשמה של הרפובליקה הצרפתית, אולם, לאחר עליית נפוליון לשלטון, התעלם לוברטור מהוראות נפוליון..."
• "חוק המאשטה שלט בכל" - ביטוי יפה וציורי, אבל לא ממש מובנת משמעותו למי שחסר רקע ו/או דמיון. או לא יודע מהי מאשטה.
• אין לי מקורות כרגע מול עיני אבל אם אני זוכר נכון סימון בוליבר, לאחר תבוסותיו הראשונות, מצא מקלט בהאיטי וקיבל סיוע מדאסלין תמורת הבטחה לביטול העבדות בשטחים שישחרר בוליבר בדרום אמריקה. זה יכול להיות רקע מסויים, גם אם לא ישיר, לבקשת ההצטרפות לקולומביה הגדולה, כמו גם להעיד על נסיונות ל"ייצוא המהפכה".
• "ההאיטים, שזיהו את הדת הקתולית עם בעלי האחוזות ששיעבדו אותם בעבר, הפקיעו, עוד בטרם שקיבלו את עצמאותם באופן רשמי, את כל רכושה של הכנסייה, גירשו את הכמרים הזרים, וניתקו את קשריהם של הכמרים שנותרו עם הותיקן." - אינני יודע אם יש קשר ישיר, אולם בשאר אמריקה הספרדית הכנסייה חברה לשלטון הקולוניאלי הספרדי כנגד המהפכנים המקומיים. יחד עם רעיונות ליברליים שראו ברכוש קורפורטיבי כרעה חולה מבחינה כלכית, הייתה נתונה הכנסייה תחת מתקפה במקומות רבים באמל"ט לאורך המאה ה-19, בלי שום קשר לעבדות. יש גם סתירה מסויימת בין קביעה זו לבין זו המוקדמת יותר כי לוברטור ביקש לעצב את האי בדמותו, והפך את הקתוליות לדת מדינה.
• "האוניברסיטה של סנטו דומינגו, המוסד העתיק ביותר בעולם החדש" - המוסד האוניברסיטאי העתיק ביותר...
• הערך חסר סיום/סיכום ונגמר בפתאומיות.

בברכה, וכל הכבוד, אורי • שיחה 16:37, 11 ביולי 2007 (IDT)

לאורי, תודה על הירידה לפרטים, הראייה הרחבה ותשומת הלב. תיקנתי ברוח דבריך, פרט לעניין בוליבר שלא מצאתי לו סימוכין באף מקום. קילגור טראוט*הצטרפו למיזם המדינות* 17:39, 11 ביולי 2007 (IDT)