שיחה:האנומליה של המים

נראה לי שיש טעות בניסוח

"לולא היו הקרחונים צפים מעל פני המים ומהווים שכבה מבודדת, כל המים היו קופאים כאשר מחוץ להם הייתה ירידה דרסטית בטמפרטורה ובעלי חיים לא היו יכולים להתקיים בתוך המים." בנקודה השניה ב"השפעה של האנומליה של המים על החיים".

נראה לי שזה אמור להיות- "לולא היו הקרחונים צפים מעל פני המים ומהווים שכבה מבודדת, כל המים היו קופאים כאשר מחוץ להם הייתה עליה דרסטית בטמפרטורה ובעלי חיים לא היו יכולים להתקיים בתוך המים." הרי, כרגע המים לא קפואים, משמע, הם חמים יותר. אם האוויר הקר יגע במים החמים יותר, הוא יקפיא אותם, אבל יתחמם בעצמו, לא יתקרר.

לא, אין טעות. אם תהיה עלייה דרסטית בטמפרטורת הסביבה האנומליה של המים לא תשפיע על כלום, כי היא רלוונטית רק בטממפרטורות שקרובות לקיפאון. הכוונה בטקסט היא שלולא האנומליה של המים, בזמן ירידת טמפרטורה מעל פני המים הקרח שנוצר על פני הים היה שוקע לקרקעית הים (כי הוא היה כבד יותר מהמים) ועם הזמן היה הים קופא כולו לגוש קרח, והחיים בו לא יכלו להשמר. למזלנו, במציאות הקרח קל יותר מהמים וצף על פניהם, והדבר מאפשר למים שמתחתיו להשאר במצב נוזל, ולחיים שבאוקיינוס - להמשך. odedee • שיחה‏ 09:34, 23 באוגוסט 2006 (IDT)

שאלות

מדוע קשרי המימן ניתקים? ולמה אין קישור למאמר באנגלית?

לגבי השאלה הראשונה ראה בקשרי מימן. גילגמש • שיחה 07:52, 1 בנובמבר 2006 (IST)

אנומליה

אינני מבין בתחום ולכן רציתי לדעת האם נהוג לקרוא למושג זה גם בשם יותר מעוברת כגון החריגה של הים או הסטייה של הים. יונתן ^שיחה 22:01, 14 במאי 2007 (IDT)

לא שמעתי על כזה דבר, אבל בכל מקרה זה מים, לא ים. ‏odedee • שיחה 22:01, 14 במאי 2007 (IDT)

מה קורה אם מכניסים מים לבקבוק מתכת משורינת ומקפיאים את הבקבוק?

כותרת

שאלה: מה קורה כאשר אני מכנים בקבוק עם נוזל קפוא לתוך כלי אחר עם מים מהברז. האם הנוזל הקפוא יכול להתחמם מעבר לטמפרטורה של המים שבתוכו הוא נמצא? מני

תשובה: לא. הכוח הדוחף למעבר חום הוא הפרש טמפרטורות, כלומר, חום יעבור רק מחומר חם לחומר קר יותר ממנו. בשאלה שלך: חום יעבור ממי-הברז אל הנוזל הקפוא, המים יתקררו והנוזל יתחמם עד שהטמפרטורות שלהם ישתוו.

לדעתי המשפט הפותח אינו נכון. רשום שם: "האנומליה של המים היא מושג בכימיה, המתאר תופעה ייחודית למים". אבל התכונה הזאת אינה ייחודית למים. גם לסיליקון, גרמניום, גליום, ביסמות ואנטימון יש תכונה של התפשטות בזמן קפיאה. זה מוזכר גם בערכים שונים בויקיפדיה . למשל: בערך גליום בויקיפדיה בעברית כתוב: "בדומה למים, גליום מגדיל את נפחו כאשר הוא מתמצק ולא מקטין אותו כמו מרבית החומרים האחרים (צפיפות גליום מוצק נמוכה מזו של גליום נוזלי ב־3.1 אחוז), לכן רצוי לא לשמור אותו בכלי זכוכית." בערך germanium בויקיפדיה באנגלית כתוב: Along with silicon, gallium, bismuth, antimony, and water, it is one of the few substances that expands as it solidifies (i.e. freezes) from its molten state. הערך "האנומליה של המים" לא קיים בויקיפדיה באנגלית, אבל בערך Ice כתוב שהמים הוא החומר הלא מתכתי היחיד שמתפשט כשהוא קופא. לדעתי יש לשנות את משפט הפתיחה בצורה דומה.

טעות במשפט הפתיחה

לדעתי משפט הפתיחה אינו נכון. כתוב שם: "האנומליה של המים היא מושג בכימיה, המתאר תופעה ייחודית למים". אבל התופעה הזאת אינה ייחודית למים. גם לסיליקון, גרמניום, גליום ועוד יש את התכונה הזאת. גם בערכים שונים בויקיפדיה זה מוזכר. למשל: בערך גליום בעברית כתוב: "בדומה למים, גליום מגדיל את נפחו כאשר הוא מתמצק ולא מקטין אותו כמו מרבית החומרים האחרים (צפיפות גליום מוצק נמוכה מזו של גליום נוזלי ב־3.1 אחוז), לכן רצוי לא לשמור אותו בכלי זכוכית." בערך germanium באנגלית כתוב: Along with silicon, gallium, bismuth, antimony, and water, it is one of the few substances that expands as it solidifies (i.e. freezes) from its molten state. הערך "האנומליה של המים" לא קיים בויקיפדיה באנגלית, אבל בערך Ice כתוב שקרח הוא החומר הלא מטאלי היחיד שמתפשט כשהוא קופא. לדעתי יש לשנות את משפט הפתיחה כאן באותה צורה.

אתה צודק. שיניתי קלות את הפתיחה. תודה, ‏odedee • שיחה 17:17, 27 במאי 2009 (IDT)

טעות משמעותית חדשה (למיטב הבנתי) במשפט הפתיחה : כתוב שזה מושג בפיסיקה. אני די בטוח שזה מושג בכימיה. נכון?

מים קפואים נחשבים למים מתוקים

"לא נותר מקום למלחים השונים והמים הקפואים נחשבים למים מתוקים"

אז לאן המלחים 'הולכים'? והאם זו עוד דרך (גם אם לא כלכלית) להתפיל מים?

כמה הערות

1. לעניות דעתי לא כל החומרים קופאים בטמפרטורה מסויימת (כפי שכתוב) - קחו לדוגמה עץ ונייר (העשויים תאית) (שגם אינם ניתכים בחימום). 2. לא כתוב באיזו טמפרטטורה תהליך התרחבות המים נפסק - וזה לדעתי מידע חשוב מאוד! 3. ההתייחסות ל"צפיפות קרח" ןל"צפיפות מים" אינה מנוסחת היטב - כדאי לכתוב "מים קפואים" במקום "קרח" ו"מים נוזלים" במקום "מים" - כדי להדגיש שמדובר באותו חומר. 3. בהשפעה על עולם החי - חשוב לציין שעצים (ואולי גם שיחים) שמקורם באזורים קרים משילים את עליהם לפני שהטמפ' יורדת ל - 0 מעלות (זוהי שלכת קור) - על מנת להמנע מפגיעת האנומליה בתאי העלים - מה שהיה הורס את העלים. 4. המשפט "הצד החיובי של תופעה זו..." אינו מדעי - שכן אין כאן מקום ל"חיובי" או "שלילי" - אלא - כך הם פני הדברים. נקודה.

משוב מ-3 בפברואר 2013

יפה מאוד  הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
95.86.124.221 10:06, 5 בפברואר 2013 (IST)

מרנין

מקסים הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
217.194.202.179 12:33, 7 באפריל 2013 (IDT)

שפות אחרות

למה אין לינק לשפות אחרות?

נראה שהם שכחו לכתוב ערך על הנושא.

חיים ברמן - שיחה 19:07, 29 במאי 2014 (IDT)

דיווח שאורכב ב-21 באוגוסט 2021

דיווח מהדף ויקיפדיה:דיווח על טעויות

מצב טיפול: לא טעות

בתאור הכללי של התופעה מופיעים הנתונים הבאים:

צפיפות קרח ב-0° - 0.917 גרם לסמ"ק

צפיפות מים ב-0° - 0.998 גרם לסמ"ק

עבור אותה טמפ' נתוני צפיפות שונים? הכצעקת?

צפיפות ק ר ח ב-0° - 0.917 גרם לסמ"ק

צפיפות מ י ם ב-0° - 0.998 גרם לסמ"ק

תודה לאנונימי על ההערה. אפשרי שלא מדובר בטעות אלא נגזרת של חום כמוס. מכיון שאני לא מומחה בתחום אני רק מעלה השערה. Asaf M - שיחה 09:20, 19 באוגוסט 2021 (IDT)

דיווח שאורכב ב-21 באוגוסט 2021

דיווח מהדף ויקיפדיה:דיווח על טעויות

מצב טיפול: לא טעות

בתאור הכללי של התופעה מופיעים הנתונים הבאים:

צפיפות קרח ב-0° - 0.917 גרם לסמ"ק

צפיפות מים ב-0° - 0.998 גרם לסמ"ק

עבור אותה טמפ' נתוני צפיפות שונים? הכצעקת?

צפיפות ק ר ח ב-0° - 0.917 גרם לסמ"ק

צפיפות מ י ם ב-0° - 0.998 גרם לסמ"ק

תודה לאנונימי על ההערה. אפשרי שלא מדובר בטעות אלא נגזרת של חום כמוס. מכיון שאני לא מומחה בתחום אני רק מעלה השערה. Asaf M - שיחה 09:20, 19 באוגוסט 2021 (IDT)