שיחה:האחים קרמזוב

"הרומן "האחים קָרָמָזוב" יצא לאור בשנת 1880....אנלוגי עבור דוסטויבסקי לרצח הצאר הרוסי"

ועל זה אני אומר: מה, לעזאזל? הנה ציטוט מהערך אלכסנדר השני (הצאר הרוסי בימיו של דוסטוייבסקי): "לאחר נסיונות התנקשות אחדים שנכשלו, ב-1 במרץ 1881 נפצע הצאר אנושות מפצצה ההושלכה לעברו בסנט פטרסבורג ע"י סטודנט בשם איגנצי גרינויצקי, חבר בתנועת "רצון העם", ומת מפצעיו."

אני מציע להעיף את הפסקה (ואולי מוטב להעיף את כל הערך כל עוד לא כותבים אותו כמו שצריך) אלא אם מי שכתב אותה יואיל להסביר את עצמו. גדי אלכסנדרוביץ' 18:07, 7 מרץ 2005 (UTC)

לטעמי הרומן הזה מדבר על יחסים בין אדם לאביו הביולוגי והרוחניים

איוון האגנוסטיקן

קראתי את הספר לפני שש שנים אז איני זוכר בדיוק האם איוון הוא אגנוסטיקן או אתאיסט - שמא מישהו יבהיר את הנקודה, בעקבות השינוי שביצע האלמוני? גדי אלכסנדרוביץ' 09:02, 10 מרץ 2006 (UTC)

תרגמתי את הערך מהויקיפדיה האנגלית, ושם כתוב אתאיסט בשני המקרים ששינה האלמוני. אני לא זוכרת אם המילה "אתאיזם" מוזכרת בפירוש בספר, אני כמעט בטוחה שלא כתוב אגנוסטיקן. רחל 09:08, 10 מרץ 2006 (UTC)

השאלה היא, כמובן, לא האם המילה כתובה בספר, אלא אילו דעות מפגין איוון. זה לא כאילו שהוא לא פוצה פה כל הספר עד שאי אפשר לדעת מה הוא חושב. גדי אלכסנדרוביץ' 09:41, 10 מרץ 2006 (UTC)

איני זוכר את כל דבריו. אך בתחילת הספר (עמוד 139 הוצאת דביר) הוא אומר בשיחה עם אביו: "אין אלהים"..."אין גם אלמוות"..."התרבות לא הייתה קיימת לולא בדו את האלוהים". מלח השמים • שיחה 12:54, 10 מרץ 2006 (UTC)

די בכך כדי להצדיק שחזור עד שיובאו ראיות נוספות. גדי אלכסנדרוביץ' 12:56, 10 מרץ 2006 (UTC)

תודה מלח. היה זכור לי שאיוון אומר בפירוש "אין אלוהים", אבל לא הצלחתי למצוא את המקום המדוייק. רחל 13:20, 10 מרץ 2006 (UTC)

הוא היה אתאיסט, ללא ספק. בנושא אחר - לאחר מספר קריאות אני משוכנעת שגרושנקה היא הגרסה המפוכחת והמאוחרת של נסטסיה פיליפובנה (מ"האידיוט").

לדעתי איוון אינו אתאיסט במובן הרגיל. הוא מצטייר כמישהו שמאמין באלהים, אך לא מוכן לקבל את העולם הרע שהוא יצר. הוא לא מוכן לקבל את ההרמוניה שתתברר באחרית הימים, אלא רוצה עולם שיראה בו הצדק והטוב עכשיו. כך גם הדמות של ישו שמוצגת ב"אינקויזיטור הגדול". ישו רצה ללמד את האנשים להיות בני חורין ולהכיר בעצמם את ההבדל בין טוב לרע, אך זה הדבר האחרון שהעם רוצה. העם רוצה למסור את החירות שלו למי שיביא לו לחם, וללכת באופן עיוור אחרי מנהיגיו הדתיים, ובלבד שיבטיחו לו ניסים וגאולה. כלומר, שוב ההבדל בין חירות, צדק וטוב נראים לעין בעולם הזה, לבין אמונה בגאולה לעתיד לבוא. גם השטן שנפגש עם איוון לקראת סוף הספר אומר מסר דומה. הוא אומר שהוא היחיד בכל הטבע שאוהב את האמת והטוב, והוא היה רוצה לקרוא לישו "הושע נא", אך בגלל ה"סוד" נגזר עליו להיות המקטרג של העולם. דוסטויבסקי ביומנו אומר דברים דומים: "מכיון שבתשובה לשאלותי בדבר האושר נאמר לי באמצעות תודעתי, כי לא אוכל להיות מאושר אלא מתוך הרמוניה עם הכוליות הגדולה, שאיני תופש אותה...ומכיוון שקומדיה זו של הטבע טיפשית לגמרי בעיני...אני דן את הטבע הזה, אשר בחוצפה חסרת בושה הוליד אותי לסבל- אני דן אותו שיושמד יחד עמי" (מובא אצל אלבר קאמי, המיתוס של סיזופוס, עמ' 107). הגיבור המרכזי של הספר (שלא מודגש מספיק בערך) הוא אלהים. דוסטויבסקי אומר על האחים קרמזוב "השאלה העיקרית שתידון בכל חלקי הספר היא השאלה שסבלתי ממנה כל ימי חיי, במודע ובבלתי מודע: קיומו של אלהים" (שם, 113).בספר מוצגת משוואה בין אלהים למוסר. אם אלוהים אינו קיים- הכל מותר. איוון אומנם אומר לעיתים דברים אלו, אך נראה שהוא לא נשאר עם דעה זו (אולי רקיטין הציני מייצג אותה עד הסוף). המעשה האחרון שלו הוא כניעה למצפון שלו- הוא הולך להעיד נגד סמירדיקוב ונגד עצמו במשפט (דבר שסמירדיקוב, החניך שלו לעניני אתאיזם- לא מאמין שהוא יעשה). צורטק - שיחה 00:52, 6 בפברואר 2011 (IST)

עכשיו קראתי את ההספר. איוון חד משמעית אינו אתאיסט, אולי ספקן. נדנד - שיחה 13:23, 11 במאי 2018 (IDT)

בחינת המלצה

הצבעה על הסרת/השארת ההמלצה תפתח ביום 1 בדצמבר 2009 ותתקיים כאן, ‏Ori‏ • PTT‏ 23:44, 22 בנובמבר 2009 (IST)