שיחה:דבש

ערך זה צוטט בפסק דינו של בית משפט השלום ברמלה בתיק ת.ק. 2317/04 מנחם דוד נ. מ.ג.ט. ישראל בע"מ, שניתן על ידי כבוד השופט/ת זהבה בוסתן ביום 22.6.2005

שאלה חשובה

"הדבש יעיל כתרופה רק במידה ולא חומם". זה מדעי? כלומר שלתה עם דבש אין שום סגולות אנטיביוטיות? זה מפריך תרופת סבתא די רצינית (זה גם אומר שסתם שתיתי תה מגעיל עם דבש בימים האחרונים... המממם....)

אביהו מכה שנית!

ערך מדהים. לעמוד הראשי מייד! אלמוג 19:50, 30 ספט' 2004 (UTC)

באמת ערך מדהים! אם לכל הערכים היה אפילו רבע מהאורך והאיכות של הערכים של אביהו, כבר מזמן היינו... לא יודע. אבל בטוח היינו עוברים את ויקי האנגלית. בכל אופן, צר לי לאכזב את אלמוג - צריך לעבור שבוע עד שהערך יוכל להצטרף לרשימת המומלצים, וגם אז צריך להוסיף אותו לסוף הרשימה, מה שאומר שהוא יעלה לעמוד הראשי רק בסביבות סוף דצמבר. אבל צריך להתחיל ממשהו, ואני מיד מוסיף אותו לדף ההוספה.--[[משתמש:Roybb95|רועי | (שיחה) |]] 20:25, 30 ספט' 2004 (UTC)

מצטרף למברכים. באמת דוגמא ומופת לכולנו. גדי אלכסנדרוביץ' 20:30, 30 ספט' 2004 (UTC)

כן ירבו ערכים כאלה, אז נוכל להחליף את המאמר המומלץ על בסיס יומי. גילגמש 20:57, 30 ספט' 2004 (UTC)

אני מצטרף למברכים, כל הכבוד על ההשקעה...

Ramiy 06:30, 3 דצמ' 2004 (UTC)

תודה למברכים

אני שמח שאחרים נהנו מקריאת הערך כפי שאני נהניתי מכתיבתו. בשבילי כתיבת ערך היא מסע של תגליות שמביאה אותי למקומות שלא הכרתי, ולהפתעות רבות (לא ידעתי למשל שיש דבש רעיל). גם אני נהנה מקריאת ערכים רבים אחרים שנכתבים על ידי כולכם. עבורי, ההנאה בכתיבה ובקריאת הערכים היא היא העושה את ויקיפדיה למה שהיא: פרויקט מופלא של יצירה משותפת.

תודה לכולכם, המשך עבודה פוריה וחג שמח!

אביהו 21:16, 30 ספט' 2004 (UTC)

אני מבין שאביהו לא הותיר לי ברירה אלא לחבר ערך אודות כוורת הדבורים. בן הטבע 19:32, 2 אוק' 2004 (UTC)

ערך מרתק מאוד!

אני לא כל כך מבין גדול בויקיפדיה (אני חדש פה) אולי כדאי להוסיף בחלק של היהדות את הפלינדרום "פרשנו רעבתן שבדבש נתבער ונשרף". ואולי לא. סתם זרקתי רעיון. יום טוב לכולם!

למה שחזרתי

תרומת האלמוני הייתה מצוינת (אם כי הייתה זקוקה לויקיזציה). הבעייה היא שהתוספת לקוחה מתוך המאמר המעולה מוצרי דבורים להזנה ובריאות - אמונות ומציאות מאת יעקב לנסקי, ולא נראה לי כי דבר זה נעשה ברשות המחבר. אם יתברר כי טעיתי אשמח להתנצל. אביהו - שיחה 16:01, 1 אוקטובר 2005 (UTC) פרשנו רעבתן שבדבש - תשובת רבי אברהם אבן עזרא לשאלה אם חלקי דבורים או שאר חרקים הנכנסים לדבש פוסלים אותו לאכילה. הוא פסק שכיוון שהדבר הוא חומר מעכל, המבער את חלקי החרקים בו (כפי שמוסבר בערך) מותר לאכול מהדבש גם אני לא מבינה בויקיפדיה, אבל בטוחה שזכויות היוצרים הם של הראב"ע

הסבר מדוע הדבורים מכינות דבש

...על שום מה מפרישה הדבורה את הדבש ושומרת אותו בחלת הדבש? איזה תועלת הוא מעניק לה? האם היא ניזונה ממנו?

תגובה: נשאל בעבר. לא חפשתי בהסטוריה של הדף מתי. כנראה שמזמן. כעת זה רשום בפתיח של דבש#צוף הפרחים. מציע למחוק את הפסקה מדף השיחה.

אוצר דבש

כיום ישנו איש הטועם את סוגי הדבש ואחראי על הטעם ועל איכות הדבש והוא נקרא : " אוצר דבש " . פארוק - שיחה 09:48, 11 באפריל 2010 (IDT)

הדבש שבתנ"ך

דבש נזכר 54 פעמים בתנ"ך. רק במקום אחד ברור מהו הדבש הזה, בסיפור שמשון. ושם ברור שמדובר בדבש דבורים. לא ניתן להסיק מאיזכור כלשהו של הדבש שמקורו בתמרים. ועוד, אם כי עץ התמר נזכר בתנ"ך כמה פעמים, אין איזכור של פרות התמר. ואין פלא, ארץ ישראל לא גידלה תמרי מאכל טובים.
אמנם,מסבה שלא ירדתי לעמקה, המפרשים המסורתיים דוקא מפרשים דבש תמרים - למשל פרוש רש"י לשמות יג ה. ואף על פי כן, מקריאה בתורה ובתנ"ך לא ניתן להסיק שמדובר בדבש תמרים ואין מקום לכתוב בנחרצות כזאת (בסעיף מקור השם) שדבש במקורו הוא דבש תמרים.
איתן פ - שיחה 17:13, 4 בדצמבר 2010 (IST)

אתה צודק לגבי הנחרצות. נראה שמדובר במיץ פירות מתוק, ומכיוון שהתמר הוא המתוק ביותר מבין שבעת המינים, מקובל להניח שמדובר במיץ תמרים, ודרך אגב לא רק רש"י תומך בגרסה זו. אנא הצע גרסה מרוככת יותר וכשנסכים נחליף בערך. שבוע טוב, אביהו • שיחה 20:09, 4 בדצמבר 2010 (IST)

אפשר בהחלט להוסיף הערה עם העובדה שרוב המפרשים מניחים שמדובר בדבש תמרים, אבל אין לכך הוכחה חד-משמעית Israels - שיחה 23:12, 8 בדצמבר 2010 (IST)

ערבית

כתוב בערך: "בערבית של ימינו دِبْس הוא נוזל צמיג בריכוז גבוה של סוכר המופק מפירות". לקחתי את המילה למתרגם של גוגל כדי לבדוק איך הוגים אותה (זה אפשרי בחלק מהשפות), אבל זה תירגם את זה למילה אחרת, שאינה "דבש" או מה שנכתב... ‏Mr. boo‏ 10:13, 11 בדצמבר 2010 (IST)

ובאמת איך הוגים את המילה? ‏Mr. boo‏ 10:14, 11 בדצמבר 2010 (IST)

פתחתי שאלה בדף המשתמש שהוסיף קטע זה. אביהו • שיחה 19:06, 11 בדצמבר 2010 (IST)

בערך הכתיב הערבי מנוקד. בכל אופן ההגיה היא דִבְּשׂ (ש שמאלית).

מובנה של המלה הערבית:

מתוך מילון אילון-שנער: دِبْس דְּבַשׁ (עֲנָבִים, חֲרוּבִים וכו')

מתוך מילון SAKHR :(סירופ מתוק, מולסה) molasses , treacle

(ראיתי תרגומים אחרים ל دبس שאינם מוכרים לי ואני לא יודע מאיזה דיאלקט ערבית).

דבש דבורים בערבית הוא عسل (עסל).

לענין שפות שמיות אחרות, לי עצמי אין ידע. הוצאתי את הנתונים ממילון שנמצא באינטרנט וזה מה שקבלתי כשהכנסתי את האנגלית honey שהוא, כידוע, דבש דבורים. (באכדית יש בטוי לדבש תמרים והוא, בדומה לעברית, מורכב משתי מילים).

איתן פ - שיחה 10:13, 12 בדצמבר 2010 (IST)

טעמו של דבש האקליפטוס

מקורות לטענה: ספרו של אבשלום מזרחי המוזכר ב"לקריאה נוספת", ומקור זמין יותר נמצא כאן. נא להימנע מתגובות אישיות מסוג "כנראה שלא טעמת דבש אקליפטוס". אביהו • שיחה 13:15, 11 בדצמבר 2010 (IST)

מה שכתוב בקישור לא דומה בכלל למה שכתוב בערך ואפילו סותר אותו. כתוב לדבש אקליפטוס יש קצת טעם לוואי מריר. כנ"ל דבש הדרים. Gidip - שיחה 14:47, 11 בדצמבר 2010 (IST)

מה שכתוב בערך הוא "אך הטעם בדרך כלל עז ומזכיר במקצת טעם לוואי של תרופה". אני ממש לא רואה סתירה, להיפך, אבל הבה לא נתווכח על הבנת משפטים. גם אתה מסכים שדבש אקליפטוס שונה מדבש פרחי בר, הן בגוון והן בטעם. במקום למחוק את המשפט כליל תציע ניסוח אחר בדף השיחה. אביהו • שיחה 18:45, 11 בדצמבר 2010 (IST)

האמת שלא. אני לא הרגשתי שום הבדל בטעם, רק בצבע. אני מוכן לקבל שיש טעם לוואי מריר שרק חלק מהאנשים מרגישים, אבל טעם עז? מה פתאום? דבש הדרים אני לא יודע מתי טעמתי אם בכלל (אם הוא כל כך נפוץ סביר להניח שמתישהו יצא לי). קשה לי להאמין שיש לו ניחוח פריחת הדרים, וגם זה לא מתקרב אפילו למה שמופיע בקישור. Gidip - שיחה 19:14, 11 בדצמבר 2010 (IST)

זבת דבש

באופן היסטורי, המילה "דבש" תיארה לאו דווקא דבש דבורים אלא כל עיסה העשויה מציפת-פרי או חומר טבעי אחר (ראו: "ארץ זבת חלב ודבש", אחד הביטויים הציוניים הידועים ביותר). אני מציעה לשנות את שם הערך ל"דבש דבורים" ולהמשיך להפנות אליו מהעמוד "דבש". InbalabnI - שיחה 13:48, 11 בדצמבר 2010 (IST)

רק כדי לחדד את העניין, שימו לב לסתירה בערך: בפתיחה מוסבר שדבש הוא חומר המופק מצוף פרחים על-ידי פועלות הכוורת. אחר כך, כתוב בפרק "מקור השם" כי מלבד ספר שמשון, "לא נאמר במפורש מקור הדבש" בתנ"ך. כלומר, הקורא יכול רק להסיק שיש דבש מצוף פרחים שמקורו לא מדבורים! חוץ מזה, אחרי הגילוי שבערבית המילה "דבש" מתארת עד היום תמצית פירות, אני חושבת שחובה לבאר את פני הדברים. InbalabnI - שיחה 14:02, 11 בדצמבר 2010 (IST)

אף שאת צודקת מבחינה היסטורית, שמות ערכים נקבעים על פי שימוש עכשווי. חיפה-חיפה-עיר-עם-עתיד - שיחה 14:00, 11 בדצמבר 2010 (IST)

הפרק בא לבדוק את המקורות העתיקים של המלה. בעברית זה התנ"ך וכן שפות שמיות עתיקות. לעניות דעתי נובע מכך שבמקור מדובר דוקא בדבש דבורים, נא לקרוא גם מה שכתבתי למעלה ב "הדבש בתנ"ך" ו "ערבית". (הערבית دبس היא בערבית חדשה, לא עתיקה). אשמח אם יבוא מומחה לשפות שמיות עתיקות ויחוה דעתו.

כשנכתב "לא נאמר במפורש מקור הדבש", הכונה שלא נאמר שזה דבש דבורים או דבש אחר.

אם הכתוב אינו בהיר, נראה שיש צורך לתקן את העריכה.

התיחסות ראשונה לדבש מפרות מופיעה בתלמוד, כלומר מאוחר יותר. מה הביא את חז"ל לפרש את הדבש שבשבעת המינים כדבש תמרים? הרי אין זה נובע ישרות מהכתוב. יש לי השערה, אך אני מעדיף שיבוא מישהו שידיעתו בתלמוד מעמיקה משלי.

איתן פ - שיחה 09:25, 13 בדצמבר 2010 (IST)

אחרי הסתכלות על כמה מערכי הדבש בויקיפדיה (דבש תמרים, דבש ענבים, דבש מלכות), אני רוצה להעלות מחדש את ההצעה שלי לשנות את שם הערך ל"דבש דבורים". אני חושבת שיש מספיק ראיות כדי להצביע על כך שהמילה "דבש" לא מתייחסת כיום באופן בלעדי לדבש דבורים. לגבי הפרשנות של התלמוד, עדיף לא לנסות להתווכח, ולקבל את העובדה שכך פירשו, לטוב ולרע. --ענבל • ח' בסיוון ה'תשע"א • 01:39, 10 ביוני 2011 (IDT)

המילה דבש לא מתייחסת כיום באופן בלעדי ל"דבש דבורים" כפי שהמילה אי לא מתייחסת כיום באופן בלעדי ל"יבשה מוקפת מים הקטנה מיבשת וגדולה מסלע." (תבדקי במילון, בין השאר זו שמה של חיה ממשפחת הכלביים). יש מקרים רבים שיש יותר ממשמעות אחת למילה. במצב זה אנחנו נוקטים אחת משתיים. אם יש משמעות בולטת היא תהיה שם הערך, ובתחילתו תהיה הפניה לדף פירושונים של כל המשמעויות האחרות. אם אין משמעות בולטת שם הערך הוא דף פירושונים. אין כל ספק לגבי דבש, המשמעות הבולטת היא דבש המיוצר על ידי דבורים. לכן זה שם הערך, ומתחילתו יש הפניה לדבש (פירושונים) שממנו אפשר לראות את כל הסוגים האחרים.

שבת שלום, אביהו • שיחה 09:47, 10 ביוני 2011 (IDT)

הכוונה שלי לא הייתה למשמעות המילונית; זה מובן מאליו. התכוונתי שריבוי סוגי הדבש שנעשה בהם שימוש כיום מצדיק התייחסות למילה "דבש" קודם כל בדף פירושונים, גם אם ברוב הפעמים שמוזכרת המילה "דבש", הכוונה היא לדבש דבורים. --ענבל • ח' בסיוון ה'תשע"א • 12:05, 10 ביוני 2011 (IDT)

ההבדל בין "אי" ובין "דבש" הוא שרוב האנשים לא יודעים שיש יותר ממשמעות אחת לראשון, בעוד שכמעט כולם יודעים שיש כמה משמעויות לשני. --ענבל • ח' בסיוון ה'תשע"א • 12:08, 10 ביוני 2011 (IDT)

אני מצטער, אבל אני לא מבין אותך. אני חושב שהסברתי בצורה מאוד ברורה כשיש משמעות בולטת (שהרי גם לשיטתך "רוב הפעמים שמוזכרת המילה "דבש", הכוונה היא לדבש דבורים") יהיה ערך על המשמעות הבולטת. זה הנוהג בוויקיפדיה. אם את רוצה לחרוג מהנוהג, ואם את בטוחה ש"כמעט כולם יודעים שיש כמה משמעויות לשני" (לדעתי את טועה כאן בענק) תפתחי הצבעת מחלוקת על השם. שבת שלום, אביהו • שיחה 13:03, 10 ביוני 2011 (IDT)

סתירה פנימית בערך

תחת הערה 2 ל"תכונות והרכב כימי של הדבש" כתוב: "הדבש אומנם מכיל חומרים נוגדי חימצון [..] אך ניסויים קליניים הראו כי בניגוד לטענה נפוצה אין לחומרים נוגדי חימצון השפעה במניעת מחלות לב וסרטן.‏[5]" ותחת "השימושים בדבש" כתוב: "תרופה – [..] הדבש מכיל חומרים נוגדי חימצון (Antioxidants) הידועים בפעולתם למניעת מחלות לב וסרטן."

את/ה צודק/ת. תוקן. תודה, אביהו • שיחה 18:32, 13 בפברואר 2011 (IST)

יערה, חלה וכוורת

שאלה לשונית: מה ההבדל בין יערת דבש, חלת דבש וכוורת? אני מניח שההבדל הראשוני הוא הרובד הלשוני (יערת דבש - במקרא; האם רק בנסמך?). אך כפי שנרמז כאן, חשובה ההבחנה הסינכרונית של היום. ומי שבעל סמכות בעיני הוא הכוורנים והדבשאיים למיניהם...--Shilog - שיחה 13:12, 14 באפריל 2011 (IDT)

את הטרמינולוגיה של הדבוראים אינני יכול להביא, אבל מה שכן:

יערה מקורו מקראי: המילה "יערה" מופיעה רק בצירוף "יערת דבש"; יש גם יַעַר - "ויבֹא העם אל-היער והנה הלך דבש" (שמ"א יד,כ), "אכלתי יערי עם-דבשי" (שה"ש ה,א). (באדיבות מילון העברית המקראית של מנחם-צבי קדרי.) מילון אבן-שושן מפרש "חלת דבש, טבלת דונג שהדבורים בנו בה תאים ומלאוה דבש".

חלת דבש מופיע כבר בתוספתא ("והרודה חלת דבש"; שבת, ט,יג). אב"ש מכניס אותה תחת הערך "חלה" במשמעות עוגה, כיכר לחם, תרומת הבצק לכהן, לחם שבת. ומפרש: "טבלה של דונג ובה תאים משושים שלתוכם מטילה מלכת הדבורים את ביציה, ושאר הדבורים - את דבשן. הדבורים עושות את חלת הדבש מן הדונג שהן מפרישות מגופן.

כוורת אף היא מופיעה לראשונה בלשון חכמים; לדוגמה: "מכר את שובך מכר את יוניו. מכר את יונין מכר את שובך. מכר כוורת מכר דבורים. מכר דבורים מכר כוורת. חלות דבש אין רשיי לסרס את כולן כאחד אלא מניח שתי חלות החיצונות והשאר עולות. ואם אין שם אלא הן אין רשיי ליגע בהן." (תוספתא, ב"ב, ד,ז). אב"ש מפרש "ארגז או סל המשמש מקום מחיה לנחיל של דבורי דבש". אביעדוס • שיחה י"א בניסן ה'תשע"א, 18:07, 14 באפריל 2011 (IDT)

משוב מ-01 בספטמבר 2011

ממצא מאד,מעמיק מובן ומסקרן הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
62.0.110.134 03:09, 1 בספטמבר 2011 (IDT)

טעות

לפני כשנתיים נמצאו כוורות מתקופת המקרא בבית שאן כך שלא ברור מדוע אתם טוענים שלא היה בארץ ענף כוורנות. מה גם שהענף כן היה קיים במצרים ובשאר הארצות השכנות ומכאן שהישראלים הקדומים הכירו אותו הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
84.229.78.37 19:32, 28 במרץ 2012 (IST)

טענה זו מצוטטת מתוך הספר מהדבש ועד העוקץ על מוצרי הדבורה – לבריאות, לרפואה ולהנאה, שכתב פרופ' אבשלום מזרחי, "חותם זהב" – הוצאה לאור, 1999. אביהו • שיחה 21:06, 28 במרץ 2012 (IST)

קישור שבור

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

• http://www.beekeeping.com/apimondia/index_us.htm
  • In דבש on 2011-11-22 21:41:53, 404 Not Found
  • In דבש on 2011-11-27 23:28:24, 404 Not Found
  • In דבש on 2012-01-20 03:40:14, 404 Not Found
  • In דבש on 2013-05-03 21:04:16, 404 Not Found

--Matanyabot - שיחה 00:04, 4 במאי 2013 (IDT)

הוסר, אביהו • שיחה 08:19, 19 ביולי 2014 (IDT)

קישור שבור 2

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

• http://www.algonet.se/~beeman
  • In דבש on 2011-11-22 21:42:15, 404 Not Found
  • In דבש on 2011-11-27 23:28:24, 404 Not Found
  • In דבש on 2012-01-20 03:40:16, 404 Not Found
  • In דבש on 2013-05-03 21:04:28, 404 Not Found

--Matanyabot - שיחה 00:04, 4 במאי 2013 (IDT)

הוסר, אביהו • שיחה 08:19, 19 ביולי 2014 (IDT)

ערך דבש

מרחיב וממצה. יישר כח!

דבש

(הועתק מדף השיחה של המשתמש)

שלום גידי,

לא זו הדרך. תבין, אני השקעתי בערך זה כמה חודשי עבודה, וטבעי שאני אגן עליו. הדרך הנכונה היא לנהל שיחה ולא לבצע מלחמת עריכה. אני מציע שבמקום שאתה תשנה ואני אשחזר שנבדוק את שתי נקודות המחלוקת:

• הטעם של דבש מפרחי אקליפטוס. תסתכל בדף השיחה של הערך ותראה שכבר לפני 4 שנים ביקשת מקור וקיבלת שניים.
• דבש מפרחי הרדוף. זה נושא מוזר. אומנם כתוב בערך בוויקיפדיה העברית שלפרחי הרדוף הנחלים אין צוף, אבל אני מצאתי לא מעט מקורות באינטרנט שטוענים שיש דבש כזה והוא מסוכן. והנה כמה דוגמאות: Oleander poisoning, Oleander Leaf, Top 10 Most Poisonous Plants, תמונה של דבורת דבש יונקת מפרח של הרדוף ויש עוד. אני לא יודע מה לעשות עם המידע הזה, אבל כמינימום חייב להופיע משפט "קיימות טענות (וכאן להביא את המקורות שציינתי לעיל) שגם דבש מפרחי הרדוף הנחלים רעיל. טענות אלו אינן נכונות משום שפרחי הרדוף הנחלים אינם מפיקים צוף, ודבורות הדבש נמנעות מפרחים אלו. וכאן אפשר להוסיף את How the Oleander Attracts Pollinators שתומך בטענה שלך, ואת Honey from poisonous flowers שאף שבתחילת הפתיל טוען שדבש מהרדוף רעיל, כותבת בהמשך משפחה שלפי ניסיונה, למרות שהרדוף זה כמעט הפרח היחיד בסביבה נמנעות דבורות הדבש מלגשת אליו.

שבת שלום, אביהו • שיחה 10:33, 20 בספטמבר 2014 (IDT)

• מה הנוסח המדויק בספר של מזרחי? תכתוב מה שאתה רוצה רק תבין שזה סובייקטיבי (למה שלא תטעם ותיווכח בעצמך?), ולדבוראים יש אינטרס להגזים בטעמים השונים של הדבשים כדי למכור אותם. דבש זני הוא דבר חדש בארץ וללא תקן מחייב. אף אחד לא בודק את הדבוראי כדי לוודא כמה מהדבש באמת בא מכל פרח - ברור לגמרי שזה רחוק מאד מלהיות מאה אחוז. הממדים הקטנים של הארץ, השדות ויחידות הנוף מעמידים את כל הנושא בשאלה גדולה. בתור מי שטעם לא מעט סוגי דבש בארץ ובחול, אני יכול להגיד לך שהטעמים של הדבש בארץ די אחידים. תטעם למשל דבש מפרחי ערמונים מאיטליה ותראה מה זה טעם של תרופה.
• זה די ברור שאינך עוסק בתחום. כל המקורות שהבאת הם פופולריים ולא ספרות מדעית. אני עברתי בקפידה על הספרות המדעית בימים האחרונים ויש רק מקור אחד שבדק לעומק את הנושא ואותו ציטטתי. תמונה של דבורה על פרח ממש לא מעידה שהפרח מכיל צוף או שהיא מצאה בו חומר כלשהו לינוק. אגב החדק של הדבורה שלוף אבל סתם מונח על עלה הכותרת שבו מובן מאליו שאין כלום. גם אם החדק היה בעומק הפרח זה עוד לא אומר שהיא מצאה שם משהו - כך עובדת האבקת רמייה בפרחים שלא מספקים גמול. הנוסח האחרון שכתבתי מתייחס לאותן "טענות" שהעלית ומזים אותן. Gidip - שיחה 10:43, 20 בספטמבר 2014 (IDT)
• אגב, אני לא חושב שזה תואם את ההגדרה של מחלמת עריכה ולא מצדיק חסימה. אני לא שחזרתי עריכות שלי במלואן אלא יצרתי עריכה חדשה פשרנית יותר. Gidip - שיחה 11:35, 20 בספטמבר 2014 (IDT)

בוא ננסה לסכם. קודם כל רד כבר מהנושא האישי ("זה די ברור שאינך עוסק בתחום"), אפשר להיות ענייניים מבלי לחלק ציונים שמהם משתמע "אתה בור בנושא, ואני לעומת זאת מקצוען".

• לא באמת משנה לי אם יהיה כתוב שיש לדבש אקליפטוס טעם לוואי של תרופה, מה דעתך על הניסוח "טעם עז, מריר במקצת"?
• הרדוף הנחלים, אם תשים לב כבר הצעתי נוסח שפחות או יותר מקבל את גרסתך, אבל לא מתעלם מכך שיש המון מקומות שטוענים ההפך. אתה מוזמן להציע נוסח אחר, אבל חייבים להתייחס לנושא. גם הפרכת הטענה היא בסדר גמור.
• לא נתווכח על הייתה מלחמת עריכה כן או לא. בוא ננסה להתקדם מכאן הלאה.

שבת שלום, אביהו • שיחה 12:54, 20 בספטמבר 2014 (IDT)

רק עכשיו ראיתי שהעובדה המציינת את חוסר הצוף בהרדוף כעובדה חד משמעית בערך על ההרדוף נובעת משינויים שלך שמחקו טענות אחרות המסתמכות על מקורות מכובדים כמו "עולם הצמחים" של זהרי או "צמחי בר בארץ ישראל" של פיינבורן. גם שם היה צריך להשאיר את הטענות ולהפריך אותן באמצעות המאמר של הררה כפי שעשית. אביהו • שיחה 13:08, 20 בספטמבר 2014 (IDT)

ועוד משהו. בין המקורות שהבאתי ישנו גם אתר ה-National Institutes of Health של ממשלת ארצות הברית. אני חושב שזה קצת יומרני לטעון שמדובר באתר פופלרי שאפשר להתעלם מממנו. אביהו • שיחה 13:13, 20 בספטמבר 2014 (IDT)

הלאה, ברור שגם ד"ר אורי פרגמן–ספיר, מדען ראשי בגן הבוטני האוניברסיטאי, ירושלים לא עוסק בתחום, כי גם הוא מעז לטעון שלהרדוף יש צוף, והוא לא הבור היחיד בתחום גם אביב חדש - אנציקלופדיה לנוער לא מבינים דבר בתחום. לעומת זאת בבלוג "ביום טוב רואים את החרמון" מציינים שלהרדוף אין צוף, רק רגע, אבל באותו דף מציינים גם שדבש מצוף של הרדוף מסוכן. מה המסקנה? אביהו • שיחה 14:37, 20 בספטמבר 2014 (IDT)

מאמר מדעי המציין את היעדר הצוף בפרחי הרדוף נמצא, למשל כאן. יורם שורק - שיחה 10:57, 20 בספטמבר 2014 (IDT)

אני מבקש להסיר את ההגנה על הערך ולהחזיר את העריכות שאין עליהן מחלוקת. אני לא מתכוון לשחזר גרסאות הלוך ושוב. מצד שני יש לי עוד דברים שאני רוצה להוסיף. הרבה יותר קשה להגיע לגרסה מוסכמת כשהערך מוגן. אפשר לכתוב עז, מריר במקצת. ראה את עריכתי האחרונה לגבי דבש ההרדוף והצע שינויים במידת הצורך. NIH הם מומחים ברפואה ולא בבוטניקה, אקולוגיה, דבוראות וכו'. אין שום עדות מוצקה שקיים דבש עם מרכיב משמעותי של הרדוף. גם הרפרנסים שנותן אתר NIH הם רפואיים בלבד, ואין בדף הזה פירוט על תיעוד מקרים של הרעלה מצוף או דבש של הרדוף, אלא רק תיאור של מצב היפותטי, המסתמך על הרעלות שקרו מאיברי צמח אחרים ככל הנראה. גם שאר הקישורים אינם פרסומים מדעיים והם לא מפרטים את הנתונים המדויקים לפיהם (תצפיות על מאביקים, בדיקה של איברי הצמח, וכו'). האם הם היו עומדים בביקורת עמיתים של מאמר מדעי? כרגע מאמר מדעי רציני בנושא יש רק אחד, ועוד מאמר אחד מפורט שפורסם בעברית ב"טבע וארץ", שגם טוען שאין צוף - קרא את המאמר עצמו באותו קישור בדיוק שנתת בעצמך http://madrichtiulim.blogspot.co.il/2011/06/blog-post_20.html. שים לב שהמאמר בעברית מתייחס במפורש לפרסומים קודמים בעברית כגון זוהרי ומפריך אותם. צריך להוסיף את זה לרפרנסים. עכשיו יש לך שני מחקרים רציניים עצמאיים משני אזורים גאוגרפיים שונים שאומרים אותו דבר. כל שאר המקורות מתייחסים לנושא במילה או שתיים ואינם רציניים. בניגוד לשמידע, אורי פרגמן מעולם לא עסק בחקר ההאבקה. מן הסתם הוא פשוט העתיק ממקומות אחרים בלי לבדוק יותר מדיי - מדובר בפרסום פופולרי והוא לא נדרש לתת גיבוי לכל משפט כמו בפרסום מדעי. אתה יכול לכתוב לו מייל אם אתה כל כך בספק. הוא ישמח לענות. לא הייתי נותן יותר מדי תוקף לאנציקלופדיה המיועדת לילדים או לבלוג. גם במאמר הסקירה המפרט את כל מקרי ההרעלה המדווחים מהרדוף לא מוזכר מקרה אחד של הרעלה מדבש או צוף http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/20438743 Gidip - שיחה 14:39, 20 בספטמבר 2014 (IDT)

ההגנה תוסר אוטומטית מחר, ועד אז בוא ננסה להגיע לנוסח מוסכם לגבי ההרדוף. ראשית אני מסכים איתך ששני המאמרים (של הררה ושל שמידע, עברי וכהן) קובעים חד משמעית שלהרדוף אין צוף. מכאן אכן נובע שאין חשש שהדבורים ייצרו דבש רעיל ממנו. יחד עם זאת יש יותר מדי מקורות, כולל של בוטנאים נחשבים, שטוענים אחרת ואסור להתעלם מכך, בייחוד בערך על ההרדוף. חייבים להזכיר שבעבר הייתה טענה כזו (ולאזכר את זוהרי, ואת פיינברון), שאפילו כיום חוזרים עליה (ולאזכר את פרגמן) שגרמה למחשבה שדבש מצוף של הרדוף מסוכן (וכאן לאזכר את ה-NIH), אבל שהמחקרים של הררה ועוד יותר של שמידע וחבריו מוכיחים כי החוקרים הקודמים טעו. יחד עם זאת, בעקבות מחקרים אלו יש עדיין סימני שאלה. שמידע מציין שההרדוף לא מצויד בפטנט המורפולוגי (הדבקת שקיות האבקה) שהמציאו הסחלבים, שהם גדולי הרמאים בנושא, ומכיוון שהחרקים מגלים מהר מאוד שעובדים עליהם הם לא מגיעים לביקור חוזר. בקישור How the Oleander Attracts Pollinators מצוין במפורש שאחרי שדבורה פועלת מגלה פריחה נטולת צוף היא חוזרת לכוורת ומתקשרת לחברותיה שלא לבזבז זמן בפרחים אלו. אם כך, איך בעצם מתבצעת ההאבקה של ההרדוף? בערך דבש עצמו יש לסכם את הנושא בקצרה (שוב תוך אזכור חלק קטן מהמקורות הרבים ברשת שטוענים שדבש מהרדוף (שלא קיים) מסוכן). אשמח אם תכתוב כאן את הנוסח הנראה לך. דרך אגב, לא השמדת לגמרי את כל האזכורים בוויקיפדיה לקיומו של צוף בפרחי ההרדוף, ראה גם את הערך רפרף ההרדוף. אביהו • שיחה 17:56, 20 בספטמבר 2014 (IDT)

ההגנה הוסרה לבקשתי. ראה בבקשה את הגרסה האחרונה שהעליתי לפני שהערך נחסם, שחזר אותה ושנה כראות עיניך. Gidip - שיחה 18:31, 20 בספטמבר 2014 (IDT)

לגבי איך מתבצעת ההאבקה - סימני השאלה שציינת ללא ספק חשובים, אך מן הסתם לא לערך על דבש אלא לערך על הרדוף. Gidip - שיחה 18:34, 20 בספטמבר 2014 (IDT)

נו בוודאי, קרא שוב מה שכתבתי "ואסור להתעלם מכך, בייחוד בערך על ההרדוף. חייבים להזכיר שבעבר....", שבוע טוב, אביהו • שיחה 19:02, 20 בספטמבר 2014 (IDT)

בוצע, עכשיו תורך לטפל בערך על ההרדוף. אביהו • שיחה 22:20, 21 בספטמבר

2014 (IDT)

לא בטוח שאגיע לזה בימים הקרובים. אם אתה רוצה אתה מוזמן לנסח שם משהו בינתיים. הייתי מוריד את המשפט שדבורים נמנעו מלגשת לפרחי ההרדוף. הגיוני ביותר שדבורי הדבש מדווחות אחת לשנייה, כפי שהן עושות עם כל מוקד של פריחה, וכך נמנעות מביקור בפרחים, אבל אתר האינטרנט שמציין את זה הוא ממש לא רפרנס מהימן לכך, וזה לא מופיע באף אחד מהרפרנסים שהוא נותן. אפשר להוסיף את המאמר של שמידע וחובריו לרפרנס של הררה. Gidip - שיחה 22:56, 21 בספטמבר 2014 (IDT)

מה פירוש "דבש בר" ?

בעבר שמעתי כי מסופר על יוחנן המטביל שהיה ניזון מדבש בר. מה הכוונה כאן?, מישהו יכול לתאר לי איפה בדיוק נמצא דבש כזה והאם אין סכנה ממשית בנסיון להשיגו?, בן. ‏Ben-Natan‏ • שיחה 09:34, 20 בספטמבר 2014 (IDT)

מישהו? ‏Ben-Natan‏ • שיחה 18:58, 20 בספטמבר 2014 (IDT)

לא מכיר את הסיפור, אבל סביר להניח שהתכוונו שהוא רדה דבש מכוורות טבעיות של דבורי פרא, שהיו נפוצות בעבר בארצנו. Gidip - שיחה 21:04, 21 בספטמבר 2014 (IDT)

נוזל סמיך, דביק ומתוק

• דבש הוא לא בהכרח נוזל - יש דבש חמאתי במצב מוצק למחצה, וגם דבש שהתגבש עדיין נחשב דבש.
• לא בהכרח סמיך - דבש של דבורים חסרות-עוקץ הוא נוזלי ביותר.
• לא בהכרח מתוק - דבש מצמחים מסוימים בעלי צוף מריר, כגון שקדים וחמניות, הוא בעל טעם לוואי מריר חזק, ולהגדיר אותו בפשטות כ"מתוק" יהיה בעייתי. אני בטוח שיש מקרים עוד יותר קיצוניים בהם חומרים אחרים בצוף מסווים את המתיקות לחלוטין.
• אז נשארנו עם "דביק", וגם על זה הייתי מוותר.
• Gidip - שיחה 09:27, 4 בינואר 2017 (IST)

התגבשות דבש

תוך כמה זמן ניכרת ההתגבשות של דבש שנמצא במקרר? (אנחנו רוצים דבש נוזלי, אבל מעדיפים לשמור במקרר כי שם אין נמלים.) 109.160.155.236 02:25, 6 בספטמבר 2018 (IDT)

דבש פירות

הערך מדבר על דבש דבורים או על דבש באופן כללי ? ..... , אם כך אולי צריך לשנות את שם הערך. פארוק - שיחה 20:13, 16 בספטמבר 2018 (IDT)

דבש דבורים. אביהו - שיחה 06:42, 17 בספטמבר 2018 (IDT)

שינוי שם

מה דעתכם על שינוי השם ?. כדי להבדיל דבש דבורים ש-ממנו מכינים סוגי מסוגי פרחים לעומת דבש מ-סוגי פירות שונים. פארוק - שיחה 13:57, 9 במאי 2019 (IDT)

משוב מ-19 בדצמבר 2021

למה אין את הצפיפות של הדבש הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
109.66.205.56 14:30, 19 בדצמבר 2021 (IST)

צפיפות הדבש מוזכרת ברשימת התכונות. הניסוח היה משקל סגולי ותיקנתי. תודה על הפניית תשומת הלב. יורם שורק - שיחה 20:56, 19 בדצמבר 2021 (IST)