שיחה:גדעון בן יואש

בבקשה תשנו את הקישור של מנשה ממנשה בן יוסף לשבט מנשה. תודה מראש, סתם אורח בויקי (אפילו שאני רשום, אבל אני לא פעיל).

הכל בסדר עם הקישור הזה. דודס 20:51, 3 יוני 2006 (IDT)

הכל טוב עם הניסוח

אין מה לשנות, הניסוח ברור ומובן. ―אנונימי (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

הניסוח ברור, אך יש מה לשנות. ―אנונימי (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

יופי של ניסוח, ממש מצוין! (בר)

הדף מעולה אבל יש המון לשיפור חשוב לציין שאני חושבת שצריך להוסיף בו עוד מידה רב! (נעם) למה לשנות? הדף מעולה!

קישור שבור

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

• http://dover.idf.il/IDF/News_Channels/Personal/08/08/0503.htm
  • In אילן הררי on 2013-09-12 22:55:59, Socket Error: 'Connection reset by peer'
  • In גדעון בן יואש on 2013-09-13 00:08:07, Socket Error: 'Connection reset by peer'
  • In אילן הררי on 2013-09-15 22:20:20, Socket Error: 'Connection reset by peer'
  • In אילן הררי on 2013-09-19 22:54:32, Socket Error: 'Connection reset by peer'
  • In גדעון בן יואש on 2013-09-20 02:14:47, Socket Error: 'Connection reset by peer'
  • In אילן הררי on 2013-09-24 13:36:55, Socket Error: 'Connection reset by peer'
  • In גדעון בן יואש on 2013-09-24 19:41:39, Socket Error: 'Connection reset by peer'

--Matanyabot - שיחה 22:41, 24 בספטמבר 2013 (IDT)

אישיותו של גדעון - אם תמצאו לנכון, אנא הוסיפו זאת לערך

חז"ל הצביעו על מידות אנושיות מתוקנות שהיו בגדעון

על הפסוק

... וְגִדְעוֹן בְּנוֹ, חֹבֵט חִטִּים בַּגַּת, לְהָנִיס, מִפְּנֵי מִדְיָן (ו',י"א)

ביאר רש"י :"וגדעון בנו" - אביו היה חובטן והוא כוברן אמר לו אבא זקן אתה ואם יבאו המדינים לא תוכל לנוס לך אתה ואני אחבט". לפי המדרש, לכאורה "בנו" מיותר, שהרי קודם נאמר :"יוֹאָשׁ, אֲבִי הָעֶזְרִי", הכתוב בא ללמד על הדאגה שגדעון חש כלפי אביו.

רד"ק הוסיף : 'וישב תחת האלה - ובדרש: נתעכב שם עד שמצא לו זכות ואחר כן נראה לו.

אמרו: יואש אביו היה חובט חטים.

אמר לו גדעון: אבי זקן, אתה הכנס לביתך ואני אהיה חובט, שאם יבאו המדינים אין בך כח לנוס.

אמר המלאך: קיימת מצות כבוד וראוי אתה שיגאלו בני על ידיך, מיד וירא אליו מלאך ה' וגו' : אמר לו גדעון: ויש ה' עמנו וגו', אמש קראנו את ההלל והיה אבי מקראני: בצאת ישראל ממצרים, אם צדיקים היו אבותינו עשה לנו בזכותם, ואם רשעים היו, כשם שעשית להם נס כך עשה לנו נס.

אמר הקדוש ברוך הוא: חייך, כך למדת סניגוריא על בני, כדאי אתה שאדבר עמך, מיד ויפן אליו ה' ויאמר לך בכחך זה בכח זכות שלמדת סניגוריא על בני. ונכון הוא זה הדרש שנתן טעם לעכוב המלאך ולמה שאמר ויפן אליו.

חז"ל מציינים כי מצוות כיבוד אב מלמדת על מידות טובות, על הכרת הטוב. האדם מכיר בכך שהוריו טיפלו וגידלו אותו והוא מחזיר להם מידה כנגד מידה . גדעון השתבח במידות אנושיות מתוקנות.

אם תמצאו לנכון, אנא הוסיפו זאת לערך Daniel Ventura - שיחה 18:47, 8 בינואר 2014 (IST)

על מועד ההתגלות הקב"ה לגדעון

לפי דרשת חז"ל היה פסח, כאשר אביו הקריא את ההלל, ומשפחתו הסבה לליל הסדר. מאופי משפחתו של גדעון, נראה כי החג היה מקובל גם אלו שהיו רחוקים מתורה ומצוות, שכן בבית אביו הייתה עבודה זרה.

בילקוט שמעוני) נאמר:

אמר ר' יהודה בר שלום ליל פסח היה אותו הלילה שאמר לו ואיה כל נפלאותיו היכן הם הפלאים שעשה האלהים לאבותינו בלילה הזה והכה בכוריהם של מצרים והוצאי משם לאבותינו בלילה הזה והכה בכוריהם של מצרים והוציא משם ישראל שמחים. וכיון שלמד סנגוריא על ישראל, אמר הקב"ה דין הוא שאגלה אני בכבודי עליו שנאמר ויפן אליו ויאמר לו לך בכחך זה, אמר לו הקב"ה יש בך כח ללמד סנגוריה על ישראל בזכותך הם נגאלים שנאמר והושעת את ישראל. התחיל מנסה בגזה שנאמר אנסה נא רק הפעם בגזה מה כתיב ויהי כן. אין הקב"ה מיחד שמו שם, אמר הקב"ה כל העולם בצרה ואני מיחד שמי וחכתיב כי לא אל חפץ רשע אתה לא יגורך רע. אבל בשעה שאמר יהי נא חורב אל הגזה לבדה אמר הקב"ה הואיל וטל מנשב והעולם שמחים איחד שמי שנאמר ויעש אלהים כן בלילה ההוא, וכן ירמיה בשעה שהיה מתנבא דברי נחמות היה מיחד שמו שנאמר כה אמר ה' זכרתי לך חסד נעוריך, אבל בדברי תוכחות כתיב דברי ירמיהו. וכן משה על כל דבור ודבור כתיב וידבר ה' וכשבא להוכיח כתיב אלה הדברים. זה שאמר הכתוב והיה שארית יעקב וגו' אותו שארית שא"ל הקב"ה לאליהו והשארתי בישראל שבעת אלפים וגו' (ט) והם אותם שהופרשו בימי גדעון בשעה שאמר להקב"ה אם ישך מושע בידי את ישראל כאשר דברת הנה אנכי מציג וגו'. א"ל הקב"ה אני הכתבתי אהיה כטל לישראל ואתה אמרת על כל הארץ חורב אני איני עושה שאין כתיב ויעש אלהים כן אלא ויהי כן מעצמו היה אבל כשאמר יהי נא חורב אל הגזה לבדה מיד ויעש אלהים כן. א"ל הקב"ה רב העם אשר אתך הורד אותם אל המים אותם שכרעו על ברכיהם מים לשתות (י) רוצה ולא רוצה היה משתחוה לאלילים, דורו של גדעון היה משתחוה לבבואה, אמר לו הקב"ה בשלש מאות איש המלקקים אושיע את ישראל, ועליהם הוא אומר והשארתי בישראל וגו', ועליהם הוא אומר והיה שארית יעקב וגו'. ר' אבהו אמר רבי סימון אריב"ל מצות העומר עמדה להם בימי גדעון שנאמר ויבוא גדעון והנה איש מספר לרעהו חלום וגו' והנה צליל לחם שעורים מהו צליל רבנן אמרין על שצלל עליהם אותו הדור מן הצדיקים, ובזכות מה נצולו בזכות צליל שעורים ואיזו זו מצות העומר:(שופטים - פרק ו - רמז סב)

, דורשים שליל התגלות המלאך לגדעון היה בפסח - זה אף מרומז במקרא בכך שגדעון הביא למלאך קמח-מצות, כן טוען המדרש שגדעון לימד סנגוריה על ישראל.

ועוד רש"י על ד"ה

אשר ספרו לנו אבותינו - פסח היה אמר לו אמש הקרני אבא את ההלל ושמעתיו שהיה אומר (תהלים קיד א) בצאת ישראל ממצרים ועתה נטשנו אם צדיקים היו אבותינו יעשה לנו בזכותם ואם רשעים היו כשם שעשה להם נפלאותיו חנם כן יעשה לנו ואיה כל נפלאותיו

Daniel Ventura - שיחה 21:09, 8 בינואר 2014 (IST)

על פורה נערו של גדעון

וַיְהִי, בַּלַּיְלָה הַהוּא, וַיֹּאמֶר אֵלָיו ה', קוּם רֵד בַּמַּחֲנֶה: כִּי נְתַתִּיו, בְּיָדֶךָ. י וְאִם-יָרֵא אַתָּה, לָרֶדֶת--רֵד אַתָּה וּפֻרָה נַעַרְךָ, אֶל-הַמַּחֲנֶה. וְשָׁמַעְתָּ, מַה-יְדַבֵּרוּ, וְאַחַר תֶּחֱזַקְנָה יָדֶיךָ, וְיָרַדְתָּ בַּמַּחֲנֶה; וַיֵּרֶד הוּא וּפֻרָה נַעֲרוֹ, אֶל-קְצֵה הַחֲמֻשִׁים אֲשֶׁר בַּמַּחֲנֶה. וּמִדְיָן וַעֲמָלֵק וְכָל-בְּנֵי-קֶדֶם נֹפְלִים בָּעֵמֶק, כָּאַרְבֶּה לָרֹב; וְלִגְמַלֵּיהֶם אֵין מִסְפָּר, כַּחוֹל שֶׁעַל-שְׂפַת הַיָּם לָרֹב. וַיָּבֹא גִדְעוֹן (לבד ללא נערו) וְהִנֵּה-אִישׁ, מְסַפֵּר לְרֵעֵהוּ חֲלוֹם; וַיֹּאמֶר הִנֵּה חֲלוֹם חָלַמְתִּי, וְהִנֵּה צְלִיל לֶחֶם שְׂעֹרִים מִתְהַפֵּךְ בְּמַחֲנֵה מִדְיָן, וַיָּבֹא עַד-הָאֹהֶל וַיַּכֵּהוּ וַיִּפֹּל וַיַּהַפְכֵהוּ לְמַעְלָה, וְנָפַל הָאֹהֶל. וַיַּעַן רֵעֵהוּ וַיֹּאמֶר, אֵין זֹאת, בִּלְתִּי אִם-חֶרֶב גִּדְעוֹן בֶּן-יוֹאָשׁ, אִישׁ יִשְׂרָאֵל: נָתַן הָאֱלֹהִים בְּיָדוֹ, אֶת-מִדְיָן וְאֶת-כָּל-הַמַּחֲנֶה. (ז',ט'- י"ד

הכלי יקר עוד אפשר קום רד במחנה מדין ותשמע איך נתתיו בידך ואם ירא אתה לרדת לבדך לשמוע רד אתה ופורה נערך אל המחנה רוצה לומר אני אומר לך רד אתה לבדך וגם במחנה דלא כתיב אל המחנה אלא במחנה שבטח בי והכנס בתוכיות המחנה ואיש לא יבירך. ז״ש במחנה. אמנם אם ירא אתה לרדת יחידי ובמחנה דהיינו בתוכו ממש רד אתה בחברת פורה נערך ולא במחנה כי אם אל המחנה אל קצהו ולא בתוכו. אמנם בשמיעה מבטיחך אני שאתה תשמע ולא פורה כי תכין לבך לבטוח בי ולהכנס הלום מעט ושמעת אתה ולא הוא ואחר תחזקנה ידיך וירדת עוד במחנה ר״ל בתוכו ממש. וז״ש במחנה ולא כתיב אל המחנה.

והגיד הכתוב מה שבו שהיה גבור חיל וה׳ עמו ירד תחלה ואחריו נערו. וזהו שאמר וירד ולא כתיב וירדו הוא ופורה נערו לומר שירד הוא תחלה ואחריו ופורה אל קצה החמושים אשר במחנה כי אל קצהו לבד מלאם לבם לבא ולא לפנים יותר שראו מדין ועמלק וכו׳ כארבה לרוב. אמנם גדעון לבדו נכנס לפנים יותר. וזהו שאמר ויבא גדעון רוצה לומר הוא לבדו בא ונכנס יותר במחנה. והנה איש מספר וכו׳ כי אין חלום בלא שינה והחמושים הלא הם שומרי המחנה אל דומי להם לא ישנו אלא ודאי במחנה עצמו היה זה כי לב גדעון כלב האריה וככפיר יבטח והוא לבדו שמע מספר חלום ושברו כמו שאמר הקדוש ברוך הוא ושמעת מה ידברו שהוא לבדו ישמע ולא פורה כי פורה איננו בוטח בה׳ כמוהו ולכך לא יכנס לפנים ולא ישמע ולזה ויהי כשמוע גדעון את מספר וכו׳ וישתחו יען כי לא נפל דבר קטן מכל אשר דבר ה׳ וגם בהיות הוא השומע ולא פורה ועל הכל וישתחו לה׳ זהו קשר אלו הפסוקים ומורה הוא על הבטחון שראוי שימצא בשלם בעצם וראשונה.

אולי כדאי לציין את אמונתו של גדעון לעומת "פורה שאינו בוטח בה'"

הרב יעקב מידן- סיפורם של גדעון ופורה מזכיר לנו גם את מלחמת מכמש, שבה הצליחו יהונתן בן שאול ונערו להתגבר ולהפיץ מחנה שלם. כאשר חז"ל עורכים את ההשוואה בין מלחמת גדעון לבין מלחמת אברהם, מתבקש לספר שאברהם ירד למחנה המלכים כגדעון או כיהונתן בשעתם, ולכן סיפרו חז"ל שאברהם ירד עם אליעזר בלבד.

הקבלות אלה הן הבסיס להשוואה שעורכים חז"ל בין שני האישים - בין גדעון לבין אברהם - ובעקבותיהן השוו חז"ל בין שניהם גם בנקודה נוספת: כשם שגדעון החל את המרד בניתוץ מזבח אביו, ולא פחד לעמוד מול כל העם ולהציב את מזבח ה' כאלטרנטיבה למזבח הבעל - כך גם אברהם החריב את פסילי אביו וכונן את האלטרנטיבה, עבודת ה'

משוב מ-11 בפברואר 2016

קובץ:גדעון בן יואש

תמונת אנימצייה

מצויין הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
37.142.64.91 15:07, 11 בפברואר 2016 (IST)

גדעון בספרןת אמנות ובקולנוע

סקירה על גדעון בתחומי מדיה שונים .

אלי אשד "גדעון בן יואש הוא ירובעל השופט כוכב ספרות אמנות קומיקס וקולנוע : https://no666.wordpress.com/2021/02/21/%d7%92%d7%93%d7%a2%d7%95%d7%9f-%d7%91%d7%9f-%d7%99%d7%95%d7%90%d7%a9-%d7%94%d7%95%d7%90-%d7%99%d7%a8%d7%95%d7%91%d7%a2%d7%9c-%d7%94%d7%a9%d7%95%d7%a4%d7%98-%d7%9b%d7%95%d7%9b%d7%91-%d7%a1%d7%a4/ המולטי יקום של אלי אשד ,2021

כתובת חדשה שנמצאה

יש טעם להזכיר אותה בערך, ככל הנראה, אבל עדיין לא בפתיח. בכתובת עצמה כתוב []רבעל (ואולי יש לאחר מכן המשך?). האות בהתחלה יכולה להיות י’. גם במקרא אין קשר מובהק בין ירובעל לבין אזור גת. לא יזיק להזכיר את הכתובת הזו בערך אחר (אולי על חורבת א-ראעי או על הכתובת עצמה) ולקשר לשם מפרק נפרד בערך. Tzafrir - שיחה 20:06, 13 ביולי 2021 (IDT)

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (נובמבר 2022)

שלום עורכים יקרים,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר בגדעון בן יואש שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

• http://mikranet.cet.ac.il/pages/item.asp?item=12683 נמצא כקישור שבור. מומלץ להוסיף https://web.archive.org/web/20080128162714/http://mikranet.cet.ac.il/pages/item.asp?item=12683 לכתובת המקורית.
• http://mikranet.cet.ac.il/pages/item.asp?item=16209&author=589 נמצא כקישור שבור. מומלץ להוסיף https://web.archive.org/web/20160304115547/http://mikranet.cet.ac.il/pages/item.asp?item=16209&author=589 לכתובת המקורית.
• http://mikranet.cet.ac.il/pages/item.asp?item=16215 נמצא כקישור שבור. מומלץ להוסיף https://web.archive.org/web/20151217023330/http://mikranet.cet.ac.il/pages/item.asp?item=16215 לכתובת המקורית.

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 09:39, 10 בנובמבר 2022 (IST)