שיחה:גדליהו אהרן קניג

ארכיונים

• ארכיון 1

קניג או קעניג?

בשם הערך מופיעה הצורה הראשונה אך בגוף הערך מופיעה הצורה השנייה - מה נכון? ‏ costello • ‏ שיחה 07:21, 13 באפריל 2008 (IDT)

כבן למשפחת קעניג ישנה אפשרות לכתוב הן כך והן כך אך לרוב כותבים עם ע' א. סולטן - שיחה 09:22, 12 באוגוסט 2018 (IDT)

גדליהו או גדליה

נראה לי שקראו לו גדליה אהרון ולא גדליהו

כפי המופיע על מצבת קברו בהר הזיתים שמו "גדליהו אהרן קעניג"

נוסח

נראה כי אין הסכמה לאור השינויים התכופים שעבר הערך. שניתי קצת, עקפתי את בעיית ה"ספר" או "ספרון" בכך שהשמטתי זאת. אשמח לשיפור הנוסח או להבהרה האם שגיתי בעריכתי זו. בברכה, דורית 20:22, 19 במרץ 2011 (IST)

ועוד משהו, קניג או קעניג? תיקנתי בלי משים ל-קעניג אך זה אינו שם הערך. כיצד יש לכתוב? דורית 20:26, 19 במרץ 2011 (IST)

קניג, או קֶ‏ניג. בעברית, וכפי הרישום של הכותר ומחברו בספריה הלאומית. יעל - שיחה 20:30, 19 במרץ 2011 (IST)

תודה, תיקנתי. דורית 20:34, 19 במרץ 2011 (IST)

אין כזו מילה בעברית "קניג". שמו הוא "קעניג", כפי שרואים בבירור על מצבתו, וזו לא מילה בעברית. בהערת אגב - אסור בשום פנים ואופן לסמוך על קטלוג הספרייה הלומית בקשר לאיות שמות - הם באופן עקבי כותבים את השמות בכתיב חסר, בלי קשר לצורתם האמתית (בקטלוג שלהם מופיע גם אחד בשם עמוס עז. מרכז מידע הר הזיתים - שיחה 08:50, 21 במרץ 2011 (IST)

ידידי, אכן אין זו מילה בעברית, אלא תעתוק של המילה הגרמנית könig (=מלך). ביידיש מוסיפים עי"ן עבור הסגול. בעברית: כך: קניג. יום נעים, יעל - שיחה 13:50, 22 במרץ 2011 (IST)

ספר העמודים

אין זה מקובל לציין מספר עמודים של חיבור מודפס. אבקש להסיר את הפרט הזה - שמטרתו מעוררת תמיהה. יעל 18:11, 12 ביוני 2011 (IDT)

ממתינה לתגובה. יעל 18:17, 12 ביוני 2011 (IDT)

אכן, זהו נושא לדף השיחה ולא לבקשות ממפעילים. איני יודע אם את זוכרת (או שמא זהו ריקושט של ויכוחים אחרים מהיום), אבל בעבר היה ויכוח האם לציין שזהו ספר או קונטרס. הפשרה הייתה לציין את מספר העמודים. נרו יאיר • שיחה • י' בסיוון ה'תשע"א • 18:19, 12 ביוני 2011 (IDT)

מי שמחפש בוויקי מלחמות ימצא ריקושטים. לא מקובל לציין מספר עמודים ואין זה משנה מהי כמותם או מי המחבר/ת. ערב נחמד, יעל 18:22, 12 ביוני 2011 (IDT)

רק חבל שמי שמחפש בוויקי שלווה, לא מוצא אותה. בשל מה מלחמת העריכה הזו? ונרו, גם לי זכורה פשרה, התוכל לציין יותר פרטים לגביה? ויעל, באופן מפורש נכנסת למלחמת עריכה. כבר הבהרתי לך יותר מפעם אחת שזה לחלוטין לא מקובל ויגרור חסימה, אני מקווה שזו הפעם האחרונה בהחלט שאני חוזרת על כך. השבתי את "צו עמודים" על כנו עד לבירור העניין וכיוון שנכלל בגרסה היציבה. דורית 22:59, 12 ביוני 2011 (IDT)

דורית, אני לא זוכר במדויק אבל למיטב זיכרוני את לא טועה, משום שהיית מעורבת. נרו יאיר • שיחה • י' בסיוון ה'תשע"א • 23:03, 12 ביוני 2011 (IDT)

פשרה? מלחמת עריכה? על הוצאת מספר עמודי הספר? ממתי מכניסים מידע כזה לערך?

עברתי על כל ויקיפדיה:ביבליוגרפיה ולא מצאתי.

יש משתמשים שנוהגים על פי כללים שידועים אך להם. הם מנהלים מלחמות בכל ערך, והמתנגדים יספגו נזיפות. יעל 23:06, 12 ביוני 2011 (IDT)

לצערי, אני זוכרת רק בקווים כלליים שדנו בכך, "צו עמודים" גם נכלל בגרסה שאותה אני ערכתי. ואם לא הובעה התנגדות אז, ראוי היה שהתנגדות תבוא קודם בשיחה ולא דרך תקצירי עריכה. ויעל, במפורש - הובעה התנגדות לעריכתך, אך שיחזרת שוב ושוב. גם אם את צודקת, הדבר רחוק מלהצדיק התנהגותך. דורית 23:10, 12 ביוני 2011 (IDT)

אבל אני צודקת. ובכמה דברים:

א. צו עמודים לא מקומם בערך ויקיפדי.

ב. הוצאת טעות כזאת אינה בבחינת מלחמת עריכה.

ג. לנרו יאיר יש התנהלות משלו שאינה לפי הכללים אלא לפי ...

ד. אני שמחה על מעורבותך תמיד, גם כשאת נוזפת. יעל 23:18, 12 ביוני 2011 (IDT)

אני לא מכיר שיטת רישום ביבליוגרפי, לרבות ויקיפדיה:ביבליוגרפיה, אך למעט רישום בביקורות ספרים שבעיתונים וכ"ע וקטלוגים של מו"לים, בה נרשם מספר העמודים בספר שאיננו נשוא הערך, ואם יש דוגמאות בודדות לכך בויקי הם במפורש היוצא מהכלל. אין כל הצדקה לחריגה מהכלל במקרה זה. ‏DGtal‏ 23:11, 12 ביוני 2011 (IDT)

לצערי, אני מכירה שיטות רישום. שיטה זו אינה נהוגה בוויקי וגם לא באקדמיה. היא נהוגה ברשימות ביקורת על ספרים, כאשר מבליטים את תכונות הספר. יעל 23:18, 12 ביוני 2011 (IDT)

ניתן לראות בגרסאות הקודמות שהיה ויכוח גדול אם לציין שזה "ספר" או "ספרון". זה היה המוצא. גם אצלנו מקובל להבחין בין ספר לבין חוברת. אין לי בעיה שהדבר יובהר בדרך אחרת. נרו יאיר • שיחה • י' בסיוון ה'תשע"א • 23:15, 12 ביוני 2011 (IDT)

זהו אינו "ספרון" אלא קונטרס מודפס - כמו רבים אחרים בז'אנר - אין סיבה לכתוב כלום מלבד : קונטרס. יעל 23:18, 12 ביוני 2011 (IDT)

"קונטרס" הוא חלק משם הפרסום. מילה זו אינה מלמדת בהכרח על היקפו, ישנם קונטרסים ובהם מאות רבות של עמודים. נרו יאיר • שיחה • י' בסיוון ה'תשע"א • 23:21, 12 ביוני 2011 (IDT)

יפה. די בכך. יעל 23:21, 12 ביוני 2011 (IDT)

אז אפשר כבר להוריד את מספרי העמודים? למען הסר ספק, אם וכאשר נכתב ערך על ספר רושמים את העמודים ב{{ספר}}. בכל מצב אחר, מספר העמודים מושמט. ‏DGtal‏ 23:51, 12 ביוני 2011 (IDT)

אין לי בעיה להוריד אם ייכתב שזוהי חוברת. אני פתוח גם לפתרונות נוספים. נרו יאיר • שיחה • י' בסיוון ה'תשע"א • 23:53, 12 ביוני 2011 (IDT)

יש מושג של ביבליוגרפיה מוערת. במקרה הזה האידיאל הוא שיכתבו רישום ביבליוגרפי יבש ולאחריו תיאור תוכן הפרסום. במקרה זה - "חוברת העוסקת בנושא ההתקשרות לצדיקים (הצעת הערה)". תרגישו חופשי להוסיף תיאורים. אני את מספר העמודים מוחק. ‏DGtal‏ 23:59, 12 ביוני 2011 (IDT)

במחשבה שנייה, החוברת כבר מוזכרת, עם הרחבה ביחס לרקע שלה, בגוף הערך. אין צורך לציינה שוב לאחר מכן, זו כפילות. נרו יאיר • שיחה • י"א בסיוון ה'תשע"א • 00:01, 13 ביוני 2011 (IDT)

הסרתי לאור הדיון. ובכל מקרה אני מזכירה, שקודם יש להגיע להסכמות בשיחה ובשום אופן - לא להיגרר למלחמת עריכה. דורית 00:03, 13 ביוני 2011 (IDT)

רישום תקין של החיבור שכתב

אין סיבה להשמיט פסקה זו - עם הכיתוב הביליוגרפי המלא:

• קונטרס חיי נפש, הוצאת חסידי ברסלב, תשכ"ח (1968).

יעל 00:34, 13 ביוני 2011 (IDT)

עברה כמעט יממה - מאז שהושמט שמו של החיבור המודפס - אני מתנגדת להשמטה הזו. יעל 19:59, 13 ביוני 2011 (IDT)

לא הושמט. הכל כתוב בערך. אם את רוצה אפשר להעביר משם לפרק "חיבורו", אם כי ספק אם חוברת אחת מזקיקה פרק מיוחד. את יכולה להציע גם פתרונות נוספים לכך שיהיה ברור היקף החיבור. נרו יאיר • שיחה • י"א בסיוון ה'תשע"א • 20:55, 13 ביוני 2011 (IDT)

אין צורך לכתוב את היקף החיבור - כבר ענו לך על כך למעלה - ואתה חוזר ומעלה זאת.

יש לרשום את החיבור המודפס באופן תקין - כמו כל אחד.

לפחות הרב קניג כתב את החיבור - בשונה מרבנים ש"תלמידיהם"' משכתבים/כותבים עבורם. יעל 20:59, 13 ביוני 2011 (IDT)

לא ראיתי שמישהו מלבדך התנגד קטגורית לציון היקף החיבור. את סוף דברייך לא הבנתי, אבל אני מנחש שזה ניסיון, לא מאוד מוצלח, לקנטר. את חושבת שזה מוסיף לך כבוד? נרו יאיר • שיחה • י"א בסיוון ה'תשע"א • 21:04, 13 ביוני 2011 (IDT)

האמנם לא ראית מלבדי התנגדות לציון היקף החיבור??

אז בבקשה:

1. דיגיטל: אני לא מכיר שיטת רישום ביבליוגרפי, לרבות ויקיפדיה:ביבליוגרפיה, אך למעט רישום בביקורות ספרים שבעיתונים וכ"ע וקטלוגים של מו"לים, בה נרשם מספר העמודים בספר שאיננו נשוא הערך, ואם יש דוגמאות בודדות לכך בויקי הם במפורש היוצא מהכלל. אין כל הצדקה לחריגה מהכלל במקרה זה. ‏DGtal‏ 23:11, 12 ביוני 2011 (IDT)

2. דיגיטל: אז אפשר כבר להוריד את מספרי העמודים? למען הסר ספק, אם וכאשר נכתב ערך על ספר רושמים את העמודים ב{{ספר}}. בכל מצב אחר, מספר העמודים מושמט. ‏DGtal‏ 23:51, 12 ביוני 2011 (IDT)

3. דיגיטל: יש מושג של ביבליוגרפיה מוערת. במקרה הזה האידיאל הוא שיכתבו רישום ביבליוגרפי יבש ולאחריו תיאור תוכן הפרסום. במקרה זה - "חוברת העוסקת בנושא ההתקשרות לצדיקים (הצעת הערה)". תרגישו חופשי להוסיף תיאורים. אני את מספר העמודים מוחק. ‏DGtal‏ 23:59, 12 ביוני 2011 (IDT)

אין כוונה לקנטר, אבל התעלמות ממה שכתוב שני סנטימטר למעלה לא מסבה לי שלווה.

אני חוזרת: הערך הזה ראוי ליחס תקין - כמו כל ערך אחר. אין סיבה שהחיבור לא יוזכר במלואו מתחת לכותרת: ספרו. יעל 21:12, 13 ביוני 2011 (IDT)

לא ראיתי מלבדך התנגדות קטגורית לציון היקף החיבור. דיגיטל דיבר על אזכור מספר העמודים בציון הביבליוגרפי (שממילא כבר הושמט) וכפי שהעתקת את דבריו הוא עצמו מציע לציין שזו חוברת. גם זה ציון של היקף החיבור. ואולי בכל זאת תשתמשי בתצוגה מקדימה כפי שהציעו לך רבים. נרו יאיר • שיחה • י"א בסיוון ה'תשע"א • 21:18, 13 ביוני 2011 (IDT)

אני מבינה שדיגיטל התנגד ל"צו העמודים" - שמישהו התעקש לציין - כאשר היה רישום ביבליוגרפי של ספרו של הרב קניג.

כנראה שאין אנו מסכימים, אני סוברת שספרו של הרב קניג צריך להופיע באופן תקין וכמקובל בפרק מספריו.

על כן, אשמח לשמוע דעות של ויקיפדים נוספים. ערב טוב, יעל 21:22, 13 ביוני 2011 (IDT)

כאמור, אין "ספריו", ואפילו לא ספר, ובכל מקרה הצעתי גם אפשרות שבכל זאת יהיה פרק מיוחד, אף כי זה מיותר לדעתי. נרו יאיר • שיחה • י"א בסיוון ה'תשע"א • 21:29, 13 ביוני 2011 (IDT)

יום שלישי

"כאמור"? אצל מי?

אשמח לדעת מה יהיה כתוב, לפי הצעתך, בפרק המיוחד? יעל 03:54, 14 ביוני 2011 (IDT)

כל האינפורמציה בדבר "חיי נפש" תובא במקום אחד, כולל רושם נכון לגבי היקפו המצומצם של הקונטרס (ציון מספר העמודים, ציון שזו חוברת, או כל דרך אחרת). אין צורך שזה יופיע בתוך הרישום הביבליוגרפי ה"תקני", אפשר במסגרת התיאור הכללי של החוברת. נרו יאיר • שיחה • י"ב בסיוון ה'תשע"א • 09:26, 14 ביוני 2011 (IDT)

נראה לי, שענין מספר העמודים כבר נידון בהרחבה.

החיבור הוא חיבור לעצמו. ראה למשל שיעור קומה (ספר) שהיקפו מספר עמודים מצומצם ביותר.

הספר רשום בספריה הלאומית כספר לכל דבר.

אם "הרושם הנכון" יושג בשיטה של ביבליוגרפיה מוערת -

על פי דבריו של דיגיטל:

"יש מושג של ביבליוגרפיה מוערת. במקרה הזה האידיאל הוא שיכתבו רישום ביבליוגרפי יבש ולאחריו תיאור תוכן הפרסום. במקרה זה - "חוברת העוסקת בנושא ההתקשרות לצדיקים (הצעת הערה)". תרגישו חופשי להוסיף תיאורים. אני את מספר העמודים מוחק. ‏DGtal‏ 23:59, 12 ביוני 2011 (IDT)

- והנוסח של ההערה יוסכם,

- יתכן שיהיה בכך פתרון.

יום שלו ונעים, יעל 10:27, 14 ביוני 2011 (IDT)

אני לא מבין למה צריך להאריך ולהוסיף כותרות אם יש הסכמה. נרו יאיר • שיחה • י"ב בסיוון ה'תשע"א • 10:30, 14 ביוני 2011 (IDT)

על איזה כותרת מדובר ?

אני תומכת בגרסא הזו - של דיגיטל.

- אם למישהו חשוב לציין פרטים על החיבור - יהיה זאת על פי דברי דיגיטל כרישום יבש ולאחריו כמה פרטים. יעל 10:50, 14 ביוני 2011 (IDT)

ערכתי עכשיו את הצעת הפשרה שלי בערך עצמו, אני מקווה שזה בסדר. נרו יאיר • שיחה • י"ב בסיוון ה'תשע"א • 10:55, 14 ביוני 2011 (IDT)

הוספתי מעט פרטים. יעל 11:02, 14 ביוני 2011 (IDT)

אוקיי. מפריעה לי רק הכותרת "כתבים שהתפרסמו". נרו יאיר • שיחה • י"ב בסיוון ה'תשע"א • 11:03, 14 ביוני 2011 (IDT)

אפשרות נוספת? כתביו? מכתביו? יעל 11:11, 14 ביוני 2011 (IDT)

העדפתי "פרסום" משום שהוא לשון יחיד. גם כותרות אחרות בלשון יחיד טובות מבחינתי. בכל מקרה אני שמח שאפשר להגיע להסכמה. נרו יאיר • שיחה • י"ב בסיוון ה'תשע"א • 11:16, 14 ביוני 2011 (IDT)

מסכימה שלשון יחיד, והקיצור בכלל עדיף. לא אהבתי את "פרסום" - כי זה לא מקובל כאן, וגם לא שייך אל דרכו של הרב. יעל 11:23, 14 ביוני 2011 (IDT)

משוב מ-15 בספטמבר 2012

יצא לאור ספר אם מכתביו שו"ת שערי צדיק הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
176.98.95.249 00:20, 16 בספטמבר 2012 (IDT)

קישור שבור

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

• http://www.breslov.co.il/bmovement.html
  • In גדליהו אהרן קניג on 2013-05-05 01:24:44, 404 Not Found
  • In נחמן גולדשטיין on 2013-05-05 07:41:59, 404 Not Found
  • In גדליהו אהרן קניג on 2013-05-14 04:31:38, 404 Not Found

--Matanyabot - שיחה 07:31, 14 במאי 2013 (IDT)

רב ברסלבי?

נרו יאיר, אולי תואיל להסביר את עריכותיך. על מה אתה מסתמך? מהי מידת ההיכרות שלך עם ההיסטוריה של חסידות ברסלב? אתה כותב "אנחנו מקמצים בסופרלטיבים". לדעתך ר' ישראל דב אודסר היה יותר 'מנהיג חסידות ברסלב' מאשר הרב קעניג? ותחזינה - שיחה 14:55, 2 באוגוסט 2016 (IDT)

אני חלילה לא בתחרות איתך. גם אצל הרב אודסר לא צריך לכתוב כך. צריך לכתוב "מנהיגים" על מי שאין שום ויכוח לגביהם, ויש מעטים כאלה. נרו יאיר • שיחה • כ"ז בתמוז ה'תשע"ו • 15:22, 2 באוגוסט 2016 (IDT)

אין אחד שאין שום ויכוח לגביו. ולעצם הענין, אני חושב שאתה טועה, אבל חושבני שהויכוח בינינו יהיה עקר והוא חסר סיכוי מלכתחילה. ואולם נדמה לי שגם אתה יכול להבין שהצירוף החדש "רב ברסלבי" הוא קצת, איך לומר, חסר טעם. כאילו מדובר ברב שבמקרה היה גם ברסלבי. על כן אני מציע גירסת ביניים יציבה - "מרבני ברסלב הבולטים" (כמו אצל ר' שמואל שפירא). נא דעתך. ותחזינה - שיחה 17:48, 2 באוגוסט 2016 (IDT)

זה לא נכון. יש רבנים שתפקידם המרכזי ברור לכל. למשל רבי נחמן או רבי נתן או הרב בנדר. היום, לדעתי, הכי בולט הרב שכטר (לפחות כלפי חוץ). לטעמי ההצעה שלך אינה שונה מהותית. "מנהיג" ו"בולט" הן מילים שתאורטית תמיד אפשר לכתוב על רב, לך תוכיח שלא. לכן אנחנו משתדלים להשתמש בהן רק כשאין ויכוח, כשברור שמדובר באחד מהשלושה הכי בולטים. אשמח לשמוע דעות נוספות ממי שמכירים את הנושא. נרו יאיר • שיחה • כ"ז בתמוז ה'תשע"ו • 19:39, 2 באוגוסט 2016 (IDT)

טוב כפי שנראה מתוך הודעתך, הידיעה שלך בברסלב היא אכן דלה. הייתי באמת שמח אם יבואו כאן תגובות נוספות מאנשים שמכירים קצת יותר. כבר התווכחנו בעבר לגבי ערכים חופפים על אותן נקודות, וקשה לי לחזור עכשיו על כל הדברים, אבל רק לידיעה בסיסית, ברסלב בדורו של הרב קעניג הייתה מפולגת לשתי קבוצות, את הקבוצה האחת הנהיג ר' לוי יצחק בנדר, ואת הקבוצה השניה הנהיג ר' גדליה קעניג. לא היו עוד באותו דור שהתמודדו על התואר (ר' שמואל שפירא למשל מעולם לא הנהיג את אף אחד, וכן ר' ישראל דב אודסר, וכן כל שם שמופיע או שעדיין לא מופיע בויקיפדיה מאותו הדור). זה נכון גם לגבי התקופה בשעתה, וגם כיום כשמסתכלים לאחור, מי הם הרבנים הבולטים ביותר באותו הדור (קח למשל את נושא הפרסומים, נדמה לי שהרב קעניג היה היחיד בדורו שכתב ספרים, וכל כך הרבה ספרים. אבל זו לא הנקודה). ותחזינה - שיחה 10:19, 3 באוגוסט 2016 (IDT)

את זה כבר הבנתי, ואין צורך שתדגיש בכל הודעה שאתה יותר יודע. אכן הוא הנהיג קבוצה, אבל קטנה הרבה יותר מזו של הרב בנדר. אולי אפשר לכתוב שהיה מנהיג של הקבוצה הזו. הרב אודסר כן הנהיג קבוצה, גם אם הייתה פחות מאורגנת בעמותות ובפרויקטים. נרו יאיר • שיחה • כ"ח בתמוז ה'תשע"ו • 12:57, 3 באוגוסט 2016 (IDT)

אם היו באותה התקופה שתי קבוצות (מירונים וירושלמים) (הקבוצה של הרב אודסר התגבשה בתקופה הרבה הרבה יותר מאוחרת), והוא הנהיג את אחת מהם, למה זה כל כך מופרך לכתוב שהוא היה ממנהיגי חסידות ברסלב? אנחנו לא כותבים שהוא היה המנהיג הבלעדי הבלתי מעורער, אלא 'ממנהיגי'. היו שני מנהיגים, והוא היה אחד מהם. מה הבעיה? אבל בכל מקרה, שים לב, כבר לא דיברתי על לכתוב 'ממנהיגי', אלא 'מרבניה הבולטים'. גם על זה יש ויכוח? ותחזינה - שיחה 14:27, 3 באוגוסט 2016 (IDT)

כי מנהיג קבוצת המיעוט אינו מנהיג של כלל החסידות. בהקשר זה "מנהיג" יוצר רושם שגוי. לגבי סוף דבריך, בקיא וחכם כמוך לא אמור לשאול שוב שאלות שכבר עניתי עליהן. בוא נחתור להסכמה: מנהיג קבוצה מחסידי ברסלב מקובל עליך? נרו יאיר • שיחה • כ"ח בתמוז ה'תשע"ו • 14:31, 3 באוגוסט 2016 (IDT)

זה כבר כתוב. הצעתי - במקום 'רב ברסלבי' 'מרבני חסידות ברסלב'. ותחזינה - שיחה 10:28, 8 בנובמבר 2016 (IST)

אם זה כתוב אז מובן מאליו שהוא מרבני חסידות ברסלב. נרו יאיר • שיחה • ז' בחשוון ה'תשע"ז • 13:31, 8 בנובמבר 2016 (IST)

מלבד זה שהיה מייסד ומנהיג קהילת ברסלב צפת, הוא היה גם 'מרבני ברסלב'. השפעתו הייתה הרבה מעבר לקהילתו. ותחזינה - שיחה 16:15, 9 בנובמבר 2016 (IST)

השפעה זה עניין שקשה מאוד להוכיח. זה מזכיר לי דיונים דומים שבהם תלמידי רבנים רוצים להדגיש עד כמה רבה השפעת רבם וכמה הוא מרכזי. עלינו להסתפק בעובדות מוצקות שאי אפשר להתווכח עליהן, לא קביעות מי משפיע כמה. אגב, "רבני ברסלב" אולי נשמע לך יותר מכובד, אבל לא באמת אומר הרבה. כידוע, כשאין תואר ממשי מסתפקים ב"מרבני בני ברק". נרו יאיר • שיחה • ח' בחשוון ה'תשע"ז • 20:48, 9 בנובמבר 2016 (IST)

טוב, אני רואה שחבל לי להמשיך את הדיון. ותחזינה - שיחה 11:21, 10 בנובמבר 2016 (IST)

הרב אלנקווה יוסף מתלמידיו ושומעי לקחו

בשנים תשל"ז התש"ם זכה הרב יוסף אלנקווה שליט"א ללמוד אצל כמוהר"ר הרב גדליה קעניג זצוק"ל משך כמה שנים את לקוטי מוהר"ן וככה הוא סיפר כשלמד במרכז הרב ויצק מים על ידי ראש הישיבה הגאון רבי צביהודא הכהן קוק זצוק"ל התייעץ עם ראש הישיבה אם ללמוד את תורת רבינו נחמן מקור נחל נובע ברכו הרב וסיפר לו שלפני מספר עשרות שנים הוא עצמו החל להפיץ את תורת רבינו נחמן בשכונת גאולה ומאה שערים ובברכתו התחיל ללמוד את לקוטי מוהר"ן ולקוטי הלכות אצל מורו ורבו הגאון החסיד רבי גדליה קעניג זכרו לחיי העולם הבא, הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
31.154.81.6 23:19, 16 באוקטובר 2017 (IDT)

משוב מ-10 בינואר 2021

כשהשערים לברית המועצות היו עדיין סגורות, התאספו חסידי ברסלב בשני מוקדים מרכזיים, אחד המוקדים היה במירון, והגיעו לשם בכל שנה אלפי איש, הרב קעניג הוא שביסס מנהג זה בהוראתו של הרב אברהם שטרנהרץ, ובסיס האמונה היתה שרוחו של רבי נחמן נמצאת בקברו של רבי שמעון. הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
176.12.189.214 21:09, 10 בינואר 2021 (IST)