שיחה:ג'ורג' ספנסר-בראון

הסבר למחיקה: לפי הכתוב, מר ספנסר-בראון הוא "איש אשכולות" הטוען שהוכיח את משפט ארבעת הצבעים, השערת גולדבך והשערת רימן. די לנו בטרחנים מתמטיים משלנו. עוזי ו. - שיחה 10:23, 26 באוקטובר 2009 (IST)

לא חבל למחוק את הערך שבוע לפני שג'ורג' ספנסר-בראון משכין שלום בין ישראל לעולם הערבי, תוך השמדת כל מאגרי הנשק במזרח התיכון, ובכך קוטף את כל פרסי נובל לשנה הבאה? דוד שי - שיחה 19:54, 26 באוקטובר 2009 (IST)

הערך בעברית תורגם מהערך התואם באנגלית. הגשתי תלונה בויקיפדיה על המחיקה. משה קליין

עוזי. להבנתי קיימת מערכת לויקיפדיה בעברית. אתה הוא אחד מהם. אני מקווה שהספקת כבר לקרוא את הערך באנגלית וגם להגיע למסקנה אחרת שספנסר בראון הוא לא טרחן מתמטי.כפי שציינתי כבר, תרגמתי את הערך באנגלית מילה במילה כולל הכינוי "איש אשכולות". שים לב שבערך באנגלית לא כתוב שספנסר פתר את בעיית 4 הצבעים או את השערת רימן. כתוב שהוא טוען שהוא פתר את הבעיות הללו. יש גם הפניה למאמר ארוך של פרופ' קאופן על העבודה של ספנסר לבעיית 4 הצבעים וכן קיימת הפנייה למאמר קצר של ספנסר על השערת רימן. בכל מקרה הספר "חוקי המבנה" שיצא לאור ב 1969 זכה לביקורת חיובית של בארנרד ראסל והשפיע על מדענים שונים בעולם שלחלקם יש ערכים בויקפדיה ( לדוגמא :ואלארה שפיתח ביחד עם מאטוראנה את תאורית האוטופואזיס בביולוגיה). אני חושב שיש מקום בויקיפדיה בעברית לכתוב עליו ערך. האם קיימת אפשרות מבחינתך שזה יקרה ? משה קליין

השאלה היא מה הוא עשה, ולא מה הוא טוען שעשה ולא עשה. עוזי ו. - שיחה 09:24, 28 באוקטובר 2009 (IST)

כתבתי לפני התנגשות עריכה: התרגום מאנגלית היה גרוע ביותר (דוגמה בדבריך כאן: "בארנרד ראסל"). המקור האנגלי גרוע מאוד אף הוא, כפי שהסביר עוזי לעיל. מקור גרוע שזכה לתרגום גרוע אחת דינו - מחיקה. דוד שי - שיחה 09:26, 28 באוקטובר 2009 (IST)

טוב הבנתי אותכם וגם את הסגנון פה. אין לי באמת כוח ורצון להיתוכח איתכם כעת על הערך של יצירתו של ג'ורג' ספנסר בראון. אתם העורכים שיכולים לעזור ולסייע בזכות הנסיון והידע שלכם בעריכה ובתרגום של הערך, אבל בחרתם במקום זה למחוק את מה שתרגמתי. ( עוזי מסיבות שלא מעיז לכתוב אותם אבל מרמז עליהם בהודעת המחיקה שלו ) אז מבחינתי שלא יכתב ערך עליו בויקיפדיה בעברית. האחריות לכך היא רק עליכם. משה קליין ( לידיעתכם, כשמקלידים גורג ספנסר בראון במנוע החיפוש של גוגל מגיעים להודעת המחיקה שלכם בויקיפדיה)

נכון שלא כל דבר צריך לכתוב, אבל את הטענה שיש לי סיבות שאינני "מעז" לכתוב, אינני יכול לקבל. ובכן, נפרט.

כותב הערך (מר משה קליין) מוכר לי כטרחן מתמטי מהשורה הראשונה. כתוצאה מכך, אין לי אמון בכושר השיפוט שלו בכל הנוגע לטרחנים מתמטיים אחרים, ומר ספנסר-בראון (שעליו שמעתי כאן לראשונה) בהחלט מצטייר ככזה. יתכן שספנסר-בראון ראוי לערך, אבל לשם כך יצטרך מישהו אחר לכתוב אותו על-בסיס מקורות אמינים. עוזי ו. - שיחה 14:55, 28 באוקטובר 2009 (IST)

אני שמח שהמרצע שלך לגבי מחיקת הערך על ספנסר בראון יצא מהשק. לפחות זכיתי ועוד בחיי! שתהיה נוכח בהרצאה שלי על מתמטיקה משלימה שהתקבלה על ידי ועדה מקצועית בכנס העולמי למתמטיקה במדריד ב 2006. ( ואחר כך הוזמנתי להרצות בבולגריה ולאחרונה בשבדיה) בשל חוסר היכולת שלך להבין דברים מסוימים אני יכול להציע כי ניתן לזמן להכריע ביננו. אשמח אם מישהו אחר ירים את הכפפה ויכתוב ערך על ג'ורג' ספנסר בראון אולי אפילו דוד שי יסכים להתנדב לטובת העניין.( אגב אני בקשר טלפוני איתו)

כעורך מרכזי של המתמטיקה בויקיפדיה רציתי לשאול אותך שאלה נוספת האם לדעתך אין טעם לפגם בניסוח הבא המופיע אצלכם על גלואה( ודאי ראית אותו קודם). "גלואה לא זכה בחייו להכרה על עבודתו, שכן נהרג בדו-קרב קודם שהגיע לגיל 21." ?באוזניים שלי זה נשמע קצת עקום. אתה הרי ודאי יודע מדוע גלואה זנח את המתמטיקה ופנה לעסוק בפוליטיקה שסיבכה אותו בדו קרב. קצת פחות לעגל פינות לא תזיק לאמינות שלכם.

שירות הוצאת המרצעים מן השקים שלי לרשותך בכל עת.

סיפורו של גלואה אכן מורכב יותר, אבל הערך עוסק בכך בפירוט מסויים, וגם אי-הדיוק שבמשפט שאתה מצטט אינו נורא כל-כך. (ואפילו אם היה כתוב שהמאמר שלו נדחה בשל שילוב של כתיבה לא בהירה, שכחה וחוסר הבנה, אי-אפשר היה להסיק מכך שכל מי שטוען שלא מבינים אותו הוא מין גלואה של המאה העשרים ואחת). עוזי ו. - שיחה 16:21, 28 באוקטובר 2009 (IST)

מחר יהיה בידי הספר חוקי המבנה של ג'ורג' ספנסר בראון ואתחיל כמובן לקרוא אותו. תיקנתי בערך של גלואה בויקיפדיה את המילה "שכן" ל "והוא" בהקשר מותו בדו קרב ואי ההכרה בחייו. עכשיו זה מדויק ולא צורם, בעיניי לפחות. תשובתי להערה שלך היא שניטשה אמר פעם שחסידיה הראשונים של תורה חדשה הם לא הוכחה סופית שהיא לא נכונה. האם למיטב ידיעתך הוצג פעם פיתרון לבעיה השישית של הילברט ? משה

מישהו שלח לי את הנספח התשיעי מספרו של ספנסר-בראון, ובו הוא "מוכיח" את השערת רימן. אחת העצות השימושיות למרצים היא לפתוח בהסבר מה עומדים לומר, אז לומר, ואחר-כך לסכם את מה שנאמר. ספנסר-בראון גילה שאפשר לוותר על החלק האמצעי. הוא מבטיח הוכחה למשפט רימן, ממשיך להבטיח ואף מתחיל להציג את הרעיון המרכזי בהוכחה, ממשיך בזה עוד עמוד או שניים, ואז מתבונן אחורנית בסיפוק ומודיע כמה היתה ההוכחה נפלאה. בין לבין אפשר לפגוש את הפסקה הבאה:

Recall that, by Denjoy’s equivalent, the Riemann hypothesis is true if and only if the algebraic sums of the pluses and minuses of m(d), taken progressively at unit increments of d, vary asymptotically around zero. Suppose it is untrue. This can only mean that the sums must vary asymptotically around some number other than zero

סטודנטים בשנה א' נכשלים במבחן בחשבון אינפיניטיסימלי בשל טענות כאלה; מזל שהם לא רצים להוכיח את השערת רימן לפני מועד ב'. עוזי ו. - שיחה 21:05, 28 באוקטובר 2009 (IST)

אתה בחרת להתעלם מהמשאלה שלי על פתרון הבעיה השישית של הילברט. באתר שלי ( גן אדם) תוכל לקרוא על זה מספר מאמרים ומצגות. לגבי ספנסר, אתה צודק,זו בדיוק הטעות היחידה שאני מצאתי בינתיים במאמר ( היפה לדעתי) על השערת רימן ( הבעיה השמינית של הילברט יחד עם השערת גולדבך) . אבל שים לב שהסידרה חסומה ולכן יש לה בהכרח תת סידרה מתכנסת כך שאם הגבול של הסידרה הנובעת מפונקציית מביוס הוא לא אפס אז יש הצטברות סביב נקודה אחרת. אני שואל ( גם אותך) האם מכאן אפשר להמשיך ולתקן את ההוכחה של ספנסר. אם כן אז יהיה בידינו פיתרון של השערת רימן ! ( אם אתה תצליח במשימה אשמח לקבל ממך כמה אחוזים מפרס של מכון קליי) אני מניח שאותו אחד גם שלח לך את המאמר של קאופמן על העבודה של ספנסר לגבי בעיית 4 הצבעים. גם שם פרופ' קאופמן סבור שספנסר לא פתר את הבעיה עד הסוף. אני לומד כרגע את המאמר הזה. אגב קאפמן כתב ופירסם מאמרים רבים בהמשך לספר חוקי המבנה של ספנסר. משה

אם יש משהו שלמדתי מדיונים בהשתתפות דורון שדמי, הוא שאת הטרחנות יש לעצור בשלב מוקדם. מאוד. בדף השיחה הזה יש לדון אך ורק בתוכן הערך הזה, ובשאלה אם יש לו מקום בוויקיפדי. הוא לא יהפוך לדוגמה לטרחנות מתמטית. המשך דיון לא ענייני יביא לנעילת דף השיחה. ‏odedee • שיחה 22:05, 28 באוקטובר 2009 (IST)

אני סבור שיש לי רעיון לא רע, שיכול להוביל לפתרון הבעיה השישית של הילברט. אם זה יתגלה כאמת אז לא נכון או חכם היה מצד עוזי לכנות אותי כאן כטרחן מתמטי. אבל תודה על ההערה שלך. אני מסכים לחלוטין. לאור זאת, אני מציע להתמקד בשיחה כאן אך ורק ביצירה של ג'ורג' ספנסר בראון.בכדי להגיע להחלטה האם יש בכל זאת מקום לערך עליו בויקי. הגענו למסקנה שיש כרגע טעות בהוכחה של ספנסר לגבי השערת רימן. ( השלילה של המשפט "לסידרה קיים גבול שהוא אפס" היא לא "לסידרה יש גבול שונה מאפס"

בכנס שנערך בחודש יוני 1993 הציג אנדרו ויילס (Wiles), מתמטיקאי בריטי מאוניברסיטת פרינסטון שבארצות-הברית, הוכחה להשערת טניאמה-שימורה. במהלך ביקורת עמיתים התגלה פגם בהוכחה זו, אך פגם זה תוקן על ידי ויילס ותלמידו, ריצ'רד טיילור, וההוכחה פורסמה בגיליון חודש מאי 1995 של כתב העת Annals of Mathematics. מהוכחה זו נובעת נכונותו של המשפט האחרון של פרמה. ( מתוך ויקי על השערת פרמה)

אפשר היה לכנות את אנדרו ויילס טרחן מתמטי לאחר שנתגלתה טעות בהוכחה שלו למשפט פרמה. אבל בזכות חברים הוא לא ויתר והשלים את הטעות שהייתה לו בהוכחה. ( אני מציע כאן רעיון ראשוני אולי איך אפשר לעשות זאת באמצעות שימוש בתת סידרה מתכנסת לערך שונה מ 0) אנחנו צריכים להעריך באמת ובכנות את תרומתו לקידום הוכחה ללא מחשב לבעיית 4 הצבעים. המאמר של קאופמן הוא לדעתי מקור לא רע. אני באופן אישי סקרן מאד לגבי הספר חוקי המבנה שיצא לאור ב 1969. אם יוחלט לכתוב ערך על ספנסר אני חושב שהוא צריך להתמקד בספר הזה. משה

הספר חוקי המבנה

שלום odedee. הספר "חוקי המבנה" של גורג ספנסר בראון נמצא בידי. מצאתי עותק אחד בספריה של לימודים הומאנים בטכניון.זהו ספר עם 138 עמודים אני קורא אותו עכשיו. בשער שלו כתוב One of the most uniqe and celebrated philosophical studies of our time..reveals a new calculus a great power and simplicity

Bertrand Russell

איך אתה מציע לנהל בדף זה דיון אמין ובלי דעות קדומות ( עלי..) לגבי הערך של הספר ושל כותבו ?

אשמח אם תוסיף פרטים על הספר רן

שלום רן. תודה על ההתענינותך.

ג'ורג' ספנסר בראון, נולד ב 1923 והוא כיום בן 86. הספר חוקי המבנה יצא לאור בשנת 1969. הדפסה השניה של המהדורה החמישית של הספר תצא בסוף נובמבר 2009. המהדורה הנוכחית תכלול מספר נספחים שיכללו מאמרים מעודכנים על בעיית 4 הצבעים והשערת רימן.

בנושא בעיית 4 הצבעים קיים משפט של היוד על צביעת צלעות בגרפי קוביה ב 3 צבעים ( כשהערכיות של כל קודקוד היא 3) המשפט שכל גרף קוביה ניתן לצביעה 3 צבעים שקול לכך שכל מפה מישורית ניתנת לצביעה ב 4 צבעים בלבד. הרעיון של ספנסר הוא להצליח להוכיח שכל גרף קוביה ניתן לפרוק כאיחוד סופי של מסילות גורדן. הוא משתמש ב 2 צבעים ( אדום וכחול) שתי מסילות יכולות להפגש ולנוע במשותף לאורך קטע מסוים ואז משתנה הצבע לסגול. זו תהיה בעצם הצביעה של הגרף.

גישתו של ספנסר להשערת רימן מבוססת על משפט השקילות של דנג'וי על התפלגות ה 1 וה -1 של פונקציית מביוס. ( יש אמנם כרגע בעיה בניסוח של הטענה ההפוכה לכך שהסידרה שואפת ל 0 . אבל אני סבור שיהיה ניתן לשפר את הדרך של ספנסר להשערת רימן באמצעות שימוש בתנאי התכנסות צ'זרו שהם חלשים מהתנאים של התכנסות רגילה של סידרה ). הנוסחא שעליה ספנסר מבסס את המאמר היא :

$u(1)[n/1]+u(2)[n/2]+....=1formula$  כאשר U היא פונקציית מביוס ו [] היא פונקציית הערך השלם

החשיבות המרכזית של הספר היא כמובן לא בנספחים שלו.

יש במתמטיקה פרדוקס מפורסם שנקרא פרדוקס השקרן שאדם אומר על עצמו "אני שקרן". אם תבדוק תראה שלא יכול להיות שהוא באמת שקרן וגם לא יכול להיות דובר אמת. בספר חוקי המבנה ספנסר בראון מגדיר ערך לוגי חדש שהוא לא אמת או שקר אלא ערך דימיוני. זה דומה להמצאה של מספר שריבועו הוא -1. הרעיון החדש של ספנסר הוא מושג המובחנות. יש לך דף נייר ואתה מבחין באיזור מסויים ומקיף אותו בעיגול. זה דוגמא למובחנות . ההגדרה שבתחילת הספר היא

מובחנות היא רצף שלם.

אם נסמן מובחנות ב () יש שתי אכסיומות:

()()=()

(()) = .

בצורה זו ניתן לפשט כל מערכת של סוגריים למצב של ריק או של () . המצב הריק מזוה עם ערך השקר שבלוגיקה הרגילה ו () מזוהה עם ערך האמת. היפה הוא התוספת ש () מייצג גם את פעולה השלילה הלוגית.

קיימת הוכחה שבאמצעות שתי האכסימות הללו ניתן לקודד את כל הלוגיקה הרגילה ובנוסף ניתן להכניס ערכי לוגיקה דמיוניים שניתן לממש אותם זאת במעגלים אלקטרוניים !

משה

כפי שכתבתי למעלה, דף זה לא יהפוך לפורום לטרחנות מתמטית. זה בדיוק מה ויקיפדיה איננה. בהתאם, הפעלתי על דף זה הגנה מלאה. ‏odedee • שיחה 12:29, 14 בנובמבר 2009 (IST)

הצבעת שחזור

משה קליין הודיע לי שהוא מבקש לכתוב את הערך מחדש. אני מבקש מאחד המפעילים לשחרר את ההגנה על הערך כדי שאפשר יהיה להציג את הטקסט, בהנחה שיהיה צורך בהצבעת שחזור. ראו גם את הערך באנגלית, . עוזי ו. - שיחה 16:57, 9 ביוני 2023 (IDT)

אני מבקש עזרה בפתיחת "הצבעת שחזור" של הערך על ספנסר-בראון. משה קליין - שיחה 17:30, 9 ביוני 2023 (IDT)

זאת בקשת הסרת הגנה, או בקשת שחזור הערך הישן? דגש - שיחה 18:18, 9 ביוני 2023 (IDT)

אני מבקש לכתוב את הערך מחדש. מאחר והוא נמחק בשנת 2009 אני מבקש עזרה. מה התהליך המקובל בויקיפדיה? משה קליין - שיחה 18:28, 9 ביוני 2023 (IDT)

משה קליין תוכל לכתוב את הערך בטיוטה, למשל טיוטה:ג'ורג' ספנסר-בראון. בסיום כתיבת הערך, תוכל להודיע על כך בדף השיחה כאן ולהוסיף תבנית חשיבות בדף השיחה עם קישור לטיוטה. ערן - שיחה 10:23, 10 ביוני 2023 (IDT)

כתבתי את הערך מחדש כטיוטא. משה קליין - שיחה 07:15, 12 ביוני 2023 (IDT)

על פי ויקיפדיה:הצבעת שחזור: הצבעת שחזור תתקיים רק אם נמחק לאחר דיון חשיבות או הצבעת מחיקה. הצבעת מחיקה לא הייתה כאן. גם לא נראה לי שהיה פה דיון חשיבות (אלא אם לא הבנתי נכון). אני מניח שאפשר לשחזר לטיוטה את הערך (אם המצב עצמו כמו שתואר שם היה לא משהו). PRIDE! - שיחה 17:37, 18 ביוני 2023 (IDT)

האם אני יכול להעלות את הערך המחודש לויקיפדיה? משה קליין - שיחה 07:39, 19 ביוני 2023 (IDT)

הערך נמצא כעת במשתמש:משה קליין/ספנסר בראון. הגרסה שהועלתה בעבר הרחוק ייחסה לספנסר-בראון הישגים מתמטיים שלא היו ולא נבראו, וזה הוביל למחיקת הערך. הגרסה הנוכחית הרבה יותר מתונה וצנועה. אינני מומחה בעניין, אבל למיטב הבנתי ספרו של ספנסר בראון זכה להתייחסות של כמה וכמה לוגיקאים, והמחבר ראוי לערך. עוזי ו. - שיחה 17:07, 19 ביולי 2023 (IDT)

בעד הערך קיים בחמש שפות, יש לו מקום גם אצלנו. דוד שי - שיחה 22:04, 19 ביולי 2023 (IDT)

מה אני אמור לעשות עכשיו? משה קליין - שיחה 14:35, 25 ביולי 2023 (IDT)

לכתוב טוב יותר את הערך ולהעלות אותו למרחב הערכים. התו השמיני ♫ הבה נשוחח 15:06, 25 ביולי 2023 (IDT)

כל דבר אפשר "לכתוב טוב יותר". זה לא קונסטרוקטיבי. עוזי ו. - שיחה 15:42, 25 ביולי 2023 (IDT)

בעד מהסיבות של דוד שי. אם לא חייבים הצבעת שחזור פורמלית, אני בעד להעביר למרחב הערכים. תמיד נוכל לפתוח דיון חשיבות \ דיון מחיקה במידת הצורך. קודגורו - שיחה 13:02, 1 באוגוסט 2023 (IDT)

העברתי לכאן. עוזי ו. - שיחה 17:07, 8 באוגוסט 2023 (IDT)