שיחה:בעירה
הוספת נושאערך זה הוא נושאו של קטע "הידעת?" המופיע בתבנית:הידעת? 221
|
ערך זה הוא נושאו של קטע "הידעת?" המופיע בתבנית:הידעת? 221 |
ערכתי את הערך כי עד כמה שידוע כאשר חומר אורגני נשרף הוא מתפרק למימן פחמן (ולעיתים חמצן תלוי בחומר) הפחמן נשרף לCO2 והמימן לH2O תקנו אותי אם אני טועה
--Mr. KNO3 11:39, 13 פבר' 2005 (UTC)
הרצתי חיפוש בויקפידיה האנגלית וצדקתי
The products of such reactions usually include water (H2O) as well as carbon monoxide (CO) or carbon dioxide (CO2), or both. Other byproducts, such as partially reacted fuel and elemental carbon (C), may generate visible smoke and soot.
--Mr. KNO3 12:01, 13 פבר' 2005 (UTC)
- בעירה היא חימצון מהיר מאוד. לכן הפמחן שלך לא "נשרף" לפחמן דו או חד חמצני אלא מתחמצן לחומר זה. גילגמש • שיחה 12:09, 13 פבר' 2005 (UTC)
חלודה
[עריכת קוד מקור]חלודה היא גם סוג של בעירה איטית. אני לא כימאי ולא מתמצא בכימיה, אז לא רציתי להוסיף פסקה בנושא. אם מישהו יודע ומוסיף פסקה, אני אשמח אם יענה גם לתהייה הבאה: עובש, הוא גם סוג של בעירה? --יונתן לזר 21:07, 26 פברואר 2006 (UTC)
- תודה על אזכור החלודה. אני אוסיף זאת לערך. עובש ממש אינו סוג של בעירה, אלא יצור חי, או קבוצת יצורים; חלקם פטריות וחלקם פרוטיסטים. Pixie 23:36, 26 פברואר 2006 (UTC)
הנוסחה לבערת האוקאן
[עריכת קוד מקור]מדוע אין לכתוב:
? הניסוח הנוכחי אכן צורם ועדיף להכפילו בשתיים, אבל אני חושב שהניסוח הקודם הוא מקובל וגם לא צורם בלי הכפלה ב-2. Wolfy 12:56, 3 יוני 2006 (IDT)
- אני לא יודע/זוכר מה מקובל אצל כימאים. אם זה באמת היה 12, ממש לא היה סיבה להשאיר את השבר, ולא לכתוב פשוט 6. אני לא מבין למה לכתוב במפורש שמדבר בחצאי מולקולה, כי אין לזה משמעות או אחיזה במה שקורה בתהליך.
- אבל מכיוון שספרתי שוב, וראיתי שזה בעצם 25/2 נשאלת שוב השאלה מה עדיף, להכפיל את הכל פי 2. לכתוב 25/2 או 25*1/2, כשאני לא מבין מה הסירבול הזה נותן? eman • שיחה 13:01, 3 יוני 2006 (IDT)
- מובן שלא מדובר בחצאי מולקולה, אלא שהתגובה מייצגת את היחס המספרי בין המגיבים והתוצרים השונים, וזו לדעתי הדרך הפשוטה והנוחה יותר לעשות זאת. זהו אכן ניסוח מקובל שניתן למצוא בספרים, אבל אם אתה מעדיף להכפיל את הנוסחה ב-2 זה מקובל עלי, אם כי אני חושב שזה סתם ניסוח מסורבל יותר שמסבך את הקורא עם מספרים גדולים. Wolfy 13:14, 3 יוני 2006 (IDT)
- האמת שאני פחות שואל על ההכפלה ב 2 (אני חושב שגם בזה יש סירבול), אלא דוקא על האם לכתוב שבר אחד (25/2) או שניים (25*1/2)? eman • שיחה 13:19, 3 יוני 2006 (IDT)
- אני לא רואה שום סיבה לכתוב תגובה שבה חצאי מולקולות. odedee • שיחה 13:20, 3 יוני 2006 (IDT)
- לדעתי, הצורה הראשונה (121/2) הייתה האפשרות הכי פחות מסורבלת, אבל מבין האפשרויות הנותרות, אני חושב שהכי פחות מסורבלת היא הכפלה בשתיים, השאר צורמות יותר. בכל מקרה, אני חושב שכדאי לקבוע מדיניות בנושא. Wolfy 13:40, 3 יוני 2006 (IDT)
- הכי טוב לשרוף מתאן באמת. גילגמש • שיחה 22:40, 3 יוני 2006 (IDT)
- גם אם נשרוף מתאן, עדיין נצטרך להחליט החלטה כללית בנוגע לשברים בנוסחות כימיות. אגב, בזמן שאנחנו מתווכחים על חצאים, משעשע לראות שבר מוזר בערך האנגלי. Wolfy 22:43, 3 יוני 2006 (IDT)
- אני נגד שברים בכל מקרה. גילגמש • שיחה 22:45, 3 יוני 2006 (IDT)
- גם אם נשרוף מתאן, עדיין נצטרך להחליט החלטה כללית בנוגע לשברים בנוסחות כימיות. אגב, בזמן שאנחנו מתווכחים על חצאים, משעשע לראות שבר מוזר בערך האנגלי. Wolfy 22:43, 3 יוני 2006 (IDT)
- אני לא רואה שום סיבה לכתוב תגובה שבה חצאי מולקולות. odedee • שיחה 13:20, 3 יוני 2006 (IDT)
- האמת שאני פחות שואל על ההכפלה ב 2 (אני חושב שגם בזה יש סירבול), אלא דוקא על האם לכתוב שבר אחד (25/2) או שניים (25*1/2)? eman • שיחה 13:19, 3 יוני 2006 (IDT)
- מובן שלא מדובר בחצאי מולקולה, אלא שהתגובה מייצגת את היחס המספרי בין המגיבים והתוצרים השונים, וזו לדעתי הדרך הפשוטה והנוחה יותר לעשות זאת. זהו אכן ניסוח מקובל שניתן למצוא בספרים, אבל אם אתה מעדיף להכפיל את הנוסחה ב-2 זה מקובל עלי, אם כי אני חושב שזה סתם ניסוח מסורבל יותר שמסבך את הקורא עם מספרים גדולים. Wolfy 13:14, 3 יוני 2006 (IDT)
הנוסחה לשריפת פרופאן:
Wolfy 23:16, 3 יוני 2006 (IDT)
תכתבו גם על חומרים המשפיעים על צבע הלהבה
[עריכת קוד מקור]ישנם כמה וכמה מלחים(מהמילה מלח)שבאים ממתכות שונות שבצעבים שונים שיכולים לשנות את צבעה של הלהבה לדוגמא לירוק,לכחול,לאדום ועוד...
דליק לעומת נפיץ?
[עריכת קוד מקור]זכורים לי המושגים "דליק", "נפיץ", וכמדומני גם "בעיר".
מישהו יכול לספק הגדרה שתבדיל כל אחד מהם?D_N_A 16:23, 14 במרץ 2009 (IST)
בעירה ללא הצתה והשפעת הלחות על הבעירה
[עריכת קוד מקור]לא מפורט בערך על בעירה שמתחילה בעקבות חום קיצוני (כמה מאות מעלות צלזיוס) ללא מגע של ישיר של אש או חומר דליק, וכן על השפעת הלחות כמונע בעירה, כלומר נדרש ייבוש חומר קודם לתחילת בעירתו. אלו תופעות שנכונות לגבי בעירה גלויה (כלומר הנראת כאש, איני יודע מה משמעותם בבעירה שאינה גלויה. נת- ה- - שיחה 13:09, 6 בדצמבר 2010 (IST)
משוב מ-18 במרץ 2014
[עריכת קוד מקור]טוב מאוד95.86.125.130 18:52, 18 במרץ 2014 (IST)
דיווח על טעות
[עריכת קוד מקור]פרטי הדיווח
[עריכת קוד מקור]מה לגבי בעירה של מגנזיום? או צמר פלדה? הן אינן תרכובות לכן המשפט הראשון לוקה בחסר. כמו כן כדאי לציין מהי שריפה ופיצוץ לעומת החלדה. דווח על ידי: הגר פורמן 192.117.13.30 22:48, 21 בנובמבר 2015 (IST)
- שלום הגר,
- תודה על התיקון, אכן הניסוח המקורי לא היה מדויק. תיקנתי בהתאם. לגבי ההצעה לתוספת - אני מסכים שזה יועיל, אם כי לי אין זמן כרגע לבצע זאת... בברכה, עופר קדם - שיחה 07:57, 22 בנובמבר 2015 (IST)