שיחה:בעיית הקרונית

מהערך לא ברור מה התשובה לבעיה

והאם בכלל קיימת תשובה חד-משמעית?

אכן לא קיימת תשובה חד־משמעית. זה לא ברור מספיק מהניסוח? Tzafrir - שיחה 16:53, 13 בפברואר 2009 (IST)

ביהדות על כל פנים, ניתנה הדעת בשאלה זו, ונפסק להלכה, שאם גוי אומר לקבוצת יהודים מיסרו לי אחד מכם להריגה, ולא, כולכם נהרגים, אסור למסור לו אף אחד מהם, גם אם ברור שכולם נהרגים. מומלץ להוסיף לערך עם המקור. בברכה. טיפוסי - שו"ת 13:55, 14 בפברואר 2011 (IST)

רמב"ם, הלכות יסודי התורה, ה', ה'.

לדעתי זה בכלל לא קשור הסיבה שם היא עקרונית וקשורה לאי הכניעה. כאן אין חשש להיכנע לקרונית. ‏ישרון • שיחה 22:06, 29 במרץ 2012 (IST)

הפואנטה לא ברורה

הרוב יענו כנראה שעדיף להקריב אחד כדי להציל כמה.
מה בדיוק הבעייה שנוצרת? כיצד מתנגשות בתשובה מתבקשת זו הגישות התועלתנית והדיאונטולוגית? גרי רשף - שיחה 18:12, 22 ביוני 2015 (IDT)

הערך באמת מאוד דל. התועלתן יטען שיש להסיט את הקרונית כי מה שמעניין אותו זה מקסימום אושר למירב האנשים. הדאונטולוג יטען שאין להסיט את הקרונית בטענה שישנו צו קטגורי שאוסר הריגה של חפים מפשע (ובמקרה זה: הקרבה של אדם אחד עבור רבים). זו גם הסיבה שדאונטולוג יטען שאין להרוג אדם בריא אחד כדי לשתול את איבריו בחמישה אנשים שהשתלה זו תציל אותם ממוות. את התועלתן מעניינות התוצאות. את הדאונטולוג מעניינות הכוונות. התועלתן מבצע חישוב שבוחן באיזה עולם רמת האושר גבוהה יותר, ורמיסת זכויות הפרט אינה שיקול. הדאונטולוג מדגיש את נושא הזכויות וטוען שאין להפר אותן, גם אם החברה כולה תרוויח מהפרת זכויות זו (ולכן, דאונטולוג יתנגד למשל לניסויים בבני אדם, בעוד תועלתן יתמוך בהם). כמובן שזה הולך ומסתבך (ע"ע תועלתנות כלל מול תועלתנות פעולה, אבל זה הבסיס). דילמת הקרונית ממחישה את הבעייתיות בתפיסת עולם תועלתנית או דאונטולוגית, ואת המתח בניהן. דוג'רית - שיחה 19:35, 22 ביוני 2015 (IDT)

אני מבין אם כך שהדילמה היא בין הרוגים רבים במחדל (לא תעמוד על דם רעך, דין רודף) לבין הרוג אחד בְּמעשה, כאשר הכוונה במקרה השני יכולה להתפרש כרצח (גרימת מוות בכוונה), או ככוונה למנוע הריגה של כמה ולגרום במקום זאת להריגה של אחד. אנסה לעדכן את הערך. גרי רשף - שיחה 06:04, 23 ביוני 2015 (IDT)

לא. זה לא משנה אם מדובר בהרוגים רבים במחדל או בכוונה. בנוסף, המקרה השני (גרסת האיש השמן) לא שונה עקרונית מהמקרה הראשון (הרי גם במקרה הראשון ישנה גרימת מוות בכוונה של הפועל היחיד על ידי הסטת הקרונית לכיוונו). זו דילמה בין עולם תועלתני שחושב רק במונחים של 'מקסימום אושר למירב האנשים' ולא משנה אם ישנם פרטים שמשלמים מחיר עבור הגדלת האושר הזה, לבין עולם דאונטולוגי שחושב במונחים של צווים קטגורים (חובות מוסריות, זכויות שאין להפר) - גם במחיר של חברה פחות מאושרת. אתה יכול לקחת את דילמת הקרונית ולהלביש אותה על דוגמה של רופא בבית חולים שיש לו 5 מאושפזים שזקוקים בדחיפות להשתלה אחרת ימותו תוך יממה. אחד צריך לב, השני ריאה, השלישי כבד וכן הלאה. לפתע נכנס לבית החולים שליח פרחים, ומשום שהוא אושפז בעבר - פרטיו הרפואיים ידועים לרופא. נתון כי אם הרופא יהרוג את השליח וישתול את איבריו בכל חמשת המאושפזים - הם יינצלו ממוות. עולה השאלה: מה על הרופא לעשות? האם להקריב אחד ולהציל בכך חמישה? ואם לא - מדוע ואיך זה שונה מדילמת הקרונית? התועלתן יטען שיש להרוג את השליח כי זה אותו חישוב פשוט של אחד מול חמישה (כמו בקרונית). הדאונטולוג יטען שאסור להרוג את השליח, כי אסור להרוג חפים מפשע (גם אם בכך ינצלו חמישה אנשים). יש עוד כל מיני גרסאות שממחישות את אותו הרעיון. דוג'רית - שיחה 23:58, 23 ביוני 2015 (IDT)

שאלות שעולות מהניסוי

Daryag - הוספת פרק שאלות שעולות מהניסוי, אבלו אלו ממש לא השאלות שעולות מהניסוי. אלו ממש לא השאלות שהדילמה מעוררת. השאלות שעולות מהניסוי הן איך סוכן מוסר (Moral agency) מקבל החלטה מוסרית? האם על פי גישה תוצאתנית (Consequentialism) או על פי גישה דאונטולוגית? האם הדגש בפעולה מוסרית הוא על התוצאה או על הכוונה? דילמת הקרונית ממחישה שגם במקרים בהם שתי התוצאות זהות: חמישה אנשים חיים מול אדם אחד מת - עדיין רוב האנשים (לפי שלל סקרים שנעשו) יבחרו כן להסיט את הקרונית כדי שתפגע באיש על המסילה הצדדית, אבל יסרבו להטיל את האיש השמן שנמצא על הגשר. ולכן שאלת השאלות של הדילמה הזו היא איך ליישב את הסתירה הזו. דוג'רית - שיחה 13:46, 5 בדצמבר 2016 (IST)

דוג'רית הי. את הפרק ניסחתי, שזאת אחת מהשאלות שעולות מן הניסוי. יש עוד שאלות רבות שאפשר לשאול בהקשר לניסוי, כך שהפסקה הזאת בהחלט זקוקה להרחבה... האם תרצי להוסיף את מה שכתבת לפסקה? או שאני ארחיב אותה? דריה - שיחה 14:00, 5 בדצמבר 2016 (IST)

אוכל להוסיף את מה שכתבתי, אבל אני באמת לא רואה איפה השאלות שהוספת משתבצות. השאלות האלו מסיטות את הקרונית למסילה צדדית אחרת שעוסקת באחריות מוסרית. דוג'רית - שיחה 14:35, 5 בדצמבר 2016 (IST)

דוג'רית הי. כשאני למדתי קורסים באתיקה על בעיית הקרונית, השאלות שנשאלתי היו אלה שכתבתי. האם אין מקום בערך למספר שאלות? דריה - שיחה 14:39, 5 בדצמבר 2016 (IST)

יש מקום בערך למספר רב של שאלות, אבל לשאלות שהדילמה מעוררת. גם המשפט שהוספת עכשיו לא מבהיר את הדילמה העקרונית. אני אנסה לשכתב את כל הפסקה הזו, בתקווה שהדבר יהיה מקובל עליך. כרגע זה ממש לא טוב. דוג'רית - שיחה 15:06, 5 בדצמבר 2016 (IST)

דיווח שאורכב ב-10 באפריל 2019

דיווח מהדף ויקיפדיה:דיווח על טעויות

מצב טיפול: לא טעות

לא טעות, אבל ביהדות הנושא מופיע לראשונה בסיפור לוט. שם מסרב לוט למסור את המלאכים, למרות שבכך יציל את משפחתו..

אכן, אבל אין לו בעיה למסור את בנותיו הבתולות כדי להציל את המלאכים... מוסר משונה.שלומית קדם - שיחה 18:36, 9 באפריל 2019 (IDT)

לוט לא היה צדיק גדול אבל כנראה שהוא ביכר פגיעה בכל אדם, כולל בנותיו, על פני פגיעה באורחיו. את זה הוא למד מאברהם אבינו, שהיה מכניס אורחים מיוחד במינו (למרות שבמקרה כזה, לא נראה לי שאברהם היה נוהג כמו לוט). YoniSch • כ"ד באב ה'תש"ף • 03:46, 14 באוגוסט 2020 (IDT)