שיחה:בנימין זאב הרצל/ארכיון1

הלינק החיצוני לא נכון!!יש כאן כפילות עריכה דחופה!!!

תוקן. גילגמש 18:13, 26 נוב' 2004 (UTC)

לדעתי צריך לשנות את שם הערך לבנימין זאב תיאודור הרצל זהו שמו המלא וראוי ששם הערך יהיה השם המלא של הרצל ולא השם שברך כלל נהוג לקרוא לו לכן לדעתי צריך לשנות את שם הערך ל בנימין זאב תיאודור הרצל מה דעתכם האם צריך לשנות את שם הערך או לא? Gutter 08:03, 20 יולי 2005 (UTC) עד כתה שידוע לי הוא נולד בתור תיאודור הרצל והשמות בנימין וזאב הם השמות השניים שלו ולא להפך אז לדעתי מין הראוי ששם הערך יהיה לפחות בנמין זאב תיאודור הרצל או אפילו תיאודור הרצל מה דעתכם? Gutter 08:09, 20 יולי 2005 (UTC)

לדעתי ישנה טעות לגבי גורלה של ברתה

ברתה נשלחה לטרזינשטאט ליד פראג עם בעלה ושם מתה.

שם הערך צריך להשתנות

שם הערך צריך להקרא תיאודור הרצל וזאות משום שבכול השפות האחרות שם הערך הוא תיאודור הרצל עברתי שפה שפה ובכולם שם הערך הוא תיאודור הרצל שם הערך צריך להשתנות Gutter 21:50, 25 יולי 2005 (UTC)

השם שלו היה בעברית. אז מה אם בסינית קוראים לו תאודור. מתניה • שיחה 21:52, 25 יולי 2005 (UTC)

שם הערך הוא כשמו המקובל בישראל. די בקיומה של הפניה מתאודור הרצל. דוד שי 05:00, 26 יולי 2005 (UTC)

זה נכון שבעברית קוראים לא בנימין זאב אבל השם שלו שהוא נולד איתו זה תיאודור הרצל בנימין זאב הם שמות שניים נילווים שמו הפרטי המקורי הוא תיאודור לכן שם ערך צריך להיקראות תיאודור הרצל ולא בנימין זאב הרצל Gutter 09:15, 26 יולי 2005 (UTC)

תסתכלו על ההחלטה בשיחה: חוף השנהב#שם המדינה ופה הנימוקים לשינוי לתיאודור הרצל חלשים אף יותר. טרול רפאים 13:15, 26 יולי 2005 (UTC)

קראתי חלק מהשיחה ואני עדין חושב שצריך לשנות לתיאודור הרצל והנימוק הוא פושט השם המקורי שלו השם שאיתו הוא נולד זה תיאודור שני השמות האחרים הם שמות שניים כמו שיש להרבה בני אדם כמה שמות נוספים גם להרצל היו שני שמות נוספים בנימין וזאב אבל השם איתו הוא נולד זה תיאודור זה שמו הפרטי המקורי Gutter 22:26, 26 יולי 2005 (UTC)

זכותך המלאה כוויקיפד שלא להסכים. ס'יל וו פליי. אבל אם אנחנו כבר בקטע של דמוקרטיה, אז פה כדאי לעשות הצבעה. כמו כן, אני חושב שכדאי שכולנו נעיין בנוהל הרלוונטאי לפני שנעמיד את הנושא להצבעה, כי יכול להיות שיש הוראה מפורשת בנושא.

עכשיו לעניין. הרצל מוכר בארץ כ"בנימין זאב", וסוף פסוק. זה שהוא מוכר בשאר העולם כ"תאודור" לא אמור לעניין אותנו כהוא-זה. אמשול לך משל, למה הדבר דומה: ברוסיה היה פעם נסיך ושמו "ולדימיר מונומאכוס" (שלט 1113-1125). וככה הוא גם מוכר ברוסיה. אבל, בוויקי' האחרות שמו יהיה "ולדימיר השני", כי שם משפחתו אינו מוכר בעולם כנראה. אבל מה, זה אומר שכל הוויקי' בעולם צריכות לקרוא לו כמו ברוסית? לא ולא. או שמא גם נקרא לצרפת "פרנציה" / "פראנסה" ולספרד "איספניה" / "ספיין"?

מארק ברלין 16:55, 9 אוקטובר 2005 (UTC)

לפי ההגיון של השם בו הוא נולד, אז נכתוב גם על דוד גרין, ולדימיר ז'בוטינסקי ואפילו קרול וויטילה?

לגופו של עניין, האנציקלופדיה העברית קוראת לערך "הרצל, תאודור (בנימין זאב) ", ובערך עצמו בכיתוב לתמונות כותבים רק "תאודור הרצל" (אבל בערך על הרצליה, הם כותבים שהיא נקראת ע"ש בנימין זאב הרצל).

אני הצלחתי למצוא חתימות של הרצל על מסמכים רק באותיות לטיניות (גם על מסמכים בעברית), ובתור תאודור.

לעומת זאת חוק הרצל מדבר רק על בנימין זאב הרצל.

בקיצור, שתי הצורות קיימות בעברית, אבל באופן רשמי יש נטיה ל"בנימין זאב".

eman • שיחה 18:03, 9 אוקטובר 2005 (UTC)

אין ספק שבארץ ובשפה העברית רווח יותר השימוש ב"בנימין זאב הרצל", הן עממית והן רשמית, וזו כשלעצמה סיבה מספיק טובה שזה יהיה שם הערך. מילות הפתיחה בנימין זאב (תאודור) הרצל במודגש נותנות את המענה הנדרש לאפשרות הנוספת של שמו. אבל ללא קשר לשם הערך, נקודה מסקרנת היא מתי ולמה התקבע ה"בנימין זאב" הזה. האם ניתנו לו שמות אלה בלידתו? או שהדביק לו הרב בבר מצווה, אם הייתה לו כזו? או שאימץ זאת בתחילת פעילותו הציונית? האם אי פעם בכלל השתמש הוא או מישהו ממקורביו בשמות אלה, או שבדיעבד לאחר מותו החליט מי שהחליט שיש לעברת את שמו? אם מישהו יודע את התשובה, זו יכולה להיות פיסקה מעניינת בערך. Magister‏ 22:30, 9 אוקטובר 2005 (UTC)

אני מסכים עם מגיסטר. מקור השם העברי באמת מעניין. כמו כן, השתכנעתי שאין לשנות את שם הערך וגם אני מתנגד לשינוי. גילגמש • שיחה 22:34, 9 אוקטובר 2005 (UTC)

באמת שאלה מעניינת. אני חושב שבאותה עת היה נהוג שליהודים יש כמה וכמה שמות, חלק שמות לועזיים, חלק יהודים, שהרבה פעמים מקבילים איכשהו זה לשזה. למשל יהודה לייב (לייב, = אריה, קשור ליהודה בגלל גור אריה יהודה) נפתלי הרץ (אותו דבר, הרץ = צבי). השאלה במה מהם השתמשו כבר תלוי במידת היהודיות/התבוללות של האנשים. כאמור טרם מצאתי מקור בו הרצל קורא לעצמו בנימין זאב. גם בפרוטוקולים של הקונגרס הציוני הראשון הוא מופיע כתאודור.

לגופו של הערך, מה שמפריע לי זה לא שם הערך, אלא מה קורה בשורת הפתיחה. הצורה: בנימין זאב (תאודור) הרצל לא מוצאת חן בעיני. זה יוצר את הרושם המוטעה כאילו תאודור הוא כינוי. אני הייתי מעדיף ששתי הצורות יופיעו בצורה שווה. משהו כמו:

"בנימין זאב הרצל הידוע גם כתאודור הרצל"

או להפך. (הסדר לא כל כך משנה). eman • שיחה 00:24, 10 אוקטובר 2005 (UTC)

מקובלת עלי מאוד הצעת עמנואל, ואפילו הייתי אומר שהמשפט בגרסה ההפוכה "תאודור הרצל הידוע גם כבנימין זאב הרצל..." נשמע מוצלח יותר מבחינה עובדתית וכרונולוגית. Magister‏ 05:59, 10 אוקטובר 2005 (UTC)

אין צורך לשנות את שם הערך, זה שמו בישראל. דוד שי 21:08, 10 אוקטובר 2005 (UTC)

אכן, היו מקרים (ולא מעט) של שמות כפולים, אבל גם השם הלועזי-לכאורה היה שם יידישי ולא לועזי נטו - לפחות ברוסיה, שבה גרו יהודה-לייבים, אברהם-לייבים וצבי-הירשים. אבל! הרצל נולד בהונגריה למשפחה מתבוללת, וגם השם "תאודור" הוא ממש, אבל ממש, לא יהודי ולא יידישי. ומאוד הגיוני שזה היה השם שבו הוא, כמתבולל וככמעט-נוצרי, השתמש. אבל זה לא קשור לפה, כי בארץ הוא מוכר כ"בנימין זאב", אולי כי השימוש בשמות העבריים מדגיש את העובדה שהוא נחשב למייסד הציונות, שהיא תנועה יהודית לאומית.

כמו כן, אני רוצה לתקן, לשם הפרוטוקול, טעות עובדתית שכתובה פה: השם "לייב" מקורו בגרמנית leib - ולא ברוסית лев, ופירושו "גוף" או "נפש" או משהו מהתחום הזה (ולא "אריה"); וצבי ביידיש זה כמובן "הירש" ולא "הרץ" - "הרץ" פירושו "לב".

מארק ברלין 12:56, 10 אוקטובר 2005 (UTC)

לגבי הרצל, אני יודע בודאות שהוא השתמש בשם תאודור. לעומת זאת עוד לא ראיתי מקום שבו הוא השתמש גם בשם בנימין זאב. אבל כאמור, זה לבדו לא מצדיק את החלפת שם הערך.

אגב דוגמה נוספת של שמות כפולים לא קשורים ראינו היום במקרה של רוברט / ישראל אומן (או אולי אוומן?)

ולעיניין הנפתלי הרץ ודומיו, למרות שלפחות תבמקרה של הירש הרץ אני יודע בודאות שאתה צודק, נראה לי שבכל זאת הקישורים של השמות השמות כן באו (גם) מהמקור שתיארתי, גם אם היה זיהוי של שמות דומים אך לא זהים. אבל אולי אני טועה.

eman • שיחה 21:28, 10 אוקטובר 2005 (UTC)

ישראל אוּמַן, אין צורך בספקולציות. דוד שי 21:44, 10 אוקטובר 2005 (UTC)

התיקון של עמנואל

אני חושב שלא צריך לשנות את הפתיח (הנותן את תמצית הדברים). ככלות הכל, בארץ הרצל מוכר כבנימין זאב. אני מציע תחת זאת לשכתב את השורה הראשונה של הפסקה שלאחר-מכן לנוסח הבא: "הרצל נולד בבודפסט למשפחת יהודים מתבוללת ב- [כאן התאריך]. בלידה ניתן לו השם תאודור, שבו הוא השתמש. ..." מארק ברלין 14:08, 11 אוקטובר 2005 (UTC)

מארק, אין מניעה שתכניס את התיקון שלך ללא כל קשר לתיקון של עמנואל, ולא במקומו. התוספת לגבי הרקע המתבולל מאוד חשובה. Magister‏ 15:54, 11 אוקטובר 2005 (UTC)

הנקודה היא שזה נראה כאילו שהנוסח של עמנואל הוא הנוסח שהתקבל על ידי כולם, ופחדתי משחזור. לכן העדפתי קודם להעלות את הנושא כאן. מארק ברלין 16:02, 11 אוקטובר 2005 (UTC)

לכן אמרתי: עזוב את התיקון של עמנואל במקומו, תיקונך ממילא בפיסקה אחרת, והתוספת החשובה בו היא רקע המשפחה המתבוללת - פרט חשוב שבאמת חסר בערך. לגבי ההמשך (תאודור וגו') - לא לגמרי ברור לי מה בא אחרי השלוש נקודות, אם זו חזרה לנושא כפל השמות בלי הרחבה, אז אין צורך. Magister‏ 19:01, 11 אוקטובר 2005 (UTC)

כוונתי הייתה שאינני מסכים לשכתוב של עמנואל את פתיח הערך, ולכן אני מציע את הנוסח החלופי של הפסקה שלאחמ"כ. כמו כן, שלוש הנקודות מציינות שכאן בא המשך הערך כמו שהוא. מארק ברלין 21:47, 11 אוקטובר 2005 (UTC)

מתתיהו הרצל?

טוב, העיניינים מסתבכים.

שאלנו כבא את עצמנו ממתי תאודור הפך לבנימין זאב. אבל מתברר שהוא לא רק בנימין זאב. האזנתי קודם לתוכנית בגלי צה"ל "השירון עשה היסטוריה - תולדות הציונות בראי השירים" של קובי לוריא. הוא הזכיר שם הספד בו קראו לו מַתַּתְיָהוּ הֶרְצֶל. (תיאו דור -> מתנת האל -> מתת יהו). מתברר שלפחות בן יהודה השתמש בזה בעיתונו "השקפה" [1]

וחוץ מזה, הסתכלתי עכשיו שוב, ביתר עיון, בספר של אסופת מכתבים של הרצל בשנם 1896-1904, שכינס וערך ב. נתניהו M.A. (מן הסתם בן ציון נתניהו) ותרגם י. ייביו, ויצא לאור בתל אביב ב-1937 (Printed in Erez-Israel). שם בהקדמה הארוכה שכתבת נתניהו, הוא מוזכר כתיאודור הרצל. וברוב המכתבים הרצל חותם לרוב כ"הרצל", "ת. הרצל" (במקור Th Herzl, כפי שנראה במכתב אחד שמצולם), או "תאודור". לפעמים "ד"ר הרצל". אבל החל מ 1899, הוא מתחיל (במכתב לדוד וולפסון, לו הוא קורא "דאדה חביבי") לחתום לפעמים כ"בנימין". בהתחלה רק במכתבים לוולפסון, אבל אחרי זה גם לעוד אנשים (אבל לא למשפחתו עד כמה ששמתי לב). במקום אחד אפילו מצאתי שהוא חתם כ"ב. ז. הרצל" (לפחות לפי התרגום העברי).

אז נשאלות השאלות:

1. האם חוץ מבן יהודה היו עוד שימושים בשם הזה?
2. (שוב:) ממתי החלו להשתמש (בציבור) ב"בנימין זאב"?

eman • שיחה 14:36, 18 נובמבר 2005 (UTC)

עוד בענין פירושו של השם תיאודור יש אפשרות לתרגם את השם אחרת

תיאודור = אלהים נתן (תיאו - אל, דורה - נתן), ולכן הוא המקבילה של יהונתן בעברית.

את ההצעה הזו מצאתי בפורום שורשים משפחתיים אני אינני מבין בתרגום השפה הנ"ל אבל אני יכול לציין שהשם יהונתן מתאים מאד לצירוף בנימין זאב מפני שאחד הדברים שנהגו בשמות היהודיים בתקופות אלו היה לציין שמו יחד עם זיקה לסמל השבט המתקשר לשמות אלו , לדוגמא השם אריה ליב או יהודה ליאון שפירושם של ליאון וליב בשפות שונות הוא אריה והסמיכות בין השם אריה לשם יהודה יחד עם התרגום של האריה לשפה הלועזית מצוי מאד בשמות יהודיים בעלי זיקה מובהקת לשיוך שבטי - אריה הוא סמלו של שבט יהודה, השם מתיתיהו מתאים יותר לשמות של כהנים ואילו השם יהונתן לשמות משבט בנימין שסמלו כאמור הוא זאב . יש עוד מאפיינים שמאד מתאימים לקשר הנ"ל אבל אין כאן המקום להאריך בעניינם ואני רומז על נושא זה בהקשר לאלו המכירים את דבריו של הראי"ה קוק במספד על הרצל ודי לחכימא ברמיזא מי-נהר 14:21, 16 יולי 2006 (IDT)

באשר לשם מתתיהו כפי שהובא בסימוכין התמונה 1 כאן למעלה מההודעה על מותו של הרצל בעיתון "השקיפה" חזקה על בן יהודה כי ידע לתרגם את השם תיאודור ויסלח לי על הפרשנות שאני מעלה כאן לפירוש שהוא בחר אבל במידה וניתן לייחס לתרגום השם גם כוונות חינוכיות בהקשר הרחב של השפעת השפה על התודעה המתגבשת בחברה העיברית המתחדשת , הרי שהבחירה בשם מתתיהו ככינוי להרצל עולה בקנה אחד עם מגמת ההוגים הציוניים להזדהות עם גבורת החשמונאים כמחוללי תקומת ישראל ומתנגדי השפעת המתייונות על התרבות העיברית וככזה במידה ותרגום השם תיאודור פתוח היה לבחירה הרי שמובנת בחירתו של בן יהודה דווקא בשם מתתיהו כשמו של חוזה המדינה מרים דגל התחיה הלאומית .מי-נהר 15:13, 16 יולי 2006 (IDT)

הקלטה של הרצל

יש למישהו מושג אם יש איזושהי הקלטה או צילומי נעים (וידיאו) של הרצל?

הערך...

בערך חסרים הרבה פרטים שחשובים שיהיו באנציקופדיה. הערך על הרצל קטן יחסית ובמיוחד שהוא היה חוזה המדינה! אשמח להוסיף פרטים שלדעתי יהיו אנטגליים לערך ולערוך קצת אותו. אם למשהו יש בעיה (אולי בימים אלה הוא עורך את הערך) שיכתוב כאן. --איתמר עצמון 18:49, 23 יוני 2006 (IDT)

ערוך והוסף לערך כהבנתך. אילו רצה מישהו לערוך וחשש שיופרע, היה שם תבנית {{בעבודה}}. גם אתה יכול לשים תבנית זו, לבל יפריעו לך אחרים או יעבדו בכפילות במקביל אליך. מגיסטר 19:03, 23 יוני 2006 (IDT)

כיכר הרצל בפריז

א. נאמר לי שזוהי כנראה הכיכר היחידה בעולם הנושאת את שמו של תיאודור הרצל.(לבדיקה). נודע לי שקיימים שני רחובות בדרום אמריקה (בסאו פאולו ובפורטו אלגרה) וכן רחוב (?) באוסטריה. האם כדאי להקדיש פרק להנצחת תיאודור הרצל בחו"ל?

ב. העלתי 3 תמונות המנציחות את המעמד. יש לי עדיין בעייה עם עריכת התמונות והבאתן לצד הערך. מישהו מוכן לבחור אחת או שתיים, ברוח ויקיפדיה ולהוסיפה לכאן?

ג. דחפתי בטעות את תמונת הברוש של הרצל. אפשר לעשות קצת סדר?

תודה רבה וסליחה על ההטרדה --Rebecca 00:41, 6 יולי 2006 (IDT)

אודה לכם אם תנסו להוסיף את התמונה בה רואים את השלט. במועצת העירייה היה ויכוח נוקח על כל מילה. הפשרה שנמצאה השביעה את רצון כולם. נמסר לי שאחת ההצעות הייתה להגדיר את הרצל כ"עיתונאי אוסטרי". התשובה של המנגדים להצעה זו הייתה : לפיכך צריך להזמין לטקס את שגריר אוסטריה בצרפת ולא את שגריר ישראל...

התמונה המתאימה נמצאת כאן קובץ:Place Theodor Herzl Paris 5july2006ciel.JPG.

תודה --Rebecca 13:58, 10 יולי 2006 (IDT)

עוד קישורים

שלום, אני חדש ולא יודע איך לערוך אז אני כותב כאן מידע לשיקולכם אם לצרף אותו .

בענין קישורים -

א. האגף לתרבות יהודית במשרד החינוך הוציא חוברת מיוחדת 104 עמודים בהם חומר שנכתב על הרצל ע"י כותבים מגוונים מאד ובהם חומר חשוב על הרצל ועל אישיותו להלן קישורים לחוברת - http://cms.education.gov.il/NR/rdonlyres/ED1DF183-CCAB-4DA0-B52A-761AFEC725C6/7427/daf264266.pdf

או קובץ וורד - http://cms.education.gov.il/NR/rdonlyres/ED1DF183-CCAB-4DA0-B52A-761AFEC725C6/7426/daf264265.doc

ב. יומני הרצל כולל תמונות מביקורו בארץ באתר מט"ח - http://www.cet.ac.il/~history/herzl/diary.htm

ג. אתר חדש שנפתח על שורשים משפחתיים של הרצל http://www.herzlfamily.org/

מי-נהר 16:53, 16 יולי 2006 (IDT)

בענין מקורות לקריאה על הרצל

לעניות דעתי יש לציין גם את הספר שכתב ראובן בריינין חיי הרצל, הוצאת אסף, ניו יורק, תרע"ט, יש לציין כי ראובן בריינין היה הביאוגרף היחידי שראיין את הרצל. ובספר זה הסופר מביא הרבה מאד עדויות ממקור ראשון כלומר או דברים שהרצל אמר לו אישית או דברים נאמרו לו מפי אנשים שהיו בקשר ישיר ואישי עם הרצל ושמעו ממנו את הדברים . מי-נהר 14:09, 16 יולי 2006 (IDT)

כמו כן בסוגיית הקשר של הרצל ליהדותו ניתן למצוא חומר חשוב במאמר שנכתב בחוברת עיטורי כהנים, חודש תמוז תשנ"ה , גליון מספר 126 , עמ' - 35'... . מי-נהר 15:18, 16 יולי 2006 (IDT)

ביוגרפיה - רקע משפחתי של הרצל

עצי משפחתו של הרצל - http://img2.tapuz.co.il/forums/52653203.jpg

http://img2.tapuz.co.il/forums/52636533.jpg

/ בפורום שורשים משפחתיים כתב שמה הגולש אמנונ ימוס י /

נמצא בידי ספר על הרב אלקלעי משנת תרפ"ט 1929 - הרב י.ח. אלקלעי ז"ל מאת יצחק גור-ארי בהוצאת אמנות. הספר מסתיים בקטע הבא:

ודור לדור יספר:

- - - "משפחת הרצל ישבה לכתחלה בארצות הסודטים או בהונגריה. 
אחרי כריתת השלום בפיסרוביץ (1718) בעבור צפונה של סרביה ובלגרד לרשותה של אוסטריה, עברה המשפחה  
לבלגרד האוסטרית והתחתנה עם המשפחות  האשפניוליות שישבו כאן עוד מימי התורכים",
כשצפון סרביה יצאה עם חוזה השלום הבלגרדי(1739) מרשותה של אוסטריה, יצאה גם משפחת הרצל והשתקעה  
בזמלין".  "בשנת המהפכה (1848) חי בזמלין הרב יהודה בן שלמה חי אלקלעי, אשר הטיף ללאומיות יהודית  
בספרו 'קול קורא'".  "מספר זה למד שמעון ליב יהודה הרצל, סבו של תיאודור".
"וכדאי להעיר, כי הרב אלקלעי ניהל תעמולה גדולה לטובת הרעיון של ישוב ארץ-ישראל וכתב גם חיבורים  
אחדים החדורים רעיון זה. וכמה מתכניותיו דומות למבנה ההסתדרות הציונית שבימינו - - -".
"מי יודע אם תיאודור לא שמע בשחר ילדותו על חלום זה של שיבת ציון מפי סבו יהודה ליב שהיה תלמידו 
של הרב אלקלעי. ובפרט שתיאודור היה בן תשע-עשרה שנה במות עליו אביו הזקן - - -".
ובכן - "חלוץ הציונות המדינית". זה שמו לעולם של רבי יהודה אלקלעי בפי ההיסטוריה.
וכעבור שישים ושתים שנה  נשמעו "כנפי נשרים משיקות" מעל ראשו של תיאודור הרצל עת כתבו את - "מדינת  היהודים". 
ספרו הראשון "שמע ישראל" לאלקלעי נתפרסם בתקצ"ד - ו"מדינת היהודים" להרצל בתרנ"ו ."

מי-נהר 17:58, 16 יולי 2006 (IDT)

עוד הגולש הנ"ל כתב - "יש מחלוקות לגבי מוצאו הספרדי של הרצל. בין אבותיו ישנם גם ספרדים, אבל אם מתיחסים לשושלת אב לאב (שזו משפחת לבל ולא הרצל, מכיוון שהרצל הוא שמה של אם סבו), מתכוונים כנראה לסיפור משפחתי שלפיו אבות אבותיו של הרצל הם שני אנוסים שהגיעו לתורכיה כנזירים ושם חזרו לחיק היהדות. לא ברור מה האמת מאחורי הסיפור. אבותיו של הרצל, מצד אם סבו, הנושאים את השם הרצל הגיעו ממורביה"

לגבי הסיפור על האנוסים אכן ראיתי הערה כי יש ביוגראפים שמסתייגים מהסיפור הנ"ל וטוענים שייתכן והרצל סיפר זאת כמטאפורה ספרותית לשינוי שהתחולל בקרבו ביחסו אל זהותו היהודית .

לגבי מוצאו הספרדי של הרצל מצאתי מקורות אמינים שמתייחסים לכך כדלהלן -

הרצל לא היה אשכנזי , אלא ספרדי מגזע אחד הגאונים המיוחדים 
שהיה בזמן "בעל השולחן ערוך" ( =ר' יוסף קארו) מפורסם בין הפוסקים והוא מהר"י טאייטאצאק.

מקור הידיעה שהרצל צאצא לרבי יוסף טאייטאצאק , ר' אהרון מרכוס מהמבורג שבנוסף לגדולתו התורנית התחיל להוציא עיתון ציוני בגרמנית עם תחילת הקונגרס הציוני הראשון והוא היה מקורב להרצל ונורדאו ושמע את הידיעה הנ"ל מהרצל עצמו .

מקור - שיחות הרצי"ה מופיע ב"עיטורי כהנים" גליון 126

עוד בענין הקשר של הרצל לקהילה הספרדית בעיר זמלין שביוגוסלביה כדלהלן :

.... "הרצל בילדותו היה גר בבודפשט שם הוא עלה לבר מצווה שלו ואח"כ עבר לוינא. משפחתו - סבו מצד אביו,שמעון (סימון) ליב הרצל תקמה-תרלט הייתה קודם ביוגוסלביה ,בעיר זמלין. הייתה שם קהילה ספרדית גדולה ,ובראשה רב חשוב מאד.רבי יהודה שלמה חי אלקלעי (תקנח-תרלט) הוא כתב חבילה גדולה של ספרים בהתלהבות גדולה של אתחלתא דגאולה ועל גאולה בדרך הטבע. הוא היה נלהב וקרוב לציונות. האוירה בעיר היתה מלאה מהשפעתו של הרב אלקלעי."

מקור - שיחות הרצי"ה מופיע ב"עיטורי כהנים" גליון 126

עוד בענין זה נכתב במקום אחר -

"הסבא של הרצל, שמעון, היה יהודי שומר מצוות . הוא תקע בשופר בימים נוראים והיה שליח ציבור  
בתפילת 'כל-נדרי'. 
הוא נתן כסף לרב יהודה אלקלעי, ממבשרי הציונות, על מנת לסייע לו בנסיעותיו ובהטפותיו לשיבה 
לארץ ישראל. אביו של הרצל, יעקב, היה תלמיד של אלקלעי, והרצל מספר שאביו לקח אותו לסבא, לזמלין.  
שני דודים של הרצל עלו לארץ ישראל והתיישבו כאן. האחד לא מוכר, והשני, שלזינגר שמו, הגיע לארץ 
ב -1870."

מקור - פרופסור שלמה הרמתי פורסם בכתבה של זאב גלילי במקור ראשון -15 בספטמבר 2004, כ"ט באלול תשס"ד דברים אלו מבוססים בין היתר גם על פי דברים שמסר הרצל אל העיתון האנגלי "ג'ואיש כרוניקל", בשנת 1898.

מי-נהר 18:54, 16 יולי 2006 (IDT)

עוד בכוונתי להוסיף אבל צריך עיון איך וכמה כי זה מועתק ממט"ח ומכתבתו של זאב גלילי

תאודור (בנימין זאב) הרצל נולד ב-2 במאי 1860 בבודפשט שבאוסטרו-הונגריה (כיום בירת הונגריה) כילד שני להוריו, יעקב וז'אנט הרצל. אביו, יעקב הרצל, היה סוחר עשיר ובנקאי. אחותו פאולינה הייתה מבוגרת ממנו בשנה. השם "הרצל" הוא תרגום לגרמנית של המילה "לב" – שהיה כנראה השם המקורי של משפחת הרצל. תחילה למד הרצל בבית ספר יסודי של הקהילה היהודית בבודפסט, אך בגיל עשר עבר מבית הספר היהודי לבית הספר העירוני הריאלי. הוא הלך כל שבת לבית כנסת עם אבא שלו, עד גיל 18, וגם עשו לו בר-מיצוה. ביתו של הרצל היה גם בית מסורתי. הרצל מספר שאהב מאוד את חנוכה ופסח. ב'אלטנוילנד' יש תיאור של סדר אורתודוכסי, ואחד הנוכחים קורא בעברית. שואלים אותו איך אתה קורא בעברית, והוא משיב 'גירסה דינקותא'. עם זאת ביתו של הרצל היה גם ספוג בתרבות הגרמנית.

בשנת 1878, כשהרצל היה בן 18, עברו הוריו מבודפשט לווינה, כנראה כדי לאפשר להרצל ללמוד. באותה שנה מופיע מאמר של כומר אנטישמי בשם שטקר. ועל מאמר זה מגיב הרצל בן ה-18 באומרו: 'טפשים הם היהודים, אם הם שומעים יום יום חרפות וגידופים כאלה מבלי לתור אחרי ארץ שתהיה ארצם'. וזאת הוא אומר שש עשרה שנים לפני משפט דרייפוס. "ב-1882 פירסם גרמני אנטישמי, דירינג שמו, ספר שבו ניסה לבסס את האנטישמיות על בסיס מדעי. ביומן הנעורים שלו אומר הרצל שזהו ספר מחפיר. בשיחה עם רופא המשפחה הוא אומר: לא נשארה לנו היהודים, כי אם תחבולה אחת למען היות עם מכובד על אחרים, למען נתרומם בעיני שונאינו, ולא נהיה מטרה לחיצי לעגם - לשוב לארץ ישראל, שם היא ארצנו. היא היתה מולדתנו והיא צריכה להיות לארץ מולדת לבנינו ולזרע זרענו'. ולשאלת הרופא מי יתמסר לעשות את הדבר הזה אומר הרצל: אני. והוא אז בן 22".

בשנת 1898, שנה אחרי הקונגרס הציוני, פנה להרצל העיתון האנגלי "ג'ואיש כרוניקל", וביקשו שיכתוב את תולדות חייו. הוא כתב בגרמנית, דבריו תורגמו לאנגלית ופורסמו ב-14 בנובמבר באותה שנה. מי-נהר 22:58, 16 יולי 2006 (IDT)

לגבי השם מתתיהו

מצאתי עוד שני מקומות שכינו את הרצל "מתתיהו" - הראשון מופיע בויקיציטוט - מתוך מכתבם של יהודי וילנה להרצל. השני הוא בגילוף שעל גבי ארון קודש קטן שניתן להרצל מתנה ליהודי ריגה (ראיתי את התמונה בספרו של הרב ישראל הס, אמונות - דע מאין באת, רמת גן תשמ"ג). אם כן - נראה שזו לא רק מגמה של אבות הציונות החילונית, אלא תופעה רווחת בציבור היהודי דאז במידת מה. מקום נוסף הוא מאמרו של נחום סוקולוב, שמופיע בפרוייקט בן יהודה - אינני יודע מהיכן לקוחים הדברים: http://benyehuda.org/sokolov/030.html