לדלג לתוכן

שיחה:אור (עיר)

תוכן הדף אינו נתמך בשפות אחרות.
הוספת נושא
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

שתי ערים בשם אור?

[עריכת קוד מקור]

א. מעצם העובדה שהתנ"ך מדגיש: אור כשדים, ברור שהוא הכיר אור אחרת באיזה מקום או תקופה שיהיו.

ב. הרב יואל בן נון כתב בגליון ז' של כתב העת "על אתר" (עמ' 56): "'אור כשדים' איננה אור השומרית הרחוקה, אלא אור שבאיזור כשדים, בארם נהריים, כפי שטען כבר הרמב"ן..." (ההדגשות במקור). בהערה הוא מפנה לעמ' 67 בספרו של י"מ גרינץ, "ייחודו וקדמותו של ספר בראשית".

ד"א, יש כאן דבר מעניין - הכשדים הגיעו למסופוטמיה (במובן הצר) רק במאה ה-12 לכל המוקדם. לכאורה ראיה לכך שהתורה נכתבה בתקופה מאוחרת, אך אין זה כך. בשעה שכבשו את האיזור, נקראו הכשדים כבר 'כלדיים' בפי כל, וכיצד רק התנ"ך ידע לכנותם בשמם הקדום? על כרחך, ספר בראשית נכתב בתקופה שעדיין קראו להם 'כשדים' (עד המאה ה-15 לפה"ס), או בנבואה. כמו כן, על כרחך העיר אור כשדים שבמקרא הייתה במקום מושבם הקדמון (צפון סוריה) ולא במקום המקובל. אריה א 23:16, 15 אוקטובר 2005 (UTC)

נ.ב. אולי מדובר בעיר אורפא, שבגבול סוריה-טורקיה.

סליחה שאני מתערב. ראשית, הרי קישור למאמר של הרב יואל בן נון: [1]. שנית, גם הטוען שהיא נקראה אור כשדים על שם העתיד אינו חייב לומד שהתורה נכתבה בתקופה מאוחרת יותר. אם הוא יהודי מאמין, ייתכן שיסתפק באמונה שנבואה, מטבעה, חוזה את העתיד, גם אם המילה כשדים לא אומרת הרבה לבני הדור שלו (אכן, דוחק). אבל אפשר היה גם לומר (ויש גם האומרים זאת) שפשוט זוהי גלוסה, הוספה מאוחרת של סופר שביאר למה התכוונה התורה. קושייתך מכשדים ב-שׂ היא טובה (והעלה אותה גרינץ בספרו שם), אבל אפשר היה קצת בדוחק לומר שבעברית השם המקורי השתמר. הזיהוי לאורפה הוא אפשרי (ותומך בו גם הרב יעקב מדן, אבל לא המקובל ביותר בקרב החוקרים. הלל 23:34, 15 אוקטובר 2005 (UTC)
א. איני מקבל את האפשרות לקריאת שם ע"פ העתיד. אין בזה כל צורך. גם אם הייתי מקבל טענה כזו, הייתי מצפה ל"אור פלוני, היא אור כשדים".
ב. גלוסה היא טענה בעייתית מבחינה דתית ביחס לתורה, אך גם אם נקבלה, אני מצפה כנ"ל.
ג. הרבה מאוד בדוחק
ד. ידוע לי, ולכן אמרתי את הזיהוי בלשון 'אולי'. אריה א 23:39, 15 אוקטובר 2005 (UTC)

כמה תשובות:

  1. זה שהתורה מדגישה את זה שאור היא "אור כשדים" לא אומר דבר. הרי יתכן שאגיד "אנגליה הנורמנית" כשאני מתכוון לתקופת הכיבוש הנורמנית במאה ה-11. כלומר, הציון לכשעצמו איננו הוכחה. לכל היותר רמז.
  2. "כשדים" הם הבבלים כמובן. עד כמה שאני זוכר, הכוונה לממלכה הנאו בבלית (כלמור נבוכדנצר ולא חמורבי) אבל יתכן שאני טועה והשם "כשדים" תיאר את הבבלים גם בקופה עתיקה יותר וזה מציב אותנו קרוב ל-2000 לפנה"ס, ולא למאה ה-12 לפנה"ס. אם הכוונה היא באמת לממלכה הנאו בבלית, אז זה באמת קרוב יותר למאה ה-12. מה בין זה לבין כתיבת התנ"ך? מי שמאמין ימשיך להאמין. לדעתי הרבה יותר קל להאמין לזה מאשר לנסים ונפלאות, כך שזה באמת קושי קטן ביותר. מי שלא מאמין, אז הוא לא צריך הוכחה נוספת. די לו בנסים ונפלאות בתור הוכחה משנכעת ביותר שמדובר בפיקציה.
  3. עכשיו אזור "כשדים בארם נהריים" נמצא כמובן במקום שבו הייתה שומר. רק מה? שומר לא הייתה קיימת כבר איזה 1000 שנה. שוב, זה דומה לכך שאגיד "הינה תראו - לונדון בנויה על חורבות העיר "לונדוניום" הרומית. בוודאי שזה נכון, אבל לונדוניום לא קיימת כבר איזה 1500 שנה.

באופן כללי אינני אוהב את החפירה המוגזמת בתנ"ך. אני רואה בו מקור היסטורי רגיל והיחס שלי אליו הוא כאל כתביו של הרדוטוס. כלומר, המגמות הן נכונות, השמות והמקומות הגאוגרפיים נכונים ללא כל ספק. המנהגים, צורת הכתיבה וכו' כל זה נכון. מה שלא נכון בעיני זה הפרטים הקטנים. למשל יש קטע בספר שמואל אם אינני טועה ששאול המלך מכנס 300,000 לוחמים משבטי ישראל ועוד איזה 30,000 משבט יהודה. מה זה המספרים האלה? כלומר, לפי דעתי מה שנכון הוא שהייתה מלחמה והגיוני ששם המלך היה שאול (מה הטעם להמציא את זה? הרי ברור שהיה מפקד כלשהו, אז למה לא לתת את השם האמיתי). מה שלא הגיוני בכל הסיפור הזה זה מספר הלוחמים. כנראה שהוא קטן פי 100. 3,000 לוחמים בעת העתיקה זה הרבה. גילגמש שיחה 07:07, 16 אוקטובר 2005 (UTC)

מסכים עם כבודו (אם כי כמובן מעבר להיותו מקור היסטורי "רגיל" ומגמתי, הוא מהווה בעיניי כמובן מקור מוסרי ממדרגה ראשונה). המקרא משתמש בהיסטוריה כדי להעביר את המסר שלו, ולא להיפך. בשיח הפוסטמודרני, למקרא יש נרטיב משלו על האירועים. גם לגבי מספרים - המקרא יכול להשתמש במספרים מוגזמים ב"מספרים טיפולוגיים" (כמו "כי שבעתיים יוקם קין ולמך שבעים ושבעה"; "ויספתי ליסרה אתכם שבע על חטאתיכם", כשברור שאין זה דווקא שבע). אם כי השאלה האם לא היה גיוס מילואים כלל ארצי אינה פשוטה. מניין לנו שאכן במלחמות מעין אלה לא היה מערך מילואים? דווקא לא מזמן קראתי מאמר, המנתח בצורה מרתקת את הקמתו של מערך מילואים מסודר בזמן דוד. כך שייתכן שהיו 300,000 (כמובן, אין משמעות לשאלה אם זה היה בעצם רק 268,934 איש). הלל 08:05, 16 אוקטובר 2005 (UTC)
במצרים העתיקה בתקופה המקבילה חיו בין 8 ל-10 מיליון בני אדם. הצבא המצרי מעולם לא עלה על 25,000 חיילים ובדרך כלל היה בין 15 ל-20 אלף. אם נניח ש-8 מיליון נותנים 20,000 על מנת לגייס 300,000 אתה צריך אוכלוסיה גדולה פי 15, כלומר 120 מיליון בני אדם. כמובן שזה בלתי אפשרי. אפשר להסתכל על זה נקודת מבט נוספת. במלחמת יום כיפור שירתו בצה"ל 300,000 חיילים (כולל מיל') ואוכלוסיית ישראל הייתה 3 מיליון בני אדם. כלומר, על מנת לגייס כמות כזאת בתקופה מודרנית אין צורך בתושבים רבים כל כך. זאת כמובן תוצאת התיעוש. בעבר הרחוק רוב האוכלוסיה הייתה מעוסקת בחקלאות ולא במשהו אחר. מה שכן, עמים נודדים היו מגיעים לאחוזי גיוס גבוהים מאוד, למעשה כל גבר כשיר היה חייל פוטנלציאלי, אבל אנחנו לא מדברים על עם של נוודים. עד כמה שאני זוכר, מספר התושבים בישראל ויהודה גם יחד בתקופה הנדונה הוא כמה מאות אלפי בני אדם (על פי ספרו של פינקלשטיין "ראשית ישראל") זהו מספר סביר בהתחשב בעובדה שכמות התושבים עברה את המיליון רק במאה ה-20 או בסמוך למאה ה-20 ותקופות שגשוג אחרות. כלומר, בהתחשב באופי התושבים (חקלאים יושבי ערים וכפרים ולא נוודים), מספר התושבים הסביר, לא נכון להניח שאפשר היה לגייס כמות כזאת של לוחמים. מה גם, נוצרת בעיה לוגיסטית חריפה - לך תאכיל 300 אלף בני אדם. זה לא פשוט. הגיוני יותר להניח שהמספר מופרז. אגב, לא רק התנ"ך לוקה בהפרזה. גם הרודוטוס ניפח את מספר החיילים הפרסיים שפלשו ליוון בתחילת המאה ה-5 לפה"ס פי 20. גילגמש שיחה 08:17, 16 אוקטובר 2005 (UTC)
להשוות לעמים אחרים זה לא בהכרח הוגן, כי הטענה היא שאין מדובר על צבא שכירי חרב, כמקובל, אלא על צבא מילואים (בעצמך הבדלת בין עם נוודים לעם שאינו כזה). אם מצליחים לסחוף בהתלהבות את כל העם, הרי שמתוך אוכלוסיה של - נגיד, מיליון (שיטות החישוב של כמה אנשים חיו בעבר הן די סבוכות, אבל נגיד), תיאורטית ניתן לגייס 300,000 איש. אני לא חושב שיש בעיה לוגיסטית אמיתית, כי לא מדובר על צבא מסודר, אלא על "צבא עממי" - כל אחד לוקח את הקלשון או החרב שלו, ויוצא, ואוכל מה שהוא מוצא בדרך. זה לא טוב לתקופות ממושכות, אבל לקרבות קצרים זה אידיאלי. למעשה לא כל כך אכפת לי לומר שהמספר מופרז (אפשר גם לומר שהכתוב לקח את מספר הגברים הרשומים כיוצאי צבא בישראל, למרות שלא כולם הגיעו באמת), אבל סתם רציתי לומר שאין הוכחה שהוא כזה. הלל 09:30, 16 אוקטובר 2005 (UTC)
תיאורטית אפשר, אבל זה לא כל כך פשוט. בכל אופן, השווה לעמים אחרים כן יכולה לתת מושג כלשהו. בכל אופן, אין כל כך טעם ב100,000 איכרים חמושים בקלשונים. חרב זה משהו יקר :) לא לכל איכר הייתה חרב. כלומר, לרוב האיכרים לא הייתה חרב. צבא מסודר יעשה מהם קציצות. גילגמש שיחה 09:34, 16 אוקטובר 2005 (UTC)

לגלגמש, תגובות לדבריך: א. כשאתה אומר כך, אין לזה משמעות, אך בתנ"ך לעומת זאת, התברר שהמקרא טורח לציין דברים כאלה רק (או כמעט רק) כשיש שתי ערים בשם דומה. התופעה כ"כ ברורה, עד שתרגום ה-70 טעה ובפסוק "ואולם ליש שם העיר לראשונה" (בכיבוש בני דן) השאיר בעברית את הצירוף "אולם ליש" כשם העיר. כך הוא עשה גם ב'עיר' "אולם לוז" (שהיא כמובן לוז, היא בית אל).

ב. הכשדים אינם הבבלים. רק במאה השישית כבשו הכשדים (שמוגדרים באנצ' העברית כ"שבטי מדבר שמיים") את בבל, ולכן התנ"ך מתייחס לכשדים כבבל. לעומת זה, בספר איוב שהוא לדעתי הקדום ביותר בתנ"ך (אם כי אחד הנביאים, אולי משה רבנו כפי שטוענת בנחרצות הגמרא, ערך אותו והתאימו לעם ישראל ואמונתו), מתואר ש"כשדים שמו שלשה ראשים ויפשטו על הגמלים ויקחום", מה שאינו מתאים לממלכה, אלא לשבט נודד.

ג. לא הבנתי מה בדיוק הקשר לשומר ומה מעניין אותי מתי היא התקיימה

'באופן כללי' ודאי שמחקר היסטורי אינו יכול להסתמך על ההנחה שהכתוב בתנ"ך אמת, והוא צריך להשוות מקורות. הנקודה החשובה היא, שהתנ"ך, בניגוד להרודוטוס, הוא מקור בן המקום והזמן (או בנבואה, אבל זה אותו דבר). ישנם דברים בעייתיים, במיוחד המספרים שניתן לתת להם משמעות טיפולוגית, אך דווקא בפרטים מתגלה אמינותו של התנ"ך והתאמתו לתקופתו הקדומה. לא יעזרו גם כל הטענות הבלתי מדעיות בעליל, שעולות מדברי כמה חוקרים, כאילו היו 'היסטוריונים מצטיינים' ביהודה של המאה ה-7 לפה"ס.

לגבי הדיון ביניכם על מילואים - אכן, בדוגמא של שאול, נאמר בפרק הבא שבכל ישראל אין חרב או חנית (גם לדעה הטוענת שהפרקים כאן לא סודרו בסדר היסטורי, זה עדיין תקופה קרובה בזמן). אכן, כנגד עם נוודים כמדין, זה עבד אך צבא מסודר כשל הפלשתים "יעשה מהם קציצות" כדבריך. למעשה, הם ידעו זאת בעצמם, ולכן ברחו בטרם קרב. אריה א 08:34, 17 אוקטובר 2005 (UTC)

אם הכשדים אכן הגיעו לבבל במאה ה-6 באמת יש כאן בעיה מסוימת עם התארוך. גילגמש שיחה 08:39, 17 אוקטובר 2005 (UTC)
לגבי ספר איוב - אעיר שאמנם האווירה והווי החיים שם מכוון לתקופת האבות, אך אין זה אומר שהוא נכתב אז. אפשר בלי הרבה בעיות לומר שהוא נכתב בתקופה מאוחרת בהרבה, אך תיאר את תקופתו של הגיבור הקדום איוב, בניחוחות קדומים (כשדים, קשיטה, וכו'). ואם כנים דברינו, הרי שאין לקבל את ספר איוב כמקור היסטורי בן התקופה. הלל 08:41, 17 אוקטובר 2005 (UTC)
אני מסכים שבאופן עקרוני הדברים הנ"ל אינם מוכיחים שהוא קדום, אך בכל זאת אני סבור כך, והדברים ארוכים ואין מקומם כאן. ולגלגמש - האנצ' העברית אומרת שהם כבשו את בבל ובאיזור במאה ה-7, אך מגרינץ אני מבין שהם ישבו שם הרבה קודם. אריה א 10:32, 17 אוקטובר 2005 (UTC)

ברשותכם, אצטט מגרינץ (עמ' 67 המדובר) בנושא: "...גם את אור כשדים, בדומה לשם פלשתים, ראו בעלי ה"ביקורת", כאנאכרוניסם. מראשית התגליות זיהו עיר זו עם אור השומרית - לא הרחק מן המפרץ הפרסי, אולם עד כמה שידוע מן הכתובות, לא באו "כשדים" - מהם יצאו מראדך בלאדן ונבוכדנאצר - לשבת בבבל לפני המאה הי' או הי"א שלפה"ס, ואם כן, הרי הצורה הנתונה מאוחרת היא. אולם לאמתו של דבר אף בזה הדברים הפוכים. מומחים לאכדית שמו לב לכלל קיים בלשון זו, שקבוצת האותיות Šd מבוטאת מאז המאה הט"ו לפה"ס - ld, לאמור: במקום "כשדים" אמרו "כלדים". ובאמת יודעים אנו, שכל העמים שדיברו בכשדים, קראו להם לא "כשדים" אלא "כלדים" - כך הארמים, היוונים, האשורים וגם הכלדים עצמם, בכתובותיהם שבאכדית. העברית היא הלשון היחידה, ששמרה על הצורה העתיקה. והנה כיצד הגיעו בישראל לשנות מן המקובל בכל העולם, אם לא ששם זה הגיע לידם בדורות קדומים, כשעדיין הגו אותו "כשדים"? ישראל שמרו אפוא מימי האבות - וביתר דיוק מימי אברהם - את השם אור כשדים, ועל פיו כתבו ואמרו "כשדים", גם במקום שלא היה מדובר באור דווקא. אכן, הכשדים-הכלדים - הגיעו לבבל במאוחר. אולם גם בזה יש לשים לב לכמה דברים. קודם כול, הרי המסורת היהודית, שנשמרה לנו בתלמוד (בבא בתרא צא ע"א), מזהה את אור לא עם אור השומרית, אלא עם מקום ליד חרן, והדעת נותנת, שזיהוי זה נכון. אולם אפילו ויתרנו לדעה הרווחת היום, עדיין אפשר, שקיבוץ עממי בשם "כשדים" התיישב בקרבת העיר אור השומרית, ומאז נקרא המקום על שמו, ואליו נתכוון הכתוב. בדין הראו, שחזיון זה שכיח היה בתקופתו של אברהם. כך, למשל, היתה על יד Sippar שכונה בשם Sippar-Amnanum או Sippar-Yahrurum - על שם שבטים מבני ימין שמארם-נהרים, שהגיעו לכאן ונתיישבו ליד הערים (כדרך שיעקב נתיישב על יד חברון). והרי בין בני נחור נזכר השם "כשד", שהוא צורת היחיד לשם "כשדים". גם מן הכתובות של אור ג', נודעו מקומות בבבל בשם KAŠDADU, Ahlamu, Aramu, והכוונה בכולם ליישובים ספוראדיים כמו אלה. אם כך ואם כך, בין אם "אור" בצפון, בין אם "אור" בדרום - צורת השם שנשתקעה בתורה מוכיחה בבירור, שבתורה נגנזה עדות מתקופת האבות". הלל 08:59, 17 אוקטובר 2005 (UTC)

חלקים נכבדים מהטקסט הזה צריך להעביר לערך "בבל" או "הממלכה הנאו בבלית". גילגמש שיחה 09:04, 17 אוקטובר 2005 (UTC)

מי זה נבודינוס, אביו של בלשצאר?

[עריכת קוד מקור]

"...הייתה כתובת של נבודינוס, המלך האחרון של בבל (639 לפנה"ס), המסתיימת בתפילה לשלום בנו בל-סרה-אוצור, הוא בלשצאר של ספר דניאל" (ציטוט מהערך, מתורגם מהערך המקביל באנגלית) - האם נבודינוס הוא נבוכדנצר (על פי דניאל ה, יח-כב)? אוֹרי - שיחה 21:16, 22 בספטמבר 2008 (IDT)תגובה

שם הערך

[עריכת קוד מקור]

הועבר מהדף שיחת משתמש:Ori
Ori‏ • PTT‏ 23:17, 6 ביולי 2009 (IDT) שלום אורי, אני רוצה לשמוע את דעתך בנושא שם הערך אור כשדים. הערך מתייחס לעיר השומרית אור אתר ארכאולוגי בדרום מסופוטמיה. אחת הפרשנויות גורסת שהעיר השומרית אור היא אור כשדים המוזכרת בתנ"ך, אבל מקום העיר אינו תואם את מוצא משפחת אברהם שהגיעה מאזור חרן בטורקיה של היום. ערך אנציקלופדי לא צריך להיקרא על שם פרשנות מסויימת שאין לה כל אסמכתאות. הסתכלתי בויקפדיה באנגלית וראיתי ששם יש שני ערכים: ערך אחד en:ur וערך שני en:Ur Kaśdim, כאשר הערך של אור נותן באחת הפסקאות שלו גם את ההשערה לזיהויה של אור כאור כשדים המופיעה בתנ"ך. אני חושבת שזו צורת הטיפול הנכונה לסוגיה זו. מצד שני יש כל כך הרבה קישורים למונח אור כשדים שלא ברור לי איך ניתן לתקנם. מצאתי את אותה בעיה בערבוב המושגים מסופוטמיה וארם נהריים שם הפרדתי בין המושגים ויצרתי שני ערכים נפרדים כמו בויקיפדיה באנגלית,(שם עברתי ידנית כמעט על כל הקישוריםותיקנתי היכן שצריך) אשמח לשמוע את דעתך. Hanay - שיחה 10:04, 6 ביולי 2009 (IDT)תגובה

רק הערה: לפי התנ"ך, משפחת אברהם הגיעה מאור כשדים לחרן, ואברהם יצא מחרן לכנען. אדם נבושיחה 10:16, 6 ביולי 2009 (IDT)תגובה
נכון, אבל אור כשדים היתה לפי הפרשנות הנוכחית מהאזור של חרן ולא מדרום מסופוטמיה. בכל מקרה לא נכון לתת לערך שם שהוא פרשנות של ארכאולוג מתחילת המאה ה- 20. Hanay - שיחה 10:22, 6 ביולי 2009 (IDT)תגובה
הערך אור כשדים צריך להקרא אור (עיר). צריך להיות לו פרק משנה שיעסוק באברהם ובזיהוי האפשרי של אור כאור כשדים והמיקום שלה (כמו בוויקיפדיה האנגלית). תהייה הפניה מהערך אור כשדים לפרק הזה. השאלה אם הפרק הזה צריך להיות פרק נפרד היא שאלה של כמות הטקסט, ולא של דיוק ג"ג. בהחלט אפשר לדון בסוגייה שם. רק הוויקיפדיה האנגלית פתחה לזה ערך נפרד. ‏Ori‏ • PTT17:47, 6 ביולי 2009 (IDT)תגובה
מכיוון שיש הרבה קישורים לערך אור כשדים האם אפשר לבצע בבוט תיקון גורף בכל הערכים , בכל מקום שכתוב אור כשדים צריך להיות כתוב [[אור (עיר)|אור]] אם זה לא יעשה תהיה בעיה בכל הקישורים Hanay - שיחה 22:54, 6 ביולי 2009 (IDT)תגובה
תשאירי את הבעיות המנהלתיות. זה לא חשוב כרגע. קודם כל שהמידע יהיה נכון. אם יהיה צורך וזה אפשרי נבקש בוט. אם לא אני אאזור לך. בכל אופן, זה לא צריך להשפיע על ההחלטות שלנו. אגב, מה עם איחוד האימפריה האשורית? ‏Ori‏ • PTT22:56, 6 ביולי 2009 (IDT)תגובה
הבוט חשוב, האם אתה יכול לבצע את השנוי מאור כשדים לאור (עיר)? אני לא יכולה לעשות זאת כי הערך אור (עיר) כבר קיים. לאחר שתעשה את השינוי אני אוסיף לערך את סוגית השם.
לגבי האימפריה האשורית, לא שכחתי, ניסתי לבצע את השנוי מס' פעמים, אבל יש בעיה בערכים הקיימים, יש קצת אי אחידות בשמות של התקופות בערכי אשור השונים וצריך להשקיע כדי לעשות בהם סדר. מאמץ יותר גדול מאשר חשבתי בהתחלה. אני אגיע לכךHanay - שיחה 23:13, 6 ביולי 2009 (IDT)תגובה
אני יכול, אבל צריך לעבור דרך האנשים. תעתיקי את השיחה הזו לדף השיחה של הערך, עם הודעה בלוח מודעות. ‏Ori‏ • PTT23:15, 6 ביולי 2009 (IDT)תגובה

אני בספק אם יש מקום לכתוב על אור כשדים במנותק מאור. אני מעדיף לאחד בין אור כשדים לאור. מבחינתי, הערך יכול להקרא "אור". גילגמש שיחה ביקרת כבר במיזם היובל? 22:01, 7 ביולי 2009 (IDT)תגובה

למה לא לקשר לערך האנגלי "Ur Kasdim"?

[עריכת קוד מקור]

הערך קיים, למה לא לקשר אליו במקום לערך Ur? TFighterPilot - שיחה 00:08, 23 במרץ 2010 (IST)תגובה

הערך האנגלי על כשדים עוסק רק בה, בעוד ששלנו עוסק גם בהיסטוריה מאוחרת יותר של המקום, כמו הערך Ur האנגלי. הקורא יוכל להגיע מהערך אל הערך האנגלי על Ur Kasdim. זהר דרוקמן - Talk to me Goose!00:12, 23 במרץ 2010 (IST)תגובה
אור כשדים הוא שם שהופיע בתנ"ך. השם של האתר הוא אור. האם אור כשדים היא האתר הארכאולוגי אור? אולי כן אולי לא. הזיהוי אינו ודאי. Hanay שיחה המזרח הקרוב קרוב מתמיד 00:34, 23 במרץ 2010 (IST)תגובה


קישור שבור

[עריכת קוד מקור]

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

--Matanyabot - שיחה 02:34, 27 במאי 2013 (IDT)תגובה

פיצול עם אור כשדים

[עריכת קוד מקור]

על פניו כבר לפני 10 שנים הוצע לפצל את הערכים אור (עיר) ואור כשדים, מהסיבה כי לא מדובר בערך זהה. לראייה בויקיפדיה האנגלית יש ערך נפרד לאור (עיר) וערך נפרד לאור כשדים, כאשר בכל אחד מהמאמרים מוסבר הקשר הלא וודאי בין שני הערכים. הסיבה היותר מהותית לפיצול היא שיש עוד מועמדים להיות "אור כשדים" פרט לעיר אור. הדעה כי אור בעיראק היא "אור כשדים" היא המצאה חדשה יחסית של הארכיולוג סר לנרד וולי, שביצע חפירות באור בשנת 1927, הרבה אחרי שכבר הייתה מסורת לגבי העיר אורפה (דרום טורקיה כיום). יש מסורת אסלאמית ויהודית קיימת כי העיר אורפה היא מקום הולדתו של אברהם, ואף יש בסמוך לעיר אתר היסטורי בשם "ברכת אברהם" לשם עולים לרגל מזה מאות שנים. עיר נוספת שמועמדת להיות "אור כשדים" היא העיר השומרית ארך. גם אורקש (תל מוזן) ואוררטו מועמדות להיות "אור כשדים", לפי חלק מהדעות. מה שבטוח אור כשדים הוא ערך אחד המדבר על עיר מיתולוגית ואילו אור (עיר) הוא ערך אודות ישוב שנחפר ונחקר בעיראק (וייתכן כי הוא אור כשדים, אך כלל לא בטוח). המצב הקיים של הפנית ערך אור כשדים לעמוד אור (עיר) הוא לכל הפחות מטעה ובמידה רבה אף פוגע בבסיס ויקיפדיה, כי מעדיף גרסה אחת מסיבה לא ברורה.Greyshark09 - שיחה 23:28, 21 בדצמבר 2015 (IST)תגובה

הערך הזה הוא על אור. אתה מוזמן לכתוב ערך נפרד על אור כשדים. האזכור של אור כשדים בערך זה הוא בפרק קצר בלבד. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה כבר שנה רביעית 23:41, 21 בדצמבר 2015 (IST)תגובה
אני מסכים עם חנה. גילגמש שיחה
בוודאי. זה ערך נחוץ ביותר. אל תשכח לקשר לערך זה עם תבנית "ערך מורחב" מהפרק הרלוונטי פה. גילגמש שיחה 09:36, 22 בדצמבר 2015 (IST)תגובה

דיווח על טעות

[עריכת קוד מקור]

פרטי הדיווח

[עריכת קוד מקור]

פסקה ראשונה: העיר ממוקמת על הגדה הדרומית של הפרת, לא של החידקל. דווח על ידי: ארז 93.173.132.242 17:47, 1 באפריל 2020 (IDT)תגובה

צודק, תוקן. אביהו - שיחה 18:12, 1 באפריל 2020 (IDT)תגובה


נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (דצמבר 2023)

[עריכת קוד מקור]

שלום,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר באור (עיר) שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 02:57, 15 בדצמבר 2023 (IST)תגובה