שיחה:אהרן רוקח

הסרתי את הדברים היותר מופרכים והפחות אנציקלופדיים, עדיין אינני יודע אם הסרתי מספיק. אריה א 11:41, 26 אוגוסט 2005 (UTC)

=שיחזור

שיחזרת את התוספות האחרונות מכמה סיבות:

1. חלק מהן היו "סיפורי צדיקים" שהן בגדר שמועה, ולא עובדה, ובודאי לא מסוג הדברים (שאפילו אם קרו במציאות) שייכים לפה.
2. יש פה הטיה ברורה מאוד, שמנסה להצדיק את סיפור הבריחה המאוד בעייתי שלו לארץ. גם מה שיש עכשיו עדיין לא טוב, כי לא מוזכר בכלל כל סיפור הנאום שלו בבית הכנסת בבודפשט, שבו הוא אמר לחסידיו לא לדאוג, ושלא יעונה להם כל רע (ומיד אחרי זה ברח לארץ, בעזרת סרטיפיקט שסיפקו לו ה"ציונים".) אני לא מוסיף בעצמי, כי צריך לבדוק טוב טוב מה היה, ואני לא סומך פה על זיכרוני. אבל בלי הדבר הזה, הערך הזה ממש לא שלם. eman • שיחה 02:50, 25 מאי 2006 (IDT)

דבריך Eman נכונים וראויים. ראה: מנדל פייקאז 'חסידות פולין בין שתי המלחמות' הוצ. מ.ב. פרק 13 ע' 412. http://www.kotar.co.il/KotarApp/Viewer.aspx?nBookID=99031646#1.0.6.default

הפרשה המוסתרת הזו היא, באמת, חרפה. ההנהגה שהתנגדה לעליה לא'י מחלצת את עצמה ובורחת כשהחסידים הפתאים נשארים ומושמדים. הרבי מבעלז הצליח לצאת מהגטו תמורת שוחד והגיע לבודפסט בינואר 44, כשהורטי שלט בהונגריה. הוא שלח את אחיו לדרוש בבית הכנסת והודיע לחסידיו כי משמיים נודע לו שהם בטוחים, ואילו הוא נוטל את משאם לא'י. הוא עזב בינואר עם סרטיפיקט של ילד והגיע לארץ. במרץ כבשו הגרמנים את הונגריה, הידיחו את הורטי, והחלו לשלוח את היהודים לאושוויץ, כולל הילד שהסרטיפיקט שלו נלקח ממנו. עודד Freiherr - שיחה 12:48, 18 באוקטובר 2016 (IDT)

העובדות ידועות והפרשנות שנויה במחלוקת בין תומכי האדמו"ר למתנגדיו. יש לנו ערך מפורט "יציאת האדמו"ר מבעלז מהונגריה", שבו אמורות להיות מפורטות שתי העמדות. ביקורת - שיחה 14:51, 18 באוקטובר 2016 (IDT)

אכן פרייהר מביא עמדה קיצונית לכיוון אחד, אבל יש אמת בטענה שהערך הנוכחי לא משקף את הוויכוח החריף בנושא כפי שהוא מפורט בערך הנ"ל. נרו יאיר • שיחה • ט"ז בתשרי ה'תשע"ז • 15:17, 18 באוקטובר 2016 (IDT)

הגיורפיה

הפרק על פטירתו נראה לי ארוך ומפורט מדי. הפרק על "דרכיו" זקוק ללשון אנציקלופדית יותר, ולסימוכין (הפניות למקורות). נתנאל 21:28, 27 בינואר 2007 (IST)

תיאור מותו של הרב לוקה בדרמטיות יתירה

"שבק חיים לכל חי", "זעקות שבר"... זה רדיו זה? 95.35.123.5 08:06, 16 ביוני 2009 (IDT)

תיקנתי. דוד שי - שיחה 08:28, 16 ביוני 2009 (IDT)

משוב מ-26 ביולי 2013

לכבוד העורכים החשובים! תודה על הכל והנני להוסיף פרט חשוב לאדמו"ר מהר"א מבעלזא שהוא נשא אשה אחר המלחמה וגערשה מחמת שלא היתה טובה ואח"כ נשא את חנה תליט"א, גם ברצוני להעיר שהיה כדאי לכם לכתוב שהיה מקובל בעולם כ"קודש הקדשים" ו"מלאך" - תודה עוה"פ הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
66.131.76.72 19:40, 26 ביולי 2013 (IDT)

תלמידיו

תלמידים הם מי שלומדים תורה באופן קבוע, שיטתי ומסודר אצל רב. לא מדובר כאן בראש ישיבה אלא באדמו"ר. כמובן היו לו חסידים, אבל רוב המנויים כאן כתלמידיו אפילו לא היו חסידי בעלז במלוא מובן המילה, ובכל מקרה למיטב זיכרוני איננו מונים רשימה של חסידים בולטים בערך של האדמו"ר. נרו יאיר • שיחה • כ"ו בתמוז ה'תשע"ו • 10:48, 1 באוגוסט 2016 (IDT)

אלמוני (אולי הידוע? נקווה) שינה את תלמידיו ל"חסידים בולטים". אני מבין מניין זה בא, אבל אני מסופק אם נכון לקרוא להם חסידיו, רובם היו קשורים אליו בצעירותם, אבל חסידים של אדמו"רים אחרים. נרו יאיר • שיחה • כ"ו בתמוז ה'תשע"ו • 13:07, 1 באוגוסט 2016 (IDT)

לא נכון. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

משתמש:ישראל משה, יש לך ידע בעניין? נרו יאיר • שיחה • ה' באב ה'תשע"ו • 15:16, 9 באוגוסט 2016 (IDT)

למעשה, שניכם צודקים. מצד אחד רבי אברהם חיים ראטה (אגב, זה אפילו לא נזכר בערכו) כבר היה אדמו"ר אז , כך גם רבי יוחנן סופר. שונים מהם האחרים שלמדו בישיבתו או היו חסידים ממש. מצד שני, אין חולק שיש מושג של רבי של רבי'ס; אין חולק שבין השאר האדמו"ר הנוכחי מטשרנוביל היה חסידו של ר' יענק'לה מפשווערסק גם בשנות אדמו"רותו; ולכן לדעתי מותר להגדירם כחסידים בולטים אם יש סימוכין לכך. (למשל אני לא אגדיר את הרמ"ח קסטלניץ כחסידו על אף שהלך אליו מבתי אונגרין עד קטמון לטיש (במושגים של הרמ"ח מדובר במשהו חריג מאוד), אך כן אגדיר אותו כחסידו של הסאטמאר רב, כי למעשה קיבל אותו עליו כרבי). זה בערך כמו שהקוברינער נסע לרוז'ינער (וזה מוזכר בערכיהם). ישראל משה - שיחה 16:24, 9 באוגוסט 2016 (IDT)

מעמדו הציבורי

אין מספיק פירוט על מעמדו הציבורי בארץ ישראל של אותה תקופה. לפי תיאורים, היה מקובל בכל רחבי הציבור החסידי ולא רק בקרב חסידות בעלזא עורך מתחיל - שיחה 11:06, 4 במאי 2020 (IDT)

הנימוקים למגורי הרב בתל אביב

כך נאמר בערך: " היו לו לכך נימוקים רבים, ובהם שבתל אביב אין שום מסגד או כנסייה, והעובדה שבכל האירועים הביטחוניים לא איפשרו התל אביבים כניסת ערבים לתוכה." אבל לא הובא לכך שום סימוכין. הנימוק האחרון מוזר ביותר. 109.186.111.39 00:18, 22 בינואר 2021 (IST)

מסכים, הסרתי את הסוף והוספתי תבנית מקור. נרו יאיר • שיחה • כ' בשבט ה'תשפ"א • 21:29, 2 בפברואר 2021 (IST)

קברו כמוקד משיכה

"וקברו מהווה מוקד משיכה ליהודים אשר מבקרים שם במשך כל השנה ובפרט ביום ה'יארצייט' - כ"א באב" - יש מקור שמתאר 15 אלף מחסידוי שעולים לרגל לציון 3 שנים למותו. זה מספר גדול, אבל הכתבה לא ממש מקור הולם לכל המשפט. בכל מקרה שיניתי את הטענה כאילו הקבר מהווה מקור משיכה לכלל היהודים, לציון הקבוצה המסויימת שנדמה שמתעניינת בקבר במיוחד - חסידי בעלז. NilsHolgersson2 • שיחה 09:37, 15 באוגוסט 2024 (IDT)

נכון שההגדרה שהופיע במקור, "לכל הציבור החרדי", לא הייתה מדוייקת, וטוב שהערת בעניין. מצד שני אי אפשר להיתעלם מהמציאות, ולהזכיר שרבים מהציבור (בעיקר החסידי והירושלמי, אך לא רק) שאינם מחסידי בעלזא מגיעים להתפלל במקום זה. כל מי שיבוא לשם כמעט בכל שעות היממה ימצא מתפללים במקום, גם לא מקרב חסידי בעלזא. לכן ניסחתי נוסח פשרני בין הניסוח הקודם לניסוח שלך. מקווה שמקובל עליך ואתה מבין. מ-ב-צ • שיחה 18:17, 16 באוגוסט 2024 (IDT)