לדלג לתוכן

שיגרו באן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שיגרו באן
坂 茂
שיגרו באן, 2011
שיגרו באן, 2011
לידה 5 באוגוסט 1957 (בן 67)
טוקיו, יפן
מדינה יפןיפן יפן
השכלה קופר יוניון
מקצוע אדריכל
מעסיק Kyoto University of the Arts and Design עריכת הנתון בוויקינתונים
בת זוג מסאקו באן
פרסים והוקרה פרס פריצקר (2014)
פרמיום אימפריאלה (2024)
http://www.shigerubanarchitects.com/
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

שיגרו באןיפנית: 坂 茂; נולד ב-5 באוגוסט 1957 בטוקיו, יפן) הוא אדריכל יפני בעל שם עולמי, הידוע בשימושו בחומרים לא קונבנציונליים, במיוחד בנייר, ובתרומתו התכנונית אחרי אסונות טבע, דוגמת רעידת האדמה בנפאל.

בשנת 2014 זכה בפרס פריצקר לאדריכלות,[1] ובשנת 2024 זכה בפרס פרמיום אימפריאלה לאדריכלות.[2]

ילדות והשכלה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיגרו באן נולד בטוקיו, יפן. טוקיו, שידועה בסביבה העירונית הצפופה שלה, השפיעה כנראה על התעניינותו בהנדסה ובאדריכלות. באן למד באוניברסיטת דרום קליפורניה. בשנת 1984 סיים את לימודיו בבית הספר לאדריכלות של אוניברסיטת קופר יוניון בניו יורק תחת הדרכתו של האדריכל ג'ון היידוק. מלימודיו אצל היידוק, שהיה חלק מ"החמישייה של ניו יורק" (קבוצת אדריכלים נודעים), באן פיתח עניין ב"פואטיקה ארכיטקטונית" או ביצירת "שירה תלת-ממדית". השפעתו של היידוק, הנועז ביותר מבחינה ניסיונית מבין החמישייה של ניו יורק, על באן נמשכה זמן רב, ועבודתו משקפת חקירות מתמשכות של אלמנטים גאומטריים בסיסיים. החקר של באן את חומרי הבנייה הבסיסיים סייעו להובילו לפתרונות מבניים ייחודיים.

סגנון עיצובי

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מרכז פומפידו–מץ

שיגרו באן ידוע בסגנון עיצובי ייחודי המתמקד בשימוש בחומרים זולים וזמינים, כמו נייר, קרטון ועץ, כדי ליצור מבנים עמידים וידידותיים לסביבה. עבודותיו מאופיינות בקווים נקיים ובתכנון מדויק, תוך שימת דגש על עקרונות הקיימות והשימוש החוזר בחומרים. באן פיתח שיטות חדשניות לבנייה בעזרת חומרים בלתי שגרתיים בבנייה, והצליח להוכיח את חוזקם ועמידותם גם בתנאים קשים.

עבור באן, אחד הנושאים החשובים ביותר בעבודתו הוא "המבנה הבלתי נראה", והימנעותו מלבטא יתר על המידה את האלמנטים המבניים שלו, אלא בוחר לשלב אותם בעיצוב. באן לא מתעניין בחומרים ובטכניקות החדשות ביותר, אלא בביטוי הקונספט מאחורי הבניין שלו. מאפיין נוסף הוא רעיון הקומה האוניברסלית, שפירושה המשכיות בין כל החדרים בבית, והכוונה היא לקומה ללא הפרשי גובה.

השימוש בנייר כחומר לבנייה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מוזיאון אספן לאומנות

אחת התרומות המשמעותיות ביותר של שיגרו באן לאדריכלות המודרנית היא השימוש בנייר כחומר בנייה עיקרי. באן פיתח טכניקות לבניית מבנים זמניים ועמידים מנייר ממוחזר, שנקראים "צינורות נייר". טכניקה זו דרשה אישור מיוחד כדי שתעמוד בתקנות הבנייה ביפן, והוכיחה עצמה כמועילה במיוחד במקרים של אסונות טבע, אז יש צורך במבנים מהירים להקמה וזולים. לדוגמה, לאחר רעידת האדמה בקובה בשנת 1995, באן תכנן ובנה בתי מגורים זמניים ומבני ציבור מצינורות נייר, שסיפקו פתרון מהיר ויעיל לאנשים שאיבדו את בתיהם. מקלטי "עשה זאת בעצמך" שבאן תכנן שימשו בכל רחבי העולם אחרי רעידות אדמה, ומצטיינים בעלויות הנמוכות שלהם.

פרויקט נפאל

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2015, לאחר רעידת האדמה הקשה בנפאל, באן תרם את כישוריו לפיתוח פרויקט מגורים זמניים בעזרת צינורות נייר. הפרויקט כלל בניית בתי מגורים ובתי ספר מהירים להקמה וזולים לאחזקה, שהוקמו באזורים שנפגעו בצורה הקשה ביותר. עבודתו בנפאל זכתה להערכה רבה על כך שסיפקה פתרון פרקטי וחדשני לסיוע לנפגעים.

דוגמאות לפרויקטים שביצע

[עריכת קוד מקור | עריכה]
קתדרלת הקרטון, ניו זילנד

בין הפרויקטים המפורסמים של שיגרו באן ניתן למנות את:

  • מרכז פומפידו–מץ – מוזיאון שהוקם בעיר מץ שבצרפת, נחשב לאחד הפרויקטים הגדולים והמרשימים של באן (
  • קתדרלת הקרטון – כנסייה בניו זילנד
  • כיפת הנייר - בניין כנסייה זמני בטאיוואן
  • מוזיאון האומנות אספן – מוזיאון באספן, קולורדו, ארצות הברית
כיפת הנייר, טאיוואן

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שיגרו באן בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ נעמה ריבה, שיגרו באן הוא הזוכה בפרס פריצקר לאדריכלות 2014, באתר Xnet‏, 25 במרץ 2014
  2. ^ Praemium Imperiale, Laureate, Shigeru Ban