לדלג לתוכן

שחר אלדר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שחר אלדר
לידה 1973 (בן 51 בערך)
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
השתייכות
תפקידים בולטים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

שחר אלדר (נולד ב-1973) הוא פרופסור חבר [1] למשפטים בקריה האקדמית אונו ועורך דין פלילי. נתפרסם בהיותו הראשון (והיחיד עד כה) שהביא לזיכוי בהליך פלילי באמצעות ביטול החוק בעילה חוקתית.

שרת בפרקליטות הצבאית. בשנת 1996 הוענק לו תואר ראשון במשפטים מאוניברסיטת תל אביב. בשנת 1998 סיים את שרותו הצבאי והחל לעסוק בפרקטיקה עצמאית בעריכת דין, עם התמחות במשפט פלילי ועבירות צווארון לבן. בשנת 1999 קיבל תואר "מוסמך במשפטים" מהאוניברסיטה העברית בירושלים. בשנת 2003 קיבל תואר "דוקטור למשפטים" באוניברסיטת בר-אילן.

פעילות משפטית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלדר שימש יועץ לצה"ל לענייני חקיקה פלילית וביטחונית. בעקבות התזה שכתב על ארגוני פשע, ייצג את אסי אבוטבול בערעור לבית המשפט העליון על הגדרתו של אבוטבול כראש ארגון פשע[2][3]. ב-2001 ייצג את הנדלמן נגד מדינת ישראל (פסק דין הנדלמן), והיה הראשון והיחיד עד כה שהצליח לבטל אישום פלילי, בתהליך משפטי-חוקתי שהביא לביטול הסעיף בחוק שעליו התבסס כתב האישום (כלומר "תקיפה עקיפה" כלפי החוק)[4]. ב-2008 ייצג את מדינת ישראל בפני בית המשפט הגבוה בדנמרק[5].

כיום משמש ראש המחלקה הפלילית במשרד ברץ הורן ושות', ומלווה משפטי של הוועדה לבדיקת מצבם של חולי נפש ניצולי השואה בראשותו של השופט (בדימ') פרופ' יעקב בזק.

פעילות אקדמית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2003 מונה למרצה בכיר בפקולטה למשפטים בקריה האקדמית אונו בדיני עונשין, עבירות צווארון לבן, דיני ראיות ואתיקה מקצועית של עורכי דין. ב-2015 מונה לפרופסור חבר[6]. במקביל הוא מרצה מן החוץ באוניברסיטת תל אביב[7], באוניברסיטת בר-אילן, במרכז האקדמי למשפט ולעסקים, באוניברסיטה העברית[8] ומרצה על משפט פלילי בהשתלמויות שופטים, עוזרים משפטיים ועורכי-דין. בנוסף אלדר חוקר אורח, בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת קיימברידג' (מ-2012), חבר בפורום המרצים לאתיקה מקצועית וחוקר אורח במכון השווייצרי למשפט השוואתי.

אלדר יסד ומארגן הכנס השנתי "פלילים בתאגידים" של הקריה האקדמית אונו ועורך כתב העת המשפטי "תאגידים", כותב בביטאון לשכת עורכי הדין "עורך הדין - כתב העת של לשכת עורכי הדין בישראל"[9] ובכתב העת של האוניברסיטה העברית "משפטים"[10].

ספרים ומאמרים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • Shachar Eldar, Indirect Co-Perpetration, 7 Criminal Law & Philosophy Forthcoming 201
  • Shachar Eldar, Exploring International Criminal Law's Reluctance to Resort to Modalities of Group Responsibility, 11 Journal of International Criminal Justice (2013) 331
  • Shachar Eldar, The Limits of Transferred Malice, 32 Oxford Journal of Legal Studies 633 (2012)
  • Shachar Eldar, Holding Organized Crime Leaders Accountable for the Crimes of Their Subordinates, 6 Criminal Law & Philosophy 207 (2012)
  • Shachar Eldar, Punishing Organized Crime Leaders for the Crimes of Their Subordinates, 4 Criminal Law & Philosophy 183 (2010)
  • Shachar Eldar, Fight Against Organized Crime, Israeli Reports to the XVII International Congress of Comparative Law 231 (Hebrew University – Sacher Institute, 2008).

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]