שחקן לא-מדינתי
שחקן לא-מדינתי (Non-state actor) הוא אדם או ארגון שיש להם השפעה פוליטית משמעותית אך אינו קשור למדינה או מדינה מסוימת. זהו "שחקן עצמאי" מהממשל המרכזי ומקורות המימון שלו, שנמצא מחוץ לשליטת המדינה. לפעילותו יש השפעה פוליטית על מדינות או על מוסדות בין-לאומיים בין אם זו מטרתו הישירה ובין אם הדבר נובע מתוצר לוואי של פעילותו[1].
חוקרים נוהגים להבחין בין ארבעה סוגים של שחקנים לא מדינתיים: תאגידים רב לאומיים, ארגונים לא ממשלתיים (NGO), אנשים רבי עוצמה (כמו בעלי הון, ידוענים, מנהיג דת, טרוריסטים) וארגונים בין בין-ממשלתיים שהוקמו ביוזמת מספר מדינות (כמו האו"ם). מאז פיגועי 11 בספטמבר ב-2001 יש דיון בשחקנים לא-מדינתיים אלימים. שחקנים אלו מוגדרים כ"ארגון הנוקט אלימות לא חוקית, כלומר עושה שימוש בכוח שאינו מקובל על ידי המדינה כדי להשיג את מטרותיו, ובכך מאתגר את המונופול של המדינה על האלימות". חוקרים נוטים להבחין בין מספר סוגי שחקנים אלימים: ארגוני טרור, ארגוני פשע, ארגונים צבאיים למחצה, מיליציות, לוחמי חופש, פיראטים וארגוני גרילה[1].
נכון לעשור השני של המאה ה-21 קיימות שתי מגמות: האחת היא ערעור הגדרת הגבולות של מדינות והשנייה היא התחזקותם של שחקנים לא-מדינתיים ויכולתם להוביל תהליכים. דוגמה לתהליך הראשון הוא התפרקות עיראק ל-3 ישויות נפרדות (סונית, שיעית, כורדית), לוב מתקשה להתייצב כמדינה מאז נפילת משטר קדאפי, בדרום סודאן מתחוללת מלחמת אזרחים. במקביל להחלשות מסגרת מדינות הלאום התחזקו זהויות אחרות – חלקן "תת מדינתיות" כמו שבטים, עדות, משפחות וחלקן זהויות "על מדינתיות" עם רעיונות אומה אסלאמית, חליפות או פן-ערביות, כמו גם מאבקים בין סונים לשיעים. המגמה של דומיננטיות השחקנים הלא-מדינתיים האלימים אינה חדשה כשלעצמה אך החידוש בה הוא ההיקף של השחקנים הלא מדינתיים ועוצמת השפעתם. דוגמאות לארגונים לא מדינתיים אלימים בעלי השפעה ניכרת כוללים את חזבאללה שמאתגר את ריבונות לבנון, חמאס שהתשלט על רצועת עזה, שלוחות של אל-קאעדה כמו המדינה האסלאמית (דאעש) בעיראק, וג'בהת פתח א-שאם בסוריה[1].
עוצמתם והשפעתם של השחקנים הלא-מדינתיים אין משמעותה שמדינות הלאום יחדלו להתקיים, מדינות אלה ימשיכו להשפיע על המדיניות גם בעתיד, במיוחד במדינות שבהן יש בסיס לאומי איתן. עם זאת המודלים הנפוצים במדעי המדינה לפוהן מדינות הלאום הן הגורם הבלעדי שמארגן את היחסים הבין-לאומיים כבר אינו מדויק[1].
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- כרמית ולנסי, שחקנים לא מדינתיים: מוגבלות תיאורטית נוכח המציאות המשתנה במזרח התיכון, צבא ואסטרטגיה, כרך 7, גיליון 1, מארס 2015, המכון למחקרי ביטחון לאומי
- פרופ' קובי מיכאל ועומר דוסטרי, תהליך ההתמסדות הפוליטית של שחקנים תת־מדינתיים: התנהלות חמאס בין ריבונות להמשך האלימות, כתב העת הבינתחומי ללימודי המזרח התיכון, אוניברסיטת אריאל, גיליון 3, חורף 2018 עמ' 57*90-, DOI:10.26351/JIMES/3/7
- פרופ' אורן ברק, ופרופ' עמי פדהצור, חמאס, טרור ושחקנים לא־מדינתיים אלימים, הפורום לחשיבה אזורית, 1 בנובמבר 2023
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 4 כרמית ולנסי, שחקנים לא מדינתיים: מוגבלות תיאורטית נוכח המציאות המשתנה במזרח התיכון, צבא ואסטרטגיה, כרך 7, גיליון 1, מארס 2015, המכון למחקרי ביטחון לאומי