לדלג לתוכן

שחור (סרט, 2005)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שחור
Black
כרזת הסרט שחור
כרזת הסרט שחור
כרזת הסרט שחור
בימוי סנג`אי לילה בנסאלי עריכת הנתון בוויקינתונים
הופק בידי סנג`אי לילה בנסאלי
אנסומן סוואמי
תסריט סנג`אי לילה בנסאלי
פרקש קפדיה
עריכה בלה סגל עריכת הנתון בוויקינתונים
שחקנים ראשיים אמיטאב באצ'אן
רני מוקרג'י
איישה קאפור
שרנז פאטל
נאנדה סן
מוזיקה מונטי שארמה עריכת הנתון בוויקינתונים
צילום רבי ק. צ'אנדרן עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הודו עריכת הנתון בוויקינתונים
חברה מפיצה סרטי SLB
שיטת הפצה וידאו על פי דרישה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 4 בפברואר 2005
משך הקרנה 122 דק' עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת הסרט הינדי
סוגה סרט דרמה, סרט ביוגרפי עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים
  • Filmfare Award for Best Film
  • Zee Cine Award for Best Film עריכת הנתון בוויקינתונים
www.blackthemovie.com
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

שחורהינדי: ब्लैक, אנגלית: Black) הוא סרט דרמה הודי משנת 2005 שבוים על ידי סנג`אי לילה בנסאלי. עלילת הסרט סובבת סביב ילדה עיוורת וחירשת ויחסיה עם המורה שלה שלוקה מאוחר יותר במחלת אלצהיימר. הסרט שואב השראה מסיפור חייה של הלן קלר.

הסרט הוקרן בפסטיבל הסרטים של קזבלנקה ובפסטיבל הסרטים הבינלאומי בהודו.[1] הוא זכה בפרס הפילמפייר עבור הסרט הטוב ביותר. טיים מגזין הכתיר אותו במקום החמישי ברשימת עשרת הסרטים הטובים ביותר מרחבי העולם לשנת 2005. מגזין אינדיה טיימס דירג את הסרט ברשימת עשרים וחמש סרטי בוליווד שחובה לראות.

הסרט מתחיל כאשר מישל מקנלי, אשה עיוורת וחירשת (ראני מוקרג'י), מבקרת את המורה שלה לשעבר, דבראג' סאהי (אמיטאב באצ'אן), שלקה במחלת אלצהיימר ונמצא בבית חולים. לאחר מכן יש פלאשבק לעברה כילדה.

מישל היא ילדה שאיבדה את מאור עינייה ואת שמיעתה בגיל שנתיים. היא מבודדת וכלואה בעולם שבו היא אינה מסוגלת לראות, לשמוע ולהביעה את עצמה. היא הופכת יותר ויותר מתוסכלת עם העולם השחור והאפל סביבה ונהיית ילדה אלימה וחסרת שליטה. הורייה, פול וקתרין, אינם מסוגלים להשתלט עליה עד שיום אחד יש אור בקצה המנהרה.

דבראג' סאהי, מורה מבוגר, אלכוהוליסט ואקסנטרי, נכנס לחייהם. הוא רואה את עצמו כקוסם. הוא לוקח על עצמו להביא את מישל אל האור. שיטותיו הן קשות אך תמיד למען תועלתה של מישל לטווח הארוך. תחילה, שיטותיו הן אינן לרוחו של אביה של מישל אשר מבקש מדבראג' לעזוב. אף על פי שאביה חושב שעזב, דבראג' נשאר כאשר אביה נוסע לעשרים יום. אמה נותנת את אישורה מפחד שמישל תשלח למוסד לחולי נפש. בסופם של עשרים הימים דבראג' מצליח ללמד את מישל כמה מילים ונימוסים אך מתקשה ללמד אותה את פירושן של המילים. כאשר חוזר אביה של מישל, דבראג' אורז את חפציו. ברגע האחרון, כאשר הוא מתהלך לעבר הדלת עם המזוודה, דבראג' מתעצבן מהתנהגותה הרעה של מישל וזורק אותה במזרקת המים. מישל לפתע מבינה את מה שלימד אותה דבראג' ומתחילה להבין את המשמעות. היא מסוגלת לזהות את אמה ואת אביה ומסוגלת להשמיע את ההברות הראשונות של כמה מילים. הזוג מקנלי מחליטים להשאיר את דבראג' כמורה.

כמה שנים מאוחר יותר, מישל למדה הרבה. היא רגועה ויכולה להביעה את עצמה. היא מסוגלת לרקוד ויודעת את שפת הסימנים. דבראג' משכנע מנהל אוניברסיטה לאשר לה ראיון שאותו היא עוברת ומתקבלת ללימודי תואר ראשון, העיוורת חירשת הראשונה לעשות זאת באוניברסיטה. מישל עוזבת את הבית ועוברת לגור עם דבראג' ועוזרת. במהלך השנתיים שלאחר מכן, היא נאבקת לקבל את התואר כשהיא נכשלת שנה אחר שנה אך לא מאבדת תקווה. סיבה אחת לכך היא שהיא תלויה לחלוטין בדבראג' שיתרגם עבורה את חומר הלימוד. את הבעיה הזו פותר המנהל כאשר הוא מביא לה את כל חומר הלימוד בשפת ברייל. סיבה נוספת לכשלונותיה היא מהירות ההקלדה שלה שעליה היא מתגברת לאחר וויכוח עם דבראג' כאשר היא על סף פרישה מהאוניברסיטה.

באותו הזמן שבו מישל מתגברת על קשייה, אנו עדים לכמה שינויים. דבראג' נכנע למחלת אלצהיימר. מישל משלימה עם אחותה, שרה, שקינאה בתשומת הלב שקיבלה מישל לאורך כל חייה. לאחר שנכחה בחתונתה של שרה, מישל מתחילה לתהות על אהבה, שאותה לא חוותה, ואף מבקשת מדבראג' לנשק אותה על השפתיים. דבראג' מסכים אך עוזב את מישל על שהעמידה אותו במצב הזה. שתים עשרה שנים לאחר שהתקבלה, מקבלת סוף סוף מישל את התואר ואף נותנת נאום לכיתה כאשר היא אינה לובשת את החלוק השחור, היא מודה להוריה ומצהירה שהיא תלבש את החלוק השחור רק עבור המורה שלה.

דבראג' נמצא בבית חולים, כאשר הוא אינו זוכר את עברו או כיצד לדבר. מישל מבקרת אותו כאשר היא לובשת את החלוק השחור ואנו רואים כיצד הבזקי זיכרון חוזרים לדבראג' כאשר הוא מבין שהיא סיימה את התואר ואף רוקד את ריקוד הניצחון שלהם. כאשר נפתח החלון, עם הגשם שיורד בחוץ, אנו רואים את ידו של דבראג' בידה של מישל מושטת לעבר הגשם ואנו שומעים את שניהם אומרים את ההברה הראשונה של המילה "מים" אשר מקבילה לסצנה מהמזרקה שבה מישל מבינה את משמעות המילה. עתה, זהו דבראג' המתחיל ללמוד, לדבר ולהבין.

הסרט מסתיים כאשר מישל וקהל אנשים אשר לבושים בשחור מחזיקים בידיהם נרות והולכים לעבר הכנסייה. ברקע אנו שומעים דיבוב של מישל למכתב שהיא כתבה לחברתו של דבראג', גב' נאיר, שבו היא מודיעה לה שהיום היה היום הראשון של מורה בבית הספר וכמוה האלף-בית שלו התחיל ב-"ש.ח.ו.ר".

  • דבראג' סאהי (מורה) (אמיטאב באצ'אן)
  • מישל מקנלי (רני מוקרג'י)
  • מישל מקנלי הצעירה (איישה קאפור)
  • קתרין מקנלי (אמה של מישל) (שרנז פאטל)
  • פול מקנלי (אביה של מישל) (דריטימן קטרג'י)
  • שרה מקנלי (אחותה של מישל) (נאנדה סן)
  • גברת גומז (סילו מאהבה)
  • גברת נאיר (מאהבונו מודי-קוטוואל)

את פסקול הסרט הלחין מונטי שארמה. בניגוד לסרטי בוליווד אחרים, לסרט יש רק שיר אחד, "האן מיין צ'וקאר דקה היין", שבוצע על ידי גייטרי גנג'אוואלה.[2][3]

בשנת 2013 הוקרן סרט טורקי בשם Benim Dünyam (באנגלית: My World) שהתבסס על עלילת הסרט.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 'Black' draws huge crowd at IFFI, 27 בנובמבר 2005, אפונקה צ'ויס, אוחזר 21 בפברואר 2016
  2. ^ On a Song, פריאניאק גסגופטה, Times of India, 4 במאי 2005, אוחזר 21 בפברואר 2016
  3. ^ Bollywood is abuzz about 'Black', סובהאש ג'ה, 4 בינואר 2005, שירותי חדשות אינדו-אסיה, IndiaGlitz.com, אוחזר 21 בפברואר 2016