לדלג לתוכן

שושנה שילוני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שושנה שִילוֹנִי
הסופרת ואשת החינוך שושנה שילוני (יולי 2011)
הסופרת ואשת החינוך שושנה שילוני (יולי 2011)
לידה 6 בדצמבר 1932
בוצ'אץ', גליציה המזרחית, פולין (בימינו אוקראינה) עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 22 באוגוסט 2023 (בגיל 90)
ראשון לציון, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
לאום יהודי
מקום קבורה בית עלמין גני אסתר עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק סופרת ילדים ונוער
שפות היצירה עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1963 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

שושנה שִילוֹנִי (6 בדצמבר 1932 בוצ'אץ', גליציה המזרחית, פולין22 באוגוסט 2023, ראשון לציון, ישראל) הייתה סופרת ילדים ונוער ואשת חינוך ישראלית, אשר כתיבתה התמקדה בתיעוד ובהנצחת השואה.

ילדותה בפולין

[עריכת קוד מקור | עריכה]

שילוני נולדה לרחל ומאיר בְּרֶכֶר בעיר בוצ'אץ', אשר מצויה בימינו בשטח אוקראינה, בעת שהייתה תחת שליטת פולין. סבה גדליהו שירת בצבא האימפריה הרוסית ולאחר מלחמת רוסיה–יפן ערק מהצבא והיגר לפולין. בספטמבר 1939 פלש הצבא האדום לשטחי פולין מתוקף הסכם ריבנטרופ–מולוטוב והעיר בוצ'אץ' נכבשה. ב-22 ביוני 1941 תקפו הגרמנים את כוחות הצבא האדום במסגרת מבצע ברברוסה, בראשית יולי נפלה בוצ'אץ' לידי הוורמאכט ומיד החלו ברדיפת יהודי העיר. כל משפחתה: הוריה, אחותה רבקה, אחיה אברהם, סבה גדליהו וסבתה לאה נספו בשואה. שושנה ניצלה, מאחר שהועברה קודם לכן על ידי הוריה לכפר אוקראיני בשם פושקובצה, שם הוסתרה בעליית גג על ידי בת משפחה נוצרית. במרץ 1944 שחרר הצבא האדום את האזור.

במאי 1946 עלתה דרך נמל קונסטנצה לארץ ישראל במסגרת עליית הנוער. היא התחנכה בבית הספר מקוה ישראל, שם פגשה את בעלה יצחק, והשניים נישאו ב-1950. שילוני עבדה שנים רבות כמזכירה במוסדות חינוך שונים, ובמקביל פרסמה שבעה ספרי ילדים ונוער, העוסקים בתיעוד ובהנצחת השואה, ומהווים חומר עזר להוראת השואה במוסדות החינוך בישראל. סיפוריה התפרסמו גם בעיתוני הילדים: "דבר לילדים", "הארץ שלנו" ו"זרקור". שילוני תמיד שמחה להרצות ולספר את סיפורה האישי. היא הייתה חברת הסומליו"ן (ארגון של סופרי הילדים והנוער בישראל).

ב-2002 הוזמנה יחד עם משפחתה לנאום בכנסת ולספר את קורותיה, תוך ציון לשבח על תרומתה לזיכרון והוראת השואה. בשנת 2018 רואיינה על ידי אהרן ברנע לערוץ הכנסת, וכן הוזמנה להדליק משואה בטקס העירוני ליום הזיכרון לשואה ולגבורה בראשון לציון.

שילוני התגוררה בראשון לציון עד פטירתה בשנת 2023. הותירה אחריה בעל, שני בנים, 6 נכדים ו-6 נינים.

  • אחת ממשפחה, הוצאת יהושע צ'צ'יק, 1963. (נוער)
  • הנסיעה הגורלית, הוצאת יבנה, תל אביב, 1967, ציורים: אבא פניכל. (ילדים)
  • בוצ'אץ', הוצאת משרד החינוך והתרבות, 1970. (תלמידי בתי ספר-נוער)
  • גיבורי החדר הלבן, הוצאת יזרעאל, תל אביב, 1973, איורים: בינה גבירץ. (ילדים)
  • פנימיית הניצולים, הוצאת יזרעאל, תל אביב, 1979. (נוער)
  • סולם במחבואים, הוצאת תמוז, תל אביב, 1994, ציורים: יפעת נחשון. (ילדים)
  • חגים במסתור, הוצאת באר, ראשון לציון, 2005, איורים: גני דורין. (ילדים)

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שושנה שילוני בוויקישיתוף