שומה בראון

שומה בראון
Braun Soma

אין תמונה חופשית
לידה	13 בפברואר 1890 קצ'קמט, הונגריה
פטירה	2 בספטמבר 1942 (בגיל 52) ברה"מ
מדינה	הונגריה
שפות היצירה	אנגלית, סנסקריט, בנגלית, איטלקית, צרפתית, גרמנית, הונגרית

המהדורה הראשונה של ספרו התרבות הפרימיטיבית

ד"ר שומה בראון (בהונגרית: Braun Soma;‏ קצ'קמט, 13 בפברואר 1890 – 2 בספטמבר 1942, אוקראינה) היה חוקר, מורה, סוציולוג, מתרגם ספרותי יהודי-הונגרי, תאורטיקן גדול ומשמעותי של תנועת הפועלים הסוציאל-דמוקרטית.

שנים מוקדמות

שומה בראון נולד במשפחה יהודית. אביו, יוז'ף בראון מת מוקדם. אמו שרולטה קלאובר הייתה גננת, לאחר מות בעלה נישאה בשנית, בעלה השני היה מורה. הילד הקטן גדל בסביבה אינטלקטואלית והראה הבטחה כמתמטיקאי מוכשר בתיכון. למרות זאת, הוא נרשם כסטודנט למדעי הרוח באוניברסיטת בודפשט (שמה היום אוניברסיטת אטווש לוראנד). הוא למד מספר שפות באוניברסיטה; בנוסף לאנגלית, צרפתית, גרמנית ואיטלקית, למד גם בנגלית וסנסקריט. מאוחר יותר הוא השתמש בכישורי השפה המצוינים שלו כמתרגם. הוא היה תלמיד שנה ב' כשנסע לגטינגן כדי ללמוד ארכאולוגיה. כשהיה בשנה הרביעית באוניברסיטה נסע ללונדון, שם למד בלשנות.

בתנועה הסוציאל-דמוקרטית

הקריירה המדעית שלו נחתכה לשניים על ידי מלחמת העולם הראשונה. כאשר חזר מהחזית בסתיו 1918 קיבל תפקיד הוראה בבית הספר התיכון המקומי בצגלד. בערך בזמן הזה, הוא כבר התעניין מאוד באתנוגרפיה. במהלך קריירת ההוראה הקצרה שלו בצגלד, הוא כתב מחקר על סיפורי עם. הוא החל להתעניין בפוליטיקה כתוצאה מאירועי 1918–1919. אז הצטרף למפלגה הסוציאל-דמוקרטית ההונגרית (MSZDP) והקים את אגודת הסטודנטים הסוציאל-דמוקרטית בצגלד. מוקדם יותר דגל בעקרונות ליברליים ולאחר הכרזת הרפובליקה הסובייטית ההונגרית, הוא השתתף באופן פעיל ברפורמה בחינוך הציבורי בעיר. מאוחר יותר, בית המשפט המלכותי בקצ'קמט גזר עליו חמש שנות מאסר בגין "מספר הפרות סדר" ומשום שדיבר על "סוציולוגיה" במקום על חינוך דתי בתיכון; הוא נאלץ לרצות את עונשו בכלא סטאר הידוע לשימצה בסגד. הוא שוחרר מהכלא לאחר שלוש שנים באמצעות חנינה, אך הוא לא יכול היה להמשיך את הקריירה שלו כחוקר מדעי או כמורה. הוא החל לעבוד כמתרגם והיה עובד בבנק למסחר לתקופה קצרה. תרגום להונגרית של יצירות ג'ק לונדון, הוא המצטיין בעבודתו כמתרגם.

יצירותיו על הורטיוס והיעקובינים ההונגרים מעידות על ההכנה האינטלקטואלית שלו בתחום הפילוסופיה. בעבודתו על אגדות עם, הוא סיפק את הסיכום הראשון בהונגרית של תיאוריות האגדות והאסכולות המתודולוגיות השונות, כולל הכלים של גאולוגיה, פלאונטולוגיה, אתנולוגיה, פרהיסטוריה, פסיכואנליזה, בלשנות ודת השוואתית וחקר אגדות ומיתולוגיה.

בשנת 1924 פרסם נפסבה את עבודתו בשם "התרבות הפרימיטיבית" (A primítív kultúra), שבה הוא דיווח על שאלות של אתנולוגיה כללית. הוא השתתף בעבודות הלקסיקון החברתי בעריכת יוזף מדז'אר. בשנות ה-20 יחסיו עם ה-MSZDP התקרבו יותר ויותר. הוא נתן באופן קבוע הרצאות וקורסים בסמינרים ועד מהרה הפך לאחד המדריכים הפופולריים ביותר במפלגה. העיתון נפסבה פרסם באופן קבוע את מאמריו, מחקריו, כתביו.

שומה בראון היה דוגמה טיפוסית למורה שמשפיע בעיקר על תלמידיו באישיותו. סגנונו הישיר וההכנה הנהדרת הפכו אותו לדמות אגדית. למרבה הצער, נותרו מעט חומרים כתובים על הרצאותיו ועבודת המחקר שלו נפגעה קשות על ידי הנסיבות.

ב-1933 הפך למנהל החינוך של ה-MSZDP ופיתח את התוכנית החינוכית של המפלגה. הוא כלל מקצועות ידע כללי בתוכנית הלימודים לצד הפצת ידע מדעי וחינוך פוליטי. תורת המטריאליזם ההיסטורי פורסמה ב-1934, וב-1935 התפרסמה עבודתו בשם פסיכולוגיה חברתית.

מותו

לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה, בשנת 1942, הוא נלקח למחנות שירות העבודה, (עבודות כפייה לגברים יהודים עבור הצבא ההונגרי) ואף על פי שתלמידיו רצו להצילו, הוא סירב להסתתר. הוא צורף לפלוגת העונשין 401 ובספטמבר 1942, באוקראינה, הוא נורה למוות על ידי חייל צוער בשם פטר רוטיש. ב-3 בפברואר 1945, בית המשפט העממי של בודפשט בראשות אקוש מאיור דן את רוטיש למוות בגין 124 סעיפי רצח במשפט הראשון של פושעי מלחמה בהונגריה. גזר הדין בוצע בהוצאה להורג פומבית באוקטוגון עוד באותו היום.

מחקריו ופרסומיו (חלקי)

• מחקרי אפוליוס; הוצאת דפוס פרנקלין, בודפשט, 1913
• סיפורי העם. מבוא לחקר אגדות השוואתי; הוצאת גניוס, בודפשט, 1923 (בית ספר חופשי)
• התרבות הפרימיטיבית. מבוא למדע האדם הקדמון ; נפסבה, בודפשט, 1924
• תורת המטריאליזם ההיסטורי; János Esztergályos, 1934 בודפשט (ספריית הידע הסוציאליסטי)
• פסיכולוגיה חברתית; הוצאת Jenő Klimos, בודפשט, 1935

לקריאה נוספת

• Gulyás Pál: Magyar írók élete és munkái – új sorozat I–XIX. Budapest: Magyar Könyvtárosok és Levéltárosok Egyesülete. 1939–1944., 1990–2002, a VII. kötettől (1990–) sajtó alá rendezte: Viczián János
• Gutenberg nagy lexikon. Minden ismeretek tára I–X. (elkészült rész: A–Felméri), Budapest, Nagy Lexikon Kiadóhivatal, 1931–1932.
• Horák Magda: A magyar értelmiség veszteségei az 1940-es években. [Bp.], Szerző, [1996].
• Irodalmi lexikon. Szerk. Benedek Marcell. Budapest: Győző Andor kiadása. 1927.
• Péterné Fehér Mária-Szabó Tamás-Székelyné Kőrösi Ilona: Kecskeméti életrajzi lexikon. Kecskemét, Kecskeméti Lapok Kft.-Kecskemét Monográfia Szerkesztősége, 1992.
• Váry István-Heltai Nándor: Kecskemét jelesei. Szerk. Heltai Nándor. Kecskemét, Kecskemét Város Tanácsa, 1968. (Aranyhomok Kiskönyvtár 2.)
• Magyar életrajzi lexikon I–IV. Főszerk. Kenyeres Ágnes. Budapest: Akadémiai. 1967–1994.
• Magyar irodalmi lexikon I–III. Főszerk. Benedek Marcell. Budapest: Akadémiai. 1963–1965.
• Magyar nagylexikon I–XIX. Főszerk. Bárány Lászlóné et al. Budapest: Akadémiai; (hely nélkül): Magyar Nagylexikon. 1993–2004. ISBN 963-05-6611-7
• Magyar zsidó lexikon. Szerk. Ujvári Péter. Budapest: Magyar Zsidó Lexikon. 1929.(לקסיקון יהודי הונגרי. עורך פטר אויווארי. גישה מקוונת)
• Magyar néprajzi lexikon I–V. Főszerk. Ortutay Gyula. Budapest: Akadémiai. 1977–1982. ISBN 963-05-1285-8
• Révai új lexikona I–XIX. Főszerk. Kollega Tarsoly István. Szekszárd: Babits. 1996–2008. ISBN 963-901-594-6
• Új magyar életrajzi lexikon I–VI. Főszerk. Markó László. Budapest: Magyar Könyvklub; (hely nélkül): Helikon. 2001–2007. ISBN 963-547-414-8
• Új magyar irodalmi lexikon I–III. Főszerk. Péter László. Budapest: Akadémiai. 1994. ISBN 963-05-6804-7
• Paládi-Kovács Attila: B. S. (Népi Kultúra – Népi Társadalom, 1971)
• Varga Lajos (szerk.): A magyar szociáldemokrácia kézikönyve. (Napvilág Kiadó, Bp., 1999)
• Kende Tamás: Sürgősen és kimerítően Beszélő, 2009. április. 14. évf. 4. sz.