לדלג לתוכן

שולה ליגום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שולה ליגום
שולה ליגום
שולה ליגום
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 7 בספטמבר 1932
פוליןפולין שידלוביץ, פולין
פטירה 7 בינואר 2007 (בגיל 74)
ישראלישראל תל אביב, ישראל
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג סיריל ליגום עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר צאצאים 4 עריכת הנתון בוויקינתונים
דרגה תת-אלוף  תת-אלוף
תפקידים בשירות
הקמת קצינת פניות הציבור
עיטורים
יקיר העיר תל אביב-יפו (2007) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

שולמית (שולה) ליגוּם (7 בספטמבר 1932[1]‏ – 7 בינואר 2007) הייתה קצינה בצה"ל ופעילה חברתית. ליגום הקימה את משרד קצינת פניות הציבור בלשכת ראש אגף כוח האדם, והייתה האישה הראשונה שהוענקה לה דרגת תת-אלוף (כדרגה אישית) שלא בתפקיד קצינת ח"ן ראשית.

שולה גרוּנְדְמן[1] נולדה בשנת 1932 בשידלוביץ שבפולין, ועלתה לארץ ישראל בינקותה. ב-1950 התגייסה לצה"ל ושירתה בעיקר בתפקידי חינוך. ב-1959 נישאה לרופא ד"ר סיריל ליגום, עולה מדרום אפריקה. בשנים 19661970 שהתה בארצות הברית למטרת השתלמות של בעלה.

בשנות ה-70 הייתה ליגום קצינת ניהול במפקדת קצין חינוך ראשי, ובהמשך סגנית מפקד גלי צה"ל.[2]

ב-1977 הקימה ליגום את משרד קצינת פניות הציבור בלשכת ראש אגף כוח האדם. היא עמדה בראשו במשך קרוב ל-20 שנה. באוקטובר 1981 הועלתה לדרגת אלוף-משנה,[3] ובמרץ 1994 לדרגת תת-אלוף.

אחרי פרישתה מצה"ל פעלה בוועדת חיילים במצוקה, ולמען מוסדות תרבות שונים, בהם המועצה לישראל יפה, האופרה הישראלית ומוזיאון תל אביב לאמנות. היא כיהנה בהתנדבות כראש מדור המוזיקה של משרד המדע, התרבות והספורט. ימים ספורים לפני פטירתה, ב-7 בינואר 2007, הוענק לה תואר יקיר העיר תל אביב-יפו.

הותירה ארבעה בנים וכן נכדים.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]