שהרנוש פארסיפור
.jpg) | |
| שהרנוש פארסיפור (משמאל) יחד עם שירין נשאת (2010) | |
| לידה |
17 בפברואר 1946 (בת 78) טהראן, איראן  |
|---|---|
| מדינה |
איראן, ארצות הברית |
| מקום לימודים |
סורבון, אוניברסיטת טהראן |
| שפות היצירה |
צרפתית, פרסית |
| בן או בת זוג |
Nasser Taghvai (1967–1973) |
|
www | |
  | |
שַׁהְרְנוּשׁ פַּארְסיפּוּר (בפרסית: شهرنوش پارسی پور; נולדה ב־17 בפברואר 1946) היא סופרת איראנית.
קורות חייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]פארסיפור, ילידת טהראן, סיימה בשנת 1973 לימודי תואר ראשון בסוציולוגיה באוניברסיטת טהראן. במהלך השנים 1976 - 1980 למדה בסורבון שפה וספרות סינית.
היא החלה לפרסם סיפורים קצרים בתחילת שנות השישים של המאה העשרים. הספר הראשון שכתבה לילדים - הכדור האדום - ראה אור ב-1969. היא המשיכה לפרסם ספרים וסיפורים נוספים, ובסוף שנות השמונים זכתה להכרה בחוגים הספרותיים של טהראן.
ב-1990 היא פרסמה את הספר "נשים בלי גברים", אסופת סיפורים קצרים שנכתבו בשנות השבעים. הספר עוסק בנסיונותיהן של נשים לחיות ולהסתדר בלי תמיכתם של גברים וגם בסוגיית שמירת הבתולים באיראן. ממשלת איראן החרימה את הספר, אסרה על הפצתו, וניסתה להשפיע על פארסיפור שתחדל מכתיבה. לאחר פרסום הספר פארסיפור נעצרה ונכלאה למשך מספר חודשים. לאחר שהשתחררה מהכלא, פארסיפור עזבה את איראן והיא מתגוררת מאז בארצות הברית.[1] את חוויותיה וזכרונותיה מתקופה זו פרסמה בשנת 1996 בספר "זכרונות מהכלא" (خاطرات زندان).
בשנת 2009 יצא הסרט "נשים בלי גברים" בבימויה של שירין נשאת. הסרט מבוסס על ספרה של פארסיפור משנת 1990. הסרט זכה להערכה רבה וזכה במספר פרסים בינלאומיים.[2]
פרסומים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ספרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1969 - הכדור האדום (توپک قرمز)
- 1974 - הכלב והחורף הארוך (سگ و زمستان بلند)
- 1974 - תליוני קריסטל (آویزه های بلور)
- 1975 - הצעות ניסיון (تجربه های آزاد)
- 1989 - טובא ומשמעות הלילה (طوبی و معنای شب)
- 1990- נשים בלי גברים (زنان بدون مردان)
- 1993 - טקס הכנת התה בפני הזאב (آداب صرف چای در حضور گرگ)
- 1990 - סיפורי גברים מתרבויות שונות (داستان های مردان تمدن های مختلف)
- 1994 - השכל הכחול (عقل آبی)
- 1996 - זכרונות מהכלא (خاطرات زندان)
- 1999 - שיווא (شیوا) - מדע בדיוני
- 1999 - קורותיה הפשוטים והקטנים של רוח העץ (ماجراهای ساده و کوچک روح درخت)
- 2002 - לשבת על כנפי הרוח (بربال باد نشستن)
- 2009 - אסיה בין שני העולמות (آسیه در میان دو دنیا)
ספרים שתרגמה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1975 - אסטרולוגיה סינית, מאת פאולה דלסוס
- 1987 - לאו-טסה והמורים הטאואיסטים, מאת מקס קלטנמרק
- 1990 - ציד מכשפות, מאת שירלי ג'קסון
- 1990 - ההיסטוריה של סין לצעירים
- 1990 - פאראפסיכולוגיה, במסגרת הסדרה "מה שאני יודע"
- 1991 - צוק טאניוס, מאת אמין מאלוף
- 1995 - ההיסטוריה של סין: ממלחמות האופיום עד למהפכת התרבות, בארבעה כרכים
- 1995 - המסע למערב, מאת וו צ'אנג אן
- 2003 - מיתולוגיה עולמית
- 2004 - להכות את המשרתת, מאת רוברט קובר
- 2004 - מוח לא שקט, מאת קיי רדפילד ג'יימיסון
תרגומים לעברית
[עריכת קוד מקור | עריכה]- טובא ומשמעות הלילה: רומן, שהרנוש פרסיפור; עם אחרית דבר מאת חורה יבארי וביוגרפיה מאת פרסיס מ’ כרים; תרגום מפרסית לאנגלית: קאמראן תלטוף; תרגום מאנגלית לעברית: בן-ציון הרמן, [כפר-מונש]: עופרים, תשס"ט, 2009.
- נשים ללא גברים, שהרנוש פרסיפור, תרגם מפרסית תומר בן אהרון, הוצאת תשע נשמות והוצאת הכורסה, 2019.
פרסים בהם זכתה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1994 - כלת פרס הילמן-המט לזכויות אדם.
- 2005 - כלת פרס הילמן-המט לזכויות אדם (בפעם השנייה).[3]
- 2010 - כלת הפרס האיטלקי Premio Feronia עבור סופר זר.[4]
- 2010 - קבלה תואר דוקטור של כבוד מאוניברסיטת בראון.[5]
- 2014 - כלת פרס "לטיפה יארשאטר" מטעם האנציקלופדיה איראניקה על מפעל חיים ועל תרומתה לספרות האיראנית.[6]
- 2016 - כלת פרס ביתא לאמנות פרסית מטעם אוניברסיטת סטנפורד.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של שהרנוש פארסיפור (באנגלית)- Feature writer: "Shahrnush Parsipur", a series of articles concerning Shahrnush Parsipur written between December 1996 and July 2007, The Iranian.
- Shahrnush Parsipur's biography in BBC Persian
שהרנוש פרסיפור, דף שער בספרייה הלאומית
שהרנוש פארסיפור, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
שהרנוש פארסיפור, באתר AllMovie (באנגלית)
שהרנוש פארסיפור, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Farzaneh Milani, Words, Not Swords: Iranian Women Writers and the Freedom of Movement, Syracuse University Press, 2011, pp. 196-199.
- ^ על אודות הסרט באתר IMDb.
- ^ על אודות הקרן והפרס.
- ^ רשימת מקבלי הפרס לפי שנים.
- ^ רשימת מקבלי תוארי הכבוד.
- ^ נימוקי השופטים להענקת הפרס.