שהרזאד
 | |
| ציור של שהרזאד מהמאה ה-19 שצויר על ידי סופי אנדרסון | |
| בן או בת זוג |
שאהריאר  |
|---|---|
  | |
.jpg)
שַׁהְרַזָאד (מפרסית: شهرزاد, מוכרת גם כ"שחרזאדה", לפי ההגייה הרוסית) היא הדמות העיקרית ומספרת הסיפורים מהספרות המזרח-תיכונית של "סיפורי אלף לילה ולילה".
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לפי סיפור המסגרת, המלך שאהריאר, שמלך בסמרקנד על ארצות המזרח, גילה שאשתו בגדה בו, ובעקבות סיפורים דומים ששמע הגיע למסקנה כי כל הנשים הן בוגדניות. בעקבות זאת החליט להוציאה להורג. המלך דרש מהווזיר שלו להביא לו בכל ערב נערה בתולה כדי להיות לו לאישה, ובבוקר למחרת היה מצווה להוציאה להורג. 3,000 ימים לאחר-מכן, בעוד הממלכה אחוזת אימה ממעשי המלך, הווזיר לא הצליח למצוא בתולות נוספות, ובייאושו גילה את הסיפור לשהרזאד, בתו החכמה והמשכילה. כאשר שמעה מהווזיר על משימתו וגורל הנערות, החליטה שהרזאד להיות הבאה בתור, בכוונה להציל את שאר נערות הממלכה - למרות כל הפצרותיו של הווזיר. היא שיתפה בתוכניתה את אחותה הצעירה ממנה, דוניאזאד (בתרגומים אחדים - דינאזאד).
בליל כלולותיה ביקשה שהרזאד מהמלך להביא את אחותה כדי שתוכל להיפרד ממנה. דוניאזאד ביקשה משהרזאד לספר לה ולמלך אחד מסיפוריה, כדי לשמח את רוחם לפני שנת הלילה. המלך הסכים, ושהרזאד פתחה בסיפור, אך עד עלות השחר לא סיימה שהרזאד את הסיפור, ואמרה למלך שלצערה הרב היא תצטרך להפסיקו באמצע. המלך, שרצה לשמוע את סוף הסיפור, החליט להשאיר אותה בחיים עד ללילה הבא. בלילה זה המשיכה שהרזאד בסיפור, שהסתעף לסיפור נוסף, ונעצרה באמצעו. באופן הזה, בעודו מצפה בכיליון עיניים להשלמת הסיפור הקודם מדי לילה בלילה, השאיר המלך את שהרזאד בחיים, עד שלאחר 1,001 לילות של סיפורי הרפתקאות ושלושה בנים שנולדו לו, החליט לחדול ממנהגו ושהרזאד ניצלה.
הסיפורים נכתבו במתכונת ספר פרסי עתיק הקרוי "הזר אפסאנה" או "אלף מיתוסים".
המלחין הרוסי ניקולאי רימסקי-קורסקוב חיבר את "שחרזאדה", סוויטה סימפונית לפי סיפור המעשה, שעודה פופולרית עד היום. הכוראוגרף מיכאל פוקין חיבר בלט למוזיקה של רימסקי-קורסקוב ללהקת הבלט רוס של סרגיי דיאגילב ובמיוחד עבור הרקדן המהולל ואצלב ניז'ינסקי.
הבלט עלה בהצגת בכורה לאחר מות המלחין ולמורת רוחה של אלמנתו, נדז'דה רימסקאיה-קורסקובה, שהתנגדה לשימוש שנעשה ביצירה של בעלה.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אלף לילה ולילה בתרגום יוסף יואל ריבלין, באתר פרויקט בן-יהודה
- יוסף סדן, שהראזאד, באורח פמיניסטי, באתר הארץ, 27 בנובמבר 2011