שדרות סן-מישל
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| על שם |
גשר סן-מישל  |
| אורך |
1,380 מ' |
| רוחב |
30 מ' |
| הקמה | |
| תקופת הבנייה | ?–1855 |
| מיקום | |
| עיר |
Quartier du Val-de-Grâce, Quartier de la Sorbonne, אודיאון, בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה |
| קואורדינטות | 48°50′48″N 2°20′26″E / 48.846686°N 2.340428°E |
  | |
שדרות סן-מישל (צרפתית: Boulevard Saint-Michel) היא אחד משני הרחובות הראשיים שברובע הלטיני בפריז (השני הוא שדרות סן-ז'רמן). זוהי שדרה נטועה טורי עצים שחוצה את הגדה השמאלית מצפון לדרום, מגשר סן-מישל שעל הסן וכיכר סן-מישל הסמוכה, דרך שדרות סן-ז'רמן, והלאה משם לאורך אזור הסורבון וגני לוקסמבורג, ועד לכיכר קמיל ז'ליאן, שם הן מסתיימות אל מול תחנת הרכבת "פורט רויאל" ושדרות האובזרווטואר. את השדרות יצר הברון אוסמן במקביל לרחוב סן-ז'אק, שהיה הציר צפון-דרום ההיסטורי של פריז. השדרה מהווה את קו הגבול המפריד בין הרובע החמישי והרובע השישי של העיר (הבתים בעלי המספרים האי-זוגיים בצד המזרחי שייכים לרובע החמישי, והבתים בצד המערבי, בעלי המספרים הזוגיים, שייכים לרובע השישי). אורכו 1380 מטרים, ורוחבו הממוצע הוא 30 מטרים. הרחוב קרוי על שם "גשר סן-מישל", המחבר בין הגדה השמאלית לאיל דה לה סיטה. בסלנג מכונות השדרות לעיתים "בול' מיש" (Boul'Mich).
כציר מרכזי ברובע הלטיני שימש האזור (ועדיין משמש) למגורי וחיי סטודנטים, אך מעבר לכך הוא מהווה מוקד מסחרי ותיירותי מרכזי, כשחנויות מעצבים הולכות ותופסות עם הזמן את מקומותיהן של חנויות הספרים הקטנות. באזור הצפוני של השדרה מתרכזים מרבית המבקרים, הודות לחנויות הספרים שבו (כגון החנויות הגדולות ז'יבר ז'וזף וז'יבר ז'ון), בתי הקפה, בתי הקולנוע וחנויות הבגדים.
המבנים המרכזיים בשדרה הם מוזיאון קלוני, בית-הספר סן-לואי, "אקול דה מין", והעיר האוניברסיטאית (cité universitaire) שסביב אזור הסורבון.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]שדרות סן-מישל נקראו בעבר "שדרות סבסטופול בגדה השמאלית" (boulevard de Sébastopol Rive Gauche), ש"בלעו" לתוכן את רחוב דה דה פורט סנט-אנדרה (rue des Deux Portes Saint-André), את פסאז' הרקור (passage d'Harcourt), את רחוב דה מקון (rue de Mâcon), את רחוב נב דה רישלייה (rue Neuve de Richelieu), את רחוב פופה (rue Poupée), חלק רחוב דה לה הארפ (rue de la Harpe) ומרחוב ד'אנפר (rue d'Enfer), חלק מכיכר סן-מישל הישנה ומרחוב דה ל'אסט (rue de l'Est). החלק משדרות סן-מישל שבכניסה לרחוב אנרי ברביוס (rue Henri Barbusse) ורחוב דה ל'אבה דה ל'אפה (rue de l'Abbé de l'Epée) נקרא בעבר כיכר לואי מרטן (place Louis Marin).
בשנת 1871, "אוטל דז אטרנז'ה" היה מקום המפגש של חבורת "וילן בונהום" (Vilains Bonhommes) ששמו שונה אחר-כך על ידי שארל קרוס ל"סירקל זוטיק" (Circle Zutique), ובו נכללו פול ורלן וארתור רמבו.
ב-10 בדצמבר 1934, מייסדי אגודת Comité de rédaction du traité d’analyse נפגשו בקפה א. קפולד, שבשדרות סן-מישל מספר 63, כדי לדון בכתיבת ספר לימוד על אנליזה מתמטית. בפגישה נכחו אנרי קרטן, קלוד שבלי, ז'אן דלסאר, ז'אן דיידונה, רנה דה פוסל ואנדרה וייל. חבורה זו, יחד עם אחרים, הפכה לחוג המתמטיקאים המפורסם קבוצת בורבקי.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
| עיינו גם בפורטל: | |||
|---|---|---|---|
|
פורטל פריז | ||
