שבעת העורבים
מידע כללי | |
---|---|
מאת | האחים גרים |
שפת המקור | גרמנית |
סוגה | סיפור עם, מעשייה |
הוצאה | |
תאריך הוצאה | 1819 |
שבעת העורבים (בגרמנית: Die sieben Raben) היא מעשייה גרמנית שנאספה על ידי האחים גרים (KHM 25). מספר הסוג של הסיפור 451 בסיווג ארנה-תומפסון ("העלמה שמחפשת את אחיה"), נפוץ ברחבי אירופה[1].
מעשיות נוספות שיש להן מאפיינים דומים הן "ששת הברבורים" של האחים גרים, "שנים עשר ברווזי הבר" של הסופר הנורווגי פטר כריסטן אסבירנסן, "אודאה ושבעת אחיה" (אגדה צפון אפריקאית), "ברבורי הפרא" של הנס כריסטיאן אנדרסן ו"שנים עשר האחים" של האחים גרים[2].
סרט האנימציה העלילתי הגרמני "שבעת העורבים" משנת 1937 הוא עיבוד של סיפור זה[3].
מקור
[עריכת קוד מקור | עריכה]הסיפור פורסם על ידי האחים גרים במהדורה הראשונה של Kinder- und Hausmärchen בשנת 1812, תחת השם Die drei Raben (שלושת העורבים). במהדורה השנייה, בשנת 1819, שונה השם Die sieben Raben (שבעת העורבים) ושוכתב באופן משמעותי[4].
תקציר העלילה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאיכר אחד היו שבעה בנים, אך לא היו לו בנות. לבסוף כשנולדה לו בת, היא הייתה חולנית. האב שולח את בניו להביא לה מים כדי להטביל אותה ובכך לנסות ולהציל אותה ממוות. בחיפזונם האחים מפילים את הכד שלקחו לשאוב מים לבאר. כשהם לא חוזרים, אביהם חושב שהם הלכו לשחק ומקלל אותם וכך הם הופכים לעורבים.
כשהאחות גדלה, היא יוצאת לחפש את אחיה. היא מנסה לקבל עזרה תחילה מהשמש, אך היא חמה ואכזרית מדי, אחר כך מהירח, שמתגלה כקר לב ורע במיוחד, ואז היא פונה אל כוכב הבוקר. הכוכב עוזר לה בכך שהוא נותן לה עצם עוף ואומר לה שהיא תזדקק לו כדי להציל את אחיה. היא מגיעה להר הזכוכית אך מאבדת את העצם שקיבלה, וחותכת את אצבעה כדי להשתמש בה כמפתח. היא נכנסת להר, שם היא פוגשת גמד אומר לה שאחיה לא בבית כעת ועורך לה שולחן עם שבע צלחות ושבע כוסות. היא לוקחת מכל צלחת קצת מהאוכל ושותה מעט מכל כוס. בכוס השביעית היא מניחה את הטבעת שהביאה מהבית.
כשאחיה חוזרים, היא מתחבאת. הם חוזרים לצורה אנושית ושואלים מי נגע באוכל שלהם. האח הצעיר מוצא את הטבעת, ומקווה שזו אחותם, ובמקרה כזה הם יינצלו. היא מגיחה, מצילה אותם וכולם חוזרים בשלום הביתה.
ניתוח הסיפור
[עריכת קוד מקור | עריכה]סיפור זה, כמו "שנים עשר האחים", "ששת הברבורים" ו"אח ואחות" (מעשייה אחרת של האחים גרים), מציג אישה המצילה את אחיה. בתקופה ובאזור שבהם הוא נאסף, גברים רבים גויסו על ידי מלכים לחיילים, כדי להישלח כשכירי חרב. כתוצאה מכך, גברים רבים הפכו את בנותיהם ליורשותיהם; עם זאת, הם גם הפעילו שליטה רבה יותר עליהן ועל נישואיהן. הסיפורים פורשו כמשאלה של נשים לשובם של אחיהן, שתשחרר אותם משליטה זו[5]. עם זאת, לא ברור מתי נאספו הסיפורים.
כמה פולקלוריסטים קושרים את הסיפור הזה לנוהג הכללי יותר של אולטימוגנטורה, שבו הילד הצעיר ביותר, הוא זה שמקבל את הירושה[6].
בגרסה המקורית שבעל פה, לא היו שבעה עורבים, אלא רק שלושה; מחקר של אגדות עם גרמניות מצא כי מתוך 31 גרסאות שנאספו לאחר פרסום אגדות גרים, רק בשתיים מהן הופיעה הגרסה של שבעה העורבים[7].
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- לאה גולדברג/עריכה: עשי ויינשטיין, עולם האגדות שבעת העורבים, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2000
- יעקוב ווילהלם גרים/תרגום: שמעון לוי, האחים גרים - מעשיות האוסף המלא, הוצאת ספריית פועלים, 2009
- לאה גולדברג/איורים: רינת הופר, שבעת העורבים, הוצאת ספריית פועלים, 2012
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- שבעת העורבים, באתר הספרייה הלאומית
- שבעת העורבים, מאמר על הסיפור באתר של ד"ר שמעונה פוגל, חוקרת ספרות ילדים
- שבעת העורבים - מסע בין אצבעות, פוסט מאת הסופרת מרית בן ישראל
- שבעת העורבים, הטקסט בתרגום לאנגלית באתר STANDARD EBOOKS
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Uther, Hans-Jörg, The Types of International Folktales: Animal tales, tales of magic, religious tales, and realistic tales, with an introduction, FF Communications, 2004, עמ' 267-268
- ^ Heidi Anne Heiner, Six Swans | Related Tales, Sur La Lune Fairy Tales
- ^ Die sieben Raben/ Deutschland 1937, יוטיוב, 2017
- ^ Ashliman, D. L., The Seven Ravens, University of Pittsburgh, 2002
- ^ Jack David Zipes, The brothers Grimm: from enchanted forests to the modern world, 1st ed., [2002 ed.], New York: Palgrave Macmillan, 2002, ISBN 978-1-4039-6065-8
- ^ Jack David Zipes, The great fairy tale tradition: from Straparola and Basile to the brothers Grimm texts, criticism, New York London: W. W. Norton, 2001, a Norton critical edition, ISBN 978-0-393-97636-6
- ^ James M. McGlathery, The Brothers Grimm and folktale, Urbana: University of Illinois press, 1988, ISBN 978-0-252-01549-6