שבעים פנים לתורה

שבעים פנים לתורה הוא ביטוי של חז"ל המציג את הגיוון הרב של הדרכים שבהן ניתן לפרש את התורה. והוא משקף את הרעיון האמור בדברי חז"ל: "מה פטיש זה מתחלק לכמה ניצוצות - אף מקרא אחד יוצא לכמה טעמים".^[1]

המקור

הביטוי מופיע לראשונה בספרות הסוד הקדומה - בספר חנוך העברי ובאותיות דרבי עקיבא,^[2] תורה בשבעים פנים של שבעים לשון, נביאים בשבעים פנים של שבעים לשון... הלכות בשבעים פנים של שבעים לשון, שמועות בשבעים פנים של שבעים לשון..." הביטוי מופיע בספר הזוהר פעמים רבות.^[3]

הביטוי מופיע גם במדרש במדבר רבה^[4] ”כשם שיין חשבונו שבעים, כך יש שבעים פנים בתורה.”

ריבוי אמיתויות או מחלוקות

הפרשנות המקובלת למשפט היא שלדברי התורה יש פירושים רבים ואל כולם התכוון הכותב וכולם אמת, כך כתבו במפורש רבי מנחם ריקאנטי,^[5] ספר החינוך,^[6] ורבים אחרים.^[7]

אך רבי יעקב אנטולי חלק על הסברים אלו: ”לפי שדבר הנכתב תפול המחלוקת כפי דעות הקוראים, כמו שאמרו שבעים פנים לתורה, כפי מספר הלשונות. וכבר תעו רבים והתעו אחרים בדברי משה רבינו...”^[8] כך כתב גם רבי דוד חיים קורינאלדי.^[9]

רבי יוסף אבן כספי כתב ששבעים פנים לתורה נאמר רק "במקומות ראויים ובפרט בעניינים הסודים והדקים, היה כונת המחבר להורות הוראות רבות יחד... ומי שימשוך זה בכל הוא מכוון כוונות לא כוון בם אומרם".^[10]

המספר שבעים

המספר "שבעים" המופיע בביטוי זה הוא מספר טיפולוגי המשקף קבוצה גדולה, למשל בביטויים "שבעים לשון"^[11] ו"שבעים תועבות בלבו".^[12]

רבי יוסף אבן כספי כתב ש"שבעים מורה על ריבוי הדברים" והדגיש שזוהי הגזמה,^[10] רבי אברהם אבולעפיה כתב אף הוא "שבעים מורה על ריבוי הדברים" אך כתב שזוהי המעטה כי באמת בכל פסוק יש שבעים אלף אלפי אלפים רבבות פירושים,^[13] כדבריו כתבו גם פרשנים אחרים.^[14]

קישורים חיצוניים

יעקב ישראל סטל (עורך), שמואל אשכנזי, אלפא ביתא תניתא דשמואל זעירא, חלק ב עמ' 843 – 852.
חננאל מאק, שבעים פנים לתורה : למהלכו של ביטוי, בתוך: מ' בר-אשר ואחרים (עורכים), ספר היובל לרב מרדכי ברויאר, ירושלים תשנ"ב, עמ' 7, 462-449

הערות שוליים

^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף ל"ד, עמוד א'
^ אותיות דרבי עקיבא, באתר היברובוקס.
^ ספר הזוהר, חלק א', דף מ"ז, עמוד ב'; ספר הזוהר, חלק ג', דף כ', עמוד א'; ספר הזוהר, חלק ג', דף רט"ז, עמוד א' ועוד.
^ במדבר רבה יג, טז.
^ פירוש ריקאנטי לתורה, פרשת ויצא דף ק.
^ מצווה צה.
^ רבי יעקב בר ששת ספר האמונה והביטחון פרק ט, רבי שמואל אבן תבון מאמר יקוו המים פרק כב, ועוד.
^ רבי יעקב אנטולי, מלמד התלמידים פרשת ואתחנן, ליק תרכ"ו, קנח:ב.
^ רבי דוד חיים קורינאלדי, בית דוד, אמשטרדם תצ"ח, מסכת מגילה פרק ד משנה ט, לשונו היא: "רבים אמרו ושבעים פנים לתורה, היינו שהתורה מתפרשת בשבעים פנים וכולם אמתיים, ולא ידעו כי האמת אחת היא".
^ ¹ ² רבי יוסף אבן כספי, עשרה כלי כסף, חלק ב עמ' 28.
^ תלמוד בבלי, מסכת מנחות, דף ס"ה, עמוד א'; ראו גם: משה ציפור, בשבעים נפש ירדו אבותיך מצרימה, אוניברסיטת בר-אילן.
^ בראשית רבה, פרשה ס"ה, פסקה י"א.
^ אברהם אבולעפיה, ספר החשק, חלק א סימן ג.
^ רבי אליהו מאיזמיר, אזור אליהו סימן כב; החיד"א ברית עולם על ספר חסידים, סימן תתקפה.

[1] תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף ל"ד, עמוד א'

[2] אותיות דרבי עקיבא, באתר היברובוקס.

[3] ספר הזוהר, חלק א', דף מ"ז, עמוד ב'; ספר הזוהר, חלק ג', דף כ', עמוד א'; ספר הזוהר, חלק ג', דף רט"ז, עמוד א' ועוד.

[4] במדבר רבה יג, טז.

[5] פירוש ריקאנטי לתורה, פרשת ויצא דף ק.

[6] מצווה צה.

[7] רבי יעקב בר ששת ספר האמונה והביטחון פרק ט, רבי שמואל אבן תבון מאמר יקוו המים פרק כב, ועוד.

[8] רבי יעקב אנטולי, מלמד התלמידים פרשת ואתחנן, ליק תרכ"ו, קנח:ב.

[9] רבי דוד חיים קורינאלדי, בית דוד, אמשטרדם תצ"ח, מסכת מגילה פרק ד משנה ט, לשונו היא: "רבים אמרו ושבעים פנים לתורה, היינו שהתורה מתפרשת בשבעים פנים וכולם אמתיים, ולא ידעו כי האמת אחת היא".

[כספי-10] ¹ ² רבי יוסף אבן כספי, עשרה כלי כסף, חלק ב עמ' 28.

[11] תלמוד בבלי, מסכת מנחות, דף ס"ה, עמוד א'; ראו גם: משה ציפור, בשבעים נפש ירדו אבותיך מצרימה, אוניברסיטת בר-אילן.

[12] בראשית רבה, פרשה ס"ה, פסקה י"א.

[13] אברהם אבולעפיה, ספר החשק, חלק א סימן ג.

[14] רבי אליהו מאיזמיר, אזור אליהו סימן כב; החיד"א ברית עולם על ספר חסידים, סימן תתקפה.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]