שביל העצמאות
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
שביל  |
| מיקום |
תל אביב-יפו |
| מדינה |
ישראל |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | ?–2018 |
| תאריך פתיחה רשמי |
2018 |
| מידות | |
| אורך |
1 ק"מ |
| קואורדינטות | 32°03′48″N 34°46′20″E / 32.063361111111°N 34.772138888889°E |
| אתר רשמי | |
|
(למפת תל אביב רגילה)   שביל העצמאות  | |
  | |
שביל העצמאות הוא מסלול הליכה ברחובות תל אביב, המחבר עשרה אתרים הקשורים בתולדות העיר ובהקמת מדינת ישראל. אורכו של השביל כקילומטר, ומסלולו מעגלי, לאורך מקטע של שדרות רוטשילד ולאורך מקטע של רחוב אחד העם, עם שלוחות קצרות ברחוב אלנבי וברחוב נחלת בנימין. השביל מסומן באמצעות פס שעשוי מפליז שהוטבע במדרכות. השביל נחנך במסגרת חגיגות שנת ה-70 למדינת ישראל.
מקורות ההשראה לשביל, והיוזמה להקמתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]ההשראה לשביל העצמאות לקוחה מפרויקטים דומים בעולם, ובייחוד בארצות הברית. שביל החירות בבוסטון, למשל, סומן בשנת 1958, אורכו כ-4 ק"מ, והוא מחבר בין 16 אתרים בעלי חשיבות בהיסטוריה המקומית והלאומית. פארק העצמאות ההיסטורי הלאומי בפילדלפיה מאגד מספר אתרים הקשורים במהפכה האמריקאית, וגולת הכותרת שלו היא פעמון הדרור - אחד הסמלים המפורסמים ביותר בהיסטוריה של ארצות הברית. שביל העצמאות בתל אביב תוכנן בדומה לאתרי מורשת אלו, עם סימון פיזי באורך כקילומטר, שמחבר בין 10 אתרים בעלי חשיבות היסטורית, וגולת הכותרת של השביל תהא מגילת העצמאות. המגילה תוצב בבית העצמאות - המקום שבו ניתנה הכרזת העצמאות - לאחר שיפוץ שהתחיל עם סיום חגיגות השבעים לישראל ושתוכנן להסתיים לקראת יום העצמאות בשנת 2023[1][2], אך טרם הסתיים
עיריית תל אביב-יפו יזמה את הקמת השביל, והטילה את ביצוע הפרויקט על מנהלת עיר עולם ותיירות (הגוף העירוני שאמון על אסטרטגיית התיירות בעיר). בראיונות לתקשורת בעת ביצוע הפרויקט, איתן שוורץ, מנכ"ל עיר עולם ותיירות, הדגיש את החיבור ההיסטורי בין ייסוד תל אביב להקמת מדינת ישראל, אותו ניתן למצוא באזור גאוגרפי תחום: "מעטים המקומות בעולם שבהם ההיסטוריה הלאומית פוגשת את ההיסטוריה העירונית במקום אחד כמו בקרן הרחובות רוטשילד והרצל בתל אביב".[3] סיבה נוספת להקמתו של השביל הייתה משיכת תיירים יהודים לתל אביב. בעוד שערים אחרות עם היסטוריה ארוכה יותר, ובראשן ירושלים, ידועות באתרים בעלי חשיבות היסטורית לעם ישראל, תל אביב מזוהה יותר כעיר חוף, עיר של בילויים וחיי לילה. שביל העצמאות נועד להפוך לאתר תיירות חובה ליהודים המבקרים בישראל, לפי תיאורו של איתן שוורץ: "אנחנו עובדים קשה כדי ליצור את ה-MUST SEE שכל ישראלי ויהודי יעבור בו ויתרגש".[4]
השביל תוכנן מסביב לאתר המרכזי הקושר בין ייסוד תל אביב והקמת המדינה, הוא בית העצמאות. במבנה זה ניתנה הכרזת העצמאות של מדינת ישראל, בשמשו כמשכן הראשון של מוזיאון תל אביב לאמנות. בגלגול מוקדם יותר שימש המבנה כביתו של מאיר דיזנגוף, ראש העיר הראשון של תל אביב, ואשתו צינה דיזנגוף. על אף חשיבותו ההיסטורית הרבה, לתל אביב בפרט ולישראל בכלל, בית העצמאות התקשה להפוך לאתר מפורסם וידוע בציבוריות הישראלית, בין השאר בשל חוסר התיאום בין הגופים הרבים שהפעילו אותו - עמותת בית התנ"ך, יד מאיר וצינה דיזנגוף ומוזיאון ארץ ישראל. בשנת 2009 נחקק חוק בית העצמאות, התשס"ט-2009,[5] ובו נקבע כי מתוקף חשיבותו הלאומית וההיסטורית, "בית העצמאות ינוהל ויופעל מטעם המדינה". אולם, לא היה בכך כדי לפתור את חילוקי הדעות בין עיריית תל אביב-יפו לבין ארכיון המדינה, הגוף שהופקד על ניהולו של בית העצמאות מטעם המדינה.
על מנת להעצים את מעמדו של בית העצמאות, ולהפוך אותו לעוגן תיירותי עבור תיירים רבים המבקרים בישראל, הוחלט להעמיד אותו במרכזו של שביל שיחבר בין מספר אתרים נוספים בעלי חשיבות היסטורית הנמצאים בקרבתו.
שבילים היסטוריים בתל אביב
[עריכת קוד מקור | עריכה]
שביל העצמאות הוא פרויקט נוסף לסימון שבילים היסטוריים בתל אביב. בשנת המאה לתל אביב פותחו שלושה מסלולי הליכה בתל אביב, שנקראו "השביל הירוק" (מסלול טבע עירוני בגני יהושע), "השביל הכחול" (מסלול לאורך קו החוף של תל אביב) ו"השביל הלבן" (המחבר 26 אתרים בעלי חשיבות בתולדות העיר).[6] הם לא סומנו בסימון פיזי רציף, אלא שורטטו על גבי מפות שנכללו בעלוני מידע לתיירים. האתרים ההיסטוריים לאורך השבילים הללו סומנו באמצעות סימון מיוחד שהוטבע במדרכה בקרבתם. משום שהסימון בשטח היה לוקה בחסר ולא תוחזק כראוי, לשבילים הללו נודעה השפעה מעטה על התיירות בתל אביב, והם מוצגים כיום כמסלולי הליכה עצמאיים באתר האינטרנט של מנהלת עיר עולם ותיירות.[7] "השביל הלבן" כולל כמעט את כל האתרים שחוברו בשביל העצמאות, וניתן לומר כי שביל העצמאות הוא גרסה מתומצתת של "השביל הלבן" שגם זכתה לסימון בולט בשטח.
קודם לכן, בתחילת שנות ה-90', סומנו בתל אביב שלושה שבילים היסטוריים, שנקראו "מסלול התפוז", בשל הקשר ההיסטורי של אזור תל אביב-יפו לענף ייצוא ההדרים. השבילים לא סומנו בסימון פיזי רציף, אבל התחנות לאורך השבילים מוספרו וסומנו באמצעות עמודים כתומים בולטים שהוצבו בקרבתן. כל עמוד נשא את מספר התחנה והסבר כתוב שהתייחס לאתר שלידו הוצב. העמודים עוצבו כשלטי הכוונה שהצביעו על התחנה הבאה במסלול, והקלו על המבקרים להמשיך מתחנה לתחנה. למעט עמוד אחד של "מסלול התפוז", שנותר במקומו ליד בית התפוצות באוניברסיטת תל אביב, כל השלטים של המסלול הוסרו עם השנים.[8]
הקמה
[עריכת קוד מקור | עריכה]שביל העצמאות פותח על ידי מנהלת עיר עולם ותיירות הפועלת תחת עיריית תל אביב יפו, והמיזם נתמך על ידי משרד התיירות ומשרד ירושלים ומורשת. השביל נחנך ב-16 באפריל 2018, במסגרת חגיגות שנת ה-70 למדינת ישראל. באופן סמלי, העבודות לסימון השביל לכל אורכו החלו ב-29 בנובמבר 2017, ביום השנה ה-70 להחלטת החלוקה - ההחלטה בעצרת האו"ם שהובילה להקמתה של מדינת ישראל.[9]
השביל סומן באמצעות פסי פליז המנוקדים בפנסים קטנים. האופן שבו מסומן השביל נועד להעניק לו בולטות רבה בכל שעות היממה - הברק המתכתי יבליט את השביל בשעות היום, והפנסים הנדלקים לקראת הערב יבליטו את השביל בשעות הלילה. לקראת תחילת העבודות לסימון השביל הוטבעו שלוש דוגמאות שונות בנתיב הולכי הרגל בשדרות רוטשילד, סמוך לנקודת ההצטלבות בינן לבין רחוב נחלת בנימין. רון חולדאי, ראש עיריית תל אביב יפו, בחר מבין הדוגמאות את הדוגמה שיושמה בשטח. בסימון השביל שולבו גם "אבני דרך", כלומר, סימון ספציפי לכל אתר היסטורי לאורך השביל. סימון זה עוצב כעיגול שקוטרו רחב מרוחב פסי הפליז, ובתוכו מופיע איור של האתר, וכן שם האתר בעברית, באנגלית ובערבית. לאורך השביל שולבו גם ריבועי פליז עם הסמליל של שביל העצמאות, וכיתוב בעברית ובאנגלית.
לקראת תחילת העבודות לסימון השביל נערכו בחורף 2017-2018 סיורים פתוחים בחינם לקהל הרחב, תחת הכותרת "מגלים עצמאות".[10] עם חנוכת השביל נערכים בשביל סיורים מודרכים נוספים, וכן ניתן לסייר לאורכו באופן עצמאי בעזרת מפות שיודפסו ב-8 שפות או בעזרת אפליקציה ייעודית. לקראת חנוכת השביל גם הושק אתר אינטרנט ייעודי לשביל העצמאות.[11]
בתערוכת התיירות הבינלאומית של תל אביב (IMTM), שנערכה בפברואר 2018, הוצג פרויקט שביל העצמאות באמצעות שחקנים שגילמו דמויות מתולדות הציונות - בנימין זאב הרצל, גולדה מאיר ודוד בן-גוריון.[12] כחודש לפני חנוכת השביל נערכה על גבי מקטע של שביל העצמאות מסיבת יום הולדת סמלית לישראלים שנולדו ביום הקמת המדינה. האירוע התקיים במעמד רון חולדאי, ראש עיריית תל אביב-יפו, וראובן ריבלין, נשיא המדינה.[13]
במהלך העבודות לסימון השביל, אחת מ"אבני הדרך" נותצה על ידי אלמונים. היקף הנזק שנגרם כתוצאה ממעשה הוונדליזם הוערך בכ-20,000 ש"ח. בעקבות זאת, הוחלט לנקוט אמצעי אבטחה, שישמרו על שביל העצמאות מפני מעשי ונדליזם נוספים לאורך כל שעות היממה.[14]
לקראת חנוכת השביל הוקמה כיפה גאודזית ברחבה שבה ניצב פסיפס תולדות תל אביב, בתחילת שדרות רוטשילד. במקום פעל "שער הדמוקרטיה הישראלית", ביוזמת המכון הישראלי לדמוקרטיה ובשיתוף עם עיריית תל אביב-יפו, והוקרן בו וידאו של טקס הכרזת העצמאות ב-360 מעלות.[15] המקום פעל עד סוף שנת 2018, והמבקרים הוזמנו להביע את מחויבותם לקיום ערכי מגילת העצמאות בחותמם על העתק של המגילה.[16]
האתרים לאורך שביל העצמאות
[עריכת קוד מקור | עריכה]"אבני הדרך" המסמנות את האתרים לאורך שביל העצמאות אינן מציינות מספר סידורי כלשהו, ומשום שהשביל הוא במידה רבה מסלול מעגלי ניתן להתחיל בכל אחד מהאתרים וללכת את המסלול במלואו. עם זאת, מנהלת עיר עולם ותיירות מציעה את בית העצמאות כנקודת הסיום של הסיור, ומכך נגזר הסדר הבא:
- הקיוסק הראשון של תל אביב (ליד שדרות רוטשילד 10)
- פסיפס תולדות תל אביב (ליד שדרות רוטשילד 3)
- בית עקיבא אריה ויס (רחוב הרצל 2)
- הגימנסיה העברית הרצליה (כיום - מגדל שלום, רחוב אחד העם 9)
- בית הכנסת הגדול (אלנבי 110)
- מוזיאון ההגנה (שדרות רוטשילד 23)
- מרכז המבקרים של בנק ישראל (רחוב לילינבלום 37)
- האנדרטה למייסדי העיר תל אביב (ליד שדרות רוטשילד 20)
- פסל מאיר דיזנגוף (ליד שדרות רוטשילד 16)
- בית העצמאות (שדרות רוטשילד 16)
(האתרים שמצוין כי הם נמצאים ליד שדרות רוטשילד, נמצאים במרכז השדרה בחלק המיועד להולכי רגל ולרוכבי אופניים).
בעמדת המידע של השביל הנמצאת בשדרות רוטשילד, בסמוך לנקודת ההתחלה של השביל, ניתן לקחת מפות של שביל העצמאות ב-8 שפות: עברית, אנגלית, צרפתית, רוסית, גרמנית, ספרדית, סינית וערבית. כמו כן, ניתן להשכיר טאבלט עם אפליקציית שביל העצמאות בגרסה מורחבת וליהנות מסיור עצמי אינטראקטיבי בליווי קולי, הרחבות ידע, סרטונים ואלבום תמונות סלפי המשולבות בתמונות היסטוריות של התחנות, בכל תחנה ותחנה.[17]
בפרסומים רשמיים של עיר עולם ותיירות מופיעים גם מוזיאון הרצלילינבלום ומרכז החדשנות של פרויקט "תגלית" והבורסה לניירות ערך כאתרים נוספים הנמצאים בקרבת השביל. מוזיאון הרצלילינבלום היה אמור להיכלל בין עשרת האתרים המרכיבים את שביל העצמאות, אולם בשנה שלפני חנוכת השביל הוחלט להחליף אותו במרכז המבקרים של בנק ישראל. על אף שמרכז המבקרים של בנק ישראל טרם נפתח למבקרים בשלב הקמת השביל, הוחלט שזהו אתר מתאים יותר בשל אופיו הממלכתי, בניגוד למוזיאון הרצלילינבלום שהופעל על ידי בנק דיסקונט, שהוא בנק מסחרי.
גלריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]-
מזרקת הפסיפס של נחום גוטמן -
בית עקיבא אריה ויס -
האנדרטה למייסדי העיר תל אביב
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של שביל העצמאות- מפת שביל העצמאות
- הצעה לסיור לאורך שביל העצמאות
- סיור קולי לאורך שביל העצמאות
משה גלעד, תל אביב תחנוך "שביל עצמאות" לעידוד תיירות יהודית, באתר הארץ, 27 באפריל 2017- אורן אלדר, "שביל העצמאות" מסמן 10 אתרים היסטוריים בתל אביב לחגיגות ה-70, באתר Xnet, 19 במרץ 2018
יובל מלחי, פרק 252 – שביל העצמאות עם תומר שלוש, באתר "קטעים בהיסטוריה", 15 באפריל 2018
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ טל שלו, שיקום בית העצמאות וחיבור שביל ישראל: הממשלה מתכוננת לחגיגות ה-70, באתר וואלה, 26 בנובמבר 2017
- ^ מידע כללי, באתר בית העצמאות
- ^ משה גלעד, תל אביב תחנוך "שביל עצמאות" לעידוד תיירות יהודית, באתר הארץ, 27 באפריל 2017
- ^ פרצנו לאאוטלוק של איתן שוורץ, מנכ”ל ”עיר עולם” בתל אביב-יפו, באתר גיקטיים
- ^ חוק בית העצמאות, התשס"ט-2009, באתר בית העצמאות
- ^ השביל הלבן - מסלולי הליכה עצמאיים, באתר עיר עולם ותיירות
- ^ מסלולי הליכה עצמאיים, באתר עיר עולם ותיירות
- ^ "מסלול תיירותי מוקם בת"א. הידד! רק נקווה שלא יסיים כמו קודמיו... - התפוז הגדול". התפוז הגדול. 2017-12-27. נבדק ב-2018-03-20.
- ^ שירי הדר, כ"ט בנובמבר: שדרות רוטשילד מתחדשות, באתר ynet, 29 בנובמבר 2017
- ^ מגלים עצמאות - סיור מורשת למשפחות, באתר www.visit-tlv.co.il (ארכיון)
- ^ שביל העצמאות - האתר הרשמי
- ^ חבצלת דמארי, מהרצל ועד בן–גוריון: "שביל העצמאות" נחשף, באתר "ידיעות אחרונות", 22 בינואר 2018
- ^ בשביל החדש בת"א: הנשיא חגג יום הולדת ל-70 אזרחים, באתר "סרוגים", 19 במרץ 2018
- ^ "ונדליזם במוזיאון ההגנה: הושחתה אבן בשווי 20,000 ש"ח | ישראל היום". ישראל היום. נבדק ב-2018-03-20.
- ^ אורן אלדר, "שביל העצמאות" מסמן 10 אתרים היסטוריים בתל אביב לחגיגות ה-70, באתר Xnet, 19 במרץ 2018
- ^ משה גלעד, "שביל העצמאות" ייחנך בתל אביב ביום העצמאות, באתר הארץ, 19 במרץ 2018
- ^ שביל העצמאות, באתר מנהלת עיר עולם ותיירות - עיריית תל-אביב - יפו