שביט מקנוט
 | |
| כוכב האם | |
|---|---|
| כוכב אם | שמש |
| מידע כללי | |
| סוג | שביט |
| תאריך גילוי |
7 באוגוסט 2006  |
| מאפיינים מסלוליים | |
| ציר חצי-ראשי | −9,074±487 יחידה אסטרונומית |
| אקסצנטריות |
1.000019 (נכון ל־26 בנובמבר 2006) |
| נטיית מסלול | 77.837±0.00008 מעלה |
| מאפיינים פיזיים | |
| בהירות מוחלטת |
5.4 |
  | |
שביט מקנוט, הידוע גם בתור השביט הגדול של 2007, שכינויו הרשמי C/2006 P1, הוא שביט לא מחזורי, שהתגלה ב-7 באוגוסט 2006 על ידי האסטרונום הבריטי-אוסטרלי רוברט מקנוט(אנ') ממצפה באוסטרליה.[1] מקנוט היה השביט הבהיר ביותר זה למעלה מ-40 שנה, ונראה בקלות בעין בלתי מזוינת מחצי הכדור הדרומי בינואר ובפברואר 2007.
עם בהירות נראית מרבית של 5.5-, השביט היה השני בבהירותו מאז 1935.[2] בסביבות הפריהליון ב-12 בינואר, הוא נראה ברחבי העולם לאור יום. זנבו הגיע בשיאו לאורך משוער של 35 מעלות.[3]
גילוי
[עריכת קוד מקור | עריכה]מקנוט גילה את השביט בתמונת CCD ב-7 באוגוסט 2006 במהלך תצפיות שגרתיות של סקר למיפוי אובייקטים קרובים שעשויים להתנגש בכדור הארץ. השביט התגלה בקבוצת נושא הנחש, עמום מאוד, בעוצמה של 17+ בערך. מאוגוסט עד נובמבר 2006, השביט צולם ונעקב כשהוא נע דרך קבוצת נושא הנחש וקבוצת עקרב, והתבהר לבהירות נראית של 9+, עדיין עמום מכדי שניתן יהיה לראות אותו בעין בלתי מזוינת.[3] במשך רוב חודש דצמבר, לא ניתן היה לצפות בשביט בשל זוהר השמש.
כאשר הופיע מחדש בתחילת ינואר 2007, התבהר השביט משמעותית, וניתן היה לצפות בו בעין בלתי מזוינת. צופים בחצי הכדור הצפוני, יכלו לראותו במזל קשת ובקבוצות הכוכבים הסמוכות, עד ל-13 בינואר בערך. הפריהליון היה 12 בינואר במרחק של 0.17 יחידות אסטרונומיות. ב-12 בינואר נכנס השביט לשדה הראייה של טלסקופ החלל SOHO,[4] וניתן היה לצפות בו באינטרנט כמעט בזמן אמת. ב-16 בינואר יצא השביט משדה הראייה של SOHO.[4] בשל קרבתו לשמש, לצופים הקרקעיים של חצי הכדור הצפוני היה חלון קצר לצפייה, וניתן היה לזהות את השביט רק במהלך דמדומים בהירים.
כשהגיע לפריהליון ב-12 בינואר, הוא הפך לשביט הבהיר ביותר מאז השביט איקיה-סקי ב-1965.[2] השביט זכה לכינוי השביט הגדול של 2007.[5] ב-13 וב-14 בינואר 2007 השביט השביט הגיע לבהירות נראית מרבית של 5.5-.[6] בין ה-12 ל-14 בינואר הוא היה בהיר מספיק כדי להיראות באור יום כ-5°-10° דרום מזרחית לשמש.[7] ב-15 בינואר 2007 היה השביט קרוב ביותר לכדור הארץ, במרחק של 0.82 יחידות אסטרונומיות.[8]
גשושית יוליסס
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הגשושית יוליסס עברה באופן בלתי צפוי דרך זנבו של השביט ב-3 בפברואר 2007.[9] עדויות על המפגש פורסמו בגיליון ה-1 באוקטובר 2007 של The Astrophysical Journal.[10] יוליסס חלפה דרך זנב היונים של השביט כ-260 מיליון קילומטרים מגרעין השביט, וקריאת המכשירים הראתה שקיימת "כימיה מורכבת" באזור.[9]
הספקטרומטר על גבי הגשושית מדד את הרכב זנבו של השביט וזיהה יונים בלתי צפויים. זו הייתה הפעם הראשונה שבה התגלו יוני חמצן O2+ ליד שביט. זה הצביע על כך שיוני רוח השמש, שהיו מיוננים מרוב האלקטרונים שלהם, רכשו אלקטרונים בזמן שעברו באטמוספירה של השביט.[9]
מסלול
[עריכת קוד מקור | עריכה]ניתוח מסלול השביט C/2006 P1 מראה כי הוא הגיע ישירות מענן אורט.[11] מסלולו היפרבולי עם אקסצנטריות מעט גדולה מ-1 במהלך מעברו במערכת השמש הפנימית, אך האקסצנטריות תרד מתחת ל-1 לאחר ההתרחקות מהשפעת כוכבי הלכת, והוא יישאר קשור למערכת השמש, כשביט ענן אורט.[12]
גלריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]-
שביט מקנוט מעל רייקאנס, איסלנד -
-
מערב אוסטרליה -
צילום באור יום, ב-13 ינואר 2007, שווייצריה
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- McNaught, Robert (2007). "C/2006 P1". Siding Spring Observatory. Australian National University. אורכב מ-המקור ב-19 בינואר 2007. נבדק ב-21 בינואר 2007.
{{cite web}}: (עזרה) - C/2006 P1 at Cometary Science Center
- Info and gallery, from skytonight (אורכב 09.01.2007 בארכיון Wayback Machine)
- Comet McNaught in Perth skies
- Current hotshots of comet, from NASA's Solar and Heliospheric Observatory website
- Animation of recent images within LASCO C3's FOV
- McNaught in STEREO HI1a(הקישור אינו פעיל, September 2018)
- Montage McNaught in STEREO HI1a
- Comet McNaught photo gallery from Southern Hemisphere (אורכב 03.02.2007 בארכיון Wayback Machine)
- NASA Astronomy Pictures of the Day:
- 5 January – Comet McNaught Heads for the Sun
- 9 January – McNaught Now Brightest Comet in Decades
- 13 January – Comet Over Krakow
- 15 January – Comet McNaught Over Catalonia
- 17 January – Comet McNaught from New STEREO Satellite
- 18 January – Southern Comet
- 19 January – McNaught's Matinee
- 20 January – SOHO: Comet McNaught Movie
- 22 January – The Magnificent Tail of Comet McNaught
- 24 January – A Comet Tail Horizon
- 1 February – A Tail of Two Hemispheres
- 5 February – Comet Between Fireworks and Lightning
- 12 February – Comet McNaught Over New Zealand
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ "Report on the comet discovery and progress from Robert McNaught's homepage". אורכב מ-המקור ב-19 בינואר 2007. נבדק ב-17 בינואר 2007.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 1 2 "Brightest comets seen since 1935". Harvard. אורכב מ-המקור ב-28 בדצמבר 2011. נבדק ב-12 בינואר 2007.
{{cite web}}: (עזרה)"Brightest comets seen since 1935". - ^ 1 2 "Kronk's Cometography – C/2006 P1". נבדק ב-21 בינואר 2010.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 1 2 "Brightest Comet in Over Forty Years". SOHO (Hot Shots). 4 בפברואר 2007. נבדק ב-18 באפריל 2011.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ The Great Comet of 2007: Watch it on the Web(הקישור אינו פעיל, January 2018) Yahoo News, January by Joe Rao of SPACE.com Skywatching Columnist.
- ^ "C/2006 P1 ( McNaught )".
- ^ "Untitled Document".
- ^ "Southern Comets Homepage". נבדק ב-17 בינואר 2007.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 1 2 3 "A chance encounter with a comet". Astronomy. 2 באוקטובר 2007. אורכב מ-המקור ב-6 בפברואר 2012.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Neugebauer, M.; et al. (2007). "Encounter of the Ulysses Spacecraft with the Ion Tail of Comet MCNaught". The Astrophysical Journal. 667 (2): 1262–1266. Bibcode:2007ApJ...667.1262N. doi:10.1086/521019.
- ^ coms06, people.ast.cam.ac.uk
- ^ "McNaught (C/2006 P1): Heliocentric elements 2006–2050". Jet Propulsion Laboratory. 18 ביולי 2007. נבדק ב-10 בנובמבר 2018.
{{cite web}}: (עזרה)