שארל פברי
 | |
| לידה |
11 ביוני 1867 מרסיי, צרפת  |
|---|---|
| פטירה |
11 בדצמבר 1945 (בגיל 78) פריז, צרפת |
| שם לידה |
Marie Paul Auguste Charles Fabry |
| מקום לימודים |
|
| מנחה לדוקטורט |
Jules Macé de Lepinay |
| מוסדות |
סורבון |
| תלמידי דוקטורט |
Constantin Pârvulescu, איב רוקאר, בפסקה זו 2 רשומות נוספות שטרם תורגמו |
| פרסים והוקרה |
|
  | |
מוריס פול אוגוסט שארל פברי (צרפתית: Maurice Paul Auguste Charles Fabry; 11 ביוני 1867, מרסיי – 11 בדצמבר 1945, פריז) היה פיזיקאי צרפתי.
חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]מוריס פברי סיים את לימודיו באקול פוליטקניק וקיבל את הדוקטורט שלו מאוניברסיטת פריז בשנת 1892. הוא התמחה בתחום האופטיקה והספקטרוסקופיה. ב-1904 הוא התמנה לפרופסור לפיזיקה באוניברסיטת מרסיי, שם הוא בילה 26 שנים.
קריירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1913, פברי יחד עם הנרי בויסון (Henri Buisson) גילו את שכבת האוזון. באופטיקה, פברי גילה הסבר לתופעה של טבעות ההתאבכות. בשנת 1921 יחד עם עמיתו אלפרד פרו המציאו את האינטרפרומטר פברי-פרו.
בנוסף ב-1921 פברי מונה לפרופסור לפיזיקה כללית בסורבון, האוניברסיטה בפריז, ומונה גם למנהלו הראשון של מכון האופטיקה החדש.
ב-1926 פברי הפך גם לפרופסור במכון הפוליטכני בפריז. ובנוסף, הוא היה המנהל הכללי הראשון של בית הספר הגבוה לאופטיקה (Institut d'optique théorique et appliqué) ומנהלו של המכון הגדול לאופטיקה ("grande école" École supérieure d'optique).
במהלך הקריירה שלו פברי פרסם 197 מאמרים מדעיים, 14 ספרים, ומעל 100 מאמרים פופולריים. על ההישגים המדעיים החשובים שלו הוא קיבל בשנת 1918 את מדליית רמפורד, המדליה המלכותית של לונדון. בארצות הברית עבודתו הוכרה על ידי האקדמיה הלאומית למדע ובשנת 1919 הוא קיבל את מדליית דרפר (Henry Draper Medal) . בשנת 1921 קיבל את מדליית בנג'מין פרנקלין ממכון פרנקלין. בשנת 1927 הוא נבחר לאקדמיה הצרפתית למדעים.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שארל פברי, באתר פרויקט הגנאלוגיה במתמטיקה
- שארל פברי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
