לדלג לתוכן

שאנדור ליגטי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שאנדור ליגטי
Ligeti Sándor
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 5 בנובמבר 1890
קאפושוואר, האימפריה האוסטרו-הונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1945 (בגיל 54 בערך) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה אוניברסיטת אטווש לוראנד עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

שאנדור ליגטי (במקור אַוּאֶר-Auer, בהונגרית: Ligeti Sándor;‏ קאפושוואר, 5 בנובמבר 1890מחנה ריכוז, 1945)[1] היה סוציולוג, סופר, הוגה דעות חדשני מנהל בנק במקצועו יהודי-הונגרי שנספה בשואת יהודי הונגריה.

קורות חיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

שאנדור אאואר נולד במשפחה יהודית כבנם של שומה אאואר (18051889) צייר של בתי כנסת ושל יאנקה לאזאר. הוא סיים דוקטורט במדע המדינה באוניברסיטת בודפשט (שמה היום אוניברסיטת אטווש לוראנד) ולאחר מכן עבד במקצוע הבנקאות. ב-1904 שינה אאואר את שם משפחתו לליגטי.[2] ב-28 ביולי 1918, ביוז'פווארוש, בודפשט, הוא התחתן עם[3] רופאת העיניים אילונה שומוג'י (18931981).[4] בשנת 1917, הוא התיישב ב-Dicsőszentmárton, שם היה מנהל הבנק Küküllővölgyi Kereskedelmi és Iparbank משנת 1920, והקים חברת דפוס תחת השם Cartea Românească. הוא הפך לחבר באגודה הרומנית-הונגרית למדעי החברה, שנוסדה ב-1926 בקלוז'-נאפוקה ובטרגו מורש. משנת 1929 היה מנהל בנק האשראי המסחרי של קלוז' (Kereskedelmi Hitelbank).

כתביו הכלכליים, במדעי החברה ובמדיניות החוץ פורסמו על ידי כתבי העת והעיתונים:

  • Keleti Újság (העיתון המזרחי)
  • Új Kelet (אוי קלט)
  • Korunk (תקופתנו)
  • A Jövő Társadalma (חברת העתיד)
  • Független Újság (העיתון העצמאי)

הוא היה חסיד הסוציולוגיה האורגנית של הרברט ספנסר. מאפיין את תפיסתו מאמרו הפולמוסי "חוקיות ההתפתחות" (Korunk, 1926/9), לפיו "... התרבות המערבית לא הולכת למות. עם רבינדרנת טאגור, הגיעה אלינו תרבות עתיקה ועם זאת רעננה עבורנו מהמזרח, והתוצאה תהיה מאוזנת, תרבות טכנית בשילוב תרבות רוחנית חדשה". לדברי קלמן אושבאט, שני כרכי המחקר שלו הם "עמדה בתום לב של רפורמטור חברתי. הוא מאמין ששלטון החוקים הפיזיקליים והביולוגיים מוכח בעובדות החיים החברתיים, ובאופטימיות רבה הוא מצפה לאושר הנצחי של אדם ועתיד טוב יותר מהתפשטות התובנה הזו". כתב העת העידן שלנו גינה את סיפוריו, אבל החשיבה האלטרואיסטית האידיאליסטית שלו מוערכת על ידי לאסלו סנצאי בהליקון הטרנסילבני.

כתביו (חלקי)

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • הדינמיקה של הכלכלה החברתית (מחקר, Dicsőszentmárton, 1925)
  • מקורו והתפתחותו של המוסר (מחקר, קלוז', 1927)
  • ארנק הקסם (סיפורים, קלוז', 1934)

ספריו (בחלקם עם שותפים)

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • Romániai magyar irodalmi lexikon: Szépirodalom, közírás, tudományos irodalom, művelődés III. (Kh–M). Főszerk. Dávid Gyula. Bukarest: Kriterion. 1994. ISBN 973-26-0369-0 (לקסיקון חברתי הונגרי ברומניה)
  • Új magyar lexikon. (לקסיקון הונגרי חדש)
  • קלמן אושבאט: לקסיקון טרנסילבניה. אוראדיה, 1929. 170.
  • לאסלו אויווארי: רומן אוטופי. העידן שלנו 1934/12.
  • לאסלו סנצאי: ארנק הקסם. הליקון טרנסילבניה 1934/9.
  • לאסלו דיינש: "רמז לרעידת אדמה". כתבים ביקורתיים בעריכת János Kovács ו-Erzsébet Sugar .
  • לקסיקון יהודי הונגרי. עורך פטר אויווארי. גישה מקוונת

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ https://www.epa.hu/03000/03043/00048/pdf/EPA03043_zenekar_2013_06_34-39.pdf
  2. ^ Az engedélyt tartalmazó BM rendelet száma/évszáma: 9264/1904. Forrás: MNL-OL 30799. mikrofilm 1161. kép 3. karton. Névváltoztatási kimutatások 1904. év 1. oldal 3. sor.
  3. ^ A házasságkötés bejegyezve a Budapest VIII. ker. állami házassági akv. 954/1918. folyószáma alatt.
  4. ^ http://epa.oszk.hu/00300/00381/00245/pdf/EPA00381_kortars_2019_03.pdf