שאנדור באומגרטן

שאנדור באומגרטן
Baumgarten Sándor
לידה	21 בינואר 1864; דונפלדוואר, הונגריה
פטירה	31 במאי 1928 (בגיל 64); בודפשט, ממלכת הונגריה
מקום קבורה	בית הקברות קרפשי
מקום לימודים	האוניברסיטה לטכנולוגיה ולכלכלה של בודפשט (1888)

שאנדור באומגרטן (בהונגרית: Baumgarten Sándor; דונפלדוואר, 21 בינואר 1864 – בודפשט, 31 במאי 1928)^[1] היה אדריכל יהודי-הונגרי. הוא היה אולי האדריכל הפורה ביותר בהונגריה בתחילת המאה ה-20, תכנן בראש ובראשונה בסגנון אר נובו. על פי המקורות תכנן כ-300 מבנים בהונגריה, מהם חלק נכבד מבתי הספר במדינה. לאחר מותו הוא נשכח, בימינו בין היצירותיו הידועות שלו נמצא המכון הממלכתי לעיוורים בבודפשט.

ביוגרפיה

הוא סיים את לימודיו התיכוניים ואת לימודיו האקדמיים בבודפשט, שם קיבל את תעודת האדריכל בשנת 1888. לאחר מכן עבד שש שנים עם האדריכלים אימרה שטיינדל, אלאיוש האוזמן ואנטל וובר, מיטב אדריכלי התקופה בהונגריה. בינתיים יצא גם לסיור לימודים בגרמניה, בצרפת ובאיטליה. באומגרטן היה אחד האדריכלים ההונגרים הפעילים ביותר. השתתף בכמה מכרזים, כולל מכרז העיצוב של בורסת הסחורות, זכה במקום השני. עבודותיו המשמעותיות ביותר היו: כיכר אוניברסיטת אטווש לוראנד, חלק מהבניין המרכזי של האוניברסיטה בסגנון הבארוק של מריה תרזה, כמו גם בית הספר לנשים ארז'בט והמכון הממלכתי לעיוורים, שניהם בסגנון הונגרי. אחר כך בית ההבראה נידרמן, התוכנית לבניית בנק החיסכון של הדואר בבודפשט יחד עם אדן לכנר. הוא פעל גם כמנהל קרן ציבורית מלכותית בבודפשט.

הלקסיקון יהודי הונגרי שפורסם בשנת 1929 ידע לספר שהוא תכנן כשלוש מאות (!) בתי ספר בבודפשט ומחוצה לה. ובאתר "המכון הלאומי למורשת" נכתב: "הוא תכנן בסך הכל 37 גני ילדים, 118 בתי ספר יסודיים, 45 גימנסיות ובתי ספר תיכוניים אחרים, 21 בתי ספר להכשרת מורים ו - 84 אחרים (בתי ספר חטיבות ביניים לבנים ולבנות, בתי ספר למסחר ומכללות למסחר, בתי ספר להכשרת מיילדות ומוסדות לחירשים אילמים)." (אלה מייצגים סך של 305 מבנים).

רשימת בנייניו הידועים

1897–1900: הבניין המרכזי של כיכר האוניברסיטאות ההונגרית המלכותית, לימים אוניברסיטת אטווש לוראנד הפקולטה למשפטים (ELTE-ÁJK), בודפשט, Egyetem tér 1–3.^[2]^[3] - יחד עם אנטאל שקאלניצקי, אנטל וובר, ז'יגמונד הרצג ויוז'ף ליפרט^[4]
1899: בית ספר יסודי של המכללה הקלוויניסטית במזטור.
1899: גימנסיה בנות (היום: בית הספר התיכון טלקי בלנקה, בית הספר התיכון המקצועי והמכללה להכשרה מקצועית בקרצג)
1898–1903: בניין מגורים, בודפשט, 1143 Ida utca 8^[5]
1899–1904: המכון הממלכתי לעיוורים, בודפשט, Ajtósi Dürer sor 39.
1901: בנק החיסכון של הדואר המלכותי ההונגרי, בודפשט - יחד עם אדן לכנר
1901–1902: בית הספר לנשים Erzsébet, היום: תיכון Teleki Blanka, Budapest, Ajtósi Dürer sor 37.
1901–1903: בית ספר גבוה לבנות, היום: בית הספר לדקדוק טומרקני, סגד^[6]
1902: בית ספר יסודי ברחוב מיקלוס טולדי, לימים: בית הספר לחינוך יסודי ולמבוגרים של לנגם ולדמר, משנת 2008 בית הספר לדקדוק אימרה ברודי, בודפשט, רחוב לנגלד וולדמר 1–5.^[7]^[8] - יחד עם זיגיסמונד הרצג'
1902: בית ספר יסודי, לימים: בית הספר התיכון המקצועי Bay Zoltán, בודפשט, Lőrinc utca 40.^[9] - יחד עם זיגיסמונד הרצג'
1902–1904: כנסיית סנט אימרה, רונוק^[10]
1902–1903: בית המורים, קלוז'-נאפוקה - יחד עם זיגיסמונד הרצג
1904: בית הבראה של נידרמן, לימים: בית החולים צפון פשט, בודפשט, ראקושפלוטה^[11]^[12]
1908: בית ספר תיכון הרומי קתולי, שאטוראליאויהיי
1908: המכללה הקלוויניסטית, טרגו מורש
1909: בית ספר התיכון לותרני, בונהאד
1909: בית ספר התיכון הלותרני, רוז'אבה
1909: בית ספר התיכון הממלכתי, סיגטוואר
1911: בית השכירות של הדיופית עם הקפלה, אסטרגום
1911–1912: תיכון אמיתי, בודפשט, יורני אוטקה 1–3.^[13]
1912: בית הספר התיכון הפיאריסטי טטא
1913: פנימייה ובית דירות של המסדר הישועי, סאטו מארה