לדלג לתוכן

שאול מייבום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שאול מייבום
Saul Meiboom
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 7 באפריל 1916
אנטוורפן, בלגיה בלגיהבלגיה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 20 באפריל 1998 (בגיל 82)
ארצות הברית ארצות הבריתארצות הברית
עיסוק פיזיקאי
מקום לימודים האוניברסיטה העברית בירושלים
מנחה לדוקטורט שמואל סמבורסקי
מוסדות
תרומות עיקריות
בניית אחד ממכשירי התהודה המגנטית הראשונים בעולם, פיתוח רצף מייבום-גיל
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

שאול (סול) מייבום (לעיתים: מיבום; 7 באפריל 191620 באפריל 1998) היה פיזיקאי ישראלי-אמריקאי, פרופסור במחלקה למתמטיקה שימושית במכון ויצמן למדע וחוקר במעבדות בל. מחלוצי התהודה המגנטית הגרעינית (NMR) ואיש חיל המדע.

ראשית חייו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

שאול מייבום נולד באנטוורפן שבבלגיה, בנם של גרטה (לבית הרטוג, לימים עברתה את שמה לחרמונה) ודוד מייבום,[1] אח תאום לאברהם ׁ(ארתור). אביו נפטר בילדותם, בעת ששהה בצרפת.

בצעירותו עבר עם משפחתו להולנד ולמד בניית מכשור ניסויי במכללה הטכנית בדלפט. עלה לארץ ישראל ב-1940.[2]

שירותו הביטחוני

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מייבום שירת במלחמת העצמאות בחיל המדע (חמ"ד), בתור ראש קבוצת המכניקה. לצדו פעל אפרים פריי, שהיה ראש קבוצת החשמל, ושניהם היו כפופים ליואל רקח.[3]

דרכו האקדמית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסמוך לעלייתו לארץ ישראל, החל את לימודיו באוניברסיטה העברית בירושלים. בהמשך למד לתואר שלישי בפיזיקה בהנחיית פרופ' שמואל סמבורסקי. עבודת הדוקטורט שלו נשאה את הכותרת "התופעות הגלוונומטריות ומבנה פסי האנרגיה בגרמניום".[4] עבד עם פליקס בלוך באוניברסיטת סטנפורד[5] ועם חיים לייב פקריס[6] ובנימין אבלס (אנ') במכון ויצמן,[7] וב-1954 התמנה לראש היחידה להשראה גרעינית במחלקה למתמטיקה שימושית במכון ויצמן, שב-1960 הפכה למחלקה.[2][8] אז גם מונה לפרופסור מן המניין.[9]

במחלקה זו הפעיל מייבום את אחד ממכשירי הספקטרומטר NMR הראשונים בעולם, אותה בנה יחד עם תלמידו שלמה אלכסנדר,[5] לימים פרופ' במכון ויצמן. תלמידים נוספים שלו היו הפרופסורים זאב לוז ממכון ויצמן, אהרן לוינשטיין מהטכניון, מתי שיינבלט מאוניברסיטת תל אביב, אברהם סוקה ממעבדות לורנס ליברמור ודוד גיל מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב. יחד עם גיל פיתח את רצף מייבום-גיל (שכיום מכונה רצף קאר-פרסל-מייבום-גיל, ובראשי תיבות CPMG) – רצף פולסים המשמש למדידה יעילה של זמן הדעיכה ספין-ספין (T2) בנוזלים.[7]

ב-1958 עקר מייבום לארצות הברית ועבד במעבדות בל עד לפרישתו.[5] ב-1965 נבחר לעמית החברה האמריקאית לפיזיקה.

ביקורו של נילס בוהר במכון ויצמן, 1953. מימין לשמאל: מאיר וייסגל, מרגרט בוהר, סטפן רוזנטל, נילס בוהר, שאול מייבום, אגה בוהר, אברהם קצ'לסקי-קציר, יואל רקח, יוסף גיליס
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.

חיים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

היה נשוי לאסתר (לבית צייטג), אחות מוסמכת וספרנית, והם היו הורים לשני בנים, דוד[10] ויורם.

אחותה של אסתר, פלה, הייתה גם היא אחות במקצועה, והצילה יהודים במחנה ההשמדה אושוויץ. היא נישאה לאחיו של שאול, אברהם.[11]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ דוד מייבום, באתר Geni
  2. ^ 1 2 מחלקה חדשה להשראת גרעינים, באתר הצופה, ‏30 ביוני 1960
  3. ^ גדעון יקותיאלי, ימי חמ"ד, רחובות: היחידה לפעולות נוער, מכון ויצמן למדע, 1996, עמ' 4
  4. ^ שאול מיבום, התופעות הגלוונומגנטיות ומבנה פסי האנרגיה בגרמניום, באתר ספריות האוניברסיטה העברית, ‏תשט"ז 1956
  5. ^ 1 2 3 תהודה מגנטית גרעינית במכון ווייצמן, באתר שערים, ‏26 במאי 1958
  6. ^ Leo Corry, Raya Leviathan, Chaim L. Pekeris and the Art of Applying Mathematics with WEIZAC, 1955–1963, Springer Nature, 2023, p. 100
  7. ^ 1 2 Zeev Luz, The Early Days of NMR in Israel, Encyclopedia of Magnetic Resonance, ‏1996
  8. ^ מחלקה חדשה להשראה גרעינית הוקמה במכון ויצמן, באתר על המשמר, ‏1 ביולי 1960
  9. ^ פרופסורים חדשים במכון ווייצמן, באתר הצופה, ‏25 במאי 1960
  10. ^ רח' הסולל 4 בית א. אמינוף כניסה ג. דרך רחוב עסיס ג, באתר ארכיון המדינה
  11. ^ משה גרומב, צייטק פלה מייבום, באתר יהודים שהצילו יהודים בשואה