שאול מונסליזה
| |
| לידה |
23 באפריל 1920 מילאנו, איטליה  |
|---|---|
| פטירה |
10 בנובמבר 1986 (בגיל 66) רחובות, ישראל  |
| ענף מדעי |
גינון, פיזיולוגיה של הצמח, הדרים  |
| תאריך עלייה | מאי 1939 |
| עיסוק | בוטנאי |
| מקום לימודים | הפקולטה לחקלאות |
| מנחה לדוקטורט | הלל אופנהיימר |
| מוסדות | הפקולטה לחקלאות |
| פרסים והוקרה | פרס אלכס לורי (1964) |
| תרומות עיקריות | |
| חקר הפיזיולוגיה של פירות הדר, פיתוח שיטות מעשיות לשיפור יבול הפירות ואיכותם | |
  | |
שאול פאול מונסליזה (23 באפריל 1920 – 10 בנובמבר 1986) היה בוטנאי ישראלי ופרופסור בפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית, שכיהן כדקאן הפקולטה בשנים 1969–1971. נודע כמומחה לפיזיולוגיה של הדרים.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]שאול מונסליזה נולד במילאנו שבאיטליה בשם פאולו אמיליו מונסליזה, בנם של פיירינה (לבית אוטולנגי) ומאוריציו מונסליזה, אח צעיר ליוסף. אביו נפטר בהיותו בן 15. דודתו הייתה המתרגמת הלנה מונסליזה-אוטולנגי.[1] המשפחה עזבה את איטליה עם החלת החוקים הפשיסטיים ב-1938 ועברה לשוויץ, ובמאי 1939 עלו לארץ ישראל והתיישבו בתל אביב.[2] בהמשך, בעקבות לימודיו, עבר לרחובות.
נמנה עם תלמידי המחזור הראשון במכון ללימודי החקלאות של האוניברסיטה העברית, בה השלים את לימודיו לתואר שני ב-1944. בשנה שלאחר מכן ביצע השתלמות מקצועית בפרדסי חברת יכין בעמק חפר, ועד 1948 נמנה עם סגל המכון ללימודי החקלאות בדרגת עוזר משתלם. שירת בצה"ל במלחמת העצמאות, בתחילה בחטיבת גבעתי ולאחר מכן בחיל המדע. ב-1949 השלים את לימודיו לתואר שלישי בהנחיית פרופ' הלל אופנהיימר. עבודת הדוקטורט שלו נשאה את הכותרת "התנאים האקולוגיים בפרדס והטמעת הפחמן ע"י עצי הדר".[3]
עד 1952 היה עוזר מן המניין במחלקה לגידול עצי הדר בפקולטה לחקלאות וב-1955–1956 שהה כעמית מחקר באוניברסיטת קליפורניה בריברסייד ובמכון הטכנולוגי של קליפורניה (Caltech). ב-1958 מונה למרצה בפקולטה לחקלאות,[4] ב-1963 לפרופסור חבר[5] וב-1969 לפרופסור מן המניין.[6]
ב-1962–1963 כיהן כנשיא החברה הבוטנית לישראל, בה היה חבר משנות ה-50. ב-1969 התמנה לדקאן הפקולטה לחקלאות,[7] וכהונתו נמשכה עד 1971. החל מ-1960 וגם במקביל לכהונתו כדקאן, עד 1972, כיהן כראש המחלקה לפירות הדר. בשנה זו מונה לראש המחלקה להורטיקולטורה וכיהן בתפקיד זה עד 1984.[4] עד השבועות האחרונים לחייו שימש כמרצה.
מונסליזה כיהן כפרופסור אורח באוניברסיטת קורנל, באוניברסיטה החקלאית בווכנינגן שבהולנד (אנ'), באוניברסיטת נאפולי פדריקו השני שבאיטליה ובתחנות המחקר מזרח מולינג (אנ') ולונג אשטון (אנ') בבריטניה. בנוסף, הוא נקרא ע"י ארגון המזון והחקלאות לשמש יועץ לגידולי הדרים באוניברסיטת מונטווידאו (אנ') שבאורוגוואי, וע"י נאט"ו כפרופסור אורח באוניברסיטת טורינו (אנ') שבאיטליה.[4] הוזמן כמומחה לפאנלים בינלאומיים שונים, ביניהם פאנל משותף של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית ושל ארגון המזון והחקלאות, שנערך בווינה.[4]
מחקר
[עריכת קוד מקור | עריכה]מונסליזה נודע בהשפעותיו על הבנת פיזיולוגיית פירות ההדר ובפיתוח שיטות מעשיות לשיפור יבול הפירות ואיכותם. עם תלמידיו נמנים הפרופסורים רפי גורן,[8] יוסף ריוב,[9] אריה אלטמן,[10] אליעזר גולדשמידט[11] ודוד חן.[12] במרוצת השנים חיבר 180 מאמרים ושני ספרים. הקפיד במקביל לפרסום הממצאים בעיתונות בינלאומית, לפרסם את ממצאיו גם בעברית, בירחון "הדר" – מגזין מקצועי עבור מגדלי ההדרים בישראל – וזאת על מנת לאפשר נגישות המידע ויישומו באופן מיידי ע"י המדריכים החקלאיים בפרדסים. כמו כן, כתב מספר ערכים באנציקלופדיה העברית.[13]
פיזיולוגיית צמיחה של פירות הדר
[עריכת קוד מקור | עריכה]מונסליזה הקדיש חלק משמעותי ממחקרו להבנת מנגנוני הצמיחה של פירות הדר, תוך התמקדות בגורמים המשפיעים על ויסות הורמונלי. הוא גילה כי קליפת הפרי משמשת כמוקד לפעילות הורמונלית המאפשרת את היווצרות הפרי והתפתחותו. מחקריו הראו כי פעולות הורמונליות בפרי הצעיר קובעות את המשך התפתחותו ומונעות נשירה מוקדמת, תוך יצירת איזון בין העלים המספקים חומרי תשמורת לבין הפרי הצורך את החומרים הללו. מסקנותיו הובילו לפיתוח שיטות מעשיות להתערבות מוקדמת בתהליך הצמיחה, כולל שימוש בוויסות הורמונלי כדי לשפר את איכות הפרי. למשל, מונסליזה מצא כי ניתן להפחית חספוס בקליפת ההדרים באמצעות מעכבי ג'יברלינים כמו CCC או פקלובוטרזול, וכי ניתן להאריך את חיי המדף של הפרי באמצעות שימוש בג'יברלין GA3 בקיץ או בסתיו. בנוסף, מחקריו תרמו להבנת מנגנונים הקשורים להיווצרות פגמים קליפתיים כמו "קריסת הקליפה" (creasing), והוביל למציאת פתרונות מעשיים כגון שימוש ב-GA3 בעונת הקיץ כדי למנוע תופעה זו.[4]
עיכוב התפתחות פרחים בהדרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]אחד מהישגיו החשובים של מונסליזה היה גילוי כי ג'יברלינים מעכבים את תחילת היווצרות הפרחים בעצי הדר. ממצא זה היווה פריצת דרך בהבנת הפיזיולוגיה של פריחת עצי פרי, והוביל לפיתוח אסטרטגיות לניהול היבול בהדרים. הוא הראה כי גם כמויות זעירות של GA3, שאינן משפיעות על אורך הצמח או גדילתו, מסוגלות למנוע התפתחות של ניצני פרחים, מה שמרמז כי לג'יברלינים יש השפעה ממוקדת על תהליכי פריחה ללא תלות בהשפעתם על הצימוח. תגלית זו הובילה לשימוש מעשי בג'יברלינים בניהול פריחת עצי הדר. למשל, באוסטרליה משתמשים ב-GA3 להפחתת כמות הפרחים בשנים של "יבול כבד" בזן ולנסיה, וכן למניעת פריחה חוזרת בזנים קלים לקילוף. מחקריו גם תרמו להבנת הקשרים בין רמות פחמימות, ויסות חלבונים בניצני פריחה והשפעות של חומרים מעכבי צמיחה על פריחת הדרים. בזכות תובנות אלו, פותחו שיטות חדשות לשיפור ניהול יבול בהדרים, המאפשרות יציבות גדולה יותר ביבול בין השנים.[4]
הרכב הפרי ותגובתו לגורמים סביבתיים וכימיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]מונסליזה חקר לעומק את השפעת הסביבה והכימיה על הרכב הפרי, תוך התמקדות בפעילות האנזימטית בקליפת הפרי ובהרכב הכימי של הרקמות השונות. הוא בדק תהליכים כמו סינתזת שעווה אפיקוטיקולרית (המשפיעה על עמידות הפרי בפני יובש), היווצרות פיגמנטים כמו קרוטנואידים (המשפיעים על צבע הפרי), ושינויים בריכוזי חומצות אורגניות במהלך ההבשלה. מחקריו תרמו גם להבנת מנגנוני נזק הנגרמים על ידי קרינת גמא. הוא הראה כי חשיפה לקרינה גורמת לעלייה ביצירת אתילן ובפעילות האנזים PAL (פנילאלנין אמוניה ליאז), מה שמוביל להצטברות פנולים רעילים בשכבות החיצוניות של הקליפה ולנזק המכונה גימום קרינתי (radiation-induced pitting). תובנות אלו תרמו להבנה כללית של נזקי קרינה ושל תופעות דומות הנגרמות כתוצאה מגורמי עקה אחרים.[4]
מטבוליזם של חומרי תשמורת בצמחים עציים
[עריכת קוד מקור | עריכה]נושא נוסף שבו עסק מונסליזה היה חקר מטבוליזם של פחמימות בעצים. עבודתו כללה חקר הפקת סוכרים, העברתם ברקמות הצמח, והקצאתם בין חלקי הצמח השונים, במיוחד בין העלים, הגזע, והשורשים לבין הפירות הגדלים על העץ. כבר בעבודת הדוקטורט שלו הוא חקר את השפעת הסרת פירות על שיעור הפוטוסינתזה וגודל הפרי, תוך הדגשת חשיבותם של פחמימות בתהליכי צמיחה והתפתחות. בהמשך, בשנות ה-70, הוא חקר את השפעת תהליכים כמו חיגור (girdling), שמטרתה להגביר הצטברות סוכרים בפירות. מחקריו יצרו הבנה חדשה של הקשר בין ויסות פחמימות לבין נשירת פירות, הבשלתם והתפתחותם. מסקנותיו תרמו גם להבנת יחסי הגומלין בין מאגרי האנרגיה בעץ ובין הפריחה, והן השפיעו על שיטות ניהול יבול המיושמות עד ימינו בגידול עצי פרי.[4]
פרסים והוקרה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- חבר האגודה האמריקאית למדעי ההורטיקולטורה[4]
- נשיא החברה הבוטנית לישראל (1962–1963)
- פרס אלכס לורי (1964)[4]
- מופקד הקתדרה ע"י ג'יימס דה-רוטשילד להורטיקולטורה (1972)
- חבר היכל התהילה של האגודה האמריקאית למדעי ההורטיקולטורה (2005, לאחר מותו)[14]
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]מונסליזה נפטר בנובמבר 1986 בגיל 66 כתוצאה מהתקף לב ונטמן בבית העלמין ברחובות.[15]
הותיר שלושה ילדים, תשעה נכדים ורעיה. היה נשוי לרחל (לבית מושיוב, נפטרה ב-2019), אחות מוסמכת ילידת נווה צדק, בתם של יצחק וברכה מושיוב, ממקימי מושב בית-חנן. בתו הבכורה, ד"ר נירה גרטי, היא מדענית ובעלת חברה לניהול מחקרים קליניים.[16] בתו האמצעית, ד"ר עדנה בן יצחק מונסליזה, היא מורה לביולוגיה בבאר שבע, חוקרת מרצה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.[17] בנו הצעיר, דן יואל מונסליזה עבד כמנהל בחברת התרופות פריגו בניו יורק וכמומחה SAP. חתנו של מונסליזה היה פרופ' חיים גרטי.[18]
לזכרו ולזכר עמיתו, פרופ' אביגדור בר-עקיבא, הוקמה קרן מחקר.[19] ב-2016 נחנכה חלקת זני הדרים לזכרו בנוה עמית ברחובות. במקום הוצב שלט עליו נכתב: ”מורה דגול ואהוב, רחב אופקים, העמיד דור של תלמידים ממשיכי דרכו, חוקר יסודי ובעל דמיון יוצר. פועלו המבורך השאיר חותם ארוך טווח על מדע ההדרים בישראל ובעולם. היה דקאן הפקולטה לחקלאות ברחובות 1969–1971”.
דיבר באופן שוטף שבע שפות. ניגן בכינור, היה זמר אופרה חובב בעל קול טנור, למד ציור בצבעי מים והיה בקיא בכתבי דנטה.
ספריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Shaul P. Monselise. Citrus Fruits as Raw Material for Juice and Other Processed Products. Guenter Hempel (1973).
- Shaul P. Monselise, Handbook of Fruit Set and Development. CRC Press, Taylor and Francis (1986).
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- רפאל גורן, שאול פ' מונסליזה - האדם והמדען, העיתון הישראלי לבוטניקה, יוני 1988 (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ מודעת אבל - הלנה מונסליזה אוטולנגי, באתר מעריב, 6 באפריל 1964
- ^ תיק העלייה של פאולו אמיליו מונסליזה, באתר ארכיון המדינה, 1942
- ^ שאול פ. מונסליזה, התנאים האקולוגיים בפרדס והטמעת הפחמן ע"י עצי הדר, באתר ספריות האוניברסיטה העברית, 1949
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 Raphael Goren, SHAUL P. MONSELISE—THE MAN AND THE SCIENTIST, Israel Journal of Botany, 1988
- ^ העלאות באוניברסיטה, באתר הארץ, 17 בפברואר 1963
- ^ העלאות ומינויים באוניב' העברית, באתר הארץ, 10 באפריל 1969
- ^ פרופ' מונסליזה - דיקן הפקולטה לחקלאות, באתר למרחב, 19 ביוני 1969
- ^ שני תוארי "דוקטור לפילוסופיה" במדעי החקלאות, באתר על המשמר, 18 בדצמבר 1963
- ^ יוסף ריוב, השפעת קוטלי העשבים, סימאזין ואטראזין על שתילי הדר, באתר ספריות האוניברסיטה העברית, 1965
- ^ אריה אלטמן, בדיקות פיזיולוגיות ומורפולוגיות בשרשי כנות-הדר, באתר ספריות האוניברסיטה העברית, 1963
- ^ אליעזר גולדשמידט, פעילות מערכת הפראוקסידאזה בעצי הדר בהשפעת גורמים שונים, באתר ספריות האוניברסיטה העברית, 1963
- ^ דוד חן, השפעת מחסור מים על מטבוליזם חנקני בשתי כנות הדר, באתר ספריות האוניברסיטה העברית, 1962
- ^ כרך עשרים ושלושה: מחמד - מסתערבים, באתר חנן כהן מידע דיגיטלי / האנציקלופדיה העברית
- ^ ASHS Horticulture Hall of Fame, 2024
- ^ בקצרה - פרופ' מונסליזה למנוחות, באתר חדשות, 11 בנובמבר 1986
- ^ אחת, שתיים, שלוש ניסיון, באתר מסע הקסם המדעי, 1 ביוני 2002
- ^ הכנס הבינלאומי ה-19 לאיכות הסביבה בטכניון: הקרינה מאנטנות רדיו בישראל – פי 10 מאשר באירופה, באתר הטכניון
- ^ מודעת האבל של פרופ' שאול פ. מונסליזה, באתר מעריב, 11 בנובמבר 1986
- ^ קרן להנצחת זכרם של פרופ' שאול מונסליזה ופר' אביגדור בר עקיבא, באתר גיידסטאר