שאול מורטירה

שאול מורטירה

לידה	1596 ונציה, הרפובליקה של ונציה
פטירה	6 בפברואר 1660 (בגיל 64 בערך) אמסטרדם, הרפובליקה ההולנדית
מדינה	ספרד, הולנד
תקופת הפעילות	? – 6 בפברואר 1660
תלמידיו	ר' אברהם הכהן פימינטיל, ר' משה זכות

הרב שאול בן יוסף הלוי מורטירה (באיטלקית: Saul Levi Morteira; ונציה, ה'שנ"ו, 1596 – אמסטרדם, כ"ה בשבט ה'ת"כ, 6 בפברואר 1660) היה רב בקהילה הספרדית-פורטוגזית באמסטרדם, דרשן ומחבר. רבו של ברוך שפינוזה.

חייו

רבי שאול נולד בוונציה בשנת ה'שנ"ו, למשפחה מצאצאי אנוסי ספרד. היה תלמידו של ר' יהודה אריה ממודינה ואחר כך של אליהו מונטאלטו. בשנת 1612 סייע בניסוח הטיעונים בוויכוח פדובה. בשנת ה'שע"ב בערך, בגיל 15, היגר לפריז, יחד עם הרופא אליהו מונטאלטו שלקחו עמו. כשנפטר הרופא בשנת ה'שע"ו עבר להולנד יחד עם גופתו של המנוח, קבר אותה בבית הקברות בית חיים ליד אמסטרדם ועבר לגור בעיר. עם בואו, בגיל 20, התמנה לרב ודרשן בקהילה הפורטוגזית הראשונה "בית יעקב". למרות שכיהן כרב, למד תורה אצל רבי יצחק עוזיאל, רבה המבוגר והמפורסם של הקהילה השנייה בעיר, נווה שלום, שהגיע מפאס שבמרוקו. כעבור 22 שנים, אחרי שהקהילות הספרדיות התאחדו, נבחר מורטירה לאב"ד בבית הדין שהורכב מהחכמים מנשה בן ישראל, יצחק אבוהב דה-פונסיקה, ודוד בן יוסף פרדו.

באמסטרדם ייסד מורטירה את ישיבת "עץ חיים" הספרדית (ישיבה נוספת בשם זה, אשכנזית, הוקמה מאוחר יותר באמסטרדם לצד הישיבה הספרדית הוותיקה). בישיבה זו למד אצל מורטירה הפילוסוף ברוך שפינוזה, שנטען כי עיקרי משנתו הפנתאיסטית כבר הושמעו על ידי רבו, מורטירה, שהסווה אותם בדרושים תורניים. בישיבה זו למדו גם תלמידיו רבי משה זכות ועוד.

במהלך השנים נפלו סכסוכים בין מורטירה לבין רבי מנשה בן ישראל^{[דרוש מקור]}.

נפטר בשנת 1660 ונקבר בבית הקברות "בית חיים" ליד אמשטרדם.

מעמדו כאיש הגות לא פגם במעמדו כאיש הלכה, והתנצחות הלכתית שלו עם רבי יעקב ששפורטש נשמרה.

לפי עדותם של מדפיסי ספרו "גבעת שאול" במהדורתו השנייה, הוכנס ציור דמותו בתוך כרך של מהדורתו הראשונה של הספר, והם הדפיסו אותו. המקור הראשוני של הציור הודפס לראשונה על ידי יוהאן כריסטוף וגנזייל ב-Sota שלו, אלטדורף 1674, ליד עמ' 407. בשל כך, ובשל העובדה שהתפילין שבתמונה אינן מונחות במקומן הנדרש על פי ההלכה, נטען כי אין מדובר בציור אותנטי.

חיבוריו

שער מהדורת הספר השנייה, ובו מחיקה לא מוצלחת ומעוררת חשד אודות פרקי תולדות המחבר. שנת ההדפסה היא 1912, ולא כתאריך העברי שבטעות לא שונה מהמהדורה הראשונה – תרס"ב

חלק מדרשותיו של מורטירה, כונסו לספר בשם "גבעת שאול". הספר הודפס תחילה על ידי תלמידיו של מורטירה בשנת ה'ת"ה באמסטרדם, וכולל 50 דרשות.

בנוסף הודפס הספר בוורשה בשתי מהדורות. במהדורתו הראשונה של הספר ישנו מאמר בן שבעה פרקים מאת המו"ל, יוסף שיין איש הומל, המספר את תולדות המחבר ובני זמנו, ומתייחס גם לתלמידו של מורטירה, שפינוזה. ההתייחסות לשפינוזה חיובית: המו"ל כתב שרעיונותיו של שפינוזה נבעו במידת מה מרעיונותיו של רבו שסבר אף הוא כמוהו, אלא שהסתיר את הדברים בסגנון דרשני תורני, ואף השמועה לפיה ר' שאול השתתף בהחרמת שפינוזה שמועת שקר היא, ובניו של רבי יצחק אבוהב הם שהפיצו את השמועה הזו.

אך כבר בדפוס הראשון הודבק על עמוד זה עמוד אחר, ובו מתוארים הדברים בצורה שונה לגמרי: שמו של שפינוזה מוזכר רק בראשי תיבות; השקפותיו של ר' שאול היו רגילות, ושפינוזה הוא זה שהקדיח את תבשילו; ומשעה שהקדיח את תבשילו אחז אף מורטירה במידת האמת בידו והשתתף גם הוא בהחרמתו של שפינוזה. החוקר החב"די חיים ליברמן כותב על כך כי שתי הגרסאות גם יחד אין להם על מה להסתמך מבחינת מסמכים היסטוריים, ואינם אלא מהרהורי לבם של הכותבים, הראשון מהרהורי המו"ל, והשינוי מהרהורי אנשים אחרים שכפו את דעתם עליו כנראה. הוא משער שאולי האחראי לכך הוא ר' חיים סולובייצ'יק, שכתב הסכמה על הספר בו ניכר שהערכתו את ר' שאול שונה לגמרי מהערכת המו"ל. במהדורה השנייה של הספר שיצאה עשר שנים אחר כך, הושמטו כבר תולדות המחבר לגמרי. בנוסף, הושמטו מהספר שני מאמרים מטעמי צנזורה הרוסית, ונדפסו בנפרד תחת השם "קצה הגבעה", ורשה ה'תרע"ג.

דרשותיו מתאפיינות בעומק מחשבתי, כאשר כל דרשה מיוחדת לליבון נושא הגותי אחד מכל היבטיו. הוא מרבה גם לעודד את האנוסים, ומדבר בשבחם. הוא מתמרמר על הרודפים אחרי הממון, ותולה את הייסורים שנפלו בחלקם של אנוסי ספרד, ברדיפתם אחר העושר. הוא מזהיר את הצעירים מפני השתמדות.

בנוסף חיבר ספר בספרדית ובו טענות והשגות נגד הדת הנוצרית, בשם "Tractado de la Verdad de la Ley". כמו כן הודפסו בשנת ה'תי"ב דברי הספד שנשא על תלמידו, משה מירקאדו.

פולמוס הגותי התעורר בין מורטירה לבין רעו, רבי יצחק אבוהב דה-פונסיקה, בדבר השאלה האם בן ישראל עתיד להגיע לתיקון בסופם של תהליכי זיכוך שונים, ובכל מקרה יזכה לעולם הבא, או שמא יכול יהודי להרשיע עד שיאבד את חלקו לעולם הבא לגמרי. מורטירה סבר שחלקו יכול לאבד, ודה-פונסיקה חלק עליו. הוויכוחים בשאלה זו, שעניינה רבות את האנוסים וקהילותיהם, באו בדפוס בספר "כתבי רבינו יצחק אבוהב (דה פונסקה)- חכמי רסיפי ואמשטרדם", בהוצאת "מכון ירושלים", ירושלים ה'תשס"ז.

רבי משה רבקש כותב על רבי שאול: ”והרב הגדול מוהר"ר שאול הלוי מורטירה זצ"ל, ר"מ ואב"ד בק"ק אמשטרדם, חיבר פסק ארוך בבא על הגויה דרך זנות, והגדיל והפליא להוכיח בו שהיא מדאורייתא בראיות ברורות ומוכרחות... השם יזכני שיצא לאור בדפוס עם שאר חיבוריו כי רבים המה.”

לקריאה נוספת

• חיים ליברמן, "ספר גבעת שאול", סיני עב עמ' שפט.
• יוסף קפלן, ר' שאול לוי מורטירה וחיבורו טענות והשגות נגד הדת הנוצרית, מחקרים על תולדות יהדות הולנד, א, תשל"ה, עמ' 12-9.
• חיים ראובן רבינוביץ, ר' שאול מורטירא ודרכו בדרוש, הדרום כה עמ' 220.
• פרופסור שניאור זלמן ליימן, על דיוקנו של ר' שאול מורטירה, מנהגי ישראל חלק ו עמ' יז. (לפני כן, דיון של פרופסור דניאל שפרבר בשאלות ההלכתיות הנוגעות לציור).

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא שאול מורטירה בוויקישיתוף

• ר' שאול מורטירה(הקישור אינו פעיל) באתר דעת
• מרדכי מרגליות (עורך כללי), "שאול לוי מורטירא", אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, תל אביב: י' צ'צ'יק, תש"ו, עמוד 1235, באתר היברובוקס
• ספר גבעת שאול אמסטרדם ת"ה, ווארשא תרס"ב, קצה הגבעה, ברוקלין תשנ"א - צילום דפוס וורשא עם תולדות המחבר המקורי, באתר HebrewBooks
• אליעזר פלאט ויוסף שיין, תולדות החכם השלם ר' שאול הלוי מורטירא ודברי ימי התישבות אחינו אנוסי-ספרד באמשטרדם, ורשה: ישראל אלאפין, תרס"א, באתר אוצר החכמה
• "שאול מורטירה", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
• מידע על שאול מורטירה בקטלוג הספרייה הלאומית
• שאול מורטירה, באתר "החכם היומי"
• שאול מורטרה (1596?-1660), הלוי, דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

תקופת חייו של הרב שאול מורטירה על ציר הזמן
ציר הזמן