יצחק עוזיאל
| לידה |
המאה ה־16 פאס, מרוקו  |
|---|---|
| פטירה |
3 באפריל 1622 |
| תקופת הפעילות |
? – 3 באפריל 1622 |
| אב |
אברהם עוזיאל |
  | |
רבי יצחק עוזיאל (בערך ה'ש"י, 1550 - כ"ב ניסן ה'שפ"ב, 3 באפריל 1622) היה מחכמי פאס ומראשוני הרבנים באמסטרדם בסוף המאה ה-16 ותחילת המאה ה-17.
תולדותיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד בסביבות שנת ש"י (1550) בעיר פאס לרבי אברהם עוזיאל[1] מגדולי יהדות פאס בדור שלאחר גירוש ספרד, אבותיו היו ממגורשי קסטיליה.
בעקבות רעב בפאס בשנים שס"ד-שס"ה, נאלץ לצאת מפאס ולנדוד.[2] הוא כיהן זמן מה כרב באוראן, עבר בקושטא והגיע לבסוף לאמסטרדם.[3] בשנת ש"ע[4] התקבל כרב בית הכנסת החדש "נווה שלום" ונודע שם כדרשן מחונן.[2] בדרשותיו ביקר בחריפות את אלו מבין האנוסים ששבו ליהדות שלא הקפידו על קיום המצוות, ובעקבות קפדנותו פרשו חלק מהמתפללים והקימו ב-1618 בית כנסת חדש "בית ישראל".[3] כנראה היה בין מחרימיו של אוריאל אקוסטה.
על תקופת פעילותו באמסטרדם כותב ההיסטוריון היהודי דוד פרנקו-מנדס:
ובשנת כוכב מערבי האיר הארץ מכבוד ביאת הרב המופלג כמוהר"ר יצחק עוזיאל ז"ל מעיר מולדתו פיז... הוא השכיל מאוד בחכמת האלוהות, בתכונה ובניגון הכינור בחכמת הספר ובמלאכת השיר. והוא הרב הג' בקהילות קדשנו.
— דוד פרנקו מנדס, "קול תפלה וקול זמרה", תצלום 21, באתר הספרייה הלאומית
צעירי הקהילה המוכשרים נשלחו ללמוד אצלו, בראשם רבי יצחק אבוהב ורבי מנשה בן ישראל בני העשרה. גם רבי שאול מורטירה, שכבר כיהן כרב בקהילה, למד אצלו. בן ישראל, אף הוא ממשפחת מגורשים שהגיע לאמסטרדם בגיל 6, היה תלמידו המובהק ואף החליף אותו כרב הקהילה אחרי פטירתו בשנת שפ"ב (1622), למרות שהיה רק כבן 18.[5]
היה גם פייטן ומשורר. את ספרו מענה לשון[6] בענייני דקדוק הלשון העברית לא זכה להוציא לאור בחייו, והוא יצא לאור כשבע שנים לאחר פטירתו בבית הדפוס של תלמידו רבי מנשה בן ישראל, אמסטרדם, שפ"ז. פיוטים בודדים משלו הוכנסו למחזורים וספרים של רבני צפון אפריקה.
באמסטרדם תרגם רבי יצחק לעברית את הספר משלי אירסטו[7], שהוא למעשה גרסה של האגדה "שבעת זקני רומי", העיבוד האירופאי של סיפור משלי סנדבר.
רבי יצחק נפטר בכ"ב בניסן, ה'שפ"ב[8] (3 באפריל 1622), ונטמן בבית הקברות בית חיים שבעיר אודרקרק אן דה אמסטל (אנ') שליד אמסטרדם.[9]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- "יצחק בן אברהם עוזיאל", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
יצחק בן אברהם עוזיאל, דף שער בספרייה הלאומית- אוסף שירה עברית מרבי יצחק עוזיאל באתר: ספריית "עץ-חיים"
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ עליו ראו: שמואל יוסף פין, הערך "הר"ר אברהם עוזיאל", בתוך: כנסת ישראל, ורשה תרמ"ז, עמ' 44, באתר היברובוקס.
- ^ 1 2 אברהם אלמליח, משלי אירסטו, עמ' יג-טז
- ^ 1 2 בצלאל (ססיל) רות, מנשה בן ישראל - פרק א, באתר פרוייקט בן יהודה
- ^ אייזנשטיין, אוצר ישראל כרך ב, ערך "אמשטרדם", עמ' 107
- ^ בצלאל (ססיל) רות, מנשה בן ישראל - פרק ב, באתר פרוייקט בן יהודה
- ^ מענה לשון, באתר HebrewBooks
- ^ מהדורת אלמליח, ספריית מקורות, ירושלים תש"ה
- ^ דוד פרנקו מנדס, "קול תפלה וקול זמרה", תצלום 21, באתר הספרייה הלאומית.
- ^ ראו: "כרטיס הקבר של רבי יצחק עוזיאל" באתר: bethhaim (בהולנדית).