לדלג לתוכן

שאדיה (שחקנית)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שאדיה
شادية
לידה 8 בפברואר 1931
קהיר, מצרים עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 28 בנובמבר 2017 (בגיל 86)
קהיר, מצרים עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה פאטמה אחמד כמאל שאכר
מוקד פעילות מצריםמצרים מצרים
תקופת הפעילות מ-1948 עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת ערבית מצרית עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג סלאח ד'ו אל-פיקאר (?–1969)
עמאד חמדי עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

פאטמה אחמד כמאל שאכר, הידועה בשם הבמה שאדיהערבית: شادية, בערבית מצרית: شاديه; 8 בפברואר 193128 בנובמבר 2017) הייתה שחקנית וזמרת מצרייה, אשר ידועה בזכות תפקידים רבים אשר שיחקה בשנות ה-50 וה-60. היא אחת השחקניות והזמרות האיקוניות במצרים ובאזור המזרח התיכון, היא סמל לתור הזהב של הקולנוע המצרי וידועה בשירים הפטריוטים שלה, היא שיחקה ב-80 סרטים באותה העת. המבקרים רואים בה את האומנית המצרית והערבית המצליחה ביותר. ההופעה הראשונה שלה בסרט הייתה בסרט "פרחים וקוצים" ("Azhar wa Ashwak") והסרט האחרון בו השתתפה היה "אל תשאל אותי מי אני" ("La Tas'alni Man Ana"). היא גם מפורסמת בשיר הפטריוטי שלה "מצריים אהובתי" ("Ya Habibti Ya Masr") ובפריצת הדרך שלה בתפקיד ראשי כחלק מהסרט המצרי "האישה הלא ידועה" ("Al Maraa Al Maghoula"). שישה מהסרטים בהם כיכבה מופיעים ברשימת 100 הסרטים של המאה ה-20. באפריל 2015 הפכה לשחקנית הראשונה הנושאת תואר דוקטורט מהאקדמיה המצרית לאומנויות. היא קיבלה את השם "אלילת ההמונים" בעקבות הצלחת הסרט שלה – "אלילת ההמונים" ("Maaboudat El Gamaheer"). עוד כינויים בולטים שלה היו: "הגיטרה של השירה המצרית" ו-"הגיטרה הזהובה".

ראשית חייה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

שאדיה נולדה בשם פאטמה אחמד כמאל ב-8 בפברואר 1931 בקהיר, כבת השלישית לאביה אחמד קמל סאנקל מהעיר שארקיה שעבד כמהנדס חקלאות בעיר אנשאס (أنشاص), ולאמא ממוצא טורקי. בשנת 1947 התאהבה בקצין מצרי ולבה נשבר עקב מותו במלחמה ב-1948. יש לה חמישה אחים ואחיות והיא הצעירה מבין הבנות. בגלל ילדותה, אהבה לשיר ועודדו אותה להמשיך במוזיקה בבית הספר היסודי. בנוסף, התחילה לשחק בגיל חמש עשרה. שאדיה הייתה הקול של מצרים בתקופות מלחמה וקושי וידועה בשניים משיריה הפטריוטים. היא השתתפה באופרטות רבות יחד עם שחקנים מצריים וערביים בולטים אחרים. דוגמאות לאופרטות: "Al Watan Al Akbar" (האומה הגדולה) ו-"El Geel El Sa'ed" (הדור העולה). ב-1953 התחתנה שאדיה עם השחקן עמאד חמדי. הם היו נשואים שלוש שנים ובשנת 1956 התגרשו. לאחר יותר מעשור, בשנת 1967 נישאה בשנית לשחקן סלאח ד'ו-אל-פיקאר. גם נישואים אלו הסתיימו במהרה והם התגרשו בשנת 1969.

פאטמה נתנה לעצמה את שם הבמה "שאדיה" בעקבות התינוק החדש שנולד לאחד מחברי משפחתה. בתקופת הזוהר שלה, בשנות ה-50 וה-60 שיחקה במספר רב של מלודרמות, רומנטיקה וסרטי קומדיה. עם זאת, היה זאת כשרונה המוזיקלי כזמרת שהפך אותה לאחת מכוכבות הקולנוע המצריות החשובות ביותר בתקופתה. בסך הכל היא הופיעה כ"שאדיה" ביותר מ-100 סרטים. היא כיכבה ביותר מ-30 סרטים עם השחקן קאמל אי-שאנווי (Kamal El Shennawy) ושרה מול פאריד אל אטרש ועבד אלד חלים חאפז, כמו בסרט "אליל האלים" (The People's Idol) ב-1967.היא גם הופיעה עם פאתן חממה בסרט "פגישה עם החיים" ("Mawe'd Ma'a El Hayah") ב-1954 ובסרט "האישה הלא מוכרת" ("El Mar'a El Maghola"), היא שיחקה את התפקיד של פאטמה במלודרמה הכבדה. עוד סרטים ראויים לציון בה שיחקה הם "השף והכלבים" ("El les we El Kelab") (אנ'), תפקידה הקומי בסרט "אישה מספר 13" ("El Zouga raqam 13") ו"אישתי המנהלת הכללית" ("My Wife the General Manager"). שאדיה אכן לוהקה לתפקידים חצופים וערמומיים, עם זאת לוהקה לתפקידים בסרטים רציניים כמו בסרט "הדרך" ("El Tareeq") והגרסה הבימתית של "ראיה ושקירה" אשר מבוסס על סיפור אמיתי של שני רוצחים סדרתיים באלכסנדריה. את הסרט ביים חוסין קאמל בשנת 1953. כמו כן, שאדיה ביימה שני סרטים והופיעה במספר סרטים ביפן. על החזרה של פרמיירת "ראיה ושקירה" פאטמה הצהירה שהיא השקיעה מחשבה על לחזור בתשובה. למחרת הבוקר היא הודיעה למפיקים שלה שהיא לא רוצה שום חלק בסרט, אך לבסוף הבטיחה לסיים את עבודתה מאחר שהם התעקשו על כך. לאחר מכן שאדיה פרשה מהסרט ומכל תעשיית הקולנוע והמוזיקה, ועלתה למכה.[1] שם היא הכירה את המלומד הפופולרי האזרי מצרי שיח' א-שעראוי. הפגישה איתו השפיעה עליה להחליט ללבוש חג'אב. הלהיט שלה "מצריים אהובתי" נחשב לשיר הפטריוטי הטוב ביותר בכל הזמנים. במהלך ראיון בטלוויזיה שאדיה אמרה לגבי השיר כך: "כשאני שרה את השיר בבית הוא אפילו עוד יותר רומנטי ויותר כנה מאשר כל שיר רומנטי אחר. והנה אני שרה לביתי, לארצי. הייתה תקופה ששמות מצריים נמחקו, אבל שם מצריים לעולם לא ימחק מליבנו." אחרי כמעט 25 שנים של יציאתה לגמלאות, השיר של שאדיה הפך להמנון המהפכה המצרית בשנת 2011.

מחלתה ומותה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-4 בנובמבר 2017 שאדיה אושפזה בטיפול נמרץ לאחר שסבלה משבץ מוחי בקהיר. האחיין שלה חאלד שאקר אמר במהלך שיחת טלפון בטלוויזיה שהיא החלימה מהשבץ ויכולה לזהות את קרוביה ואת סביבתה. עם זאת, הוא הוסיף שמחלתה הייתה מסובכת בגלל דלקת ריאות למרות החלמתה. מצבה הבריאותי של שאדיה התייצב ב-9 בנובמבר ונשיא מצרים עבד אל-פתאח א-סיסי ביקר אותה באותו יום בבית החולים אל-גלעא. מאוחר יותר אחיינה הוסיף שהדבר הראשון שאמרה אחרי התאוששותה היה "אני רוצה לחזור הביתה", אך באופן כללי היו לה קשיי דיבור. ב-28 בנובמבר 2017 נפטרה שאדיה מכשל נשימתי שנגרם על ידי דלקת הריאות.

ב-8 בפברואר 2021 חגגה גוגל את יום הולדתה ה-90 עם ציור של גוגל (גוגל דודל) הציור הוצג במצרים, ישראל ושוודיה.

פילמוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
שנה תרגום חופשי תעתיק מערבית
1947 ורדים וקוצים Azhar wa Ashwak
1947 נפש בחופשה Al 'Aql fy Agaza
1947 יונים של שלום Hamamat al Salam
1948 צדק משמיים Adl al Sama
1948 נשמה וגוף Al Roh wal Gasad
1949 רכילות של אנשים Kalam al Nas
1949 נדיה Nadia
1949 יש לה רק כמה מטבעות Sahebat al Malaleem
1949 ליל חג Laylat al Eid
1950 האלוף Al Batal
1950 שעה ללב שלך Sa'a li Qalbak
1950 האישה השביעית Al Zoga al Sab'a
1950 המזל שלי Ma'lesh ya Zahr
1950 הועמד על ידי העם Zalamoony al Nas
1950 ימי נעוריי Ayam Shababy
1951 תפוס את האחרים Mashghool b Ghery
1951 ערב החתונה Laylat al Henna
1951 Al Sab'e Afandy
1951 צליל הטלפון Sama'et al Telephone
1951 בכל מצב Fel Hawa Sawa
1951 סערה באביב Asefa fel Rabee'
1951 השיירה ממשיכה Al Qafela Taseer
1951 הילדים שלי Awlady
1951 חמותי היא פצצת אטום Hamaty Qonbela Zareya
1951 למי אני מתלונן? Hamaty Qonbela Zareya
1951 החיים הם יפהפיים Al Donya Helwa
1951 סבלנות טובה Al Sabr Gameel
1951 טיפת טל Qatr al Nada
1952 תקוות Amaal
1952 האם הפושעת Al Omm al Qatela
1952 בית המעילה Beit al Nattash
1952 קללת ההורים Ghadab al Waledain
1952 לאהבה אין תרופה Al Hawa Maloosh Dawa
1952 מזל טוב Boshret Kheir
1952 חסר המזל Qaleel al Bakht
1952 ילדת החוף Bent al Shate'
1952 דרך האושר Qaddem al Kheir
1952 אתה החיים שלי Hayati Enta
1952 עשיתי טעות Zalamt Rohy
1952 טעות של אבא Ghaltet Abb
1952 עם הקולוניאליזם Yasqot al Este'mar
1953 מזלכם השבוע Hazzak Haza al Esboo'
1953 אני ואהובי Ana wa Habeeby
1953 Eshhado ya Nas
1953 בין שני לבבות Bein Qalbein
1953 מילים נכונות Kalemat Haq
1953 שמור על לשונך Lesanak Hosanak
1953 מוכר הלחם Bae'at al Khobz
1953 הגנב הנכבד Al Less al Shareef
1953 אני ברשות עצמי Maleesh Had
1954 פגישה עם החיים Maw'ed Ma' el Hayah
1954 חזק יותר מאהבה Aqwa Men al Hob
1954 הרפתקאותיו של איסמעיל יאסין Moghamarat Ismail Yassin
1954 אני אהבה Ana al Hob
1954 נשים של תענוג Banat Hawa'
1954 הבת של השכן Bent el Geran
1954 כבוד הילדה Sharaf al Bent
1954 עוול אסור Al Zolm Haram
1954 ער לחשוב Ew'a Tefakar
1954 הזכות לאדם מוסמך Elhaqoony bel Ma'zoon
1954 נשים לא יכולות לשקר El Setat Maye'rafoosh Yekdebo
1954 פעם בחיים Layla men Omry
1955 שיר האמת Lahn al Wafa'
1955 חוף הזכרונות Shate' al Zekrayat
1956 העלוקה Shabab Emra'a
1956 פרידה עם השחר Wada' fel Fagr
1956 אביב של אהבה Rabee' al Hob
1956 עיניים ערות Oyoon Sahrana
1956 דלילה Dalila
1957 שם לב Lawahez
1957 אתה אהובי Enta Habibi
1958 אהבה לוהטת Hob men Nar
1958 הכשל של אהבתי Ghaltet Habibi
1958 הנמלט Al Hareba
1958 לבבות בטולה Qoloob al 'Azara
1959 רחם על ליבי Erham Qalby
1959 קן האהבה Esh al Gharam
1959 האישה הלא ידועה Al Mar'a al Maghoola
1960 ייסורי אהבה Law'at al Hob
1960 איתך לנצח Ma'an Ila al Abad
1961 אל תחשוב עליי La Tazkoreeny
1961 הסטודנט Al Telmeeza
1962 אישה מספר 13 Al Zawga Raqam 13
1962 תשכח מהעולם Ensa al Donya
1962 אישה במערבולת Emra'a fy Dawama
1962 נרדף על ידי הכלבים (אנ') Al Less wal Kelab
1962 הנס Al Mo'geza
1963 על גדות הנילוס Ala Defaf al Nile
1963 קהיר בלילה Al Qahera fel Layl
1963 סמטאת האמצע Zoqaq al Madaq
1963 שמחה קיצונית Montaha al Farah
1964 אלף לילה ולילה Alf Layla wa Layla
1964 הדרך Al Tareeq
1965 יקרים מחיי Aghla men Hayati
1966 אשתי המנהלת הכללית Meraty Modeer 'Am
1967 האליל של האנשים Ma'boodat al Gamaheer
1967 כבוד אשתי Karamet Zawgaty
1968 הגובלין של אשתי Afreet Meraty
1969 דבר של פחד Shay' Men al Khawf
1969 דרכון של חצי שעה Nos Sa'a Gawaz
1969 מירמר Miramar
1970 חייט לנשים Khayat lel Sayedat
1970 אנחנו לא מגדלים קוצים Nahno La Nazra' al Shawk
1971 מגע של רוך Lamset Hanan
1972 אורות העיר Adwa' al Madeena
1973 דו צדדי Zat al Waghain
1974 אישה מאוהבת Emra'a 'Asheqa
1974 נמלט Al Hareb
1974 רצונות אסורים Raghabat Mamnoo'a
1976 גלים ללא חוף Amwag Bela Shate
1979 ספק, אהובי Al Shak Ya Habibi
1981 עמק הזיכרונות Wady al Zekrayat
1984 אל תשאל אותי מי אני La Tas'alny Man Ana

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שאדיה בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ היא ביצעה מצווה דתית מוסלמית בעיר מכה