לדלג לתוכן

זוכי פרס איג נובל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: תרגמת.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: תרגמת.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

להלן זוכי פרס איג נובל והעבודות שזיכו אותם בפרס:

1991[עריכת קוד מקור | עריכה]

דן קווייל, סגן נשיא ארצות הברית שדימוייו הציבורי היווה סמל לבורות בעיני מעניקי האיג-נובל והביא ל"זכייתו" בשנה הראשונה להענקת איג-נובל בתואר "האדם שמראה כמה חשוב להעניק חינוך מדעי"
  • ביולוגיה – רוברט קלארק גרהם, על הקמת בנק זרע שמקבל תרומות זרע רק מזוכי פרס נובל וספורטאים אולימפיים.
  • כימיה – ג'קאוס בנבניסט, על ה"גילוי" שמים הם נוזל חכם המסוגל לזכור אירועים שהתרחשו לפני זמן רב.
  • כלכלהמייקל מילקן, על המצאת איגרות חוב זבל.
  • חינוךדן קווייל, על הבורות שהפגין ובכך הצליח להדגים, בצורה טובה יותר מכל אדם אחר, את הצורך בחינוך למדעים.
  • ספרותאריך פון דניקן, על ספרו מרכבות האלים בו הסביר איך הושפעה התרבות האנושית מאסטרונאוטים קדומים מהחלל החיצון.
  • רפואה – אלן קליגרמן, על עבודתו עם נוזל נוגד־גזים שמונע גזים, אי־נוחות ומבוכה.
  • שלוםאדוארד טלר, אבי פצצת המימן, על מאמציו לשנות את משמעות השלום כפי שאנו מבינים אותו.

הישגים מפוקפקים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במעמד פרסי האיג נובל הראשון נוספו גם שלושה זוכים מומצאים על שלושה הישגים מפוקפקים:

  • מחקר בין־תחומי – ג'וזיה ס׳ קארברי, פרופסור שהומצא ב־1929, על מחקרו בפסיכו־קרמיקה, חקר כדים סדוקים.
  • טכנולוגיית הולכי רגל – פול דה־פנטי, ״מכשף המבנים ולוחם למען בטיחות בדרכים״, על המצאת מצנפת הבקי, קסדה כדורית שהולכי רגל חובשים כדי להגן על עצמם.
  • פיזיקה – תומאס קייל, על גילוי היסוד הכבד ביקום, ״מנהלניום״.

1992[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ארכאולוגיה – ארגון הצופים של צרפת, שמתוך כוונה של הסרת גרפיטי מחקו ציורים פרהיסטוריים.
  • אומנות – ג'ים נולטון, על הפוסטר ״איברי מין בממלכת החיות״, ולקרן הלאומית לאמנויות שעודדו אותו להמשיך את עבודתו בצורה של ספר פופ־אפ.
  • ביולוגיה – ד"ר ססיל יעקובסון, תורם זרע נלהב, על פיתוח שיטה פשוטה לשליטה באיכות התרומה.
  • כימיה – איווט באסא, על חלקה בהישג הגדול ביותר בכימיה של המאה ה־20, סינתזה של ג'לי בצבע תכלת.
  • כלכלה – המשקיעים של ״לוידס לונדון״, על ניסיונם הנועז להבטיח אסון על ידי סירוב לשלם את הפסדי החברה.
  • ספרות – יורי סטרוקוב, על פרסום 948 מאמרים מדעיים בין השנים 1981 ל־1990 (ממוצע של מאמר אחד כל 3.9 ימים).
  • רפואה – קבוצת חוקרים מיוקוהמה על מחקרם שמסקנתו היא שאנשים הסבורים שיש להם ריח רע מהרגלים אכן יש להם ריח רע מהרגלים ואילו אלו הסבורים שאין להם ריח רע ברגלים אכן אין להם ריח רע ברגליים.
  • תזונה – שימוש בספאם (בשר משומר) ל־54 שנים של עיכול ללא הבחנה.
  • שלום – דריל גייטס, מפקד המשטרה מלוס אנג'לס, על שיטות השכנוע הייחודיות שלו להביא מספר אנשים ביחד למשטרה (במהומות לוס אנג'לס).
  • פיזיקה – דייוויד צ'ורלי ודאג באוור, על תרומתם לתורת השדות בפיזיקה שהתבססה על מעגלי תבואה.

1993[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיכאיל גורבצ'וב, מנהיגה האחרון של ברית המועצות שבעצמו זכה בפרס נובל לשלום, אמנם לא זכה בפרס איג-נובל – אבל ההערכה שרוב הסיכויים שהוא אינו אנטיכריסט (סיכוי של 1 ל-710,609,175,188,282,000 שהוא אכן אנטיכריסט) זיכתה את רוברט פאיד בפרס למתמטיקה בשנת 1993
  • ביולוגיה – פול וויליאמס ג'וניור וקנת ו׳ ניואל, על מחקרם ״הפרשת סלמונלה בחזירי רכיבה״.
  • כימיה – ג'יימס וגיינס קמפבל, על המצאת שיטה באמצעותה מוענק ריח למגזינים.
  • הנדסת צרכנות – רון פופיל, ממציא ומגיש טלוויזיה, על הגדרה מחדש של המהפכה התעשייתית באמצעות מוצרי צרכנות שפורסמו בטלוויזיה.
  • כלכלה – רווי בטרא, סופר, על מכירת מספיק עותקים מספריו כדי למנוע בעצמו שפל כלכלי עולמי.
  • ספרות – לצוות שמנה כ־977 חוקרים, על פרסום מאמר רפואי הכולל פי 100 כותבים מעמודים.
  • מתמטיקה – רוברט פאיד, על מאמר בו העריך את הסיכויים לכך שמיכאיל גורבצ'וב הוא אנטיכריסט (1 ל־710,609,175,188,282,000).
  • רפואה – ג'יימס נולן, תומאס סטילוול וג'ון סנדס ג׳וניור, על מחקרם ״טיפול בפין שנתפס ברוכסן
  • המכנסיים״.
  • שלום – חברת פפסי־קולה הפיליפינית, על נתינת חסות לתחרות ליצירת מיליונר והכרזה על הזוכה הלא־נכון, שבכך איחדו 800,000 משתתפים, ביניהם קבוצות שהתאחדו בפעם הראשונה בהיסטוריה.
  • פסיכולוגיה – ג'ון אדוארד מק ודוד מ׳ ג'ייקובס על המסקנה שלהם שאנשים שמאמינים שנחטפו על ידי חייזרים מהחלל החיצון אכן נחטפו על ידי חייזרים. פיזיקה – על המסקנה כי מקורו של הסידן הנמצא בקליפות ביצי תרנגולת הוא בהיתוך קר.
  • טכנולוגיה חדשנית – ג'יי שיפמן, ממציא ה״אוטו־וויז׳ן״, מקרן שמאפשר לנהוג ולצפות בטלוויזיה באותו הזמן, ולבית המחוקקים של מישיגן, על שחוקקו חוק המאפשר זאת.

1994[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ביולוגיה – ו׳ בריאן סוויני, בריאן קרפט־ג׳ייקובס, ג'פרי ו׳ בריטון וויין הנסן, על מחקרם ״משרת העצירות: שכיחות בקרב חיילי ארה״ב״ ועל ניתוחיהם הרבים של תדירות תנועות מעיים.
  • כימיה – בוב גלאזגו, סנטור מטקסס, על ניסוח חוק מ־1989 שמצריך היתר מיוחד לחוקרי מעבדה לרכישת כוסות, צלוחיות, מבחנות או מוצרי זכוכית אחרים במעבדה.
  • כלכלה – חואן פבלו דאווילה, על תכנות המחשב שלו ״לקנות״ כשפוקדים עליו ״למכור״. לאחר מכן הוא ניסה לפצות על ההפסדים על ידי עריכה עסקאות פחות ופחות רווחיות עד שבסופו של דבר הפסיד כמחצית מהתוצר הלאומי של צ׳ילה. הישגיו הובילו ליצירת פועל חדש על שמו שמשמעותו ״לקלקל בצורה קיצונית״.
  • אנטומולוגיה – רוברט א׳ לופז, על סדרת ניסויים בהשגת קרדיות אוזניים מחתולים, הכנסתן לאוזניו ובחינת התוצאות.
  • ספרותל׳ רון האברד על חיבור ספר הסיינטולוגיה דיאנטיקה שהוא טוב מאוד לאנושות או לחלקה.
  • מתמטיקה – הכנסייה הבפטיסטית הדרומית באלבמה, על הערכתם של אנשי הכנסייה כמה אחוזים מאזרחי אלבמה יגיעו לגיהנום אם לא יתקנו את דרכם.
  • רפואה – למטופל X, על שימושו העיקש בטיפולים באמצעות שוקים חשמליים, ולד"ר ריצ'רד כ׳ דארט וד"ר ריצ'רד א׳ גוסטפסון, על מחקרם ״כישלונות בטיפולי שוקים חשמליים בהכשת נחש אפעה״.
  • שלום – ג'ון הגלין, על מסקנתו ש־4,000 אנשים גרמו לירידה של 24% בפשעים אלימים בוושינגטון על ידי מדיטציה מקצועית.
  • פסיכולוגיהלי קואן יו (ראש הממשלה הראשון של סינגפור), על שליטתו על אוכלוסיית סינגפור במשך 30 שנה באמצעות עונשים קשים, בין היתר על יריקות, לעיסת מסטיק והאכלת יונים.

כבר לא רשמיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פיזיקה – הוענק לסוכנות מזג־האוויר של יפן, על מחקרם במשך 7 שנים שבדק האם רעידות אדמה נגרמות על ידי שפמנוני ענק שמזיזים את זנבותיהם. הזכייה הורדה מהרשימה כיוון שהתבססה על כתבות עיתונאיות שהתגלו כמזויפות.

1995[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • כימיה – ביג'אן פקזאד, על יצירת מי קולון ובושם דנ"א שאינם מכילים דנ״א, שניהם מגיעים בבקבוק סליל משולש.
  • רפואת שיניים – רוברט ה׳ ביומונט, על מחקרו ״העדפת מטופלים – חוט דנטלי עם או בלי שעווה״.
  • כלכלה – הוענק לניק ליסון והממונים עליו בבנק בארינגס ולרוברט סיטרון, על שימוש בחישוב של נגזרים כדי להדגים שמוסדות כלכליים אינם בלתי מוגבלים.
  • ספרות – דייוויד ב׳ בוש וג'יימס ר׳ סטרלינג, על מחקרם ״גופים זרים רקטאלים: דיווח מקיף על ספרות עולמית״.
  • רפואה – מרסיה א׳ ביבל, דייוויד ס׳ שנהוף־חלסה ומיכאל ר׳ בויל, עבור מחקר על השפעות נשימה דרך נחיר אחד על הקוגניציה.
  • תזונה – ג'ון מרטינז, על קפה לואק, הקפה הכי יקר בעולם, שמופק מפולי קפה שעברו דרך מערכת העיכול של גחן הדקלים האסייתי.
  • פיזיקה – דומיניק מ׳ ר׳ ג׳ורג׳ט, ר׳ פרקר ואנדרו כ׳ סמית׳, על מחקרם שבחן את השפעת תכולת המים על ההתנהגות הדחיסתית של דגני בוקר.
  • פסיכולוגיה –שיגרו וטנבה, ג'ונקו סקמוטו ומסומי וקיטה, שהצליחו לגרום ליונים להבחין בין ציורים של פיקאסו לציורים של קלוד מונה.
  • בריאות הציבור – מרתה קולד בקוויג ורות נילסן, על מחקרן שבחן את ההשפעה של לבישת תחתונים רטובים על וויסות חום הגוף ונוחות בקור.
  • שלוםבית המחוקקים הטאיוואני (אנ'), עבור ההוכחה שפוליטיקאים משיגים יותר בתקיפות הדדיות מאשר במלחמות.

1996[עריכת קוד מקור | עריכה]

יצירת האומנות "פלמינגו פלסטיק ורוד". שזיכתה את יוצרה, דון פת'רסטון, בפרס איג נובל לאומנות לשנת 1996, יצירה זו היא אבן דרך בחלוקת פרסי איג-נובל, שכן לראשונה זוכה בפרס אכן בא לטקס על מנת לקבל את הפרס
ז'אק שיראק, נשיא צרפת, זוכה פרס איג-נובל לשלום לשנת 1996 על ניסויים גרעיניים במלאת 50 שנים לאסון הירושימה
  • אומנות – דון פת'רסטון ממסצ'וסטס על יצירתו "פלמינגו פלסטיק ורוד". הזוכה הראשון שבא לטקס על מנת לקבל את הפרס.
  • ביולוגיה – אנדר ברהיים ואוגן סנדוויק, על מחקרם בנושא השפעת בירה, שום ושמנת חמוצה על התיאבון של עלוקות.
  • רפואה – ג'יימס ג'והנסטון, ג'וסף טדאו, אנדרו טיש, וויליאם קמפבל, אנגרו ה׳ הוריגן, דונלד ס׳ ג'והנסטון ותומאס א׳ סנדפור, על תגליתם הבלתי מעורערת, שהוצגה בפני הקונגרס האמריקאי, לפיה ניקוטין אינו סם ממכר.
  • פיזיקה – רוברט מתיוס, על כך שניסח במחקרו בצורה יותר מדויקת את חוק מרפי וקביעתו כי פרוסת לחם מרוחה בחמאה תיפול תמיד על הצד המרוח.
  • שלוםז'אק שיראק (נשיא צרפת) על ביצוע ניסויים גרעיניים באוקיינוס השקט בשנה בה ציינו בעולם יובל שנים להפצצת הירושימה.
  • כימיה – ג'ורג' גובל, על שיא עולמי בהדלקת ברביקיו (3 שניות) וזאת על ידי חמצן נוזלי ופחם עץ.
  • טקסונומיה – צ'ונוסוקי אוקמורה, על גילוי מאובנים של למעלה מ־1000 ״מינִי־מינים״ שונים, כולם קטנים מרבע מילימטר.
  • ספרות – לעורכי כתב העת "החברה", שפרסמו מאמר שהעלה טיעון אבסורדי אך אפשרי תיאורתית לגבי כבידה בתוך בלאגן של מונחים אקדמאיים מתחום מדעי הרוח.
  • כלכלה – ד"ר רוברט ג'ינקו, על מחקרו שמוכיח שלחץ כלכלי מגביר את הסיכון ללקות במחלת חניכיים.
  • בריאות הציבור – אלן קלייסט והרלד מוי, על מחקרם בנושא ״הידבקות בזיבה דרך בובות מתנפחות״.

1997[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אסטרונומיה – ריצ'רד הוגלנד, על זיהוי תופעות פראידולואיות מחוץ לכדור הארץ, ביניהם הפנים במאדים ומבנה בגובה 10 מייל על הצד המרוחק של הירח.
  • ביולוגיה – ט׳ יגיו, ג׳ וקרמן, ט׳ קינושיטה, ט׳ הירוטה, ק׳ קוצ׳י, א׳ קונדקור, תומאס קוניג ודיטריך להמן, על מדידת גלי מוח של אנשים בזמן לעיסת מסטיקים בטעמים שונים.
  • תקשורת – סנפורד וואלאס, שום דבר לא היה יכול לעצור את שליחותו לשלוח דואר זבל לכל העולם.
  • כלכלה – אקיהירו יוקוי ואקי מאיטה, על השקעת מיליוני שעות עבודה בטיפול בחיות מחמד וירטואליות.
  • אנטומולוגיה – מארק הוסטטלר, על כתיבת מגדיר חרקים המזהה אותם לפי צורת המריחה של החרק על חלון הרכב.
  • ספרות – דורון ויצטום, אליהו ריפס ויואב רוזנברג, על מציאת תוכן מוצפן בדילוגי אותיות בתנ"ך.
  • רפואה – קארל צ׳רנסקי, פרנסיס ברנן וג'יימס האריסון, על הגילוי שהאזנה למוזיקת מעליות מגרה את המערכת החיסונית ולכן עשויה לעזור נגד צינון.
  • שלום – הארולד הילמן, על מחקרו בנושא הכאב האפשרי הנחווה במהלך שיטות שונות להוצאה להורג.
  • פיזיקה – ג'ון בוקריס, על הישגיו בתחומי היתוך קר, המרת יסודות לזהב ושריפה אלקטרוכימית של אשפה ביתית.
  • מטאורולוגיה – ברנרד וונגוט, על הוכחה שמריטת הנוצות מתרנגול אינה מסייעת במעקב מטאורולוגי אחר מהירות הרוח בטורנדו.

1998[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • כימיה – ג'קאוס בנבניסט (פעם שנייה), על ״תגליתו״ ההומאופתית שניתן להעביר את המידע שמים זוכרים דרך קווי טלפון והאינטרנט.
  • ביולוגיה – פיטר פונג, על השפעת הפרוזאק על תחושת האושר של צדפות.
  • כלכלה – ריצ'רד סיד, על מאמציו לשבט את עצמו ואנשים אחרים לפני שיחוקקו חוקים האוסרים על כך.
  • ספרות – ד"ר מארה סידולי, על דיווחה ״פלוצים כהגנה מול אימה בלתי־נתפסת״.
  • רפואה – הוענק למטופל Y ורופאיו – קרוליין מילס, מאיריון לוולין, דייוויד קלי ופיטר הולט, על הדיווח ״אדם שנדקר באצבעו והדיף ריח רקוב למשך 5 שנים״.
  • שלוםאטאל ביהארי ואג'פאיי, ראש ממשלת הודו, ונוואז שׁריף, ראש ממשלת פקיסטן, על הפצצות אטומיות תוקפניות־סבילות.
  • פיזיקהדיפאק צ'ופרה, על פרשנותו הייחודית לפיזיקת קוונטים וחשיבותה לחיים, חופש והמרדף אחר רווחה כלכלית.
  • הנדסת בטיחות – טרוי הורטוביז, על המצאת וניסוי שריון נגד דובי גריזלי.
  • חינוך מדעי – דולורס קריגר, על הצגת היתרונות של ריפוי באנרגיה.
  • הסתברות – ג'רלד ביין וקרי סימינוסקי, על כתיבת דו"ח המראה את היחס בין גובה, גודל הפין וגודל כף הרגל.

1999[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ביולוגיה – ד"ר פול בודלנד, על יצירת חלפניו שאינו חריף.
  • כימיה – טקשי מקינו, על מעורבותו ב"בדיקת אס״ (S Check) ספריי מאתר־בגידות שנשים יכולות לרסס על התחתונים של בעליהן.
  • שמירה על הסביבה – היוק־הו קון, על המצאת חליפת עסקים שמבשמת את עצמה.
  • ספרות – מכון התקנים הבריטי, על דוח מפורט בן שישה עמודים על הדרך הנכונה להכין תה.
  • רפואה – ארוויד וטל, על איסוף, סיווג והתבוננות על אילו מיכלים בחרו מטופליו כשהצטרכו לתת בדיקת שתן.
  • שלום – צ'ארל פורי ומישל וונג, על המצאת ״המפציץ״, להביור שמופעל על ידי דוושה, לשימושם של נהגים נגד גנבי רכב.
  • פיזיקה – לן פישר, על חישוב הדרך האופטימלית לטבול ביסקוויט בתה. בנוסף, לפרופסור ג׳ין־מרק ונדר־ברוק ולג'וזף קלר, על חישוב דרך להכנת זרבובית של קנקן תה שלא תטפטף.
  • בריאות הציבור – ג׳ורג׳ ושרלוט בלונסקי, על המצאת שולחן מסתובב שעוזר לאשה ללדת באמצעות כוח צנטריפוגלי.
  • חינוך מדעי – משרדי החינוך של קנזס וקולורדו, עבור הקביעה ש"ילדים אינם צריכים להאמין באבולוציה יותר מכח הכבידה של ניוטון, אלקטרומגנטיות או התאוריה שחיידקים גורמים למחלות".
  • סוציולוגיה – סטיב פנפולד, שערך את עבודת הגמר שלו לקבלת דוקטורט על ההיסטוריה של חנויות דונאט בקנדה.

2000[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנדריי גיים, זוכה פרס איג נובל בפיזיקה לשנת 2000, הראשון שזכה גם בנובל וגם באיג נובל.
  • ביולוגיה – ריצ'רד ווסרסוג, שדיווח על טעמם היחסי של כמה סוגי ראשנים מקוסטה ריקה.
  • כימיה – דונטלה מראציטי, אלסנדרה רוסי, ג'ובאני ב' קסאנו והגופ ס׳ אקיסקל, על הגילוי שמבחינה ביוכימית לא ניתן להבדיל בין התאהבות להפרעה טורדנית־כפייתית.
  • מדעי המחשב – כריס ניסוודר, על המצאת תוכנה המזהה כאשר חתול הולך על המקלדת.
  • כלכלה – הוענק לכומר סאן מיונג מון, על העלאת הייעול וקצב ההצמיחה של תעשיית הנישואים ההמוניים, על עריכת (ע"פ דיווחו) חתונה עם 36 זוגות שונים ב־1960, 430 זוגות ב־1968, 1800 זוגות ב־1975, 6000 זוגות ב־1982, 30,000 זוגות ב־1992, 360,000 זוגות ב־1995 ו־36,000,000 ב־1997.
  • ספרות – יסמוהין (לשעבר אלן גריב), על ספרה המסביר שאנשים אמנם אוכלים אוכל, אך הוא אינו נחוץ להם.
  • רפואה – ויליברורד ויימאר שולץ, פק ואן אנדל, אדוארד מויאארט ואידה סבליס, על מחקרם בנושא תהודה מגנטית של איברי המין של גברים ונשים במהלך קיום יחסי מין.
  • שלוםהצי המלכותי הבריטי, על נתינת הוראה לפיה על תותחנים מתלמדים להפסיק להשתמש בפגזים ובמקום זאת לצעוק ״באנג!״.
  • פסיכולוגיה – דוד דאנינג וג'סטין קרוגר, על המחקר שהוכיח שאנשים חסרי ידע אינם מודעים לחוסר הידע שלהם וכתוצאה מכך בעלי הערכה עצמית מוגזמת.
  • פיזיקהאנדריי גיים ומייקל ברי, על ניסוי רחיפה מגנטית של צפרדע (אנדריי גיים הוא הראשון שזכה גם באיג־נובל וגם בנובל [ב־2010]).
  • בריאות הציבור – ג'ונתן וויאט, גורדון מקנוטון ו־וויליאם טולט, שדיווחו על קריסת אסלות בגלאזגו.

2001[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • רפואה – פיטר ברס, עבור מחקרו על פציעות מקוקוס נופל.
  • שלום – ויליאם מלינוסקאס, על יצירת פארק השעשועים ״העולם של סטלין״ (״Stalin's World״).
  • ביולוגיה – באק ווימר, על המצאת ״אנדר־איז״, תחתונים קלים עם מסנן פחם שמסנן ריחות רעים לפני שאלו מצליחים להשתחרר.
  • אסטרופיזיקה – ג'ק ורקסלה ואן־אימפה, על ההוכחה שחורים שחורים ממלאים את כל הדרוש מבחינה טכנית על מנת להיחשב כמיקומו של הגיהנום.
  • כלכלה – ג'ואל סלמרוד ו־וויצ'ך קופצ'וק, על המסקנה שאנשים מצליחים לעקב את מותם אם זה אומר שקרוביהם יזכו בהפחתה במס הירושה.
  • ספרות – ג'ון ריצ׳רדס, על מאמציו להגן על ההבדלים בין צורת רבים לשייכות ולהדגיש אותם.
  • פיזיקה – דוד שמידט, על הסברו החלקי של אפקט וילון המקלחת.
  • פסיכולוגיה – לורנס וו׳ שרמן, שחקר אושר בקרב קבוצות קטנות של ילדי גן.
  • בריאות הציבור – צ'יטרנג'אן אנדרדה וב"ס סריהארי, על הגילוי שתופעת החיטוט באף נפוצה אצל מתבגרים.
  • טכנולוגיה – לג'ון קיוג, עבור רישום פטנט על המצאת הגלגל, ולמכון רישום הפטנטים האוסטרלי, שנתנו לו לעשות זאת.

2002[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ביולוגיה – נורמה בובייר, צ'ארלס פקסטון, פיל בוארס וצ'ארלס דימינג, על גילוי מאפייני חיזור של בנות יענה לבני אדם בבריטניה.
  • כימיה – תיאודור גריי, על איסוף אלמנטים רבים מהטבלה המחזורית והרכבתם לשולחן.
  • כלכלה – למנהלים ורואי החשבון של: אנרון, Lernout & Hauspie (סניף בלגיה), חברת התקשורת אדלפיה, בנק האשראי והמסחר הבינלאומי (סניף פקיסטן), סנדנט, סי.אם.אס אנרג׳י, דיוק אנרג׳י, דינג׳י, גזפרום, גלובל קרוסינג, ביטוח HIH (סניף אוסטרליה), IBM אינפורמיקס, Kmart, תאגיד התקשורת מקסוול, תאגיד מק׳קסון, מריל לינץ׳, מרק, פרגרין, Qwest, רילייאנט ריסורסס, Rent־Way, Rite Aid, סאנבים, טייקו אינטרנציונל, ווייסט מנג'מנט, וורלדקום, זירוקס וארתור־אנדרסן, על אימוץ המושג המתמטי מספרים מדומים לעולם העסקים.
  • היגיינה – אדוארדו סגורא, על המצאת מכונת כביסה לשטיפת כלבים וחתולים.
  • רפואה – כריס מק׳מנוס, על גילוי העובדה שבפסלים מפורסמים המציגים גברים בעירום יש עקביות בכך שהאשך השמאלי גדול מהימני.
  • שלום – קייטה סטו, ד"ר מטסומי סוזוקי וד"ר נוריו קוגורה, על קידום שלום ואחווה בין בני אדם וכלבים על ידי המצאת מכשיר המתרגם כלבים לשפה אנושית.
  • פיזיקה – ארנד לייק, על ההוכחה שקצף של בירה מפר את העיקרון המתמטי של דעיכה מעריכית.
  • מחקר בין תחומי – קארל קרוסזלניקי, שערך מחקר מקיף על מאפייני המוך הטבורי – למי יש, מתי, באיזה צבע וכמה.
  • ספרות – ויקי סילברס ודייוויד קריינר, על מחקרם בנושא ״השפעת הדגשה מַקדימה לא־הולמת על הבנת הנקרא״.
  • מתמטיקה – ק׳ פ׳ סריקומאר וג׳ נירמלן, על הערכת שטח הפנים הכולל של פילים אפריקאים.

2003[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ביולוגיה – קיס מוליקר, על תיעוד ברווז שקיים יחסי מין עם גופת ברווז ממין זכר מה שמוכיח מציאות של "נקרופיליה הומוסקסואלית אצל ברווזים".
  • ספרות – ג'ון טרינקאוס, על פרסום 80 מחקרים שכללו תיעוד סטטיסטי של שאלות שהפריעו לו, כמו: כמה אנשים חובשים כובעי בייסבול הפוך, כמה נועלים נעלי ספורט לבנות, כמה תלמידים לא אוהבים את הטעם של כרוב ניצנים ועוד.
  • כימיה – יוקיו הירוסה, שגילה כי הסיבה שיונים לא נמשכות לפסל הברונזה שבעיר קנאזווה היא תכולת הארסן שבו.
  • כלכלה – קרל שוורצלר ומדינת ליכטנשטיין, על יצירת האפשרות לשכור את כל המדינה לצורך כנסים, חתונות, בר־מצוות ואירועים נוספים.
  • הנדסהג'ון סטאפ, אדוארד א׳ מרפי ג'וניור וג׳ורג׳ ניקול, על יצירת חוק מרפי בשנת 1949.
  • מחקר רב תחומי – סטפנו גרלנדה, ליזלוט ינסון ומגנוס אנקוויס, על המחקר שמסביר למה תרנגולים מעדיפים בני אדם יפים.
  • רפואה – אלינור מגווייר, דייוויד גדיאן, אינגריד ג'ונסרוד, קטריונה גוד, ג'ון אשבורנר, ריצ'רד פראקוויאק וכריסטופר פרית', על ההוכחה שההיפוקמפוס של נהגי המוניות בלונדון יותר מפותח מאצל אלו שאינם נהגי מוניות בלונדון.
  • שלום – לַאל ביהארי, עבור ניהול אורח חיים פעיל אף על פי שהוכרז באופן רשמי כמת, על ניהול קמפיין לאורך 18 שנה מול הביורוקרטיה וקרובי משפחה שרצו את כספו ועל הקמת ״אגודת המתים״. הוא הצליח להתגבר על הקושי שבמצבו ולהשיג דרכון מממשלת הודו כדי שיוכל להגיע לקבלת הפרס, אך השלטונות בארצות הברית סירבו לתת לו להיכנס למדינה.
  • פיזיקה – ג'ק הארווי, ג'ון קולבנור, וורן פיין, סטיב קולי, מיכאל לורנס, דייוויד סטיוארט ורובין וויליאמס, על מחקר שקבע מה הם הכוחות הדרושים כדי לגרור כבשה על פני משטחים שונים. פסיכולוגיה – ג'יאן ויטוריו קפררה, קלאודיו ברברנלי ופיליפ זימברדו, על מחקרם ״האישיויות הפשוטות והייחודיות של פוליטיקאים״.

2004[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הנדסה – דונלד ופרנק סמית׳, על פטנט להסתרת התקרחות.
  • ספרות – ספריית המחקר הנודיסטי האמריקאית, על שימור היסטוריה נודיסטית כדי שכולם יוכלו לראות אותה.
  • רפואה – סטיבן סטאק וג'יימס גונדלך, על מחקרם שבדק את השפעתה של מוזיקת קאנטרי על שיעור ההתאבדויות.
  • שלום – דאיסוקה אינואה, על המצאת הקריוקי וסיפוק דרך חדשה עבור אנשים לסבול אחד את השני.
  • פיזיקה – ראמש בלסוברמניאם ומיכאל טורווי יחד עם מעבדות הסקינס, על הסברת הדינמיקה של הולה־הופ.
  • כימיה – מפעל קוקה־קולה בבריטניה, על שימוש בטכנולוגיה מתקדמת כדי להפוך מים מהתמזה למותג מי השתייה החדש שלהם, שהורד אחר כך מהמדפים כי התגלו בו חומרים מסרטנים.
  • כלכלה – הוותיקן, על השכרת מתפללים להודו.
  • ביולוגיה – בן וילסון, לורנס דיל, רוברט באטי, מגנוס וואלברג, והאקאן וסטרברג, על מחקרם שהוכיח שדגי הרינג מתקשרים באמצעות נפיחות. ייתכן כי למחקר זה היו השלכות גדולות: בשנות ה־80 וה־90 ערכה שוודיה ״ציד צוללות״ כדי להגן על המים הטריטוריאליים שלהם מפני צוללות סובייטיות, כאשר ניטש ויכוח רב על קיומן של עובדות התומכות בהסתננות סובייטית. חלק מהראיות היו מספר הקלטות שהצי השוודי ייחס לצוללות זרות, אך לאחר שההקלטות נחקרו התגלה כי הן היו של הנפיחות של דגי ההרינג. מגזין המדע השוודי "Vetenskapens värld" ("עולם המדע") העריך כי הממצאים הנ"ל היו חשובים להפסקת ״ציד הצוללות״, שאלמלא כן, לפי הערכותיו של וסטרברג, היו עולות לשוודים מאות מיליוני קרונות.
  • פסיכולוגיה – סימונס דניאל וכריסטופר צ'ייברס, על ההוכחה שכאשר אנשים מרוכזים בדבר אחד הם מתעלמים לחלוטין מדברים בעלי אפיון שונה, אפילו אישה בחליפת גורילה.
  • בריאות הציבור – ג'יליאן קלארק, על מחקרה בנושא חוק חמש השניות בו גילתה שאין משמעות לחוק ושנשים אוכלות אוכל שנפל לרצפה יותר מגברים.

2005[עריכת קוד מקור | עריכה]

יושירו נאקאמטסו, ממציא פורה, אליו מיוחסות למעלה מ-4,000 המצאות. את הפרס קיבל בשנת 2005 על מחקרו על הקשר בין תזונה לאריכות ימים
  • היסטוריה חקלאית – ג'יימס ווטסון, על מחקרו ״חשיבות המכנסיים המתפוצצים של ריצ'רד בקלי״.
  • תזונה – יושירו נאקאמטסו, על תיעוד וניתוח של כל ארוחה שאכל ב־34 שנים שקדמו לקבלת הפרס (ועדיין ממשיך).
  • פיזיקה – ג'ון מיינסטון ותומס פרנל, על ההוכחה שזפת מתנהגת כנוזל אף על פי שנראית כמוצק.
  • ביולוגיה – בנג'מין סמית׳, קרייג ויליאמס, מיכאל טיילר, בריאן ויליאמס ויוג'י היאסקה, על הרחת וקיטלוג הריחות של 131 צפרדעים הנמצאות בחרדה.
  • רפואה – גרג מילר, המצאת פרוטזת אשכים (אשכים מלאכותיים) לכלבים, הזמינים בשלושה גדלים ובשלוש דרגות של מוצקות.
  • כלכלה – גאורי ננדה, על המצאת "Clocky" – שעון מעורר שבורח ומתחבא, מה שמחייב את מי ששוכב לקום כדי לכבות אותו.
  • כימיה – אדוארד קסלר ובריאן גטלמינגר, על ההוכחה שאדם יכול לשחות במהירות בסירופ כמו במים.
  • דינמיקת נוזלים – ויקטור בנו מייר־רוחוב וג'וזף גל, על שימוש בעקרונות פיזיקליים בסיסיים כדי לחשב את הלחץ הנבנה בתוך פינגווין כדי שיוכל לעשות את צרכיו.
  • ספרות – היזמים האינטרנטיים של ניגריה, שהשתמשו באימייל כדי להפיץ סדרה של סיפורים קצרים ובכך הציגו, למיליוני אנשים, מספר דמויות עשירות, שכל אחת מהן זקוקה לתרומה קטנה כדי לגשת לסכום כסף גדול אותו ישמחו לחלוק עם התורם הנדיב. (ע"ע עוקץ ניגרי) שלום – קלייר רינד ופיטר סימונס, על מדידה חשמלית של גלי המוח של ארבה בזמן שהוא צופה בקטעים נבחרים מ"מלחמת הכוכבים".

2006[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אקוסטיקה – ד׳ לין הלפרן, רנדולף בלייק וג'יימס הילנברנד, שבדקו מדוע אנשים לא אוהבים את הרעש של חריקת ציפורניים על לוח.
  • מתמטיקה – ניק סוונסון ופירס בארנס, על מציאת הנוסחה המתמטית למציאת המספר הפעמים המינימלי שיש לצלם תמונה קבוצתית כך שאף אחד מהמצולמים לא ייתפס עם עיניים סגורות.
  • רפואה – פרנסיס פסמייר, על המחקר שהוכיח שניתן להפסיק גיהוקים על ידי עיסוי דיגיטלי של פי הטבעת.
  • תזונה – ואסמיה אל־חותי ופאטן אל־מוסלם, שהראו שחיפושיות זבל הן בררניות באוכל.
  • חקר העופות – איבן ר׳ שוואב ופיליפ ר׳ א׳ מאי, שגילו איך נקרים לא מקבלים כאב ראש מהניקור בעץ.
  • שלום – הווארד סטייפלטון, על המצאת ״דוחה בני־נוער אלקטרומכני״ – מכשיר המפיק צליל מעצבן בתדר גבוה שרק בני נוער יכולים לשמוע, ועל שימוש באותה הטכנולוגיה כדי לייצר רינגטונים שבני נוער יכולים לשמוע אבל המורים שלהם לא.
  • פיזיקה – בזיל אודולי וסבסטיאן נויקירך, על מחקרם בנושא מדוע ספגטי יבש נשבר ליותר משתי חתיכות.
  • ביולוגיה – בארט נולס ורוורד דה יונג, על הגילו שיתושי אנופלס נמשכים לניחוח של גבינת לימבורגר באותה מידה שהם נמשכים לניחוח של כפות רגליים מזיעות.
  • כימיה – אנטוניו מולט, חוזה חאבייר בנדיטו, חוזה בון וכרמן רוזלו, על מחקרם ״השפעת הטמפרטורה על מהירות על־קולית בגבינת צ׳דר״.
  • ספרות – דניאל אופנהיימר, על מחקרו ״השלכות של שפת חכמים ששימושה אינו דרוש: בעיות בשימוש במילים ארוכות ללא צורך״.

2007[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • רפואה – דן מייר ובריאן ויטקומב, על מחקר שבדק את ההשלכות של בליעת חרבות.
  • תזונה – בריאן ונסינק, על חקירת אכילה לא־מודעת על ידי האכלת אנשים, ללא ידיעתם, בקערות מרק שמתמלאות מעצמן.
  • כימיה – מאיו יממוטו, על ההצלחה בהפרדת וניל מצואת פרות.
  • שלום – מעבדת רייט, על המצאת פצצה הגורמת למשיכה מינית הומוסקסואלית.
  • תעופה – פטרישיה אגוסטינו, סנטיאגו פלאנו ודיאגו גולומבק, על המחקר שהוכיח שויאגרה מסייעת לאוגרים להתאושש מהר יותר מיעפת.
  • בלשנות – חואן מנואל טורו, ג'וזף טרובלון ונוריה סבסטיאן־גאלס, שהוכיחו שחולדות לפעמים אינן יכולות להבחין בין הקלטות ביפנית או הולנדית, אם הן מושמעות מהסוף להתחלה.
  • ספרות – גלנדה ברוון, שחקרה הכנסת ערכים המתחילים בה"א הידוע למפתחות ערכים.
  • פיזיקה – לקשמינאריינן מהאדוואן ואנריקה סרדה וילבלנקה, על מחקרם שבחן את האופנים בהם סדינים מתקמטים.
  • ביולוגיה – ג'והנה ואן ברונסוויק, על מחקרה שפירט את כל סוגי האורגניזמים שיכולים להימצא במיטה.
  • כלכלה – קואו צ׳נג, על המצאת רשת שמותקנת על תקרת הבנק ומופלת על שודדים בשעת הצורך.

2008[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ארכאולוגיה – אסטולפו גומז דה־מלו אראוג'ו וחוזה קרלוס מרסלינו, שהראו שארמדיל יכול להרוס ממצאים מאתרי חפירות ארכאולוגיות.
  • רפואה – רבקה ובר, בבה שיב, זיו כרמון ודן אריאלי, על מחקר המוכיח שתרופות פלצבו יקרות יעילות יותר ממקבילותיהן הזולות.
  • תזונה – מאסימיליאנו זמפיני וצ'ארלס ספנס, ששינו באופן אלקטרוני את הצליל של צ'יפס כדי לגרום לאדם שאוכל אותו להאמין שהוא פריך וטרי יותר ממה שהוא באמת.
  • שלום – הוענק לוועדת האתיקה הפדרלית השווייצרית לביוטכנולוגיה לא אנושית ולאזרחי שווייץ, על אימוץ העיקרון החוקי לפיו לצמחים יש הזכות לכבוד.
  • פיזיקה – דוריאן ריימר ודאגלס סמית׳, על ההוכחה שערימות של חוטים או שערות בהכרח יסתבכו.
  • ביולוגיה – מארי־כריסטין קאדירג'ס, כריסטל ז'וברט ומישל פרנק, על מחקר המוכיח שפרעושים הנמצאים על כלבים קופצים גבוה יותר מפרעושים הנמצאים על חתולים.
  • כימיה – שירי אומפייר, ג'וזף היל ודבורה אנדרסון, על ההוכחה שקוקה־קולה יכולה לשמש כקוטל זרע, ולסי׳ י׳ הונג, סי׳ סי׳ שיה, פ׳ וו וב׳ נ׳ שיאנג, על שהוכיחו בטעות שלא.
  • מדעי הקוגניציה – טושיוקי נקגאקי, הירויאסו ימדה, רוי קוביאשי, אטסושי טרו, אקיו אישיגורו ואגוטה טות׳, על ההוכחה שריריות יכולות לפתור פאזלים.
  • כלכלה – ג'פרי מילר, ג'ושואה טיבור וברנט ג׳ורדן, על מחקר שמוכיח שחשפניות מרוויחות יותר בתקופת הביוץ שלהן.
  • ספרות – דייוויד סימס, על מחקרו שבחן את החוויה של תרעומת בתוך ארגונים.

2009[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שלום –סטפן בוליגר, סטפן רוס, לארס אוסטרלווג, מייקל תאלי וביאט קנויביהל, שגילו שבקבוק בירה מלא נשבר בקלות יותר כשפוגע בראשו של אדם, מאשר בקבוק ריק.
  • רפואה וטרינרית – קתרין דאגלס ופיטר רולינסון, על המחקר שמוכיח שפרות עם שם נותנות יותר חלב מפרות ללא שם.
  • פיזיקה – קתרין ק׳ ויטקום, דניאל א׳ ליברמן וליזה ג׳ שפירו, על מחקר המסביר למה נשים בהיריון מצליחות לשמור על שיווי משקל ולא ליפול למרות שבטנן גדלה.
  • כלכלה – הדירקטורים, המנהלים ורואי החשבון של ארבעה בנקים איסלנדים, על ההוכחה שבנקים גדולים יכולים להפוך לקטנים וקטנים לגדולים.
  • רפואה ציבורית – אלנה בודנר, על המצאת חזייה שיכולה להפוך לשתי מסכות גז.
  • כימיה – חאבייר מוראלס, מיגל אפאטיגה וויקטור מ׳ קסטאנו, על ייצור יהלומים מנוזל, באופן ספציפי מטקילה.
  • רפואה – דונאל אונגר, על מחקרו בנושא פריכת אצבעות הידיים של יד אחת ולא של השנייה במשך יותר מ-60 שנים.
  • ביולוגיה – פומיאקי טגוצ׳י, סונג גואופו וג'אנג גואנגליי, על הפרדת חיידק מצואת דובי פנדה שיכול לפרק את רוב הפסולת הביתית.
  • ספרות – משטרת אירלנד, על נתינת 50 דו"חות לעבריין התנועה הגדול במדינה, "פראוו ז'זדי", כשלמעשה פירוש השם הוא "רישיון נהיגה" בפולנית.
  • מתמטיקה – גידאון גונו, נגיד הבנק המרכזי של זימבבואה, על סיפוק דרך פשוטה להתמודדות עם האינפלציה בעזרת הדפסת שטרות עם ערכים נקובים שנעו בין סנט אחד ועד למאה טריליון דולר.

2010[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בריאות הציבור – מנואל ברבייטו, צ'ארלס מאתיוס ולארי טיילור, על הקביעה שחיידקים נצמדים למדענים בעלי זקן.
  • תכנון תחבורתי – טושיוקי נאקאגאקי, אטסושי טרו, סייג'י טקג׳י, טטסו סאיגוסה, קנטרו איטו, קנג'י יומיקי, ריו קוביאשי ודן בבר, על השימוש בריריות כדי למצוא את המסלול האופטימלי למסילות רכבת.
  • הנדסה – קארינה אסבדו־וויטהאוס, אגנס רושה־גוסלין ודיאן ג׳נדרון, על שכלול שיטה לאיסוף נזלת לווייתנים בעזרת הליקופטר בשלט רחוק.
  • ניהול – אלסנדרו פלוצ'ינו, אנדריאה ראפיסארדה וסזאר גארופאלו, על הוכחה מתמטית שקידום עובדים בארגון באופן אקראי יעיל יותר עבור הארגון מאשר קידום ע"פ כישורים.
  • רפואה – סיימון ריטוולד ואיליה ואן ביסט, על ההוכחה שניתן לפתור סימפטומים של אסתמה על ידי נסיעה ברכבת הרים.
  • פיזיקה – ליאן בארקין, שיילה ויליאמס ופטריסיה פרייסט, על ההוכחה שגריבת גרביים על גבי הנעליים מקטינה את הסיכוי להחליק על קרח וליפול.
  • שלום – ריצ'רד סטפנס, ג'ון אטקינס ואנדרו קינגסטון, על אישוש האמונה הרווחת שקללות עוזרות להפחית תחושת כאב.
  • כימיה – אריק אדמס, סקוט סופולוסקי, סטפן מזוטני ו־BP, עבור הפרכת האמונה שמים ונפט לא יכולים להתערבב.
  • כלכלה – המנהלים והדירקטורים של גולדמן זקס, AIG, ליהמן ברדרס, בר סטרנס, מריל לינץ' ומגנטר קפיטל, על יצירה וקידום של דרכים חדשות להשקעת כספים, שממקסמות את הרווחים ומצמצמות את הסיכונים עבור הכלכלה העולמית, או חלק ממנה.
  • ביולוגיה – ליביאו ג׳אנג, מין טאן, גואנג'יאן ג׳ו, ג'יאנפינג יה, טיו הונג, שניי ג׳ואו, שויי ג'אנג וגארת׳ ג׳ונס, עבור הוכחה שיש עטלפי פירות המקיימים מין אוראלי.

2011[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שלום – ארתוראס זוקאס (ראש העיר של וילנה), על ההוכחה שניתן לפתור בעיית חניה בלתי חוקית של מכוניות יוקרה על ידי טנק שידרוס את המכונית החונה (בפועל הרכב הדורס היה BTR־60).
  • פסיכולוגיה – קארל הלבור טייגן, שניסה להבין מדוע אנשים נאנחים.
  • פיזיקה – פיליפ פרין, סיריל פרוט, דומיניק דוויטרן, ברונו רגרו והרמן קינגמא, שניסו לקבוע מדוע בזריקת דיסקוס סובלים הספורטאים מסחרחורת וביידוי פטיש לא.
  • פיזיולוגיה – אנה ווילקינסון, נטלי סבנז, איזבלה מנדל ולודוויג הובר, שהראו שאין ראיות לפיהוקים מדבקים בקרב צבים אדומי־רגליים.
  • רפואה – הוענק למירג'ם טוק, דברה טרמפה ולוק וורלופ בשיתוף עם מת'יו לואיס, פיטר שניידר, רוברט פלדמן, רוברט פייטרזק, דייוויד דרבי ופול מרוף, על ההוכחה שהדחף להשתין משפיע על ריכוז וקבלת החלטות – יש נושאים לגביהם תתקבל החלטה טובה יותר ויש נושאים לגביהם תתקבל החלטה גרועה יותר. ביולוגיה – דריל גווין ודייוויד רנץ, על ההוכחה שיש חיפושיות אוסטרליות המנסות להזדווג עם בקבוקי בירה משום שאינן יודעות להבחין בינם לבין בנות מינן.
  • כימיה – מקוטו אימאי, נאוקי אורושיהטה, הידקי טנמורה, יוקינובו טאג׳ימה, הידאקי גוטו, קויצ'ירו מיזוגוצ'י וג׳וניצ'י מורקמי, על קביעת הדחיסות האידיאלית של ואסבי כדי להעיר אנשים ישנים במקרי חירום ועל השימוש בידע הזה כדי להמציא את ״אזעקת הוואסבי״.
  • ספרות – ג'ון פרי, על ״התיאוריה של דחיינות מבנית״ לפיה ״כדי להצליח צריך תמיד לעבוד על משהו חשוב, ולהשתמש בו כדי להימנע מלעבוד על משהו חשוב יותר״.
  • שלום הציבור – ג'ון סנדרס, על עריכת סדרת ניסויים בהם אדם נוהג במכונים בכביש מהיר בזמן שמגן פנים מחסה את הפנים שלהם לסירוגין.
  • מתמטיקה – הוענק למחשבי סוף העולם שטעו: לדורותי מרטין (טענה לסוף העולם ב־1954), פאט רוברטסון (חזה שהעולם הסתיים ב־1982), לי ג'אנג רים (טען שהעולם ייחרב ב־1992), והארולד קמפינג (טען שהעולם ייחרב ב־1994 ואחר כך טען שב־2011), על שלימדו את האנושות להיות זהירים מהנחות וחישובים מתמטיים.

2012[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פסיכולוגיה – אניטה אירלנד, רולף זואן וטוליו גואדלופה, שגילו כי מגדל אייפל נראה קטן יותר כאשר שוכבים על צד שמאל.
  • שלום – לחברת SKN הרוסית, על כך שהצליחה להמיר תחמושת רוסית ישנה ליהלומים חדשים.
  • תהודה – קזוטקה קוריהרה וקוג'י טסוקדה, שיצרו מכונה שמפריעה לאדם לדבר בכך שהיא מחזירה אליו את הקול שלו לאחר השהיה קצרה.
  • נוירולוגיה – קרייג בנט, אביגיל ביירד, מיכאל מילר וג׳ורג׳ ולפורד, שהדגימו שחוקרי מוח מסוגלים, בעזרת כלים מסובכים וסטטיסטיקה פשוטה, להפיק אותות של פעילות מוחית אפילו מדג סלמון מת.
  • כימיה – ג'והאן פטרסון, שהצליח לגלות מדוע בבתים מסוימים בעיירה אנדרסלוב (Anderslöv) שבשוודיה, שיערם של אנשים הופך לירוק.
  • ספרות – למשרד הממשלתי האמריקני לדו"חות, על כך שיצר דו"ח שמדווח על דו"חות שמדווחים על דו"חות שמדווחים על המלצת הכנת דו"ח שמדווח על הדו"ח שמדווח על דו"חות שמדווחים על דו"חות.
  • פיזיקה – ג'וסף קלר, ריימונד א׳ גולדשטיין, פטריק ורן ורובין בול, אשר חישבו את יחסי הכוחות הפועלים על הקוקו האנושי.
  • דינמיקת נוזלים – רוסלן קרצ'ניקוב והנס מייר, שחקרו את הדינמיקה של "שכשוך נוזלים", כדי לברר מה קורה כאשר אדם הולך עם כוס קפה בידו.
  • אנטומיה – פרנס דה ואל וג'ניפר פוקורני, שגילו כי שימפנזים מסוגלים לזהות שימפנזים אחרים, על ידי צפייה בתמונות המציגות את האחוריים שלהם.
  • רפואה – אמנואל בן־סוזן ומישל אנטונייטי, שהציעו שיטה חדשה לביצוע קולונוסקופיה אשר ממזערת את הסיכון שהמטופל יתפוצץ.

2013[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ארכאולוגיה – בריאן קרנדל ופיטר סטהי, על בישול חלקי של חדף מת, בליעתו שלם ובחינת הצואה בימים שאחרי, הכל כדי לגלות אילו עצמות יתעכלו במערכת העיכול האנושית ואילו לא.
  • משותף בביולוגיה ואסטרונומיה – מארי דאקה, אמילי ביירד, מרקוס בירן, קלארק שולץ ואריק וורנט, שגילו שחיפושיות זבל יכולות לנווט את דרכן הביתה בעזרת שביל החלב.
  • כימיה – שינסוקה אימאי, נובואקי טסוגה, מונאקי טומוטקה, יושיאקי נגטומה, טושיוקי נגטא והידהיקו קומגאי, על התגלית שהתהליך הביוכימי בבצל שגורם לאנשים לבכות מסובך יותר ממה שמדענים חשבו.
  • רפואה – מסטרו אוצ׳יאמה, שיאנגיואן ג׳ין, צ'י זאנג, טושיהיטו היראי, אטסושי אמונו, היסשי בשודה ומסנורי מייני, שגילו כי עכברים שעברו השתלת לב שרדו זמן רב יותר אם הם האזינו לאופרה, בפרט לאופרות של מוצארט ולאופרה לה טרוויאטה של ורדי.
  • פסיכולוגיה – לורן בגה, בראד בשמן, אולמן זרחוני, בפטיסט סוברה ומדהי אורבה, שאישרו כי אנשים שחושבים שהם בגילופין נוטים לחשוב גם שהם אטרקטיביים.
  • בריאות הציבור – קאסיאן בהנגנדה, טו חיאווטנה, צ'ומפורן פונגנומקול, אנונט טונמוקיאקול, פייאסקול סאקולסטיאדורן, קריט קומרטל והנרי ווילד, על הטכניקות הרפואיות שמפורטות בדו"ח שלהם ״ניהול כירורגי של מגפת קטיעות פין בסיאם״, טכניקות מומלצות מלבד מקרים בהם הפין הנקטע נאכל בחלקו על ידי ברווז.
  • הנדסת בטיחות – גוסטאנו פיצו (ז"ל), על המצאת מערכת אלקטרו־מכנית ללכידת חוטפי מטוסים. המערכת מפילה את החוטף דרך דלת בריצפה, סוגרת אותו בחבילה ומשחררת את החבילה דרך מסוף ההפצצות של המטוס, שנבנה במיוחד. החוטף צונח לאדמה, שם ממתינים לו השוטרים, שהוזעקו באמצעות רדיו.
  • פיזיקה – אלברטו מינטי, יורי איבננקו, גרמנה קפליני, נדיה דומניצי ופרנצ'סקו לאקוונטי, עבור מחקר שהראה כי אנשים יכולים לרוץ על פני שטח של בריכה, כל עוד היא נמצאת על הירח או במקומות אחרים בעלי כבידה נמוכה.
  • הסתברות – ברט טולקמפ, מארי הסקל, פרית'ה לנגפורד, דייוויד רוברטס וקולין מורגן, על מחקר באשר לתנועת הפרות שהראה שני מסקנות: הראשונה היא שככל שהפרה רובצת זמן רב יותר, כך גדל הסיכוי שהיא תקום. השנייה היא שקשה לחזות מתי פרה שקמה תחליט לרבוץ שוב.
  • שלום – לנשיא בלארוס אלכסנדר לוקשנקו שהוציא מחוץ לחוק מחיאות כפיים, ולמשטרת בלארוס שעצרה על כך אדם בעל יד אחת.

2014[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מדע ארקטי – אייגיל ריימרס וסינדר אפטסטול, שבחנו כיצד איילי צפון מגיבים לבני אדם מוסווים כדובי קוטב.
  • אומנות – מרינה דה־טומסו, מישל סרדרו ופאולו ליבראה, שבדקו כמה כאב מרגישים כאשר נורים ביד על ידי לייזר עוצמתי בשעה שמביטים בציורים מכוערים לעומת יפים.
  • ביולוגיה – ולסטימיל הרט, פטרה נובקובה, אריק פסקל מלקמפר, סבין בגל, ולדימיר הנזאל, מילוש יז'ק, טומאש קושטה, ורוניקה נמקובה, יאנה אדמקובה, קטרינה בנדיקטובה, ירוסלב צ'רבוני והיינק בורדה, עבור תיעוד זהיר של העובדה שכאשר כלבים עושים את צורכיהם, הם מתיישרים לפי השדה המגנטי של כדור הארץ על ציר צפון־דרום.
  • כלכלה – המכון הלאומי האיטלקי לסטטיסטיקה, על פרסום דו"ח שכלל הכנסות ממכירות סמים לא חוקיות, זנות, הברחה ועוד כדי לעמוד בתקן אירופאי.
  • רפואה – איאן המפריז, סונאל סרייאה, ולטר בלנקי וג'יימס דוורקין, עבור טיפול בדימום בלתי נשלט מהאף באמצעות תחיבת פרוסות בשר חזיר לנחירי החולה.
  • בריאות הציבור –ירוסלב פלגר, יאן האוליצ'ק, ג'יטקה הנוסובה־לינדובה, דייוויד הנאואר, נארן רמקרישנן וליסה סייפריד, על מחקרם בנושא האם זה מסוכן מנטלית לבני אדם להיות הבעלים של חתול.
  • מדעי המוח – גיאנגן ליו, ג'ון לי, לו פאנג, לינג לי, שובהם בוס, ג'ייה טיאן וקאנג לי, עבור ניסיון להבין מה מתרחש במוחם של אנשים שראו את פניו של ישו על פרוסת טוסט.
  • תזונה – רקל רוביו, אנה ז'ופרה, בלן מרטין, תרזה איימריץ' ומרגריטה גאריגה, על מחקרם ״מאפיינים של בקטריית חומצה לקטית שהופרדה מצואת תינוקות כתרביות פרוביוטיקה פוטנציאליות לנקניקיות מותססות״.
  • פיזיקה – קיושי מבוצ׳י, קנסי טנקה, דאיצ'י אוצ׳יג'ימה ורינה סקאי, שבדקו את החיכוך בין נעל לקליפת בננה ובין קליפת הבננה לרצפה כאשר אדם דורך על קליפת בננה הנמצאת על הרצפה.
  • פסיכולוגיה – פיטר ק׳ ג'ונסון, איימי ג'ונס ומינה ליונס, על צבירת ראיות לכך שבממוצע אנשים שנוהגים להישאר ערים עד מאוחר הם יותר נרקיסיסטים, מניפולטיביים ופסיכופתים מאשר אנשים שנוהגים להתעורר מוקדם בבוקר.

2015[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • כימיה – קאלום אורמונדה, קולין ראסטון, טום יואן, סטפן קודלאצק, סמיראן קונצ'ה, ג'ושוע נ׳ סמית', וויליאם א׳ בראון, קייטלין פוגליזה, טיבולי אולסן, מריאם איפטיכר וגרגורי וייס, עבור המצאת מתכון כימי שמאפשר להחיות חלקית ביצה מבושלת.
  • פיזיקה – פטרישיה יאנג, דייוויד הו, ג'ונתן פאם וג'רום צ'ו, על מחקר בנושא העיקרון הביולוגי שלפיו כמעט כל היונקים מרוקנים את שלפוחיות השתן שלהם ב־21 שניות (פלוס־מינוס 13 שניות).
  • ספרות – מארק דינגמנסה, פרנסיסקו טוריירה וניק ג'יי אנפילד, על גילוי העובדה שהמילה "הא?" קיימת בכל שפה, בלי לדעת למה.
  • ניהול עסקי – ג'נארו ברניל, ויניט בהגוואט ופ' רגהאונדרה ראו, שגילו אנשי עסקים רבים פיתחו חיבה ללקיחת סיכונים בילדותם, עקב חשיפה לאסונות טבע (רעידות אדמה, צונמי, התפרצות געשית...) שלא השפיעו עליהם אישית.
  • כלכלה – למשטרת בנגקוק, עבור הצעה לשלם תשלום נוסף במזומן לשוטרים שסירבו לקבל שוחד.
  • רפואה – הוענק לשתי קבוצות: לחאג'ימה קימאטה; ולג'רוסלבה דורדיאקובה, פיטר סלק, נטליה קמודיובה, טטיאנה סדלאצ'קובה, גבריאלה רפיסקה, ברברה סבייז'נה וגבריאל מינריק, עבור ניסויים שערכו, שמטרתם ללמוד את היתרונות או ההשלכות הביו־רפואיות של נשיקות אינטנסיביות (ופעולות אינטימיות, בין־אישיות אחרות).
  • מתמטיקה – אליזבת׳ אוברזאוקר וקרל גרמר, עבור ניסיון להשתמש בעקרונות מתמטיים כדי להבין איך הצליח איסמעיל מלך מרוקו להיות אב ל־888 ילדים בין השנים 1697 ל־1727.
  • רפואה אבחנתית – דיאללה קארים, אנתוני הרנדן, נייג'ל ד'סוזה, אנדרו הואנג, עבדאל קאדר אלוני, הלן אשדאון, ריצ'רד ג'יי סטיבנס וסימון קרקלר, עבור קביעה כי ניתן לאבחן דלקת תוספתן חריפה בצורה מדויקת לפי כמות הכאב שהחולה חש כאשר הוא מונע על פסי האטה.
  • ביולוגיה – ברונו גרוסי, עומר לרח׳, מאוריציו קנל, רודריגו א׳ ואסקז וחוסה אירארטה־דיאז, עבור האבחנה שכאשר מחברים מקל לאחוריה של תרנגולת, היא הולכת בצורה שמזכירה את צורת הליכתם המשוערת של דינוזאורים.
  • פיזיולוגיה ואנטומולוגיה – ג'סטין שמידט, שיצר את מדד שמידט לדירוג כאב מעקיצות, שמדרג את הכאב שאנשים חווים כאשר הם נעקצים על ידי חרקים שונים, ומיכאל ל׳ סמית׳, שנתן לדבורי דבש לעקוץ אותו ב־25 מקומות שונים בגופו כדי ללמוד אלו מקומות הכי פחות כואבים (הגולגולת, קצה הבוהן האמצעית והזרוע) ואלו כואבים הכי הרבה (הנחיר, השפה העליונה והפין).

2016[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • רבייה – אחמד שאפיק, שבדק כיצד תחתונים מפוליאסטר, כותנה וצמר משפיעים על חיי המין של חולדות, ועל ביצוע ניסויים דומים עם אנשים.
  • כלכלה – מארק אביס, שרה פורבס ושלה פרגוסון, שהעריכו את "אישיות המותג" של סלעים שונים.
  • פיזיקה – גאבור הורבאת', מיקלוס בלאהו, גיורגי קריסקה, רמון הגדוס, בלאזס ג'ריקס, רוברט פרקאס, סוזנה אוקסון, פיטר מאליק והנסראודי וילדרמוט, שהבינו שאור מקוטב מסביר מדוע סוסים לבנים עמידים לזבובים ממשפחת הטבניים ("זבובי סוס") וגם מסביר למה מצבות שחורות ומבריקות מושכות שפיריות אל מותן.
  • כימיה – חברת פולסווגן, על פתרון בעיית זיהום האוויר עקב ריבוי בכלי רכב בכך שהם הורידו, באופן אוטומטי ואלקטרו־מכני, את כמות הזיהום של מכוניות בזמן בדיקה.
  • רפואה – כריסטופר הלמכן, קרינה פלזר, תומאס מיונטה, סילק אנדרס ואנדראס שפרנגר, שהראו שאפשר להשתמש במראה כדי לעבוד על המוח ולגרד את זרוע שמאל כדי להקל על גירוד בזרוע ימין ולהפך.
  • פסיכולוגיה – אוולין דביי, מארטן דה שריבר, גורדון לוגן, כריסטינה סוצ'וטסקי וברונו ורסשואר, ששאלו אלף שקרנים באיזו תדירות הם משקרים ועל ההחלטה האם להאמין להם או לא.
  • שלום – גורדון פניקוק, ג'יימס אלן צ׳יין, נתנאל בר, דרק קואהלר וג'ונתן פוגלסנג, שפרסמו מחקר על "קבלה וזיהוי של בולשיט בעל עומק מדומה".
  • ביולוגיה – שני בריטים שחיו כחיות: צ'ארלס פוסטר, עורך דין, וטרינר ופילוסוף מאוניברסיטת אוקספורד שחי בטבע כגירית במחילה בגבעה בוויילס, כלוטרה, כשועל עירוני שמחטט בפחים באיסט אנד, כאייל שניצוד על ידי כלבים בסקוטלנד וכסיס. ולתומאס תוואייטס שהמציא הארכות לגפיו וחי כמה ימים כתיש.
  • ספרות – פרדריק סיוברג, סופר שוודי ואנטומולוג (חוקר חרקים) חובב שכתב אוטוביוגרפיה בת שלושה כרכים על ההנאה שבאיסוף זבובים מתים וזבובים שאינם מתים.
  • תפיסה – אטסוקי היגשיאמה וקוהי אדצ׳י, שבדקו האם דברים נראים אחרת כשמתכופפים ומביטים בהם מבין הרגליים.

2017[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פיזיקה – מארק אנטואן פארדין, שבדק האם חתולים הם גם מוצק וגם נוזל, והאם זרימת החתולים תהפוך לכאוטית.
  • שלום – מילו פוהן, אלכס סוארז, כריסטיאן לו קסיו, אלפרד זאהן, מרקוס הייץ ואוטו ברנדלי, שגילו כי נגינה בדיג'רידו יכולה להקל על נחירות ועל דום נשימה חסימתי בינוני בשינה.
  • דינמיקת נוזלים – ג'יוון האן, שחקר "מה קורה אם הולכים אחורה עם כוס קפה?", והגיע למסקנה שהוא נשפך פחות, אך לאידך, סיכוייך להתקל באבן גדולים יותר.
  • ביולוגיה – קזונורי יושיזאווה, רודריגו פריירה, יושיטקה קמימורה וצ'ארלס לינהרד, שגילו זן שוכן מערות של נאוטרוגלה בו לנקבות יש פינים ולזכרים נרתיקים. הזדווגות הזכר והנקבה במין זה נמשכת 73 שעות.
  • רפואת נשים – מריסה לופז־טייחון, אלקס גרסייה־פאורה, אלברטו פרטס־גלינו ולואיס פלרס אניורטה, שהוכיחו כי עוברים מעדיפים מוזיקה אלקטרונית שמתנגנת מתוך הנרתיק של אימם יותר ממוזיקה המתנגנת על בטנה מבחוץ.
  • כלכלה – מתיו רוקלוף וננסי גריר, שגילו שהחזקה של תנין צעיר ביד לפני משחק מזל מעלה את סכום ההימורים. כלל זה מותנה בכך שמדובר באנשים עם נטייה להימורים שאין להם רגשות שליליים חזקים באותה עת.
  • תזונה – פרננדה איטו, אנריקו ברנרד ורודריגו טורס, שדיווחו לראשונה כי עטלפי ערפד מסוג "ערפד שעיר־רגליים" בברזיל ניזונים מדם בני אדם. הם לא ראו ממש את הערפדים תוקפים אנשים, אבל מצאו חומר גנטי אנושי בדגימות צואה של העטלפים.
  • רפואה – ג׳ין־פייר רויט, דייוויד מוניר, ניקולאס טורקווט, אן־מרי מולי וטאו ג׳יאנג, שבדקו בעזרת fMRI עד כמה אנשים מסוימים נגעלים מגבינה.
  • אנטומיה – ג'יימס הית'קוט, שפרסם ב־1995 מאמר בשם "למה לאנשים זקנים יש אוזניים גדולות?".
  • קוגניציה – מטאו מרטיני, אילריה בופלרי, מריה אנטונייטה סטזי וסלבטור מריה אגליוטי, שגילו כי לתאומים זהים קשה להבדיל בין תמונתם לתמונת התאום שלהם.

2018[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • רפואה – מארק מיטשל ודייוויד ורטינגר, על השימוש ברכבות הרים כדי לנסות להחיש את המעבר של אבנים בכליות.
  • אנתרופולוגיה – תומאס פרסון, גבריאלה־אלינה סאוצ'וק, ואיליני מדסן, על איסוף ראיות בגן חיות כי השימפנזים מחקים את בני האדם באותה תדירות ומידת הצלחה כמו שבני אדם מחקים שימפנזים.
  • ביולוגיה – פול בכר, סבסטיאן לברטון, אריקה ולין, אריק הדנסטרום, פליפה בוררו־אצ'וורי, מארי בנגטסון, ולקר יורגר ופיטר ויצגל, שהוכיחו שמומחי יין יכולים לזהות באמצעות ריח את נוכחותו של זבוב בודד בכוס יין.
  • כימיה – פאולה רומאו, אדיליה אלרקאו וסזאר ויאנה המנוח, שבדקו עד כמה רוק הוא חומר ניקוי טוב למשטחים מלוכלכים.
  • חינוך רפואי – האקירה הוריוצ׳י, על הדו"ח הרפואי "קולונוסקופיה בעמדת ישיבה: שיעורים שנלמדו מקולונוסקופיה עצמית״.
  • ספרות – תיאה בלקלר, רפאל גומז, וסנה פופוביץ' ומ׳ הלן תומפסון, שהראו שרוב האנשים שמשתמשים במוצרים מורכבים לא קוראים את ההוראות.
  • תזונה – ג'יימס קול, שחישב שצריכת הקלוריות מתזונה קניבלית נמוכה משמעותית מהצריכה הקלורית ברוב דיאטות הבשר המסורתיות האחרות.
  • שלום – פרנסיסקו אלונסו, כריסטינה אסטבן, אנדריאה סרג', מריה־לואיזה בלסטאר, חיימה סנמרטין, קונסטנזה קלטאיוד וביאטריז אלאמר, על מדידת התדירות, המוטיבציה והאפקטים של צעקות וגידופים בזמן נהיגה ברכב.
  • כלכלה – לינדי הניו ליאנג, דאגלס בראון, הויוון ליאן, סמואל הניג, ד׳ לאנס פריס וליסה קיפינג, על מחקר שבדק האם יעיל לעובדים להשתמש בבובות וודו כדי לנקום בבוסים מתעללים.
  • רבייה – ג'ון ברי, ברוס בלאנק ומישל בוילאו, על שימוש בבולי דואר כדי לבדוק אם איבר המין הגברי מתפקד כראוי, כמתואר במחקרם "ניטור ההתפתחות של זקפות לילה עם בולים״.

2019[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • רפואה – סילבנו גלוס, שאסף ראיות המראות שפיצה טובה לבריאות, אם היא הוכנה ונאכלה באיטליה.
  • כימיה – שיגרו וטנאבה, מינקו אונישי, קאורי אימאי, אייג'י קוואנו וסייג'י איגארשי, שהעריכו את כמות הרוק הממוצעת שמייצרים ביום ילדים בני חמש.
  • ביולוגיה – לינג־ג'ון קונג, הרברט קרפז, אגניישקה גורקה, אלכסנדרה אורבנק, ריינר דומקה ותומש פטרק, שהראו שלתיקנים חיים ומתים יש תכונות מגנטיות שונות.
  • אנטומיה – רוג'ר מיוסט ובורס בנגודיפה, שמדדו א־סימטריה בטמפרטורת האשכים של דוורים צרפתים עם ובלי בגדים.
  • חינוך רפואי – קארן פריור ותרזה מק'קין, שהשתמשו בקליקר, כלי המשמש באילוף כלבים ודולפינים, כדי לאמן מנתחים לבצע ניתוח אורתופדי.
  • פסיכולוגיה – פריץ שטראק, שהראה בשנת 1988 שהחזקת עט בפה באופן שיוצר חיוך גורמת לתחושת שמחה, ועל השתתפותו במחקר שהראה שלא.
  • שלום – גאדה א׳ בן סייף, אלכסנדרו פאפויו, ליליאנה בנארי, פרנסיס מקגלון, שון ג' קווטרה, ייונג־הואק צ'אן וגיל יוסיפוביץ', שמיפו אילו אזורים בגוף הכי כיף לגרד.
  • הנדסה – אימאן פרח־בח'ש, שב־2017 רשם פטנט על מכונה להחלפת חיתולים לתינוקות אנושיים.
  • כלכלה – חאביפ גדיק, טימותי א׳ ווס ואנדראס ווס, שבדקו אילו שטרות מעבירים הכי טוב בקטריות מסוכנות.
  • פיזיקה – פטרישיה יאנג, אלכסנדר לי, מיילס צ'אן, אלין מרטין, אשלי אדוארדס, סקוט קארבר ודייוויד הו, שבדקו איך ולמה הוומבטים מפרישים גללים קובייתיים.

2020[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אקוסטיקה – סטפן רבר, טקשי נישימורה, ג'ודית ג'ניש, מארק רוברטסון וטקומסה פיץ', שגרמו לאליגטורית לשאוג בחדר אטום ומלא אוויר מועשר בהליום.
  • פסיכולוגיה – מירנדה גיאקומין וניקולס רול, על תכנון שיטה לזיהוי נרקיסיסטים באמצעות הגבות שלהם.
  • שלום – ממשלות של הודו ופקיסטן, שהדיפלומטים שלהם דופקים אחד לשני בדלת באמצע הלילה ובורחים לפני שמישהו עונה.
  • פיזיקה – איוון מקסימוב ואנדריי פוטוטסקי, שקבעו באמצעות ניסוי מה קורה לצורה של תולעי אדמה חיות כאשר הן מורעדות בתדרים גבוהים.
  • כלכלה – כריסטופר ווטקינס, חואן דייוויד לאונגומז, ז'אן בווט, אגניישקה ז'לאז'נייביץ', מקס קורבמאכר, מרקו אנטוניו קוריה וארלה, אנה מריה פרננדס, דניאלה וואגסטף וסמולה בולגן, שניסו לכמת את היחסים בין אי־השוויון הלאומי בהכנסות של מדינות שונות והכמות הממוצעת של נשיקות מפה־לפה.
  • ניהול – שי גואנג־אן, מו טיאן־שיאנג, יאנג קאנג־שנג, יאנג גואנג־שנג ולינג שיאן־סי, חמישה רוצחים שכירים מסין שניהלו משימת התנקשות באופן הבא: לאחר שקיבל את התשלום לביצוע הרצח, שי גואנג־אן העביר את המשימה למו טיאן־שיאנג, שהעביר את המשימה ליאנג קאנג־שנג, שהעביר את המשימה ליאנג גואנג־שנג, שהעביר את המשימה ללינג שיאן־סי, כאשר כל רוצח מקבל אחוז קטן יותר ויותר מהשכר, ואף אחד לא באמת מבצע את הרצח.
  • אנטומולוגיה – ריצ'רד וטר, שאסף עדויות לכך שאנטומולוגים רבים מפחדים מעכבישים, שאינם חרקים.
  • רפואה – ניאנקה וולינק, דמיאן דניס וארנוד ואן לון, על אבחון מצב רפואי חדש: מיסופוניה, מצוקה הנוצרת משמיעת אנשים אחרים לועסים.
  • חינוך רפואיגורבנגולי ברדימוחמדוב נשיא טורקמניסטן, ולדימיר פוטין נשיא רוסיה, דונלד טראמפ נשיא ארצות הברית, רג'פ טאיפ ארדואן נשיא טורקיה, אלכסנדר לוקשנקו נשיא בלארוס, אנדרס מנואל לופס אוברדור נשיא מקסיקו, נרנדרה מודי ראש ממשלת הודו, בוריס ג'ונסון ראש ממשלת בריטניה וז'איר בולסונארו נשיא ברזיל, על שימוש במגפת הקורונה כדי ללמד את העולם שלפוליטיקאים יכולה להיות השפעה גדולה ומיידית יותר על חיים ומוות מאשר לרופאים ומדענים.
  • מדעי החומר – מתין ארן, מייקל בבר, ג'יימס נוריס, אליסה פרון, אשלי רוטקוסקי, מייקל וילסון ומרי אן ראגאנטי, על שהראו שסכינים מצואה אנושית מוקפאת לא עובדות היטב.

2021[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ביולוגיה – סוזן שולץ, רוברט אקלנד ויוסט ואן דה וייר, על ניתוח הווריאציות של גרגור, צרצור, מלמול, יללה, גניחה, חריקה, שריקה, נהמה, נביחה וגרסאות נוספות של דרכי תקשורת בין בני אדם וחתולים.
  • אקולוגיה – לילה סאטרי, אלבה גווילן, אנג'לה וידל־ורדו ומנואל פורקר, על שימושם באנליזה גנטית כדי לזהות מינים שונים של בקטריות המצויות במסטיקים שדבוקים למדרכות במדינות שונות ברחבי העולם.
  • כימיה – יורג ויקר, ניקולאס קראוטר, בטינה דרסטרוף, כריסטוף סטונר, אפסטראטיוס בורטסוקידיס, אכים אדטבאוור, יוכן וולף, תומאס קלופפל, סטפן קראמר וג'ונתן ויליאמס, על שבדקו את האוויר בתוך אולמות תיאטרון במטרה לבדוק האם הריחות שמפיק הקהל מושפעים מעידים על כמות האלימות, מין, התנהגות א־חברתית, שימוש בסמים וניבולי הפה בסרט.
  • כלכלה – פאבלו בלאבטסקיי, על התגלית שהשמנת יתר של פוליטיקאים יכולה להוות אינדיקציה לשחיתות במדינה.
  • רפואה – אולקיי סם בולוט, דארה אולאדוקון, בורקארד ליפרט וראלף הוהנברגר, על שהמחישו כי אורגזמה יכולה להיות אפקטיבית לא פחות ממסירי גודש בהקלה על הנשימה.
  • שלום – אית'ן בסריס, סטיבן ניילווי ודויד קרייר, על שבחנו את ההשערה על פיה בני אדם פיתחו זקנים במטרה להישמר מפני אגרופים לפנים.
  • פיזיקה – אלסנדרו קורבטה, ג'אספר מיוסן, צ׳ונג־מין לי, רוברטו בנזי ופדריקו טוצ'י, על עריכת ניסוי הבודק מדוע הולכי רגל לא מתנגשים באופן עקבי בהולכי רגל אחרים.
  • קינטיקה – היסאשי מוראקמי, קלאודיו פליצ'יאני, יוטה נישיאמה וקוטסוהירו נישינארי על עריכת ניסוי הבודק מדוע הולכי רגל לעיתים מתנגשים בהולכי רגל אחרים.
  • אנטומולוגיה – ג'ון מולרנן ג'וניור, רוג'ר גרות'האוס, צ'ארלס האמונד וג'יי למדין, על מחקרם "שיטה חדשה לבקרת ג'וקים בצוללות".
  • תחבורה – רובין רדקליף, מארק יאגו, פיטר מורקל, אסטל מורקל, פייר דו פריז, פייט בייטל, בירגיט קוטינג, באקר מנואל, יאן הנדריק דו פריז, מישל מילר, ג'וליה פליפה, סטיבן פארי ורובין גליד, שבדקו באמצעות ניסוי האם יותר בטוח להטיס קרנפים בעודם הפוכים.

2022[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • קרדיולוגיה יישומית – אליסקה פרוצ'אקובה, אליו סיאק-שי, פרידריקה ברנס, דניאל לינד ומריסקה קרט, שחיפשו ומצאו ראיות לכך שכאשר בני זוג נפגשים לראשונה ומרגישים משיכה אחד כלפי השני, פעימות הלב שלהם מסתנכרנות.
  • ספרות – אריק מרטינז, פרנסיס מוליקה ואדוארד גיבסון, שבדקו מה הופך מסמכים משפטיים לקשים להבנה שלא לצורך.
  • ביולוגיה – סולימרי גרסיה־הרננדז וגלאוקו מצ׳אדו, שחקרו האם ואיך עצירות משפיעה על סיכויי ההזדווגות של עקרבים.
  • רפואה – מרסין יאסינסקי, מרטינה מסייבסקה, אנה ברודזיאק, מיכל גורקה, קמילה סקביירובסקה, ויסלב ידרז'יצ'ק, אגניישקה טומאשבסקה, גז'גוז' באסק ואמיליאן סנרסקי, שהראו שכאשר מטופלים עוברים סוגים מסוימים של כימותרפיה רעילה, הם סובלים פחות תופעות לוואי כואבות אם אחד המרכיבים הרגילים מוחלף בגלידה.
  • הנדסה – ג'ן מטסוזקי, קזואו אוהוצ׳י, מסארו אוהרה, יושיוקי אואנו וגורו אימורה, שניסו למצוא את השימוש היעיל ביותר שאנשים יכולים לעשות באצבעות שלהם כשהם מסובבים ידית.
  • היסטוריה של האומנות – פיטר דה סמט וניקולס הלמוט, על מחקרם ״גישה רב־תחומים לסצנות חוקן פולחניות על קדרות מאיה עתיקה.
  • פיזיקה – פרנק פיש, ז׳י־מינג יואן, מינגלו צ׳ן, לייבינג ג׳ייה, צ'וניאן ג'י ואטילה אינצ'יק, שניסו להבין איך ברווזונים מצליחים לשחות במבנה.
  • שלום – ג'ונהוי וו, סזבולק סזמדו, פט ברקלי, ביאנקה בירסמה, טרנס דורס, סרג'יו לו לקונו, אניקה ניפר, קים פיטרס, ווג'טק פרשפיורקה, ליאו טיוחין ופול ואן לנג׳, על פיתוח אלגוריתם שעוזר לרכלנים להחליט מתי להגיד את האמת ומתי לשקר.
  • כלכלה – אלסנדרו פלוצ'ינו, אלסיו עמנואל ביונדו ואנדראה רפיסארדה, שהסבירו, בצורה מתמטית, מדוע לעיתים קרובות הצלחה מגיעה לא למוכשרים ביותר, אלא לברי המזל.
  • הנדסת בטיחות – מגנוס ג׳נס, על פיתוח בובת מבחן ריסוק בדמות אייל קורא.

2023[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • כימיה וגאולוגיה – יאן זלסייביץ', שהסביר למה הרבה מדעים אוהבים ללקק סלעים.
  • ספרות – כריס מולין, ניקול בל, מריטה טורונן, ארינה בחרין ואקירה או׳קונור, שחקרו את התחושה שאנשים מרגישים כשהם חוזרים על אותה מילה הרבה, מאוד, מאוד, מאוד, מאוד, מאוד, מאוד, מאוד פעמים.
  • הנדסת מכונות – טה פאיה יאפ, זן ליו, אנופ רג׳פאן, טרבור שימוקוסו ודניאל פרסטון, על ״החייאת״ עכבישים מתים כדי להשתמש בהם בתור צבתות מכניות.
  • בריאות הציבור – סונג־מין פארק, על המצאת ״שירותי סטנפורד״, מכשיר שמשתמש במספר טכנולוגיות – כולל מקל מדידה לבדיקת שתן, מערכת ראייה ממוחשבת לניתוח הצרכים, חיישן טביעת־ישבן ומצלמת זיהוי וחיבור בזק – כדי לנטר ולנתח במהירות את החומרים שבני אדם מפרישים.
  • תקשורת – מריה חוזה טורס-פריוריס, דיאנה לופז-ברוסו, אסטלה קמארה, סול פיטיפלדי, לוקאס סדינו, אגוסטין איבניז, מרסלו ברטיאר ואדולפו גרסיה, שחקרו את הפעילות המנטלית של אנשים המומחים בדיבור הפוך.
  • רפואה – כריסטין פאם, בובאק הדאיאטי, קיאנה האשמי, אלה קסוקה, טיאנה מאמאג'אני, מרגיט ג'והאש, ג'יימי ויקנהייזר ונטשה מסינקובסקה, שהשתמשו בגופות כדי לבדוק האם יש מספר זהה של שערות בשני הנחיריים.
  • תזונה – הומיי מיאשיטה והירומי נקמורה, שבדקו איך קשיות ומקלות אכילה מחושמלים ישפיעו על הטעם של האוכל.
  • חינוך – קייטי טאם, סיאנאה פון, יקטוריה הואי, וייננד ואן טילבורג, כריסטי וונג, ויויאן קוונג, ג'יג'י יואן וכריסטיאן צ׳אן, שחקרו באופן שיטתי את השיעמום של מורים ותלמידים.
  • פסיכולוגיה – סטנלי מילגרם, לאונרד ביקמן ולורנס ברקוביץ', שעשו ניסויים ברחוב כדי לראות כמה הולכי רגל יסתכלו למעלה כשהם רואים זרים מסתכלים למעלה.
  • פיזיקה – בייטו פרננדס קסטרו, מריאן פניה, אנריקה נוגיירה, מיגל גילקוטו, אספרנסה ברולון, אנטוניו קומסניה, דמיאן בופארד, אלברטו נאווירה גרבאטו וביאטריס מוריניו־קרבאלידו, על מדידת ההשפעה של הזדווגות דגי אנשובי על הערבול של מי האוקיינוס.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]