רק תאוריה
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת |
קן מילר  |
| שפת המקור |
אנגלית |
| הוצאה | |
| הוצאה |
קבוצת פינגווין |
| תאריך הוצאה |
12 ביוני 2008 |
| סדרה | |
| ספר קודם |
Finding Darwin's God |
| קישורים חיצוניים | |
| מסת"ב | 978-0-670-01883-3 |
  | |
רק תאוריה: אבולוציה והקרב על נשמתה של אמריקה (באנגלית: Only A Theory: Evolution and the Battle for America's Soul) הוא ספר עיון משנת 2008 מאת ביולוג התא האמריקני הקתולי קן מילר. בספר בוחן מילר את המאבק בין אבולוציה לתכנון תבוני, וחוקר את ההשלכות של המאבק על המדע בארצות הברית. כותרת הספר מתייחסת לתפיסה השגויה הנפוצה של המשמעות של תאוריה מדעית בהקשר של מדע ואבולוציה.
התזה המרכזית של הספר היא שהמחלוקת בין האבולוציה והבריאתנות שמתנהלת בבתי ספר, בתי מחוקקים ובתי משפט ברחבי ארצות הברית היא יותר מאשר התכתשות סוערת אך מוגבלת בין מדענים ובין דתיים פונדמנטליסטים על אמיתות התיאוריה האבולוציונית מול רעיון הבריאה האלוהית, אלא חלק ממאבק רחב על "לא פחות מהנשמה המדעית של אמריקה". בעשור לפני כתיבת הספר היה מילר מעורב במספר מחלוקות הנוגעות לנושא זה.[1]
הספר מתחיל בציון ההובלה של ארצות הברית בתחום המחקר המדעי. לפי מילר, ההצלחה של ארצות הברית בתחום זה משקפת היבט עמוק של השיתוף בין הרוח המדעית לבין המעלות הלאומיות המרכזיות של ארצות הברית - עצמאות, אינדיבידואליזם ויזמות, כמו גם הערך החברתי של קריאת תגר על גורמי שררה. מילר טוען כי מוסדות מדעיים אמריקאים נטו לתגמל מקוריות וחדשנות בניגוד לנאמנות ודבקות בפרדיגמות מבוססות, שהן חלק מהמבנה המחשבתי שמאפיין את האקדמיה האירופאית.[1]
מילר טוען שאותה רוח עצמאית מובילה את הציבור בארצות הברית לפקפק בחופשיות גדולה יותר בממסד המדעי ולאתגר את הקונצנזוס המדעי, וכי דבר זה מאפשרת לתנועות עממיות כמו הבריאתנות לשגשג ולהשיג מדי פעם ניצחונות פוליטיים בתחום.[1]
מילר טוען כי המתקפה הבריאתנית מתמקדת לא רק בחלק מתוצאות המדע אלא גם בשיטות שלו, ולכן היא איום ממשי על ההצלחה המדעית של ארצות הברית. לפי מילר, אם אנו מצייתים לרוח האתגר הטבועה במדע, אנו חייבים לעצמנו לא לדחות את הביקורות הבריאתניות על האבולוציה באופן עקרוני, אלא להתנגד להן באופן עובדתי.
פרקים עיקריים בספר מתארים את הרעיונות המרכזיים של הבריאתנות המודרנית ושל התנגדויות אחרות לאבולוציה כמו "מורכבות בלתי ניתנת לצמצום" והצגה מסולפת של תורת המידע, ולאחר מכן מזימים טענות אלה. מילר מספק מבט על היקף הביולוגיה המודרנית והראיות המשתלבות יחד בתמיכה באבולוציה. הספר מתייחס למשפט קיצמילר נגד בית הספר המחוזי של דובר שדן בהוראת "תכנון תבוני" בבית ספר תיכון בפנסילבניה.[1]
לאחר הצגת הראיות בנושא האבולוציה, הספר חוזר לטיעון הליבה שלו על מהות המדע וכיצד תאוריית "העיצוב התבוני" שואפת לערער את יסודותיו. מילר מקביל את הנושא לספר מאת אלן בלום (1987), דלדולה של הרוח באמריקה (The Closing of the American Mind: How Higher Education Has Impoverished America's Young and Failed Its Students), שהיה בין הראשונים לטעון כי קיימות בעיות הקשורות לדומיננטיות של פרדיגמה פוסט-מודרנית או רב-תרבותית באקדמיה.[1]
קיימות הקבלות בין הטיעונים האנטי-מדעיים של אנטי-אבולוציוניסטים דתיים (שמרנים בדרך כלל) לאלו של פוסט-מודרניסטים (בדרך כלל שמאלנים). ציין זאת בעיקר פול ר' גרוס,[2] שהתנגד במשך שני עשורים לשני הזרמים (Gross and Levitt 1998; Forrest and Gross 2007). מילר מצטט את בלום בטענה כי "עיצוב תבוני" משתמש ב"אסטרטגיית טריז" כדי להפנות את החברה תחילה נגד האבולוציה ולאחר מכן נגד מדע מבוסס ואמפירי. הוא טוען כי דבר זה תואם את הרטוריקה והמטרות של פילוסופיה פוסט-מודרניסטית, שיש לה לדעתו השפעות מזיקות באופן דומה. מילר טוען כי לשני הניסיונות יש פוטנציאל לערער קשות את הבכורה המדעית והטכנולוגית של ארצות הברית.[1]
ביקורת והתייחסות
[עריכת קוד מקור | עריכה]אנדראה בוטרו (Andrea Bottaro) סקר את הספר באתר המרכז הלאומי לחינוך מדעי וטען כי הטיעון בדבר הקשר בין חשדנות כלפי מוסדות וסמכות לבין התנגדות לאבולוציה אינו משכנע. לטענתו, לפי סקרים רבים תושבי ארצות הברית הם בממוצע הרבה פחות סקפטיים כלפי המדע, ובוטחים יותר בממסד המדעי מאשר האירופים שהם כביכול בעלי חשיבה פחות עצמאית.[1][3] הוא מציין לדוגמה כי מאז 1973 חלק גדול מאוד (כ-40%) מהאמריקאים הביעו בעקביות "מידה רבה של אמון" (בניגוד ל"אמון חלקי" או "אי אמון כלל") בהנהגה של הקהילה המדעית, שבכך זכתה לאמון יותר מכל קבוצה מקצועית אחרת מלבד הרפואה (שיעור האמון במדע חלף על פני שיעור האמון ברפואה ב-2002) ובתקופות קצרות של מלחמה, הצבא.[4] לטענתו, הספקנות האירופית ביחס למדע מתבטאת בדרכים שאינן נפוצות בקרב בארצות הברית, כמו דחייה נרחבת של אורגניזמים שעברו הנדסה גנטית וביוטכנולוגיה. לטענתו, נתונים אלה מצביעים על כך שסביר יותר שהאבולוציה נתקלת בהתנגדות בארצות הברית בגלל הדתיות הנרחבת במדינה והצלחתן של תנועות פונדמנטליסטיות.[1]
במבוא לספרו ההצגה הגדולה בתבל, הביולוג ריצ'רד דוקינס ציין כי הסוכן הספרותי שלו רצה בתחילה לקרוא לספר בשם "רק תאוריה" אבל התברר לו כי השם "תפוס". דוקינס מחמיא לספר, והפרק הראשון בספרו מכונה גם הוא "רק תאוריה" ומתייחס לפער בין התפיסות שרווחות בציבור לגבי מונחים כמו "תאוריה" (במובן של תאוריה מדעית), "עובדה" ומונחים נוספים.