רקאו

רקאו
**Ракаў**
	סמל רקאו סמל רקאו
	כנסייה ברקאו
	כנסייה ברקאו
מדינה	בלארוס
וובלסט	מינסק
ראיון	וולוז'ין
גובה	212 מטרים
אוכלוסייה	‏
‑ בעיירה	2,626 (2009)
קואורדינטות	53°58′N 27°2′E / 53.967°N 27.033°E
אזור זמן	UTC+3
	מפת מיקום; מפה מפורטת; (למפת בלארוס רגילה) מינסק פינסק ברסט הומל גרודנו מוהילב ויטבסק אוקראינה פולין ליטא לטביה רוסיה רקאו

המונח "ראקוב" מפנה לכאן. לערך העוסק בכפר בפולין, ראו רקוב.

רקאו (בבלארוסית: Ракаў; בפולנית: Raków, רקוב; ביידיש: ראקאוויי) היא עיירה במחוז מינסק שבבלארוס, על גדות נהר איסלאץ' (Islach), כ-39 ק"מ מערבית למינסק, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

תולדות היישוב

רקאו נזכרת לראשונה במאה ה-15, הגם שאתרה של העיירה היה מיושב מאות שנים קודם לכן. בשנת 1465 העניק קז'ימייז' הרביעי, מלך פולין, את העיירה לשליט מטעם הדוכסות הגדולה של ליטא. מאז הייתה העיירה בבעלות מספר משפחות אצולה.

בחלוקת פולין בשנת 1793 נכללה העיירה בתחום האימפריה הרוסית, ובאותה שנה נבנתה בה מצודה. בהתאם להסכם ריגה משנת 1921, נכללה העיירה בתחום הרפובליקה הפולנית השנייה.

יהודי רקאו

בין מלחמות העולם נמנו בעיירה כ-2,400 יהודים, כשני שלישים מתושביה, והתקיימה בה פעילות של אגודת ישראל ושל המפלגות הציוניות, שהפעילו במקום בית ספר עברי. פעילות זו נאסרה עם כיבוש העיירה בידי הסובייטים בספטמבר 1939.

ב-26 ביוני 1941, במהלך מבצע ברברוסה, נכבשה העיירה בידי הגרמנים, ואלו הוציאו בה להורג 49 צעירים יהודים שהואשמו בקומוניזם. שלושה אנשי חברה קדישא שקברו את אלו נרצחו גם כן. כעבור כשבועיים רצחו הגרמנים 14 יהודים נוספים מהעיירה.

באוקטובר 1941 נצטוו יהודי העיירה להתרכז בכיכר השוק בה. יהודים שלא התייצבו נורו בבתיהם, ובהם קשישים וחולים. בהמשך היום, רצחו הגרמנים 112 גברים יהודים בבית העלמין היהודי בעיירה.

כ-2,000 היהודים שנותרו בעיירה רוכזו לאחר האקציה בגטו שהוקם במתחם בית הכנסת המקומי, ממנו נלקחו מדי יום לעבודות כפייה, תוך החרמת כל רכושם. בתקופה זו הצליחו מספר צעירים מהגטו להימלט ליערות הסביבה, ולחבור ליחידות פרטיזנים.

ב-4 בפברואר 1942 נרצחו כל יושבי הגטו שבעיירה בבית הכנסת המקומי. יהודים מעטים שהושארו בעיירה לאיסוף ולסידור רכוש הנרצחים שולחו לאחר מכן למחנה עבודה בקראסנה.