רצח פעילי זכויות האזרח במיסיסיפי (1964)
 | |
| תאריך |
21 ביוני 1964  |
|---|---|
| מקום |
Neshoba County |
| סוג |
אירוע |
| הרוגים |
3 |
  | |
רצח פעילי זכויות האזרח במיסיסיפי (1964) הוא אירוע בו נרצחו שלושה צעירים במיסיסיפי בשל פעילותם להפסקת ההפרדה הגזעית שהייתה נהוגה במדינות דרום ארצות הברית.
רציחתם של ג'יימס צ'ייני (אפרו-אמריקאי בן 21 ממרידיאן, מיסיסיפי), אנדרו גודמן (יהודי בן 20, סטודנט לאנתרופולוגיה מניו יורק) ומייקל שוורנר (יהודי בן 24, פעיל בקונגרס לשוויון גזעי מניו יורק), על ידי כנופיה לבנה מקומית של הקו קלוקס קלאן, סימלו את הסיכונים של הפעילים בדרומה של ארצות הברית בפרויקט "קיץ החירות", שנועד לרשום אפרו-אמריקאים כמצביעים על מנת להעניק להם כוח פוליטי במיסיסיפי. מקרה זה גם הבליט גם תרומתם של היהודים בתנועה לשוויון האזרח, ותגובת הזעם הציבורית תרמה להעברת חוק זכויות האזרח (1964) וחוק זכות ההצבעה (1965).
הרצח
[עריכת קוד מקור | עריכה]רצח שלושת הצעירים התבצע זמן קצר לאחר חצות ב-21 ביוני 1964, כאשר יצאו לחקור את שריפתה של כנסייה שתמכה בפעילות זכויות האזרח. ג'יימס צ'ייני היה פעיל של תנועת חירות מקומית במרידיאן, מייקל שוורנר היה מתאם CORE (קונגרס לשוויון בין-גזעי) מניו יורק ואנדרו גודמן, אף הוא מניו יורק, התנדב לתנועה במהלך חופשת הקיץ שלו. שלושת הצעירים בדיוק סיימו הכשרה בת שבוע בקמפוס של הקולג' המערבי לנשים (כיום חלק מאוניברסיטת מיאמי) באוקספורד, אוהיו, בנוגע לאסטרטגיות שיעזרו לאפרו-אמריקנים להשתתף בהצבעות הדמוקרטיות.
במהלך היום, שלושת הצעירים שמו פעמיהם ללונגדייל, מרחק 50 מייל ממחוז נשובה. זאת על מנת לבחון את הריסותיה של כנסיית הר ציון שהייתה שייכת לכנסייה המתודיסטית המאוחדת, בה נהגו פעילי זכויות האזרח לקיים פגישות. כנסייה זו נשרפה חמישה ימים קודם להגעתם של הצעירים. בעוד לוח הזמנים המדויק שלהם דווח לפעילים אחרים של זכויות האזרח בהתאם לנוהלי האבטחה שלהם, אך מספר לוחית הרישוי של רכבם נרשם על ידי חברי הקו קלוקס קלאן במרידיאן.
מאוחר יותר עצר ססיל פרייס, סגן השריף של מחוז נשובה, ובעצמו חבר האבירים הלבנים של הקו-קלוקס-קלאן, את רכבם של שלושת הצעירים. הוא עצר את צ'ייני באשמת נהיגה במהירות מופרזת של 35 מייל מעל המותר, שעה שהחליף צמיג ברכב. כמו כן נעצרו גם שוורנר וגודמן "לצורך חקירה".
צ'ייני, גודמן ושוורנר לא קיבלו את הזכות להשתמש בטלפון כל זמן שהותם במעצר. כאשר פעילי הארגון ניסו לאתרם בכלא של מחוז נשובה, קיבלה המזכירה במקום הוראה להכחיש את הימצאם במעצר ולדווח כי שלושת הצעירים אינם נמצאים ברשות המשטרה. הצעירים הוחזקו שעות בבידוד כאשר בזמן זה פרייס ושותפיו חברי הקלאן התאספו ותכננו כיצד להרוג אותם.
בעוד הצעירים ממתינים לשחרורם, הקים הקלאן מארב על הכביש חזרה למרידיאן. צ'ייני עצמו נקנס ב-20$ ושלושת הצעירים קיבלו הוראה לעזוב את המחוז. פרייס עקב אחריהם עד לפאתי העיר ואז עצר אותם שוב. הוא החזיק בהם עד שרוצחי הקלאן הגיעו. הם נלקחו למקום מבודד בו הוכה צ'ייני ושלושת הצעירים נורו למוות. הרכב נגרר לביצת בוגיו צ'יטו והועלה באש, וגופותיהם של השלושה נקברו בסכר עפר במקום.[1] ביוני 2000 פורסם דוח הנתיחה שלאחר המוות שהוסתר משנת 1967. הדוח קבע כי ידו השמאלית של צ'ייני הייתה שבורה במקום אחד ואילו ידו הימנית הייתה שבורה בשני מקומות. אובחנו גם שבר נוסף במרפק השמאלי ופגיעה נוספת באזור המפשעה. פתולוג שבחן את הגופות לבקשת המשפחות קבע כי לצ'ייני הייתה גם לסת שבורה וכתף ימין מרוסקת שלא הוזכרו בדוח הנתיחה שלאחר המוות. צילומי הנתיחה וצילומי רנטגן רלוונטיים הושמדו ולכן פגיעות אלה לא יכלו להיות מאושרות.
התגובה לרצח
[עריכת קוד מקור | עריכה]היעלמות שלושת הצעירים גררה סערה שגרמה לנשיא ארצות הברית דאז, לינדון ג'ונסון, להכריח את ג'יי אדגר הובר וה-FBI לחקור את המקרה. בשל סלידתו מארגוני זכויות האזרח התנגד הובר לדרישת הנשיא, עד שזה איים עליו בעקיפין בפעולת תגמול פוליטית. במהלך החקירה, גילו צוותי איתור, בהם גם צוללנים של הצי האמריקני ושל ה-FBI, את גופותיהם של 7 אפרו-אמריקאים נוספים ממיסיסיפי שהיעלמותם לא הייתה ידועה מחוץ לגבולות הקהילות המקומיות.
היעלמות השלושה עוררה תגובה חריפה בציבור שנמשכה שישה שבועות עד למציאת הגופות. ג'ונסון ופעילי זכויות האזרח ניצלו את הסערה הציבורית על מנת לחוקק את חוק זכויות האזרח של 1964[2] וחוק זכויות ההצבעה של 1965.
לעומת זאת, פקידים מקומיים במדינה לא הסכימו עם המצב שנוצר. שריף מחוז נשובה לורנס רייני אמר "הם פשוט מתחבאים ומנסים לגרום פרסום שלילי כנגד אזור זה של המדינה". מושל מיסיסיפי, פול ג'ונסון, אף ניסה להסיט את הלחץ מהמדינה תוך שהוא טוען לגבי השלושה כי "הם יכולים להיות בקובה".
החקירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]חקירת ה-FBI לא הניבה תוצאות זמן רב, אולם כאשר הציע ה-FBI 25,000 דולר עבור מידע אודות מקום הימצאם של הצעירים, חלה תפנית בחקירה. לאחר ששילמו הסוכנים סכומי כסף לפחות לאחד מהמשתתפים עבור מידע, הצליח ה-FBI לאתר את גופות הנעדרים ב-4 באוגוסט. הם נקברו בסכר עפר 6 מייל צפונית לפילדלפיה, מיסיסיפי. שוורנר וגודמן נורו כל אחד ירייה אחת בלב, ואילו צ'ייני הוכה באכזריות ונורה 3 פעמים.
במשך קרוב ל-40 שנה נודע המודיע המסתורי כ"מר X" וזהותו הייתה חסויה. העיתונאי החוקר ג'רי מיטשל והמורה ברי ברדפורד חשפו את זהותו: מיינארד קינג, שוטר-סייר של הכביש המהיר שקיבל מידע מאיש הקלאן פיט ג'ורדן.[3]
בשנת 2007 העידה לינדה סשירו כי חברה המנוח, גרגורי סקארפה האב, בכיר במאפיה ממשפחת קולומבו, גויס על ידי ה-FBI על מנת לאתר את גופותיהם של פעילי זכויות האזרח. היא טענה שהיא הייתה עם סקארפה במיסיסיפי בתקופה זו, והייתה עדה כי קיבל אקדח ותגמול במזומן מסוכני FBI. כמו כן העידה כי סקארפה סיפר לה שהוא איים על חבר קלאן באמצעות אקדח שנתחב לפיו, על מנת שיחשוף את מיקומן של הגופות. סיפורים דומים אודות מעורבותה של המאפיה בחקירת האירוע נפוצו במשך שנים, ואף פורסמו בניו יורק דיילי ניוז, אולם מעולם לא הושמעו בבית משפט.[4][5]
המשפט
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשל העובדה כי הנהגת מדינת מסיסיפי סירבה להגיש תביעה נגד הרוצחים (רצח הוא פשע מדינתי ולא פשע פדרלי), תבעה מחלקת המשפטים של ארצות הברית 18 אזרחים בגין עברות על חוקים אחרים של הפרת זכויות האזרח של שלושת הצעירים (על ידי רציחתם). התביעה הוגשה נגד השריף לורנס רייני, סגן השריף פרייס ו-16 אחרים. כולם נמצאו אשמים ב-20 באוקטובר 1967. דינם של ססיל פריס, "המכשף הגדול" סמואל באוורס, אלטון וויין רוברטס, ג'ימי סנודן, בילי וויין פוזי, הוראס בארנט וג'ימי ארידג' נגזר לתקופות מאסר של 3 עד 10 שנים. שבעה אלה החלו לרצות את עונשם במרץ 1970 אולם אף אחד מהם לא היה בכלא יותר מ-6 שנים. השריף רייני היה בין אלה שזוכו מכל אשמה. שניים מהנאשמים א. ג'. בארנט, מועמד לתפקיד השריף ואדגר ריי קיילן, כומר מקומי היו מעורבים בפשע על פי עדויות בית המשפט, אולם חבר המושבעים לא הגיע להחלטה ברורה לגביהם והתובע הפדרלי החליט שלא להעמידם למשפט חוזר.[6] ב-7 במאי 2000 נחשף כי חבר המושבעים לא הגיע להחלטה פה אחד בנוגע לקיילן בשל מושבעת אחת שטענה כי "לא ניתן להעניש אדם על הטפה".
אחרית דבר
[עריכת קוד מקור | עריכה]אף פעולה חוקתית לא ננקטה כנגד הרוצחים במשך ארבעת העשורים שלאחר מכן. מספר סרטים שצולמו ביקשו להמחיש את האירועים של קיץ זה. בשנת 1974 שודר ברשת השידור CBS הסרט "מתקפה כנגד הטרור – ה-FBI נגד הקו קלוקס קלאן" בהשתתפות וויין רוג'רס ונד ביטי. בשנת 1988 יצא הסרט "מיסיסיפי בוערת" עם וילם דפו וג'ין הקמן ובשנת 1990 הסרט "רצח במיסיסיפי" בכיכובם של טום הולסה, בלייר אנדרווד וג'וש צ'ארלס. תיאורם החיובי של סוכני ה-FBI בשני הסרטים הראשונים עורר את זעמם של פעילי זכויות האזרח שהאמינו שה-FBI קיבלו קרדיט נרחב מדי בפתירת התעלומה ומעט מאוד דובר על ההתעלמות שלהם במהלך השנים מהפרות זכויות האזרח באזור.
העיתונאי ג'רי מיטשל, כתב על האירוע במשך שנים רבות. מיטשל היה מוכר עוד קודם לכן בשל עזרתו בהרשעתם של רוצחי פעילי זכויות האזרח וביניהם רצח מדגר אוורס, רצח וורמון דאמר ופיצוץ כנסיית בירמינגהם. בנוגע למקרה זה, חשף מיטשל עובדות שאוששו על ידי עדים תוך שהוא תובע מהמדינה ליזום פעולה בשל הגילויים החדשים. פעילות זו ביצע יחד עם בארי בראדפורד, מורה בבית הספר באילינוי ושלושה מתלמידיו. יחד הם הפיקו סרט דוקומנטרי בו הציגו את העדויות החדשות והסיבות אשר בגינן יש לפתוח את התיק. כמו כן הם הצליחו להשיג ריאיון עם אדגר ריי קיילן שעזר לשכנע את המדינה לפתוח מחדש את תיק החקירה. בעזרתם של בראדפורד ותלמידיו, הצליח מיטשל לזהות את דמותו של "מר X", המודיע המסתורי שעזר ל-FBI לאתר את גופות הצעירים, ולהסגיר את חברי הקלאן ב-1964.
חקירתם של מיטשל והאחרים עזרה ליצור לחץ של הקונגרס של ארצות הברית, וללכוד את תשומת הלב של התקשורת האמריקנית. בשנת 2004, 40 שנה לאחר הרצח, יצאה קבוצת אזרחים מפילדלפיה, מיסיסיפי בקריאה לצדק.[7][8] יותר מ-1500 איש, הכוללים את מנהיגי זכויות האזרח וכן מושל מיסיסיפי האלי בארבור יצאו בקריאה לחידוש החקירה בנושא.[9]
שנת 2005 – המשפט, פסק הדין והערעור
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-6 בינואר 2005, העמיד חבר המושבעים של מחוז נשובה לדין את אדגר רי קיילן בשלושה סעיפים של רצח. כאשר היועץ המשפטי לממשלה המליץ על העמדה לדין, הייתה זו, למעשה, הפעם הראשונה בו תבעה המדינה את התוקפים. ב-21 ביוני הורשע קיילן כאיש אשר תכנן וניהל את רציחתם של פעילי זכויות האזרח.[10] קיילן, קשיש כבן 80 נידון ל-60 שנות מאסר. קיילן ערער בטענה ששום חבר המושבעים לא היה מרשיע אותו, בזמנו, על פי הראיות החדשות. בית המשפט העליון של מיסיסיפי דחה את ערעורו של קיילן בשנת 2007 והותיר את פסק הדין על כנו.[11] קיילן מת ב-12 בינואר 2018 בגיל 92, בבית כלא במדינת מיסיסיפי.
אזכורים תרבותיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מיסיסיפי בוערת - סרט זוכה אוסקר המספר על הפרשה בכללותה.
- בספרו של סטיבן קינג, " שירתה של סוזאנה" מסדרת הספרים "המגדל האפל", גיבורת הסיפור, סוזאנה דין מעלה זיכרונות אודות תקופתה במיסיסיפי כפעילה בזכויות האזרח. היא חושבת על התעלסות עם ג'יימס ציי'ני (אחד מהנרצחים).
- בתקליט "Ain't That News" של טום פקסטון משנת 1965, ישנו שיר הנקרא: "גודמן, שוורנר וצ'ייני".
- סיימון וגרפונקל מקדישים את שירם "הוא היה אחי" (He Was My Brother) לאנדרו גודמן שהיה חבר משותף של המוזיקאים וחברו לכיתה של פול סיימון
- בפרק הראשון בעונה הרביעית בסדרה "מד מן", דון דרייפר יוצא עם בחורה המזכירה כי הכירה את אנדרו גודמן.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערן סבאג, "חיים של אחרים" על רצח פעילי זכויות האזרח במיסיסיפי (1964), 22 ביוני 2014
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Lynching of Chaney, Schwerner & Goodman ~ Civil Rights Movement Veterans
- ^ Civil Rights Act of 1964
- ^ Jerry Mitchell, Documents Identify Whistle-blower
- ^ Brick, Michael (30 באוקטובר 2007). "At Trial of Ex-F.B.I. Supervisor, How to Love a Mobster". The New York Times. נבדק ב-20 בפברואר 2010.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Witness: FBI used mob muscle to crack ’64 case", MSNBC.com, October 29, 2007, Retrieved February 20, 2010
- ^ Neshoba Murders Case — A Chronology ~ Arkansas Delta Truth and Justice Center
- ^ MississippiBurning.org, "How Mississippi Burning Was Reopened"
- ^ Mississippi Healing, Washington Post. By David S. Broder
- ^ STATEMENT ASKING FOR JUSTICE IN THE JUNE 21, 1964, MURDERS OF JAMES CHANEY, ANDREW GOODMAN AND MICHAEL SCHWERNER
- ^ Ex-Klansman Guilty of Manslaughter in 1964 Deaths New York Times
- ^ "Mississippi: Convictions Upheld". The New York Times. 2007-04-13.