רצח נועה אייל

רצח נועה אייל אירע ב-22 בפברואר 1998 בירושלים. הנערה נועה אייל, תושבת שכונת רמות אלון, נאנסה ונרצחה ביער רמות, סמוך למקום מגוריה. הפשע פוענח על ידי משטרת ישראל בשנת 2014 בעקבות התקדמות בבדיקת סמני DNA.

הרצח

נועה אייל, נערה כבת שבע עשרה משכונת רמות בירושלים, יצאה ב־22 בפברואר 1998 לבילוי במרכז העיר ירושלים, ונראתה בפעם האחרונה בחיים בשעה 23:56, כאשר נצפתה על ידי עד נכנסת למכונית לבנה, שהוא זיהה כפורד אסקורט.

גופתה של אייל נמצאה למחרת ביער רמות, כשהיא מופשטת מרוב בגדיה ועליה סימני אלימות קשים.

החקירה ופענוח הרצח

חקירת הרצח נכשלה בתחילה, כאשר במאגר ה-DNA לא נמצאה התאמה, לא נמצא רכב שענה לתיאור עד הראייה, וניסיונות לשימוש בפרופיל פסיכולוגי של הרוצח ובצילומי לווין לא הניבו תועלת.

ב־2014 אירעה פריצת הדרך בפענוח הרצח בזכות טכנולוגיה חדשה בפענוח DNA שמאפשרת למצוא קשרים בין בני משפחה במאגר דגימות ה-DNA של משטרת ישראל. הטכנולוגיה נוסתה על ידי סנ"צ עליזה רזיאל, מנהלת המעבדה הביולוגית המשטרתית, בפרשת רצח ורדית בקרקנוט, שנרצחה ב־1993 ביער אשתאול, בשעה שהייתה עדיין חסרת הסדרה חוקית וטרם קיבלה את אישור היועץ המשפטי לממשלה. צוות החקירה בתיק רצח ורדית בקרקנוט ביצע את שתי הבדיקות לשני התיקים יחדיו כפעולת חקירה אחרונה בכל אחד מהתיקים בטרם סגירתם באופן סופי. בבדיקה נמצא שדגימת ה-DNA שנאספה בזירת הרצח של אייל קרובה לדגימת DNA שנלקחה בשנת 2007 מאדם אשר נחשד כי היה מעורב בעבירת אלימות במשפחה.

המשטרה הצליבה את המידע בתיק החקירה עם דגימת ה-DNA שנלקחה ב-2007 ממנחם נחמני, והסיקה שאחד מבניו, נתנאל או דניאל, הוא הרוצח, בהסתברות גבוהה ביותר. לאחר מספר פעולות חקירה נוספות החליט הצח"מ להתמקד בבנו דניאל, תושב ירושלים, נשוי ואב לשתי בנות, שעבד כחשמלאי רכב במוסך בירושלים. נחמני גדל בשכונת רמות בירושלים, שם התגוררה גם אייל. כחמש שנים לפני הרצח, בהיותו בן 17, הוגש נגדו כתב אישום בגין מעשים מגונים בתיירת בת 11. במקרה אחר נעצר לאחר שנחשד בביצוע מעשים מגונים בנערה בת 14. לימים ניסתה הפרקליטות על בסיס עברו להוכיח עדות שיטה שכן בכל המקרים הקורבנות היו קטינות וכן לכאורה המעשים בוצעו בהן בצורה אלימה במיוחד.

המשטרה עקבה אחרי נחמני ואספה דגימת רוק שלו אחרי שירק ברחוב. בבדיקת הדגימה נמצאה התאמה מלאה בין ה-DNA שלו לזה שנמצא בזירת הרצח. בנוסף בוצע איכון של המכשיר הסלולרי שלו במועד הרצח, ונמצא כי בליל הרצח היה במקום בו אייל עלתה לרכב, אך לימים נפסלה ראייה זאת במשפטו משום שבית המשפט קבע שלא ניתן לדעת את זהות עורך המסמך, הוא לא נשא לוגו של חברת פלאפון או תאריך הפקה, ולא ניתן לקבוע על פיו שנחמני נמצא דווקא באזור הדוידקה. עדותו של עד הראייה שמעון שטרן נבדקה שוב ונמצא שמספר רכבו של נחמני שונה מהמספר אותו מסר עד הראייה בדיווח הראשוני שלו בשתי ספרות בלבד מתוך שבע, בספרה הראשונה ובספרה האחרונה, על אף סוג הרכב השונה מה שגרם לעיכוב בחקירת המקרה כאשר המשטרה ניסתה לאתר רכב מסוג פורד אסקורט או אריקה, בעוד נחמני החזיק רכב מסוג רנו 5. כן נמצא שנחמני נהג לחבוש כובע קסקט כפי שהעיד עד הראיה בעדותו הראשונה, וכן היה בטווח הגילאים שמסר העד שטרן.

נחמני הוזמן לחקירה ראשונית בה נשאל על הכרותו עם מקרה הרצח והכחיש כל היכרות עם המקרה. הוא שוחרר לפרק זמן של כרבע שעה, במהלכה צותתו השוטרים לטלפון הנייד שלו. זאת על מנת לנסות לזהות התנהגות מפלילה של נחמני, לבדוק האם יש לו שותף למעשה, או אם יספר לאדם כלשהו בעקבות החקירה, פרט כלשהו על הרצח. נחמני התקשר לאשתו ולא סיפר לה כלל על החקירה אלא ניהל עמה שיחת חולין סתמית. לאחר כרבע שעה נעצר נחמני שוב, תחילה לצורכי חקירה ולאחר מכן עד תום ההליכים המשפטיים נגדו והוגש נגדו כתב אישום. בחקירתו הכחיש נחמני את כל החשדות נגדו.

לאחר מעצרו ניטלה ממנו בדיקת DNA נוספת בהסכמתו. בהמשך החקירה העידה חברתו לשעבר של נחמני שקיימו יחסי מין ביער רמות, בסתירה לטענתו כי מעולם לא היה במקום. עד נוסף, שהיה לקוח של נחמני במוסך בו עבד, העיד כי בעבר בעקבות וויכוח עמו איים עליו נחמני כי "יכניס אותו לתא המטען ויזרוק את גופתו ביער". גם אשתו של נחמני הכחישה פרט שמסר על אורחות חייו והסכימה להעיד בבית המשפט. בנוסף הכחיש נחמני כל היכרות עם אייל למרות שזאת למדה בכיתתה של אחותו.

המשפט

משפטו של דניאל נחמני נפתח ב-2015 והוא נערך בדלתיים סגורות. באוקטובר החל שלב ההוכחות במשפט. ביוני 2016 הסתיים שלב הצגת הראיות של התביעה.

ב-3 בינואר 2019 הורשע נחמני ברצח בנסיבות מחמירות ובמעשה סדום. הוא זוכה מחמת הספק מעבירת האונס על בסיס עדותו של פרופסור היס, מנהל המכון לרפואה משפטית, שאמר כי לא ניתן לקבוע שבוצע באייל אונס.

ב-29 באפריל 2019 גזר בית המשפט המחוזי בירושלים על נחמני מאסר עולם שלא יפחת מ-40 שנות מאסר בפועל על הרצח ועוד 16 שנים במצטבר למאסר העולם על מעשה סדום. כן חויב נחמני לשלם פיצוי כספי בסכום של 258 אלף ש"ח למשפחת הנרצחת.

נחמני המשיך לטעון לחפותו, ובהמשך אותה שנה הגיש ערעור לבית המשפט העליון. במוקד הערעור של נחמני הטענה כי המשטרה לא הייתה רשאית לערוך את ה"חיפוש המשפחתי" במאגר ה-DNA מבלי שניתנה לכך הסמכה מפורשת בחוק. לטענת הסנגורים, הרחבת ה"חיפוש המשפחתי" פוגעת בפרטיות קרובי משפחה של חשודים, מאחר שברגע שה-DNA של קרוב משפחה נכנס למאגר, הוא הופך אותם לחשודים פוטנציאליים.

ב-18 במרץ 2021 דחה בית המשפט העליון את ערעורו של נחמני, והותיר את ההרשעה והעונש על כנם.

קישורים חיצוניים

• טל אריאל אמיר, ‏לאחר הפיצוח: חברותיה של נועה אייל משחזרות את הלילה הנורא, באתר מעריב אונליין, 27 בנובמבר 2014
• רוני זינגר, לווייני נאס"א לא איתרו את הרוצח של נועה אייל, באתר הארץ, 6 במרץ 2008
• יוסי אלי‏, הרמז האבוד בתיק הרצח של נועה אייל, באתר וואלה, 16 באפריל 2015
• אילה חסון, התיק נחשף: כך פתרו את מקרה הרצח של נועה אייל ז"ל, באתר nana10‏, 9 בספטמבר 2016
• אהרן רבינוביץ, מאסר עולם ו-16 שנים נגזרו על רוצח הנערה נועה אייל, באתר הארץ, 29 באפריל 2019