רצח העם היזידי
 | |
| תאריך |
אוגוסט 2014  |
|---|---|
| מקום |
סינג'אר |
| סוג |
רצח עם |
| פצועים |
6,000 |
| מבצע |
המדינה האסלאמית |
  | |
רצח העם היזידי הוא רצח עם שביצע ארגון "המדינה האסלאמית" (דאעש) ברחבי עיראק וסוריה בין השנים 2014–2017.[1][2] רצח העם כלל טבח, אונס המוני והתאסלמות בכפייה. העם היזידי, שאינו ערבי, הוא עם יליד כורדיסטן הדבק בדת היזידית, שהיא דת איראנית שמקורה במסורת ההודו-איראנית. במשך שלוש שנים, סחרו לוחמי "המדינה האסלאמית" באלפי נשים ונערות יזידיות ורצחו אלפי גברים יזידים.[3] האו"ם דיווח כי "המדינה האסלאמית" רצחה כ-5,000 יזידים.[4] וסחרה בכ-10,800 נשים ונערות יזידיות במסגרת "מערכה של כפיה דתית".[5][6] עד שנת 2015, למעלה מ-71% מכלל האוכלוסייה היזידית בעולם נעקרה מבתיה, ורוב הפליטים היזידים נמלטו לאזור כורדיסטן בעיראק ולרוג'בה שבסוריה.[7] רדיפת היזידים, לצד מיעוטים דתיים אחרים, התרחשה לאחר מתקפת "המדינה האסלאמית" בצפון עיראק ביוני 2014.
בתוך הזוועות הרבות שביצע ארגון המדינה האסלאמית, רצח העם היזידי זכה לתשומת לב בינלאומית ודרבן את ארצות הברית להקים את כוח המשימה המשותף - מבצע נחישות טבועה, קואליציה צבאית גדולה שכללה מדינות מערב, לצד טורקיה, מרוקו וירדן. בנוסף, ארצות הברית, בריטניה ואוסטרליה ביצעו הטלות אספקת חירום מן האוויר כדי לסייע לפליטים היזידים שנתקעו בהרי סינג'אר בעקבות מתקפת דאעש בצפון עיראק באוגוסט 2014. במהלך טבח סינג'אר, שבו רצח דאעש וחטף אלפי יזידים לכודים, ארצות הברית ובריטניה החלו לבצע תקיפות אוויריות על פעילי דאעש ובמקביל, היחידות להגנת העם (מיליציה סורית-כורדית) ומפלגת הפועלים של כורדיסטן (PKK) פעלו יחד ויצרו מסדרון הומניטארי כדי לפנות את שאר הפליטים היזידים מהרי סינג'אר.[8]
בנוסף לאו"ם, מספר מדינות וארגונים הכריזו על רצח ההמוני של היזידים על ידי המדינה האסלאמית כרצח עם: מועצת אירופה והאיחוד האירופי, ארצות הברית, קנדה, ארמניה ועיראק. בשנת 2017, ממשלת עיראק הכריזה על יום 3 באוגוסט כ"יום זיכרון לרצח העם היזידי".[1]
עליית המדינה האסלאמית
[עריכת קוד מקור | עריכה]בין התאריכים 1–15 באוגוסט 2014, המדינה האסלאמית של עיראק וסוריה (דאעש) הרחיבה את השטח שבשליטתה בצפון עיראק. באזור שמצפון ומערב למוסול כבשה המדינה האסלאמית את הערים זומאר, סינג'אר, סכר מוסול, קרקוש (אנ'), תל כפיפה (אנ'), בטניה וישובים נוספים. בדרום ומזרח מוסול נכבשו ארבע עיירות.
טבח סינג'אר
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – טבח סינג'אר
בבוקר 3 באוגוסט 2014, פשטו כוחות המדינה האסלאמית על העיירה סינג'אר והכפרים היזידים הסמוכים, כוחות המגן הכורדים של צפון עיראק, הפשמרגה, שהגנו על האזור בעשור שקדם לטבח נטשו את עמדותיהן בסינג'אר ובכך סללו את הדרך להשתלטות מהירה של כוחות המדינה האסלאמית וכיבוש האזור כולו.[9] ידיעות על התאסלמות בכפייה או הריגה ללא משפט של נוצרים ובני קבוצות אחרות הובילו, כ-280,000 יזידים תושבי העיירה סינג'אר והכפרים שסביב לרכס סינג'אר לברוח להר סינג'אר. הם ונלכדו בהר ואחרים נפלו בידי המדינה האסלאמית.[10][11]
היזידים הנצורים על הר סינג'אר, נמצאו במצור ברכס הצחיח, תוך שנחשפו לשמש חזקה וטמפרטורות הנעות בין 40–45 מעלות צלזיוס. היזידים מצאו עצמם ללא מים, מזון או תרופות. מצבם של היזידים על ההר היה חמור מאוד, שכן רכס סינג'אר היה נצור כולו על-ידי לוחמי המדינה האסלאמית שלא אפשרו כניסת סיוע הומניטרי בסיסי דרך היבשה.[12] ב-7 באוגוסט 2014, החלו ארצות הברית ובריטניה לספק סיוע הומניטרי ליזידים הנצורים על ההר ובנוסף, העניקו סיוע אווירי ללוחמי ארגון ה-PKK ולוחמי היחידות להגנת העם (YPG).
אלה שלא הצליחו להימלט מידי המדינה האסלאמית מצאו עצמם מבודדים ברכס הרי סינג'אר, מוקפים באנשי המדינה האסלאמית, שהיו מוצבים בתחתית ההר. האחרונים נשבעו להשמיד את היזידים בשל היותם עובדי השטן. נשים, נערות וילדות נתפסו ואילו הגברים הוצאו להורג. הנשים רוכזו על משאיות כדי להימכר כשפחות מין בשווקים של מוסול ללוחמי המדינה האסלאמית.[13]
אלימות נגד נערות ונשים יזידיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]אלפי נשים ונערות נחטפו באופן שיטתי ונמכרו כשפחות מין. נערות מגיל שמונה נאנסו, עברו התעללות מינית ואף נאלצו, במקביל, לעבוד בייצר רקטות. חלק מהנערות נישאו בכפייה ללוחמי דאעש. דאעש פיתח מערכת מאורגנת של חטיפה, הובלה ומגורים לנשים יזידיות לקראת מכירתן באמצעות אתר אינטרנט. נשים ונערות הורחקו מבנות משפחה אחרות שנחטפו ולנערות צעירות, בעיקר בתולות, היה ערך גבוהה במכירתן.[14] בכוונה למנוע הריונות, נכפה על הנערות והנשים יזדיות להשתמש באמצעי מניעה ואילו שהתעברו, עברו הפלה כפויה.[15] בשנת 2014, החלו המאמצים להציל את הנשים והנערת ששועבדו על ידי המדינה האסלאמית, כולל תשלום כופר.[16] חלק מהנשים שוחררו על ידי הכוחות הסוריים הדמוקרטיים בעת הלחימה לשליטה בצפון סוריה.[17] כמה מאות נערות ונשים שוחררו על ידי מבריחים ערבים וכורדים עד אמצע 2016.[18]
ב-3 באוקטובר 2024, במהלך הלחימה ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל, נחשף כי מספר ימים לפני כן חולצה מרצועת עזה פאוזיה אמין סידו צעירה יזידית בת 21, על ידי כוחות הביטחון הישראליים, זאת לאחר שנחטפה ונלקחה מעיראק לסוריה, שם נקנתה על ידי מחבל חמאס תומך דאעש עשור לפני כן. המחבל חוסל במהלך מלחמת חרבות ברזל, והיא נמלטה למקום מסתור.[19]
המאבק להכרה כרצח עם
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 2016, הכריזה ועדה של האו"ם על פעולותיו של ארגון המדינה האסלאמית כלפי היזידים בסוריה כרצח עם. במאי 2021, קבע צוות האו"ם כי ארגון "המדינה האסלאמית" ביצע רצח עם כנגד העם היזידי בעיראק.[20][21] צוות החוקרים, בראשו של עורך הדין הבריטי כרים קאן, קבע שעדויות היזידים "ברורות ומשכנעות" וכי לפעילי המדינה האסלאמית מוטלת האחריות הבלעדית לביצוע פשע רצח העם כנגד העם היזידי. לדבריו, המדינה האסלאמית "ניסתה להשמיד את היזידים פיזית ואיימה על תושבי כפרים יזידים רבים באולטימטום "להתאסלם או למות". עדויות שנאספו על-ידי צוות החקירה תמכו בטענות שלפיהן ארגון המדינה האסלאמית אחראי למעשי השמדה, רצח, אונס, עינויים, שיעבוד, רדיפות ופשעי מלחמה ופשעים כנגד האנושות שבוצעו כנגד היזידים.
כחלק מהמאבק על ההכרה ברצח העם, נאדיה מוראד, יזידית שנחטפה והוחזקה בתנאי שיעבוד החלה לשמש כשגרירת היזידים בעולם ולהפיץ את סיפור רצח העם היזידי ברחבי העולם. מוראד התגוררה בכפר היזידי קוצ'ו שבאזור סינג'אר, עד אשר כוחות המדינה האסלאמית פשטו על האזור באוגוסט 2014. במתקפות על סינג'אר אביה ואחיותיה של מורד נרצחו, והיא נחטפה והוחזקה בתנאי שיעבוד. בנובמבר 2014 הצליחה מוראד להימלט מהבית בו היא הוחזקה, דרך דלת שנשארה לא נעולה ונעזרה באנשים שהבריחו אותה אל מחוץ למוסול, והיא הצליחה להגיע למחנה פליטים יזידים בדוהוק שבכורדיסטן העיראקית, ומשם לגרמניה. ב-16 בדצמבר 2014 הביאה את דברן של הנשים היזידיות ואת עדותה המצמררת על זוועות ארגון המדינה האסלאמית לתודעת העולם, כאשר נשאה דברים מול מועצת הביטחון של האו"ם. מאז הפכה מוראד לסמל למאבקן של הנשים היזידיות המוחזקות עדיין בשבי של לוחמי המדינה האסלאמית ומספרן מוערך בין 3,500 ל-5,000 במרחב שבשליטת המדינה האסלאמית בשטחים שהיו בעבר עיראק וסוריה.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 Elise Labott and Tal Kopan, John Kerry: ISIS responsible for genocide, CNN, March 18, 2016
- ^ "Islamic State committing genocide against Yazidis, says UN". BBC News (באנגלית). 2016-06-16. נבדק ב-2024-05-28.
- ^ Callimachi, Rukmini (2018-08-17). "Turkish Airstrike in Iraqi Territory Kills a Kurdish Militant Leader". The New York Times (באנגלית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2024-05-28.
- ^ Valeria Cetorelli, Isaac Sasson, Nazar Shabila, Gilbert Burnham, Mortality and kidnapping estimates for the Yazidi population in the area of Mount Sinjar, Iraq, in August 2014: A retrospective household survey, PLOS Medicine 14, 2017-05-09, עמ' e1002297 doi: 10.1371/journal.pmed.1002297
- ^ "Islamic State persecution of Yazidi minority amounts to genocide, UN says". Christian Science Monitor. ISSN 0882-7729. נבדק ב-2024-05-28.
- ^
David Blair, Isil's Yazidi 'mass conversion' video fails to hide brutal duress, The Telegraph, 21 August 2014
- ^ Man Fights to Chronicle Religion's '73rd Genocide', NBC News, 2015-11-23 (באנגלית)
- ^ Phillips, David L, The Kurdish Spring: A New Map of the Middle East, Routledge, ISBN 9781351480369
- ^ עידן בריר, היזידים וכורדיסטאן העיראקית: כרוניקה של בגידה ידועה מראש, באתר מרכז משה דיין, 10 בספטמבר 2014
- ^ David Stout, Be Captured and Killed, or Risk Dying of Thirst: The Awful Choice Facing the Refugees of Sinjar, TIME, 2014-08-06 (באנגלית)
- ^ Josh Levs, Will anyone stop ISIS? - CNN.com, web.archive.org, 2014-08-07
- ^ (ללא כותב), השמדת היזידים בעיראק, באתר הוועד למאבק ברצח עם, 12 באוגוסט 2014 (ארכיון)
- ^ צור שיזף, דאעש מסע אל מפתנו של השטן, תל אביב: הקיבוץ המאוחד, 2016
- ^ Annekathryn Goodman, Hannah Bergbower, Violette Perrotte, Arun Chaudhary, Survival after Sexual Violence and Genocide: Trauma and Healing for Yazidi Women in Northern Iraq, Health 12, 2020-06-02, עמ' 612–628 doi: 10.4236/health.2020.126046
- ^ Aldo Zammit Borda, Putting Reproductive Violence on the Agenda: A Case Study of the Yazidis, Journal of Genocide Research, 2022-07-20, עמ' 1–21 doi: 10.1080/14623528.2022.2100594
- ^ Elizabeth Hagedorn, Rescuers scour Syria for Yazidis still trapped in enslavement, Middle East Eye, March 2020 (באנגלית)
- ^ Rodi Said and Ellen Francis, Revenge for Sinjar: Syrian Kurds free Islamic State slaves, reuters.com, June 14, 2017
- ^ Lori Hinnant, Maya Alleruzzo and Balint Szlanko, Islamic State tightens grip on captives held as sex slaves - The Washington Post, web.archive.org, 2016-07-06
- ^ ליאור בן ארי, יואב זיתון, חזרה למשפחתה: "חולצה מעזה צעירה יזידית שחטף דאעש בעיראק", באתר ynet, 3 באוקטובר 2024
- ^ Statement by the Commission of Inquiry on Syria on the second anniversary of 3 August 2014 attack by ISIS of the Yazidis, ohchr.org, 03 August 2016
- ^ “They came to destroy”: ISIS Crimes Against the Yazidis, .ohchr.org, 2016
