לדלג לתוכן

רצח הנערים מתקוע

רצח הנערים מתקוע
חלק מהאינתיפאדה השנייה
תאריך 8 במאי 2001
מקום מערת חריטון סמוך לתקוע
קואורדינטות 31°38′40″N 35°14′08″E / 31.644358333333°N 35.235427777778°E / 31.644358333333; 35.235427777778
סוג פיגוע חטיפה ודקירה
הרוגים 2 נערים ישראלים
מפה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רצח הנערים מתקוע הוא פיגוע טרור בו נסקלו למוות שני נערים מהיישוב תקוע. הפיגוע הוא אחד מפיגועי הטרור הבודדים שלא פוענחו עד כה[1].

תיאור המקרה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביום שלישי 8 במאי 2001 יצאו הנערים יעקב קובי מנדל[2] ויוסף איש-רן[3], שהיו אז בני 13, לטייל בוואדי תקוע הסמוך לבתיהם. משלא שבו לביתם החלו חיפושים אחריהם ולמחרת בבוקר נמצאו גופותיהם במערת חריטון לא הרחק מביתם, כשהן רגומות באבנים[4].

בימים שלאחר הרצח נתקבלו אצל סוכנויות ידיעות בינלאומיות שיחות אנונימיות שבהם קיבלו ארגוני טרור לא מוכרים אחריות על הרצח. בין השאר ארגון לא מוכר בשם חזבאללה פלסטין לקח אחריות על הפיגוע. בהודעה האנונימית נמסר כי הרצח הוא נקמה על רצח תינוקת בעזה[5]. אותו ארגון לקח אחריות גם על הפיגוע בדולפינריום מאותה שנה, אך נסוג לאחר מכן (בהמשך, התברר כי חמאס הוא האחראי לפיגוע בדולפינריום). מאז לא קיבל הארגון אחריות לפיגועים נוספים וקיים ספק במערכת הביטחון אם ארגון כזה היה קיים.

חקירת המקרה העלתה כי לפחות 3 רוצחים השתתפו במעשה. על אף מאמצי חקירה רבים ומעצרים של כ-20 חשודים לא נתפסו הרוצחים עד היום.

בעקבות הרצח

[עריכת קוד מקור | עריכה]

חוק קובי מנדל

[עריכת קוד מקור | עריכה]

העובדה שקובי מנדל היה אזרח אמריקאי הניעה מחוקקים אמריקאים לדרוש התניית הסיוע האמריקאי לרשות הפלסטינית בדיווח על פעולות הרשות הפלסטינית נגד הטרור ולנקוט סנקציות נגדה אם לא תעמוד בהתחייבויותיה בתחום זה[6]. בהמשך דרשו מחוקקים נוספים שארצות הברית תפעל למיצוי הדין עם טרוריסטים שרצחו אזרחים אמריקאים והיוזמה שולבה בחוק שהתקבל בשנת 2004 וכונה "חוק קובי מנדל"[7].

כשנה לאחר הרצח הקימו הוריו של קובי, שרי וסת' מנדל, את "קרן קובי" המנציחה את בנם. על פי הגדרתה נועדה העמותה להיות "בית לשכול הישראלי על כל סוגיו".

העמותה פועלת לחיזוק החוסן, השמחה והתקווה בקרב המשפחות השכולות ומעניקה מקום בטוח להתמודדות עם האבל מתוך הכלה, אהבה וכבוד[8].

העמותה מפעילה אירועים רבים לכל אורך השנה ובהם: מחנה קיץ לילדים ונוער ממשפחות נפגעות טרור, תוכניות לנשים ולגברים שחוו שכול, תמיכה רגשית חברתית ומקצועית בסמוך לאירוע אסון ועוד.

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]