רפי רוזן
רפי רוזן (4 באוקטובר 1927 – 11 בפברואר 2003) היה אבי תורת הביואורגונומי. רוזן הוא מן הבולטים והוותיקים שבמפיצי רעיונות העידן החדש בישראל. רוזן העמיד גם תלמידים העוסקים במתן טיפולי רפואה משלימה על פי תורתו. אולם, הוא הקפיד שלא לגודד מסביבו כת ולא לאמץ אורח חיים של גורו. תלמידיו ממשיכים להעמיד תלמידים גם אחרי מותו.
עבודתו של רוזן לא הוכחה בצורה מחקרית, והיא מציגה מאפיינים של פסבדו-מדע.
קורותיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]רוזן (במקור: רוזנבליט) בנם של אנה (לבית שטרן) ורופא הילדים ד"ר ליאו רוזנבליט, נולד בירושלים וגדל בראשון לציון. בשנת 1943, הצטרף להכשרה מגויסת שהקימה בשנת 1948 את קיבוץ הסוללים בהרי נצרת. עיקר פעילותו התנהלה שנים רבות בתל אביב בסדנאות ללימוד תורתו - הביואורגונומי, שם העמיד מאות תלמידים, שרבים מהם השתלבו בענפים השונים של הרפואה האלטרנטיבית. תקופה קצרה התגורר באילת ובשנותיו האחרונות חזר לקיבוץ הסוללים, שם התגורר עד יום מותו. בשנים מאוחרות יותר קיבל בקיבוץ את מטופליו, הכשיר את תלמידיו והתראיין לעיתונות הכתובה.
רוזן היה אחיו של שמואל רוזן.
התפתחות הביואורגונומי לפני רוזן
[עריכת קוד מקור | עריכה]יסודות הריפוי הביואורגונומי הונחו בשנות ה־30 של המאה ה-20 בידי ד"ר וילהלם רייך, מדען, רופא ואחד מתלמידיו של פרויד. רייך טען לקיומה של "אנרגיה" הפועלת בתוך הגוף, המשפיעה לכאורה על הבריאות. לאנרגיה זו קרא רייך אורגון, ודיבר על מחסור אנרגיה בגוף. לדבריו, הפתרון לכך הוא בניית מצברי אנרגיה - אקומולטורים, הבנויים ממספר שכבות של מתכת וחומר אורגני לסירוגין ואמורים לסייע לאדם היושב בתוכם.
רוזן והביואורגונומי
[עריכת קוד מקור | עריכה]רפי רוזן, החל להתעניין בתורתו של וילהלם רייך בשנות החמישים, בקוראו את הספר "המשפחה והילד החופשי", של אלכסנדר ס. ניל, מייסד ומנהל בית הספר הפתוח סאמרהיל באנגליה. בספר זה מתייחס המחבר לווילהלם רייך, שחי בארצות הברית והגיע למסקנות דומות לאלו של ניל ביחס לחינוך חופשי ופתוח.
ספריו של רייך, סגנונו ודרך המחשבה המדעית שלו, הלמו את טעמו של רוזן, שקרא בכתביו של רייך וחזר על מקצת מהניסויים שערך במכשירים ביו-אנרגטיים.
רוזן הוא אבי "טכניקת העפעוף"[1] שעליה כתב את הספר "החוש השביעי והמציאות שמעבר". על פי רוזן, מדובר בטכניקה בעזרתה שריר העין מגיב בוויברציות עדינות לשדות אנרגטיים שהגוף מקרין ובאמצעותם ניתן לאבחן בעיות גופניות ונפשיות ולטפל בהן.
עוד על פי רוזן, קיימת "תלות האנרגטית" בין "משלימים אנרגטיים". לתלות אנרגטית זו שני צדדים וספרו "אהבה עזה ממוות" מתאר אותם. מצד אחד, בעתות של מצוקה אנרגטית, נעזרים בני הזוג האנרגטיים אחד בשני, אולם מצד שני, במצב של מות אחד מבני הזוג, נוצר מצב של משיכת אנרגיה מהמשלים החי, רמת האנרגיה בגופו יורדת, ורמת האנרגיה הנמוכה חושפת את גופו למחלות. רוזן טען כי גילה, בנוסף, את טכניקת "ערבול המשלימים האנרגטיים", הגורמת לטעינת אנרגיה אין סופית הממלאת כל מחסור ומפסיקה מידית את משיכת האנרגיה על ידי המשלים, משיכה שממנה מתחילות מרבית בעיות הבריאות בכלל והמחלות הכרוניות בפרט.
עוד טען רוזן כי גילה את שורש "התלות הגנטית והתורשתית" של כל אדם, והוסיף אותו לטיפול ה"ביואורגונומי", כשהוא גורס כי תופעות כרוניות ולא מוסברות קשורות לאלמנטים תורשתיים ושיטות האבחון שלו מאפשרות גילוי של בעיות שמקורן בגלגולים קודמים של המטופל.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]רוזן הוציא כארבעים ספרים[2]. הבולטים ביניהם:
- רפי רוזן, סינדרום העכביש, תמוז, 1989
- רפי רוזן, החוש השביעי והמציאות שמעבר, תמוז, 1989
- רפי רוזן, וודו, תמוז, 1990
- רפי רוזן, אהבה עזה ממוות, תמוז, 1992
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ טכניקת העיפעוף
- ^ הספרים של רפי רוזן, באתר "סימניה"
