רפאל קוראה

רפאל קוראה
Rafael Vicente Correa Delgado
	רפאל קוראה בנאום השבעתו לנשיא, 15 בינואר 2007
לידה	6 באפריל 1963 (בן 61); גואיאקיל, אקוודור
מדינה	אקוודור
השכלה	אוניברסיטת אילינוי באורבנה-שמפיין (2001); האוניברסיטה הקתולית הצרפתית של לוון (1991); Universidad Católica de Santiago de Guayaquil (1987) ;
מפלגה	ברית מולדת גאה וריבונית
בת זוג	אן מלרבּ
	rafaelcorrea.net
	15 בינואר 2007 – 24 במאי 2017; (10 שנים)
סגן נשיא אקוודור	חורחה גלאס
	→ אלפרדו פאלאסיו לנין מורנו ←
פרסים והוקרה
	המסדר הלאומי של סן לורנסו (15 בינואר 2007); הצלב הגדול עם יהלומים של מסדר השמש של פרו (9 ביוני 2010); העיטור הלאומי חוסה מרטי (5 במאי 2017); דוקטור לשם כבוד (האוניברסיטה האוטונומית של סנטו דומינגו); מסדר פרנסיסקו מורזן (31 במאי 2009); מסדר אוגוסטו ססאר סנדינו (15 בנובמבר 2010); עיטור המשחרר של ונצואלה (11 באוקטובר 2007); Grand Cross of the Order of the Liberator General San Martín (20 באפריל 2008); מסדר ההצטיינות הלאומי; מסדר המשחרר הגנרל סן מרטין; מסדר ההצטיינות של הרפובליקה ההונגרית; מסדר השמש של פרו; הצלב הגדול עם שרשרת של מסדר ההצטיינות של הרפובליקה ההונגרית ;
חתימה

רפאל ויסנטה קוראה דלגדו (בספרדית: Rafael Vicente Correa Delgado‏; נולד ב-6 באפריל 1963) כיהן כנשיא אקוודור בשנים 2007–2017.

קורות חייו

רפאל ויסנטה קוראה דלגדו נולד ב-6 באפריל 1963 בגואיאקיל, אקוודור. בתור נער בגואיאקיל, קוראה היה מעורב מאוד בפעילות תנועת הצופים של אקוודור^[1]. הוא בוגר האוניברסיטה הקתולית בגואיאקיל (Universidad Católica Santiago de Guayaquil) בשנת 1987. קוראה סיים לימודי תואר שני בכלכלה באוניברסיטה הקתולית של לובן, בלגיה (Université catholique de Louvain) בשנת 1991, ובעל תואר דוקטור בכלכלה מאוניברסיטת אילינוי באורבנה-שמפיין בשנת 2001.

תפקידו העיקרי בממשלה לפני עלייתו לנשיאות היה תפקיד שר האוצר, אותו מילא במשך כארבעה חודשים ב-2005.

קוראה נבחר לנשיאות לראשונה ב-2006, לאחר שבסיבוב הבחירות הראשון קיבל כ-23% מהקולות וזכה במקום השני, ובסיבוב השני בכ-57% מהקולות. הוא החל לכהן ב-15 בינואר 2007. קוראה התמודד מטעם קואליציה רחבה בשם "אליאנסה פאיס", ולא מטעם אחת המפלגות שהיו מיוצגות בקונגרס. הוא משתייך לשמאל הפוליטי והכלכלי.

רפאל קוריאה עלה לשלטון כחלק מעלייתם של מנהיגים סוציאליסטים בדרום אמריקה כמו הוגו צ'אווס בוונצואלה ואוו מוראלס בבוליביה והוא נחשב כמו שניהם למנהיג מהשמאל הרדיקלי שתומך בסוציאליזם בנוסח המאה ה-21.

עד בחירתו של קוראה הייתה המערכת הפוליטית בלתי יציבה, והתקיים מאבק כוחות בין הנשיא לקונגרס. בין 1997 ל-2007 כיהנו באקוודור שבעה נשיאים. בחודש ספטמבר 2008 הצליח קוראה להעביר במשאל עם חוקה חדשה, הנותנת לנשיא סמכויות נרחבות, ומבטלת את השפעת הקונגרס והצבא. החוקה אושרה ברוב גדול של כשבעים אחוזים, בעיקר בגלל תמיכה מסיבית של תושביה העניים של המדינה. בחודש אפריל 2009 נבחר קוראה מחדש לארבע שנים נוספות, בבחירות שהתחייבו מעצם שינוי החוקה. גם ניצחונו זה הושג ברוב גורף.

ב-30 בספטמבר 2010 נפצע קוראה בהתקוממות של שוטרים ואנשי ביטחון בארצו.^[2]

קוראה הצעיד את אקוודור לכלכלה סוציאליסטית תוך שיתוף פעולה הדוק עם ונצואלה, בוליביה, איראן ורוסיה, המנסות להפוך לגורם משפיע בכלכלת העולם על ידי וויסות מחירי הנפט. הוא הלאים את רווחי הנפט, והעביר תקציבים רחבים לסבסוד ביטוחי בריאות, לריצוף כבישים משובשים ולבניית בתי ספר. שלטונו של קוראה התאפיין בעימות מתמשך עם יריביו בתקשורת, והוא אף תבע עיתונאים וכלי תקשורת. מבקריו טענו כי קוראה הוא רודן תאב-כוח שאינו סובל ביקורת. בשנת 2012 העניק קוראה חסות דיפלומטית למייסד ויקיליקס, ג'וליאן אסאנג', בשגרירות אקוודור בלונדון, ובכך ניווט את ארצו למסלול התנגשות עם ארצות הברית.^[3]

ב-17 בפברואר 2013 נבחר בשלישית לתפקיד הנשיא.^[3]

הערכת הישגיו

רפאל קוראה יישם מדיניות סוציאליסטית דמוקרטית במדינתו, בדומה לאוו מוראלס מבוליביה ובמסגרתה הוא הלאים את הנפט והגז ואת ההכנסות הגדולות של המדינה מנפט, הוא השקיע בשיקום תשתיות, בבניית בתי ספר ובסיוע לשכבות העניות.

המכון למחקר כלכלה ומדיניות טען שמדיניותו הועילה רבות לאקוודור בהשוואה למדיניות הניאו ליברלית שיושמה בה לפני שלטונו:

הגידול השנתי בתוצר לנפש בעשור האחרון (2006–2016) היה 1.5%, לעומת 0.6% ב-26 השנים שקדמו לשלטונו, שיעור העוני ירד ב -38%, ועוני קיצוני ב -47% - ירידה גדולה פי כמה מזו של העשור הקודם. זאת כתוצאה מצמיחה כלכלית ותעסוקה, ותוכניות ממשלתיות שסייעו לעניים, כמו תוכנית העברת המזומנים לאוכלוסייה שהכפילה את עצמה כאחוז מהתמ"ג,אי השוויון ירד בצורה משמעותית מ-0.55 ל-0.47, ההשקעה הציבורית עלתה מ -4% מהתמ"ג ב -2006 ל -14.8% מהתמ"ג ב -2013 ,הממשלה הכפילה את ההוצאות החברתיות כאחוז מהתוצר,מ -4.3% ב -2006 ל -8.6% ב -2016, זה כלל עליות גדולות בהוצאות על חינוך, בריאות ופיתוח עירוני ודיור.^[4]

בנוסף לכך הוא הוביל במהלך נשיאותו פרויקט שיקום וסלילה של כ-8,000 ק"מ כבישים. הקמת עשרות גשרים ונמל תעופה בינלאומי מודרני ומשוכלל לבירה קיטו. ההשקעות של המדינה בתשתיות גדלו ב-600% בשש השנים האחרונות, עד לשיא אזורי של 6.4 מיליארד דולר לשנה ב-2013.שיעור העוני שנאמד ב-2007 ביותר מ-40%, ירד מתחת ל-17%.

חייו האישיים

קוראה הוא בנם של רפאל קוראה איקסה (נולד ב-23 במרץ 1934 ונפטר ב-10 ביוני 1995) ושל נורמה דלגדו רנדון (נולדה ב-1 בספטמבר 1939), הוא נשוי לאן מאלרבּ ממוצא בלגי שאותה הכיר באוניברסיטה הקתולית של לובן שבוולוניה, בלגיה, והוא אב לשתי בנות ובן: סופיה, אנה דומיניקה ורפאל מיגל. קוראה הודיע כי עם סיום כהונתו יעבור להתגורר בבלגיה, מולדתה של אשתו.^[5]