יום טוב ליפמן הלפרין (ביאליסטוק)
רבי רפאל יום טוב ליפמן היילפרין (תקע"ו, 1816, רוזינוי, ליטא - ו' בשבט תרל"ט, 30 בינואר 1879, ביאליסטוק, פולין), [מכונה גם: ר' ליפאלע], היה רב ליטאי, שכיהן ברבנות ערים שונות במרחב הליטאי פולני. נודע על שם ספר השו"ת שלו, ה"עונג יום טוב".
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד בשנת 1816 ברוז'ינוי לרב ישראל היילפרין רבה של העיר, שהיה תלמידו וקרוב משפחתו של הרב יום טוב ליפמן הלפרין, ידידו של רבי חיים מוולוז'ין ומחבר הספר "קדושת יום טוב". בהיותו כבן שלש (1819), עקרה המשפחה למינסק עם מינויו של אביו לרבה של העיר. במינסק למד בצעירותו מפי חכמי העיר, ובעיקר מראש הישיבה המקומית, רבי מנחם מנדל מפולוצק. הוא נישא למינא גולדא בת ר' יוסף ממינסק, נכדת ר' נפתלי הירץ פינס.
בהיותו בן 20 (1836, תקצ"ו) התמנה למשרת רבנות ראשונה בעיירה קרעווא שליד וילנה. מעיירה זו עבר לכהן כרבה של טשכנובצ'ה שבפולין, אחריה התמנה לרבנות קיידאן, ואחריה לרבנות מזריטש שבפולין. הוא הודח מרבנות מזריטש לאחר שהכריז חרם על החסידים בעיר, הכולל איסור על שתית יינם ונישואין עמם[1].
בתרי"ט, 1859 התמנה כרבה של ביאליסטוק, משרה בה החזיק עשרים שנה עד פטירתו. הוא היה חביב מאוד על בני קהילתו, וסיפורים על פיקחותו ושנינותו נפוצו בקרב יהודי ליטא שכינוהו בחיבה "ר' ליפא'לה". מעמדו כאחד מגדולי הדור במרחב בו פעל, הביא אותו להביע את עמדתו במגוון נושאים שעמדו על הפרק, וידועה התנגדותו הנחרצת לספרים "סדרי טהרות" של הרב גרשון חנוך הניך ליינר מראדזין, ולספר "דקדוקי סופרים" של רבי רפאל נתן נטע רבינוביץ.[2] מלבד זאת היה מעורב אישית בכל ענייני הקהילה בביאליסטוק.[3]
ר' רפאל יום טוב ליפמן נפטר ביום ו' בשבט תרל"ט, 30 בינואר 1879, ונקבר בבית הקברות הישן בביאליסטוק. האוהל שהוקם על קברו ובית העלמין כולו חרב בתקופת השואה.
צאצאיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- בנו, רבי חיים נפתלי הרץ היילפרין, ראב"ד בביאליסטוק.
- בתו, הרבנית שרה עלקא, אשת רבי אריה ליב ליפקין, מחבר "חיי אריה", בנו של רבי ישראל ליפקין מסלנט.
ספריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- שו"ת עונג יום טוב, בעריכת ר' אברהם יצחק עפשטיין, וילנא תר"ם, 1880. הספר התקבל באהדה בקרב הלומדים וזכה למהדורות רבות.
- עונג יום טוב על דרוש, פיעטרקוב תרס"ו, 1906. בשער: "הובא לבית הדפוס על ידי בנו ותלמידו חיים נפתלי הערץ היילפרין".
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מ. ליפסון, מדור דור, תל אביב, תרפ"ט, קטעים 360–361.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- עונג יום טוב, באתר אוצר הספרים היהודי השיתופי
- 'הילפרין, ר' רפאל־יו"ט־ליפמן ב"ר ישראל', בתוך: דב ליפץ (מרכז המערכת), נתן גורן [ואחרים] (מערכת), יהדות ליטא, כרך ג, ספר א: "אישים", תל אביב: עם הספר, תשכ"ז, עמ' 44 (ספר יזכור לקהילת ליטא, בספריית העיר ניו יורק, תמונה 1242).
- שמעון אריה סורביץ, קול מר: הספד תמרורים על הגאון הצדיק ... מוה"ר יו"ט ליפא ... אב"ד ק"ק ביאליסטאק, ורשה, תרל"ט, באתר היברובוקס
- עונג יום טוב, וילנה, תר"מ, באתר היברובוקס
רפאל יום טוב ליפמן בן ישראל הלפרין (1816-1879), דף שער בספרייה הלאומית- הקדמת בתו הרבנית שרה עלקא לספר חיי אריה
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ "מזריטש: ספר קהילה"
- ^ ראו על כך, מכתבם של רבי יוסף ב"ר רפאל ורבי בצלאל הכהן מווילנה, בתוך: ראובן דוב דסלר (עורך), שנות דור ודור, ח"א, ירושלים תש"ס, פרק ה', עמ' מט–נג, באתר היברובוקס.
- ^ ראו למשל: שמחה אסף, מקורות לתולדות החנוך בישראל, כרך ד', תל אביב: דביר, תש"ג. עמ' קסז. שני מסמכים בחתימתו מפנקס הת"ת בביאליסטוק על תקנה המגבילה את מספר התלמידים בכל כיתת לימוד, ועל תקנה הקובעת כי על כל יהודי העיר לרכז את שאריות הבשר והעצמות למקום איסוף על מנת להחזיק מכסף מכירת הפסולת את ארגוני התמיכה המקומיים בלומדי תורה ובחולים.
