רפאל אלעזר בן-טובו
 | |
| שער ספרו "פקודת אלעזר", חלק ראשון | |
| לידה |
1825 ה'תקפ"ה רבאט, מרוקו |
|---|---|
| פטירה |
28 בפברואר 1886 (בגיל 61 בערך) כ"ג באדר א' ה'תרמ"ו ירושלים |
| מקום קבורה | בית הקברות היהודי בהר הזיתים, חלקת המערביים |
| מקום פעילות | ירושלים |
| תקופת הפעילות |
? – 28 בפברואר 1886  |
| השתייכות | העדה המערבית בירושלים; יהדות מרוקו |
| תחומי עיסוק | הלכה, מנהגים |
| רבותיו | רבי סעדיה מארג'י |
| תלמידיו | הרב אברהם אביכזיר |
| בני דורו | רבי דוד בן שמעון; הרב רפאל מאיר פאניז'ל; הרב יעקב שאול אלישר; הרב יצחק בן ואליד. |
| חיבוריו | "פקודת אלעזר" |
| תפקידים נוספים | רב עדת המערביים בירושלים |
רבי רפאל אלעזר הלוי בן-טובו (אבן-טובו) (ה'תקפ"ה, 1825 לערך, רבאט – כ"ג באדר א' ה'תרמ"ו 28 בפברואר 1886, ירושלים) היה מרבני עדת המערבים בירושלים במאה ה-19, שימש כדיין בבית הדין של העדה, וכרבה הראשי.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד ברבאט שבמרוקו בשנת ה'תקפ"ה (1825) לערך. בצעירותו למד מפי רבי סעדיה מארג'י, לצד ידידו הרב דוד בן שמעון. בשנת ה'תרי"ח (1858), יצאו הרב בן טובו והרב בן שמעון במסע לכיוון ארץ ישראל, יחד עם כ-400 יהודים ממרוקו. במסעו שהה לתקופה קצרה בטנג'יר (שם התוודע אליו רב העיר מרדכי בנג'יו[1]) ובגיברלטר[2]. בבואו ארצה השתקע בירושלים, והתמנה לדיין בבית הדין של העדה המערבית על ידי חברו הרב בן שמעון, שכיהן אז כרב ואב בית הדין של העדה. עמד בקשרים טובים עם חכמי כל העדות בעיר, ובספרו מופיעים מחכמי העדות האשכנזית והספרדית. לאחר פטירת הרב בן שמעון, בשנת ה'תר"מ (1880), התמנה ר' אלעזר לכהן כרב תחתיו. בתפקיד זה כיהן כשש שנים, עד לפטירתו בכ"ג באדר א' ה'תרמ"ו (28 בפברואר 1886). נקבר בחלקת המערביים בבית הקברות היהודי בהר הזיתים. ברובע היהודי שבעיר העתיקה נבנה בית כנסת על שמו[דרוש מקור].
לרבי אלעזר נולדו שני ילדים, יעקב חי ורבקה. אחיו הרב אברהם הלוי בן טובו היה רב ברבאט.
בין תלמידיו נמנים הרב אברהם אביכזיר (שלימים הוציא את ספרו) והרב יוסף ארווץ.
אחייניתו רחל, בתו של אחיו אברהם, הייתה אשתו השנייה של מלכיאל מני.
ספרו
[עריכת קוד מקור | עריכה]רבי אלעזר חיבר את הספר "פקודת אלעזר" על השולחן ערוך חלק אורח חיים (שלושה חלקים). הספרים יצא לאורו לאחר פטירתו על ידי תלמידיו הרב אברהם אביכזיר והרב שמואל רפאל בוחבוט. בספר חיזק, בין השאר, את מנהגיהם של יהודי מרוקו, כנגד הערעור שיצא עליהם. לעומת זאת, כאשר היו מנהגים שחשב שמביאים לביטול הלכות, ביטלם. בראש הספר מכתב ברכה מהראשון לציון הרב רפאל מאיר פאניז'ל וממחותנו אב בית הדין הספרדי בירושלים הרב יעקב שאול אלישר (לימים הראשון לציון), ובו שבחים על המחבר, וכן הספד עליו מהרב נחמן בטיטו (לימים יורשו בתפקיד רב העדה המערבית והראשון לציון).
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- שלמה דיין, חכמי המערב בירושלים, ירושלים ה'תשנ"ב, עמ' 249-260.
- שמעון ואנונו, "ארזי הלבנון: אנציקלופדיה לגאוני וחכמי יהדות ספרד והמזרח", חלק ד' עמ' 1922.
- הרב יוסף בן נאים, "מלכי רבנן", דף כב עמוד ב - כג עמוד א.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- כרטיס הקבר של רבי אלעזר בן טובו באתר הר הזיתים.
- ספריו
- פקודת אלעזר חלק ראשון, דפוס צוקרמן ירושלים ה'תרמ"ז, באתר HebrewBooks.
- פקודת אלעזר חלק שני, דפוס צוקרמן ירושלים ה'תרנ"ב, באתר HebrewBooks.
- פקודת אלעזר חלק שלישי, דפוס צוקרמן ירושלים ה'תר"ע, באתר HebrewBooks.
- יעקב ברנאי, רבני ופרנסי העדה המערבית בסוף המאה הי"ט, בתוך הספר יהודי צפון־אפריקה וארץ ישראל, באתר מורשות מרוקו
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ אנציקלופדיה ארזי הלבנון בערכו
- ^ בשו"ת "ויאמר יצחק" לר' יצחק בן וואליד (ח"א יו"ד סי' סח), ישנה תשובה אליו לגיברלטר משנה זו. הרב יוסף בן נאים ("מלכי רבנן" אות א', דף כג עמוד א) הסיק שמדובר בו, אולם באתר בית התפוצות נטען שאלו שני חכמים שונים.