רעיונות
.jpg) | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת |
מרקוס אורליוס  |
| שפת המקור |
קוינה |
| סוגה |
מסה |
| נושא |
האסכולה הסטואית |
  | |
רעיונות הוא חיבור פילוסופי מאת מרקוס אורליוס, קיסר רומא בין השנים 180-161 לספירה. החיבור לא נכתב כיצירה פילוסופית שיטתית, וקרוב לוודאי שלא יועד בשום שלב לפרסום[1]. המדובר בקובץ מגוון הכולל מימרות (אפוריזמים) בנושאים שונים ותרגילי מחשבה ברוח הפילוסופיה הסטואית, זיכרונות וקטעי יומן בעלי אופי אוטוביוגרפי וחומרים נוספים[2].
הרקע לחיבור "רעיונות"
[עריכת קוד מקור | עריכה]"רעיונות" נתחבר בעשור האחרון לחייו של מרקוס אורליוס, בין השנים 170–180 לסה"נ[3]. מרביתן של שנים אלו עברו על אורליוס בניהול מלחמות כנגד שבטים גרמאניים שפלשו לגבולה הצפוני של האימפריה הרומית[4]. חלקים מהחיבור נכתבו בקרנונטום, מקום מפקדתו של אורליוס בשנת 171 לסה"נ, בזמן המערכה בצפון[5]. החיבור כמעט ואיננו מכיל מידע על אודות המאורעות שהתרחשו במועד כתיבתו. תחת זאת, הוא מוקדש ברובו לעיונים פילוסופיים[6]. אופי החיבור מתבאר על רקע הפילוסופיה הסטואית, שממנה הושפע אורליוס, ובייחוד – על רקע משנתו של הפילוסוף הסטואי אפיקטטוס.
על אף ששפת האם של מרקוס אורליוס הייתה לטינית, החיבור נכתב ביוונית[7]. כותרת החיבור, שמשמעה "[דברים] אל עצמו" (ביוונית: Τὰ εἰς ἑαυτόν), ככל הנראה איננה משל אורליוס, אלא התווספה לו בשלב מאוחר יותר[8]. באנגלית ובשפות אירופיות אחרות מוכר החיבור בשם "Meditations", ומכאן התרגומים השונים של שם החיבור לעברית: "רעיונות", "הגיונות", "הרהורים", וכדומה. יש המתרגמים לפי הכותרת היוונית: "בינו לבין עצמו", או לשמות קרובים אחרים[9]. בזכות "רעיונות", אשר משוקעים בו רבים מעיקרי הפילוסופיה הסטואית, נחשב מרקוס אורליוס, המכונה "הקיסר-הפילוסוף", לפילוסוף הסטואי הגדול האחרון[10].
האסכולה הסטואית
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – האסכולה הסטואית
האסכולה הסטואית, המכונה גם "סטואה", נוסדה בראשית המאה ה-3 לפסה"נ. על פי הסטואה, האירועים בעולם כולם מונחים ומנוהלים על ידי "השכל האלוהי", שהוא ה"יסוד המושל" בטבע. מכאן נגזר אורח החיים האתי הראוי על פי הסטואה – "חיים לפי הטבע", קרי: קבלה שלווה של הקורות בטבע, אשר מכוון בידי השגחה עליונה[11]. האידיאל הסטואי מכוון את האדם להתייחס בביטול אל רגשותיו, ולחיות על פי השכל, אשר מוביל להשלמה עם הטבע[12]. אפיקטטוס, שפעל במאה הראשונה ובמאה השנייה לסה"נ, פיתח הרבה את תורת המוסר של הסטואה[13]. הוא יסד תוכנית אימונים שתכליתה הטמעת עקרונות המוסר הסטואיקנים בחניכי האסכולה. השלב המתקדם של תוכנית ההכשרה שפיתח אפיקטטוס כלל תרגילי ניסוח וכתיבה של יסודות האתיקה הסטואיים[14].
מרקוס אורליוס רכש בצעירותו השכלה רחבה, והחל מגיל 25 העמיק בלימודי הפילוסופיה הסטואית[15]. השפעתו של אפיקטטוס על מרקוס אורליוס ניכרת כאמור מתוך ספרו של אורליוס, "רעיונות"[16]. את עיקרו של החיבור תופסים תרגילי הניסוח של האתיקה הסטואית, שעליהם המליץ אפיקטטוס[17].
תוכן החיבור
[עריכת קוד מקור | עריכה]
התוכן וצורת הארגון של "רעיונות" משקפים היטב את נסיבות חיבורו: הספר בנוי מקטעים קצרים המופיעים בסדר שרירותי, ללא עריכה או ניסיון לארגון-על[18]. הספר הראשון מבין שנים-עשר הספרים המרכיבים את החיבור חריג ביחס לשאר חלקי היצירה. ספר זה נושא אופי אוטוביוגרפי, ובו אורליוס מזכיר דמויות שונות מחייו, אשר להן הוא מוקיר תודה. אורליוס מונה את תכונותיהם החיוביות של מיטיביו, ומציין מה למד הוא מהם[19]. בין היתר נזכרים בספר אביו[20], אמו[21], אבי-סבו של מרקוס[22], והקיסר אנטונינוס פיוס, שהיה אביו המאמץ[23]. להערכותיו של אורליוס את האישים הסובבים אותו קיים ערך מבחינה היסטורית; הערותיו מסייעות, לשם דוגמה, בשרטוט דיוקנו של הקיסר אנטונינוס פיוס[24].
ספרים 2–12 של החיבור מכילים קטעים קצרים בנושאים מגוונים. קטעים אלו מכילים ברובם ניסוחים שונים של תמות קבועות המיוסדות על ההשקפה הסטואית, החוזרות ונשנות לאורך החיבור[25]. כאמור, על טכניקה זו של ניסוח וכתיבה לשם הפנמה המליץ אפיקטטוס. עקרון ה"חיים לפי הטבע" הסטואי הוא אחד מהתמות המרכזיות הנשנות בחיבור, לדוגמה[26]: "'כל הקורה, בצדק קורה'. אם תבחן אמרה זו בקפידה, תיווכח כי כך הוא [...]". תמה סטואית בולטת נוספת המופיעה בחיבור היא חסינותה של הנפש מפני סיבות חיצוניות. בניסיון להטמיע בעצמו הכרה זו, אורליוס חוזר וכותב אודותיה שוב ושוב, לדוגמה[27]: "האירועים כשלעצמם אינם יכולים לגעת בנפש כל עיקר; אין להם נתיבים אל הנפש, ואין הם יכולים להופכה או להניעה, שהרי היא בלבד הופכת ומניעה את עצמה .[...]". לאורך החיבור אורליוס מטיף לעצמו מוסר, המכוון לתיקון אורחותיו[28]: "התבונן פנימה; אל נא תפסח לא על תכונתו היסודית של כל עניין באשר הוא ואף לא על ערכו", ואף מבקר את עצמו בחריפות במספר מקומות[29]: "מותך ממשמש ובא אך עדיין אינך מתנהל בפשטות [...]". המוות נזכר אף הוא פעמים מספר ב"רעיונות", אשר כאמור, נכתב בערוב ימיו של אורליוס[30]. בחיבור חוזרות ונשנות תמות סטואיקניות רבות נוספות: מחזוריות התמורות בטבע[31], דבקות בשכל ופרישה מהבלי העולם[32], חובת הפרט למלא את תפקידו כלפי החברה[33], עשיית צדק וגמילות-חסדים[34], הימנעות מכעס[35], יחס מבטל כלפי כבוד[36], האחווה השוררת בין בני-האדם[37], ועוד.
"רעיונות" כיומן אישי
[עריכת קוד מקור | עריכה]בצד הערך הפילוסופי שיש ל"רעיונות", טמונה בו גם איכות ספרותית: החיבור, שנכתב כיומן אישי, מאפשר הצצה בעולמו הפנימי של אורליוס, שהיה סוער[38]: מהחיבור עולה כי מרקוס לא היה שרוי תדיר בשלווה סטואית, אלא התחבט בין עקרונות הסטואה לתורתו של דמוקריטוס[39], בין אמונה לספקנות[40], וחווה מפעם לפעם פרצי רוגז וייאוש[41].
החיבור נחתם במילים[42]: "אדם, חיית כאזרח בזו העיר הגדולה; מה חשוב לך אם נמשך הדבר חמש שנים או חמישים שנה? [...] צא אפוא בשלווה; הן המשחרר אותך שליו אף הוא".
תרגומים עבריים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 'רעיונות': מרקוס אברליוס אנטונינוס, תרגם מיוונית: א' קמינקא, (ורשה: הוצאת אברהם יוסף שטיבל, תרפ"ג)
- הרהורים של מרקוס אורליוס, תרגם מיוונית והקדים מבוא: א' ויסמן, (ירושלים, י' מרכוס ושות', תשמ"א-1981)
- מרקוס אורליוס, מחשבות לעצמי, תרגם מיוונית, כתב מבוא והוסיף הערות: אברהם ארואטי, (בנימינה: נהר ספרים, 2012)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- רעיונות, בתרגום אהרן קמינקא - הטקסט המלא באתר פרויקט בן־יהודה
- ״רעיונות״: למצוא אלוהות באופן פעולתו של הטבע, 2 באוקטובר 2020
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ נתן שפיגל, מרקוס אורליוס: קיסר ופילוסוף, (ירושלים: מאגנס, תש"ם), עמ' 54-55; A.S.L. Farquharson, The Meditations of Marcus Antoninus (Oxford University Press, 1944), p. ix.
- ^ שפיגל, שם; משה עמית, תולדות הקיסרות הרומית, (ירושלים: מאגנס, תשס"ג), עמ' 512.
- ^ שפיגל, שם; Oxford, ix.
- ^ עמית, 518-519.
- ^ שפיגל, 54; עמית, 519. בראש הפרק השני של החיבור מצוין כי הוא נכתב ב"בארץ הקוואדים על גדות נהר גראן", ובראשית החלק השלישי: "אשר נכתב בקרנונטום" (על פי תרגום ארואטי). יש הסבורים כי התיאורים אינם משמשים ככותרת לספרים השני והשלישי, אלא כחתימה לספרים הראשון והשני עיין ארואטי, 31.
- ^ Oxford, ix.
- ^ עמית, שם; Oxford, ix.
- ^ עמית, שם; Oxford x; מרקוס אורליוס, מחשבות לעצמי, תרגם מיוונית, כתב מבוא והוסיף הערות: אברהם ארואטי, (בנימינה: נהר ספרים, 2012), עמ' 8.
- ^ עמית, שם.
- ^ עמית, שם; שפיגל, 50.
- ^ Oxford, xii; ארואטי 9-10; הערך "סטואה, סטואיקנים", האנציקלופדיה העברית, כרך כה, עמ' 676–677, תשל"ד.
- ^ שם; שם; שם.
- ^ שפיגל, עמ' 67-68.
- ^ שפיגל, עמ' 120; Oxford, x, xiv.
- ^ שפיגל, עמ' 33-35.
- ^ שפיגל, עמ' 59.
- ^ Oxford, x, xiv.
- ^ Oxford x-xi.
- ^ שפיגל, 54-55.
- ^ מרקוס אורליוס, רעיונות, א, 2. מעתה הפניות לחיבור זה יעשו באמצעות ציון ספר ופסקה בלבד.
- ^ א, 3.
- ^ א, 4.
- ^ א, 16.
- ^ ראו עמית, 501. "רעיונות" משמש גם מקור להערכת אישיותו של אחיו המאומץ של אורליוס, לוקיוס ורוס, שמקורות היסטוריים אחרים חרצו משפט שלילי על אודותיו (עיין עמית, עמ' 518), וכן להערכת טיבה של אשתו של אורליוס, פאוסטינה, אשר מקורות היסטוריים אחרים ייחסו לה חלק במרידה כנגד אורליוס (עיין עמית, עמ' 521).
- ^ Oxford, x.
- ^ ד, 10. דוגמאות נוספות: ד, 5, 6, 9, 23, 47-49; ה, 8; ו, 2, 49; ז, 18; ח, 46, 55; יב, 35.
- ^ ה, 19. דוגמאות נוספות: ב, 1, 6, 15; ד, 7; ו, 6, 8; ז, 16, 28, 59; ח, 1, 55, 56; י, 13, 32; יא, 11, 16.
- ^ ו, 3. דוגמאות נוספות: ב, 6; ד, 37; ח, 1, 5, 9, 17, 30; ז, 28, 29; ח, 51; ט, 26, 37; י, 1.
- ^ ד, 37.
- ^ ד, 47, 48; ו, 24; ז, 64; ח, 18, 25, 37; ט, 3, 33; י, 15; יא, 1.2
- ^ דוגמאות: ד, 40; ה, 13; ז, 23, 67; ח, 6, 18, 23, 34; ט, 1, 23, 28; יא, 18.
- ^ שפיגל, עמ' 154-155; ועיין: ז, 55; ח, 3, 10, 39, 40; ט, 1, 3, 7, 40; י, 1.
- ^ דוגמאות: ב, 5; ז, 7, 13, 15; ח, 36, 59; ט, 23.
- ^ דוגמאות: ו, 7; ז, 15, 74; ח, 26; ט, 1; י, 10.
- ^ דוגמאות: ד, 28; ז, 24, 38; יא, 18.
- ^ דוגמאות: ו, 51; ח, 21, 53; ט, 30.
- ^ דוגמאות: ז, 22; ח, 34, 56, 59; ט, 1; יא, 18.
- ^ שפיגל, עמ' 56.
- ^ שפיגל, 52; ועיין ז, 32, 50, 64.
- ^ דוגמאות: ט, 40, 41; י, 6; יב, 28.
- ^ דוגמאות: ד, 28; ז, 70; ח, 37; י, 19, 36; יא, 14; יב, 24.
- ^ יב, 36.