לדלג לתוכן

רניירי דה קלצאביג'י

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רניירי דה קלצאביג'י
Ranieri de' Calzabigi
לידה 23 בדצמבר 1714
ליבורנו, איטליה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 12 ביולי 1795 (בגיל 80)
נאפולי, ממלכת נאפולי עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים Convitto Nazionale Cicognini עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה איטלקית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רניירי דה קלצאביג'יאיטלקית: Ranieri de' Calzabigi;‏ 23 בדצמבר 1714 – יולי 1795) היה משורר ולבריתן איטלקי, שהתפרסם ביותר בעבודתו עם המלחין גלוק באופרות ה"רפורמה" שלו.

קלצאביג'י נולד בליבורנו. בשנים 1722 עד 1729 למד בקולג' ישועי.[דרוש מקור] הוא החל לכתוב בשלהי שנות ה-30 של המאה ה-18, וב-1740 היה לחבר באקדמיה של ארקדיה (בשם "ליבורנו דרפאניו"), ובאקדמיה האטרוסקית של קורטונה, שמגמתה הייתה קלאסית יותר.[1]

קלצאביג'י עבר לנאפולי בשנת 1741 ועבד אצל השגריר הצרפתי לממלכת שתי הסיציליות. בשנת 1751 עבר עמו לפריז, שם עשה את שנות ה-50' והיה לידידו הקרוב של קזנובה. הפואמות הראשונות שלו למוזיקה, שכונו "קומפונימנטי דרמטיצ'י", נכתבו לכבוד כלולות הדופין הצרפתי עם מריה תרזה מספרד. רק השנייה בוצעה, כי שינויים פוליטיים עשו את הראשונה לבלתי מעודכנת. מטסטאזיו שיבח יצירות אלה ואחרות (שהסתמכו במידה רבה על סגנונו הוא), אך מצא גם טעם לפגם בעודף נאטורליזם והעדר תחבולות.[2].

פעילות אופראית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפריז בחן קלצאביג'י את עניינו באופרה והפיק הוצאה של יצירות מטסטאזיו, הלבריתן המפורסם ביותר של אופרה סריה. ואולם קלצאביג'י התרשם גם מן ה"טרז'די אן מוזיק" הצרפתית והיה להוט להעביר את האופרה האיטלקית רפורמה, שתפשט אותה ותגביר את רישומה הדרמטי. בשנת 1761 השתקע בווינה, שם פגש יוצרים ואנשי במה, שנטייתם לרפורמה דמתה לזו שלו: כריסטוף ויליבלד גלוק; הרוזן ג'אקומו דוראצו, במאי התיאטרון; גספארו אנג'וליני, הכוראוגרף; ג'ובאני מריה קוואליו, התפאורן; והקסטראטו גטאנו גואדני. יחד עבדו על האופרה פורצת הדרך של גלוק, אורפאו ואאורידיצ'ה בשנת 1762. לאחר זאת כתב קלצאביג'י את הלברית ל"אלצ'סטה" של גלוק, שהתרחקה עוד יותר מנהלי האופרה סריה בכיוון ה"פשטות הנאצלת". בהקדמה ליצירה זו, שגלוק חתום עליה, הציג קלזאביגי משנתו לעשיית רפורמה באופרה. יצירה משותפת שלישית, "פארידה ואלנה", הושלמה בשנת 1770. קלצאביג'י תרם גם לתוכנית הבלט החדשני של גלוק, "דון חואן" מ-1764. ב-1775 סולק מן החצר הווינאית עקב שערורייה והתיישב בפיזה שבאיטליה, שם המשיך בפעילותו הספרותית עד מותו.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ ברוס אלאן בראון, ערך "רנייר דה קלצאביג'י", בגרוב אונליין, פרק 1
  2. ^ ברוס אלאן בראון, ערך "רנייר דה קלצאביג'י"