לדלג לתוכן

רמת'ניה

רָמְתַ'נִיֶה (יישוב לשעבר)
מדינה / טריטוריה סוריה (כיום ישראל)
שפה רשמית ערבית
סיבת נטישה מלחמת ששת הימים
תאריך נטישה 9 ביוני 1967
דת אסלאם
אוכלוסייה
 ‑ ביישוב לשעבר 541[דרוש מקור] (1960)
קואורדינטות 33°01′14″N 35°48′21″E / 33.020527777778°N 35.805883333333°E / 33.020527777778; 35.805883333333 
אזור זמן UTC +2
אבן מעוטרת בשימוש משני כחלק מקשת מבנה באתר
האפסיס במבנה שמשרים ששימש ככנסייה

רַמְתַ'נִיֶהערבית: ﺍﻟﺭﻣﺜﻨﻴﻪ ,"מרעה גמלים") הוא כפר נטוש במרכז רמת הגולן, כ-10 קילומטרים ממזרח לקצרין. הכפר היה מיושב לסירוגין בתקופות שונות, ומהמאה ה-19 ישבו בו בני העדה הצ'רקסית, עד עזיבתם במהלך מלחמת ששת הימים. בסוף המאה ה-19 נעשה בו אחד הניסיונות הראשונים להתיישבות יהודית ברמת הגולן.

הכפר נמצא על כיפה שגובהה 831 מטר מעל פני הים, ובתיו בנויים אבני בזלת. מדרום לו נמצאת כיפה נוספת בגובה 826 מ', הקרויה תל א-רמת'ניה, וכלולה באדמות הכפר. באזור הכפר מצויים 11 מקורות מים אולם שניים מהם שימשו את תושבי הכפר - בירכת א-רמתניה למרגלותיו במזרח והמעיין עין א-רמתניה שמצפון לו.

כחצי קילומטר דרומית-מזרחית לכפר נתגלו שרידים ארכאולוגיים רבים המשויכים לתקופה הרומית והביזנטית. חלק מבתי הכפר אף שרדו במקומם מאז התקופה הביזנטית, ואחד מהם שימש כנראה כנסייה. בין הממצאים: כתובת עם המספר 850 בספרות רומיות, אשר לפי הספירה הסלבקית מתייחסת לשנת 538 לספירת הנוצרים[1]; כתובות ביוונית, צלבים ודמויות בעלי חיים. ככל הנראה ננטש היישוב הביזנטי עם הכיבוש המוסלמי של האזור בשנת 636, מאז היישוב יושב וננטש לסירוגין בעיקר על ידי שבטים בדווים נוודים. בשלב כלשהו לפני סוף המאה ה-19, יושב הכפר על ידי צ'רקסים.

בשנת 1885 רכשה אגודת "חברת בית יהודה", שבה פעלו אישים כמשה פעליקסון ושמואל שולמאן, 15 אלף דונם מאדמות הכפר, וכ-35 משפחות יהודיות עלו לכפר והשתכנו בכמה מבתיו. בחורף 1885 זרעו המתיישבים את האדמות יחד עם החקלאים בני הכפר, אך רק מספר קטן של גברים נשאר בכפר כדי לעבד את האדמות, בשל המחסור במבני מגורים. כעבור זמן מה הסתבר שעסקת רכישת הקרקעות אינה חוקית, היא בוטלה בטרם הושלמה, והמתיישבים עזבו את המקום ב-1887.[2] כמה מהם היו בין מקימי המושבה בני יהודה בביר א-שכום שבדרום הגולן. זכרם של מתיישבי רמת'ניה היהודים מונצח כיום בשמו של הר בני צפת שברכס בשנית, כ-3 ק"מ מצפון-מזרח לכפר ושל מאגר בני צפת, כקילומטר ממזרח לכפר.

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ אריה יצחקי, עמ' 156
  2. ^ אנציקלופדיה מפה, 2000