רמון לוי (פעיל מחתרת)
 | |
| לידה |
21 במרץ 1923 הרובע השמיני של פריז, צרפת  |
|---|---|
| פטירה |
10 בדצמבר 2014 (בגיל 91) הרובע השישה-עשר של פריז, צרפת |
| שם לידה |
Raymond Gabriel Lévy |
| מדינה |
צרפת |
  | |
רמון לוי (בצרפתית: Raymond Lévy; 21 במרץ 1923 - 10 בדצמבר 2014) היה לוחם התנגדות, עורך וסופר יהודי צרפתי, אביהם של הסופר מארק לוי ושל המחזאית לוריין לוי.
קורות חיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]עם אחיו הצעיר קלוד,[1] לוי, שהיה ידוע בכינויו "ז'אנו" (Jeannot), עסק במרץ 1943 בהתנגדות לכיבוש הנאצי בשרתו בשורות ה-FTP-MOI באזור טולוז. רמון וקלוד לוי פעלו בשורות החטיבה ה-35 בראשות מרסל לנגר בפיקודו של סרז' רוואנל ונעצרו.
משנת 1942 ועד לינואר 1944 הוא ניהל בית ילדים בטירת מונטנטן.
בתחילת יולי 1944 גורשו רמון וקלוד לדכאו ב"רכבת הרפאים", אחת משיירות המגורשים האחרונות שהובילו כשמונה מאות אסירים מהמחנות בדרום-מערב צרפת. קרונות הבקר נסעו בחום מעיק תחת הפצצות בעלות הברית, במסלול שעבר שינויים ללא הרף בהתאם למסילות הברזל שנותרו תקינות. ב-25 באוגוסט 1944, כשהרכבת נעה, ברחו האחים על ידי פירוק הרצפה והחלקה בין החוגונים.
קלוד חיבר ב-1967 את הספר "המצוד הגדול של אצטדיון החורף" (La grande rafle du Vel d'Hiv) עם פול טילארד. רמון זכה בפרס פנאון (Fénéon) בשנת 1953 על ספר הסיפורים הקצרים "סיפור אמיתי" (Une histoire vraie),[2] שהוקדש לקבוצה של 23 לוחמי התנגדות זרים שנורו על ידי הגרמנים ב-1944, שנקראה גם "קבוצת מנושיאן-בושוב-רמן" (Manouchian-Boczov-Rayman)[3] או "קבוצת מנושיאן" במלחמת העולם השנייה, בשל חברותם של חבריה ב-FTP-MOI של אזור פריז כחלק מתנועת ההתנגדות הצרפתית.
ספרו של רמון לוי, "שוורצנמורץ או רוח המפלגה" (Schwartzenmurtz ou l'Esprit de parti), זיכה אותו בהופעה בתוכניתו של ז'אק שנסל "רדיוסקופיה" ב-1978. בראיון סיפר למה הפך לקומוניסט, איך כתב את הספר ובו סיפורים עליו ועל אהוביו: אנקדוטה על ז'אן קנפה (Jean Kanapa), על קומוניסטים תחת הכיבוש הנאצי, על מצבו כסוחר יהודי תחת מצוד במרסיי בתקופת הכיבוש, על פעילות ההתנגדות שלו, על עברו כפעיל קומוניסטי עד להתקוממות העממית בבודפשט ב-1956 נגד המשטר הקומוניסטי ההונגרי שכפתה ברית המועצות, על הסיבות לעזיבת הקומוניזם, הרהורים על אנטישמיות ואחריות הכנסייה הקתולית, על מצוד אצטדיון החורף (Vel' d'Hiv), על האימה שהטיל אירוע זה ללא תלות בשאלת הלאום, על אביו, ממוצא טורקי, על זהותו היהודית, על פמיניזם ועל פעילותו כסופר.
רמון לוי עבד בחנות חולצות בשדרת השאנז אליזה ולאחר מכן בעסק של חותנו.[4]
משפחה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אחיו של רמון לוי הוא הביולוג קלוד לוי ובנו הוא הסופר מארק לוי, שדן לימים בהיסטוריה המשפחתית שלו, גם בזו של לוחמי ההתנגדות של חטיבת FTP-MOI.[5][6] מארק לוי גילה לימים שאביו ודודו כתבו את "סיפור אמיתי" לאחר המלחמה, עדות ראשונה על ההתנגדות וה-FTP-MOI, שפורסמה בשנת 1953.[5]
ביבליוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- סיפור אמיתי, אוסף סיפורים קצרים מאת רמון לוי וקלוד לוי, בהוצאת Les Editeurs français reunions, Prix Fénéon 1953.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Relevé des fichiers de l'Insee (בצרפתית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ André Magne. "Charles Claude Lévy et Raymond Lévy". museedelaresistanceenligne.org. נבדק ב-11 ביוני 2023.
{{cite web}}: (עזרה). - ^ Marc Lévy à l'ombre du père, Le Monde, 3 May 2007
- ^ "Les Juifs dans la Résistance française, 1940-1944 (avec armes ou sans armes)" par David Diamant aux Editions Le Pavillon en 1971
- ^ Baptiste Touverey, « Marchan d'évasion », Vanity Fair, April 2016, pages 142-149 et 188-189.
- ^ 1 2 Josyane Savigneau (3 במאי 2007). "Marc Levy, à l'ombre du père". lemonde.fr (בצרפתית).
{{cite web}}: (עזרה). - ^ "Les Enfants de la liberté" de Marc Levy. Ed. Robert Laffont en 2007