רכב צמוד
רכב צמוד הוא רכב (בדרך כלל מכונית, אך גם אופנוע או טנדר) שניתן לעובד ממעסיקו, ומשמש את העובד לנסיעות עסקיות ופרטיות. בדרך כלל מופיע על הרכב הצמוד סמליל של המעסיק. רכב צמוד הוא הטבה בשווה כסף החייבת במס.
למתן רכב צמוד לעובד מקובלות שלוש סיבות:
- הרכב נחוץ לעובד לצורכי עבודתו: בקטגוריה זו נכללים טכנאים שהרכב משמש אותם להובלת ציוד המשמש אותם בעבודתם אצל הלקוחות שבטיפולם. זהו רכב מסחרי, שמאפייניו נקבעים לפי צורכי העבודה, אך הוא משמש את העובד גם לנסיעותיו הפרטיות. בקטגוריה זו נכללים גם עובדים שמשרתם מתאפיינת בניידות גבוהה ללא צורך בציוד מיוחד, כגון אנשי מכירות, שברכב המשמש אותם ניתן להתחשב גם בהעדפת העובד.
- הרכב משמש כסמל סטטוס לעובד בכיר: במקרה זה השימוש העסקי ברכב הוא לפעמים מצומצם, והרכב משקף את מעמדו הבכיר של העובד בארגון.
- הרכב הוא חלק מחבילת התגמול המוצעת לעובד: לעובד אין צורך ברכב לצורכי עבודתו, וניתנת לו אפשרות להמיר חלק משכרו, בסכום השקול לעלות הרכב למעסיק, ברכב צמוד.
למתן הרכב הצמוד נלווים שיקולי מס, וכאשר המס על הרכב הצמוד נמוך בהשוואה למס על שכר שמאפשר רכישה פרטית של רכב כזה, גדלה האטרקטיביות של הרכב הצמוד. כאשר למעסיק יש צי רכב גדול, עלות הרכב הצמוד לו תהיה נמוכה בהשוואה לרכישה פרטית של רכב כזה, בזכות ההנחות שמקנה היתרון לגודל.
הרכב הצמוד הוא לעיתים בבעלות המעסיק ולעיתים הוא רכב ליסינג.
תנאי השימוש הפרטי ברכב הצמוד משתנים בין מעסיקים, ובהם:
- האם יש הגבלה על מספר הקילומטרים של נסיעה פרטית או שאין הגבלה כזו.
- מי רשאי לנהוג ברכב: האם העובד בלבד, או בני ביתו (בן זוג וילדים), או כל אדם.
- האם הרכב הצמוד כולל רק את זכות השימוש בו, או גם שירותים נלווים, כגון שטיפת הרכב ולקיחתו לטיפולים במוסך.
- לעובדים בכירים מאוד, כגון שרים, נלווה נהג צמוד אל הרכב הצמוד.
בישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]במהלך הרבע האחרון של המאה העשרים הפך הרכב הצמוד להטבה נפוצה יותר ויותר לעובדים שברמות השכר הגבוהות. בשנת 2020 ניתן רכב צמוד לכ-316 אלף עובדים, שהם כ-7% מכלל העובדים.[1] החיוב במס של הרכב הצמוד נקבע בסעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה, וגובהו של שווי השימוש ברכב צמוד לצורכי מס נקבע בתקנות מס הכנסה (שווי השימוש ברכב), התשמ״ז–1987. בשנים 1980–2009 נקבע שווי השימוש בשבע רמות, לפי נפח המנוע של הרכב. החל משנת 2010 נקבע שווי השימוש החודשי כ-2.48% ממחיר המחירון של הרכב בעת שעלה על הכביש, עד תקרת מחיר של 518,190 ש"ח (בשנת 2022). לרכב היברידי ולרכב חשמלי נקבע שווי שימוש מופחת.[2] בשני המקרים שווי השימוש אינו תלוי בהיקף השימוש שעושה העובד ברכב הצמוד.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- סקירה מיוחדת: סטטיסטיקות על מקבלי רכב צמוד ועל אלה שלא, באתר רשות המסים בישראל
- דוד שי, רכב צמוד - שאלות ותשובות, באתר חילן
- Næss-Schmidt, Sigurd; Marcin Winiarczyk (במאי 2010). "Company car taxation" (PDF). Taxation Papers. European Commission: Taxation and Customs Union DG (22). doi:10.2778/13821. ISBN 9789279158636. ISSN 1725-7557.
{{cite journal}}: (עזרה)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ סקירה מיוחדת: סטטיסטיקות על מקבלי רכב צמוד ועל אלה שלא, באתר רשות המסים בישראל
- ^ מחשבון שווי שימוש ברכב צמוד, באתר רשות המסים בישראל
